תשאלו כל חובב אודיו ממוצע, והוא מיד ידקלם שאוזניות המחוברות באופן חוטי יספקו שמע איכותי יותר מאלה המחוברות באופן אלחוטי. הוא אכן צודק, שכן העברת מידע באופן אלחוטי דורשת לרוב שינוי האות ודחיסתו, דבר שפוגע באיכות השמע. אבל העולם התקדם וכנראה שזוג האוזנית הבא שתרכשו יהיו אלחוטיות. אז איך בכל זאת מזהים את ההבדלים בין האוזניות ומהם התקנים השונים אומרים בכלל? המדריך.
מבט חטוף על אריזות אוזניות הבלוטות’ בשוק חושף סימונים שונים, המורכבים לרוב מכמה אותיות. במקרים רבים האותיות הללו מצביעות על קידוד (Codec) שבו תומכות האוזניות. המילה, שלפי חלק מהדעות נוצרה משילוב המילים compressor-decompressor (דוחס ומחלץ מדחיסה, בתרגום חופשי), מתארת פרוטוקולים שונים בהם משתמשים יצרני אוזניות הבלוטות’ בכדי להעביר בהן שמע איכותי על אף מגבלות הטכנולוגיה.
בין הפרמטרים השונים שבהם נבחן סאונד אלחוטי ניתן למצוא את ה”רזולוציה”, כמות המידע שנמצאת בקובץ הקול ומתארת עד כמה הוא מדויק ומפורט. רזולוציית הסאונד, או איך שמדויק יותר לכנות אותה – עומק הדגימה – נמדדת בסיביות; קצב הדגימה מתאר את התדירות של האות האנלוגי – כמה נתונים נדגמים בו בכל שנייה, והוא נמדד בקילו הרץ; קצב העברת הנתונים נמדד בקילו ביט לשנייה; והשיהוי הוא הזמן שעובר מרגע השידור ועד הזמן בו נקלט האות, הוא נמדד באלפיות השנייה.
יצרניות האוזניות, כמו גם המכשירים הסלולריים, אימצו לאורך שנים קידודים שונים לביצוע הדחיסה והחילוץ, תוך מאמץ להצטיין במגוון פרמטרים מאלה שהזכרנו מעלה. אלה העיקריים שבהם, בשילוב יתרונותיהם וחסרונותיהם.
AptX
יצרנית השבבים קוואלקום (Qualcomm) עומדת מאחורי הקידוד הפופולרי הזה שמשמעות ראשי התיבות שלו היא Audio Processing Technology (טכנולוגיית עיבוד שמע). הוא מתאפיין בעומק דגימה גבוה, כמו גם בזמן שיהוי נמוך.
אוזניות התומכות בקידוד AptX נדרשות לעמוד בסטנדרט שקבעה החברה לקצב נתונים של 384 קילו ביט לשנייה, קצב דגימה של 48 קילו הרץ ורזולוציה של עד 16 סיביות. בקידוד AptX HD יתמכו האוזניות ברזולוציה של עד 24 סיביות, עם קצב העברת נתונים של 567 קילו ביט לשנייה וקצב דגימה של 48 קילו הרץ.
זמן השיהוי בשני תתי-קידודים הללו עומד בין 170 ועד 270 אלפיות השנייה, אבל לגיימרים מציעה החברה גם את AptX LL. משמעות ראשי התיבות היא Low Latency (שיהוי נמוך) – עד 40 אלפיות השנייה.
החסרון ב-AptX הוא שמכשירי אפל (Apple) לא תומכים בו, ועל כן מי שיחבר אוזניות שמשתמשות בקידוד הזה – הן אולי יעבדו, אך המשתמשים לא ייהנו מיתרון שמע משמעותי.
לחברה יש עוד גרסאות חדשות לקידוד שלהם, כמו AptX Lossless שמיועד לשירותי הזרמת אודיו, או AptX Adaptive שגם יודע להגיע לקצב העברת נתונים של 420 קילו ביט לשנייה, אך גם יודע להתאים עצמו לגרסאות ישנות יותר של AptX, כך שאם המכשיר תומך ב-AptX Adaptive והאוזניות ב-AptX HD – לא תהיה בעיה לשמוע בהן באיכות של AptX HD.
LDAC
מי שעומדת מאחורי הקידוד הזה היא סוני (Sony), וניתן למצוא אותו בכמה מדגמי האוזניות של החברה. הוא מציע קצב העברת נתונים גבוה של עד 990 קילו ביט לשנייה, עם רזולוציה של 16 סיביות וקצב דגימה של 48 קילו הרץ. מרבית מכשירי האנדרואיד שמריצים את גרסת מערכת ההפעלה 8.0 ומעלה משלבים את הקידוד הזה, ואם האוזניות תומכות בו – ניתן יהיה להאזין לשמע איכותי.
גם אוזניות התומכות בקידוד הזה לא יפיקו את המרב אם הן יחוברו למכשירי אפל, שכן אלה לא כוללים תמיכה ב-LDAC.
AAC
משתמשי אפל מקבלים יתרון משמעותי בקידוד הזה, שמשמעות ראשי התיבות שלו היא Advanced Audio Codec (קידוד שמע מתקדם). זהו הקידוד הסטנדרטי במכשירי iPhone ו-iPad, אך גם מכשירי אנדרואיד ומחשבים כוללים תמיכה בו.
הוא תומך בקצב נתונים של 320 קילו ביט לשנייה, ברזולוציה של 24 סיביות ובקצב דגימה של 96 קילו הרץ, והוא מבוסס על מודלים שדוחסים רק את האלמנטים שבני האדם מסוגלים לשמוע. המודלים הללו דורשים כוח עיבוד חזק יותר, והם מפיקים את המרב בעיקר במכשירי אייפון.
SBC
הקידוד הזה שייך לפרופיל הפצת האודיו A2DP והוא כולל את דרישות המינימום מבחינת קידוד. הוא לא דורש מהיצרנים רישיון שימוש, מה שגורם לו להיות נפוץ בעיקר באוזניות הזולות. הדחיסה שלו אגרסיביות, והתוצאה ניכרת באיכות הסאונד – שכן ניתן להזרים בקצב של עד 345 קילו ביט לשנייה, וקצב הדגימה הוא 48 קילו הרץ.
ומה עושים עם כל המידע הזה?
הרשימה הזאת היא רק התמצית של הקידודים הפופולריים שנתמכים בקרב האוזניות, המחשבים והטלפונים החכמים. ישנם פרוטוקולים נוספים, ומפעם לפעם נוספים עוד חדשים לרשימה ההולכת וגדלה.
קצב הדגימה הוא אולי אחת התכונות הכי חשובות של כל קידוד, וככל שהוא יותר גבוה כך תאזינו לסאונד איכותי יותר. עם זאת, חשוב לוודא שגם מקור המוזיקה וגם האוזניות מדברים באותה השפה, ופה הופך העניין למעט מורכב: מכשירי אייפון יתמכו לרוב בקידוד SBC הפופולרי והחינמי (והפחות איכותי) יחד עם קידוד AAC (האיכותי). אם אתם רוכשים אוזניות עבור מכשיר של אפל, כדאי שתוודאו שאלה תומכות ב-AAC כדי לקבל את הסאונד האידאלי.
טבלת השוואה
קידוד | קצב דגימה | נתמך ב |
SBC | 320 | אנדרואיד, iOS |
AptX | 352 | אנדרואיד |
AptX HD | 576 | אנדרואיד |
AAC | 250 | אנדרואיד, iOS |
LDAC | 990 | סוני, אנדרואיד |
מרבית מכשירי האנדרואיד לא ידעו להתמודד עם AAC באופן יעיל. במקומו תמצאו בעיקר תמיכה באחד מקידודי AptX או LDAC ולכן כאשר רוכשים אוזניות מומלץ לשים לב כי יש להן את אחת הטכנולוגיות הללו. כמובן שיש גם תמיכה בקידוד SBC החינמי ובפורמטים אחרים (בהתאם ליצרן).
ובעוד שהיצרניות מתפארות בטכנולוגיה שבה תומכים מוצריהן, המשתמש הממוצע יצטרך לנבור בין תפריטים סבוכים בגדי לגלות באיזה קידוד מתבצעת תקשורת הבלוטות’ עם האביזר המחובר למכשיר. כך עושים זאת במכשירי סמסונג (ובאופן דומה גם במכשירי אנדרואיד אחרים). נקדים ונאמר שמדובר בשימוש ב”מצב מפתחים” ושיטוט בתפריטים אלה לא מומלץ למשתמשים מתחילים. בכל מקרה, צוות TGspot לא יישא באחריות לנזק שיגרם כתוצאה מהוראות אלה.
בכניסה לתפריט הגדרות > אודות הטלפון > פרטי תוכנה > לחיצה 7 פעמים על התפריט מספר גרסת Build. כעת, בסוף תפריט ההגדרות הראשי יופיע התפריט אפשרויות למפתחים > תחת תת התפריט תקשורת רשתות יש ללחוץ על Codec אודיו ל-Bluetooth.
ומה עם Dolby atoms
האם זה עוד איזה תקן של איכות גבוה
והאם זה תומך במכשירים פשוטים של mp 3?
Dolby Atoms לא קידוד ולא קיים באוזניות אלא רק ברמקולים
בטח שזה קיים לדוגמה ברילמי באדס אייר 3 ניאו