שוב הגיעה תקופת ההכרזות על דגמי הטלוויזיות לשנה הקרובה, וביקור קצר בחנות למוצרי חשמל חושף את הלקוח למגוון טכנולוגיות שמבדילות בין היצע המסכים שתלויים על הקיר. המחירים תחרותיים, סרטוני ההדגמה מוצגים באיכות מרהיבה והבלבול חוגג: במה שונה טכנולוגיה כזו מטכנולוגיה אחרת? האם יש הבדל מהותי בין מסך למסך או שאולי מדובר באסטרטגיה שיווקית?
מסע בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות מגלה: כך עובדים המסכים הפופולריים בשוק, ואלה היתרונות והחסרונות בכל טכנולוגיה. העקרונות לרוב זהים – ולעיתים יצרני המסכים משפרים מעט את השימוש בטכנולוגיה כזו או אחרת, או עושים שילוב ביניהן כדי לייצר מוצר ייחודי. לכן, השתדלנו שלא לנקוט בשמות שהעניקו היצרנים לכל טכנולוגיה – אלא להתמקד בהסבר שטחי של העיקרון הטכנולוגי. המדריך המלא.
הפיקסל
נקדים כמה משפטים על האופן בו בנויה תמונה דיגיטלית. פיקסל היא יחידת מידע גרפית בסיסית, ותמונה בנויה לרוב ממאות אלפי עד עשרות מיליוני יחידות כאלה. ככל שצפיפות הפיקסלים גבוהה – כך גם ההבחנה שלה, הרזולוציה, תהיה גבוהה יותר.
לרוב, פיקסלים שמרכיבים את התמונה במסכי טלוויזיה הן נקודות אור המורכבות מתתי-פיקסלים שמאופיינים בצבעי הבסיס RGB: אדום, ירוק וכחול. השילוב בן השלושה קובע את צבעוניות הפיקסל. ויחד, מרחוק, בונים כל הפיקסלים את התמונה הרצויה.
כלל המסכים במוצרים אלקטרוניים מציגים תמונה בזכות שילוב של פיקסלים רבים. המרוץ הטכנולוגי לאורך השנים מייצר מסכים המציגים איכות תמונה שהולכת ומשתפרת, הבחנה גבוהה לצד ניגודיות טובה, עם מסגרת ועובי שהולכים ומצטמצמים.
כך עובדת טכנולוגיית LCD
דור המסכים הנוכחי מסתמך על טכנולוגיה אחת, שעל בסיסה נוצרו שיפורים רבים. ראשי התיבות המייצגים את הטכנולוגיה הזאת הם LCD, ומשמעותם Liquid Crystal Display.
טכנולוגיית ה-LCD מבוססת על משטח של גבישים נוזליים בצורת מוט ומאחוריו לוח תאורה. באמצעות מניפולציות חשמליות שמפעיל כרטיס הפיקוד של הטלוויזיה על הגבישים הם הופכים את כיוונם, וכך מסתירים לגמרי או מעבירים באופן מלא או חלקי את האור המופק מלוח התאורה שמאחוריהם.
בשילוב עם מסנני צבע, המורכבים מצבעי היסוד RGB (אדום, ירוק וכחול) ניתן ליצור תתי-פיקסלים בצבעים שונים. כשאלה משתלבים יחד נוצרים הפיקסלים שמרכיבים את התמונה הרצויה.
לוח התאורה האחורי מפיק אור לבן או כחול, והיבטים כמו בהירות או איכות התמונה הסופית מתבססים על סוג התאורה האחורית. בשוק ישנם לוחות אחוריים המבוססים על אור פלורוסנטי, אחרים מתבססים על תאורת LED – נורות קטנות שמחזיקות זמן רב יותר.
אופן סידור הגבישים משפיע על דיוק הצבעים, החיסכון באנרגיה ומהירות התגובה – ועם השנים בוצעו כמה שיפורים בטכנולוגיה. היישום הבסיסי והוותיק ביותר מוכר מתצוגת השעונים הדיגיטליים (TN).
יישום מתקדם שלה, המוכר בזכות דיוק צבעים מתקדם וזוויות צפייה נרחבות, שולב במסכי IPS, וגם לוחות VA מתבססים על טכנולוגיית LCD ומצטיינים בזכות יחס ניגודיות גבוה. עם זאת, החסרונות ב-LCD הוא קצב הריענון האיטי יחסית, כמו גם העובדה שאלה מסכים שלא חסכוניים באנרגיה.
הקץ ללוחות התאורה האחוריים
כאמור, טכנולוגיית LCD מבוססת על לפחות זוג שכבות: לוח הגבישים ולוח התאורה האחורית – מה שהופך את המסך לעבה. אחת הטכנולוגיות שיצרו שינוי משמעותי בשוק היא OLED – ראשי התיבות של Organic Light Emitting Diode. מדובר בלוח אחד הכולל אוסף של דיודות העשויות מתרכובת אורגנית מבוססת פחמן. מעבר של זרם חשמלי גורם לדיודה לפלוט אור בעצמה – מה שמעניק למסכים מהסוג הזה יתרונות רבים – ובראשם האפשרות להגיע לשחור מוחלט, שכן במקום שגביש יסתיר לוח תאורה אחורית שפועל כל העת – עכשיו פשוט מכבים את הפיקסל הרצוי ויש חושך מוחלט במקומו.
הניגודיות הטובה, הבהירות יוצאת הדופן, כמו גם הצבעים המדויקים, הם עוד מאפיינים חיוביים של הטכנולוגיה – אך מאפיין חשוב נוסף מאפשר למסכים מהסוג הזה להיות גמישים במיוחד, וטכנולוגיות תצוגה פופולריות בטלפונים חכמים, כמו AMOLED ,POLED או Super AMOLED מתבססות על טכנולוגיית ה-OLED.
עם זאת, יש לה גם חסרונות – ובמרכזם עומדת הצריבה. תמונה קפואה שתוצג לאורך זמן עלולה להטביע חותם על המסך גם בשימושים עתידיים, ודוגמה לכך ניתן לראות בסמל הערוץ שמוצג למשך שעות ארוכות באותו מיקום. מסכי OLED רבים נותרו עם צריבה באותו האזור כתוצאה מכך.
בנוסף, מדובר בטכנולוגיה יקרה לייצור, מה שגורם גם למסכים שכוללים אותה לשאת תגי מחיר גבוהים במיוחד.
המרכיב הסודי – נקודות קוונטיות
הטכנולוגיה שבבסיסן של מסכי QLED דומה לזו הקיימת במסכי LCD: גם ב-QLED (או Quantum dot) יש לוח תאורה אחורי ולוח גבישים. עם זאת, התאורה האחורית במסכים מהסוג הזה מאירה בצבע כחול, והגבישים זעירים ועשויים מחומר ייחודי. למעשה, מיליארדי ננו גבישים פרוסים על גבי שכבה דקה. בזכות החומר הייחודי ממנו הם עשויים, כשהתאורה האחורית דולקת הם מחזירים צבעים עשירים ומדויקים יותר. כמו כן, הבהירות של מסכי QLED (או Neo-QLED בסמסונג) גבוהה יותר בהשוואה לטכנולוגיות אחרות.
תכונה חיובית נוספת של החומר הייחודי ממנו עשויים הגבישים – היא העובדה שפיקסלים לא נצרבים. כך, למשל, אפשר להציג על טלוויזיות QLED את אותה תמונה במשך שעות ארוכות, ותופעות אחרות, כמו למשל צריבת לוגו הערוץ, לא מתרחשות בטלוויזיות מהסוג הזה.
עם זאת, חלק מן הדגמים עדיין סובלים מבעיות ניגודיות או זמני תגובה ארוכים, ונדרש שילוב של טכנולוגיות נוספות כדי לסייע ביצירת צבעים שחורים אמיתיים.
כשהלדים הופכים קטנים (1)
גם לאופן שבו בנויה שכבת התאורה האחורית ישנה חשיבות, שכן אם הגביש הנוזלי לא יחסום אור כפי שצריך – סצנות חשוכות ייוצגו בצבעים אפורים ולא שחורים.
במסכים מסוג Mini-LED מחולקת התאורה האחורית לאזורים של נוריות, שהשליטה בהן מתבצעת הנפרד. כך לדוגמה, בסצנות שבהן יוצגו על המסך אזורים חשוכים – גם התאורה האחורית תיכבה באותו אזור והצבעים השחורים שיוצגו שם יהפכו לעמוקים יותר. השיטה זו מכונה “עמעום מקומי”, ובשנים האחרונות היא משולבת ביותר ויתר מסכים. הטכנולוגיה נקראת Mini-LED כי היא מתבססת על נוריות קטנות מאוד בהשוואה לנוריות רגילות, כך שניתן לחלק את שטח התאורה האחורית ליותר ויותר אזורי עמעום, וכך לייצר דיוק ברמות הניגודיות. כמו כן מציגים המסכים רמות בהירות גבוהות בהשוואה למסך LCD רגיל.
מדובר במסכים קשים יותר לתיקון, בשל המורכבות של פאנל התאורה האחורי. כמו כן, הם נושאים תג מחיר יקר יותר.
כשהלדים הופכים קטנים (2)
ואם אפשר לעבוד בקטן, אז כנראה שאפר לעבוד בקטן יותר. אם גודלן של נורות ה-Mini-LED הוא כ-200 מיקרון, הנורות במסכי MicroLED הן בגודל של עד 50 מיקרון.
אך היתרון המשמעותי הוא שאין למסך פאנל תאורה אחורית, ובבסיסה דומה הטכנולוגיה לטכנולוגיית ה-OLED, בה כל פיקסל כבה ונדלק בנפרד. בנוסף, החומר ממנו עשויים הפיקסלים לא כולל את החומר האורגני הבעייתי שקיים במסכי OLED, מה שאומר שאין סכנת צריבה.
הוסיפו לכך את רמות הבהירות הגבוהות של מסכים מהסוג הזה ואת הניגודיות יוצאת הדופן שמאפיינת אותם – ואין ספק שמדובר במסכים האולטימטיביים. אבל, עדיין מדובר בטכנולוגיה חדשה, שלא הוכיחה את עצמה מספיק, והיא יקרה. בנוסף, מרבית השימושים המסחריים שלה הם במסכים מ-72 אינץ’ עד 300 אינץ’ ואפילו יותר מכך – בעיקר עבור מסכי חוצות.
המרוץ ממשיך
אלה רק הטכנולוגיות הפופולריות בתחום מסכי הטלוויזיה, אך קצב שחרור החידושים מהיר. בנוסף, יצרנים רבים מאמצים שילוב בין טכנולוגיות בכדי להציג תמונה מרהיבה ומדויקת – ולעיתים הם גם מכנים את הטכנולוגיה שבה הם משתמשים בשמות שונים – בין אם מסיבות משפטיות או שיווקיות.
אז לקראת הפעם הבאה בה תחדשו את הטלוויזיה הביתית – תדעו לפחות מה מסמלות המילים שכתובות על הקופסה באותיות קידוש לבנה.
בקיצור OLED זה ישן ומתחלף בקרוב ב QD oled
ונכון לעכשיו לקנות Neo QLED של סמסונג זה טיל.
מה לגבי טלויזיית qd oled??
מחכה לmicro-LED זאת הטכנולוגיה המושלמת בזמן הנראה לעין .
הבעיה היא שאי אפשר להשיג את הטלויזיות החדשות. השיקו ב LG את ה OLED החדשות לפני שבועיים ואמרו שהן זמינות, אבל אף חנות בארץ לא מוכרת אותן.
קודם כל תודה
היה נחמד אם ההסבר היה מלווה בטווחי מחירים של טלוויזיות מכל סוג.