טנגו (Tango Gameworks) שאחראית על משחקי אימה כמו Evil Within מביאה לנו משחק מטריד לא פחות אך קצת שונה. Ghostwire: Tokyo מתרחש במציאות אפוקליפטית עם מראות שעלולים להשאיר גם סיוטים אצל חלק מהשחקנים. מדובר במשחק אימה-אקשן המשלב את ההיבטים המפחידים ביותר של המיתולוגיה היפנית והריקנות המפחידה של העולם המודרני.
משהו מוזר קורה בטוקיו
אירוע על-טבעי גורם להיעלמות פתאומית של תושבי העיר טוקיו. במשחק, נגלם את אקיטו, גיבור בעל כורחו שאל גופו פלשה רוח מסתורית שלה כוונות שונות לחלוטין מרצונותיו. בעזרתה זוכה אקיטו לכוחות על טבעיים, שבמהרה יגרמו לו להבין כי עם כוח גדול באה גם אחריות גדולה.
בתחילת המשחק מגלים מהר כי תושבי טוקיו נעלמו והותירו את המטרופולין מוצף ביוקאי: יצורי פולקלור, ורוחות נקמניות. אקיטו ו-KK הרוח המסתורית שהשתלטה על גופו יוצאים למסע אל השאול, במטרה להציל את הנשמות האבודות של כל תושבי העיר.
להציל נשמות אבודות
במשחק נוכל לקצור נשמות תועות שטרם הספיקו להגיע אל השאול, לשפר וללמוד כישורים על טבעיים דרך עץ הכישורים, לשלב בין סוגים שונים של קסמים, רוח, אש ומים, לטהר את העיר מערפל רעיל ועל טבעי, ואם כל זה לא מספיק, נצטרך להציל את אחותו של אקיטו ולעשות כל מה שיגיד אדוננו, סליחה KK.
Ghostwire: Tokyo מרגיש כמו שילוב של משחקי יריות אקשן מגוף ראשון, אף על פי שרובים לא נמצא כאן. לי זה הזכיר מעט את המשחק VAMPYR על סטרואידים ובגרסה אפלה יותר.
במשחק מקבלים תגמול על כל נשמה אבודה שנצליח להציל ברחבי העיר. בתמורה, נזכה לשדרג את עץ היכולות השונות שלנו, להתחזק ולהתקדם במשחק.
נהניתי בעיקר מהחופש לחקור מקומות חדשים, לטהר את הרוע ממבנים נטושים ובעיקר לחסל הרבה רוחות רפאים. היו כמה רגעים מביכים שבהם מצאתי את עצמי בלי כוחות כלל, מנסה להתגנב ולירות במטרות עם חץ וקשת, וזה בהחלט לא היה משחק ילדים.
במשחק גם קיימים כמה מפלצות מפחידות שיופיעו בדיוק בזמן הכי פחות צפוי. תלמידות בית ספר חסרות ראש, בני אדם עם רגלי עכביש גדולות במיוחד, בוסים, זומבים ומוטציות אחרות.
הגרפיקה ב-Ghostwire: Tokyo בהחלט עושה את העבודה ואינה מביישת לרגע את יכולות הפלייסטיישן 5. הטקסטורות בעיר טוקיו חדות, הצבעים אפלים אך חיים מתמיד והצבעוניות של הקסמים פשוט המשיכה לרתק אותי לכיסא.
כאילו אין מחר
הרגשתי כי Ghostwire: Tokyo הוא לא פחות ממסע אפל במיוחד. בכמה משימות התבקשתי לחקור על סיפורי המוות של תושבי העיר, לגלות מה גרם לדיירי בניין שלם להיעלם כלא היו ואף לפצח תעלומה על אגרן כפייתי.
האזורים בעיר נפתחים בהדרגה בזמן שמטהרים את שערי טורי, פעולה שלומדים לאהוב ולשנוא כמעט באותה המידה. לא נראה שהמשחק משאיר הרבה ברירות, ולא רק כדי להתקדם בסיפור, אלא גם כדי לזכות ולסיים בהצלחה משימות צד מעניינות.
קל להתאהב בקונספט של המשחק, ציד נשמות על טבעי שמתאים גם לשחקנים ממוצעים שאינם בוגרי משחקי SOULS לדורותיהם.
אהבתי מאוד את המכניקה של הלחימה הקינטית, אך הרגשתי תחושה של החמצה קלה בכל הנוגע לשיפור היכולות והכישורים של הדמות. דמויות המחשב אומנם רודפים אחרינו, אך נדמה שהם אינם חכמים במיוחד, ולא מאתגרים כל כך.
פס הקול והאפקטים נשמעו מצויין באוזניות הגיימינג PULSE 3D, ואף הצליחו להעביר את התחושות ואת המסרים הנכונים, בדיוק ברגעים שלשם כך הם נוצרו. מתח, אקשן, אימה בהשראת העיר טוקיו, מה עוד אפשר לבקש?
ביקורת וידאו
השורה התחתונה
יש משהו ב-Ghostwire: Tokyo שגרם לי לרצות ולחקור עוד את העיר המקוללת, אף על פי שאין הרבה מה לראות או לעשות בה.
פספסתי הרבה משימות צד, אבל למען האמת, לא הרגשתי שהן היו חסרות לי במיוחד. המשימות אומנם חושפים סיפורים קטנים ומגניבים של תושבי העיר, אך הם בעיקר מביאים סיפורים של אלו שהלכו לעולמם והתחרטו על כך או סיפורים על אזורים בעייתים בעיר, בהם נתבקש להילחם, לטהר ולנקות מרוע.
את המשחק שיחקתי בקונסולת ה-PlayStation 55 בגרסת ה-Delux ואף זכיתי לקבל את הבונוסים השווים במסגרת המכירה המוקדמת. Ghostwire: Tokyo זמין עבור קונסולות ה-PlayStation 5 והמחשב האישי במחיר של 229 שקלים.
לקנות, או לחכות? חובבי משחקי ה-SOULS למיניהם לא ימצאו אתגר רב במשחק, אך אם אתם בסה”כ מחפשים משחק מהנה וזורם במיוחד שמנצל היטב את יכולות הקונסולה והמחשב שלכם, בהחלט הייתי ממליץ לכם לנסות.