בין אם אתם מגיעים מההייטק או לא, כולנו שמענו על עולם הבדיקות. ואנחנו אפילו מכירים מספיק אנשים שעובדים בו. חוץ מלשמוע כמה בדיחות עד כמה המקצוע הזה דורש ‘דייקנות’ וירידה לפרטים – רובנו לא באמת יודעים מה עושים שם באמת.
ריכזנו עבורכם את ארבעת הסוגים השונים בעולם בדיקות התוכנה. לא משנה אם אתם כותבי תוכן, מנהלי מערכות מידע, אנשי IT או חושבים לקחת קורס QA – הכתבה הזאת בהחלט בשבילכם. ככה אולי תוכלו להרשים את איש ה-QA הבא שתפגשו.
אבל לפני כן – בשביל צריך QA בכלל?
עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה, היו נערכות בדיקות איכות לכלי נשק ותחמושת שהיו אמורים להשתמש בהם בשדות הקרב. מאז ועד היום, כל מוצר חייב לעבור בדיקה מקיפה שהוא איכותי, וכשמדברים על מוצר שהוא דיגיטלי ניתן לקרוא לכך גם בדיקות תוכנה.
גם אם חברת הייטק או סטארט-אפ יצרו את האפליקציה או התוכנה הכי טובה שיש בעולם, אם לא יהיה צוות איכותי שיבדוק אותו, המוצר לא יהיה שווה יותר מדי. בטח כבר שקרה לכם מספר פעמים, ששמעתם על אפליקציה מסוימת או שראיתם פרסומת עליה בפייסבוק ומאוד התלהבתם ממנה, אבל בפועל, כשהורדתם אותה, הבנתם שהיא לא עובדת בדיוק כמו שצריך, שחווית המשתמש בה אינה איכותית ובגדול – זה ממש לא מה שחשבתם. למרות שהיו צוותים של מפתחים, מעצבים ועוד שעבדו אינספור שעות עליה.
ייתכן שאותן הבעיות, נבעו מכך שלא היה צוות QA מספיק גדול, איכותי או שכלל הוא לא היה קיים. ולכן, במועד השחרור של האפליקציה ל-Google Play החברה החליטה לשחרר את המוצר שאמנם היה “גמור” ומוכן, אבל לא נערכו עליו בדיקות מקיפות, ובעקבות כך – הוא נכשל בשוק.
זוהי למעשה חשיבותו של צוות ה-QA, כל מוצר דיגיטלי כיום חייב לעבור בדיקות תוכנה QA על מנת שהוא יצא לשוק בצורה הכי טובה ובטוחה שיש, בכמה רבדים שונים: חוויית משתמש, באגים, תפעול, נגישות ועוד.
מכאן, נמשיך לספר על ארבעה סוגי בדיקות תוכנה שאתם באמת חייבים להכיר.
בדיקות שפיות/עשן –
אלו הבדיקות הבסיסיות ביותר שכל מוצר דיגיטלי צריך לעבור, צוות בדיקות התוכנה לא ייכנס כאן לרבדים עמוקים או לבדיקות מסובכות. אלא פשוט יבדוק את המוצר מבחינה כללית. מדובר בבדיקות הראשונות שמבצעים על המוצר בשביל להבין אם בכלל אפשר להמשיך הלאה מבחינת פיתוח ושאר השלבים האחרים של בדיקות התוכנה, או שצריך לחזור אחורה בתהליך אל צוות הפיתוח ולפתור בעיות שונות.
חשוב לציין, שבשלב זה כלל לא בודקים את איכות המוצר או את התקינות שלו. כך שיש עוד מסע ארוך שצוות ה-QA, המפתחים, מנהלי המוצר וכלל החברה צריכים לבצע לפני שהמוצר יוצא לשוק.
בדיקות פונקציונליות – כשמפתחים מוצר, ברוב המקרים, צוות בדיקות תוכנה QA, מקבל סוג של מסמך דרישות. המטרה שלהם? לוודא שהמוצר באמת תואם לאותה הרשימה, כמו כל תהליך מורכב בעולם הדיגיטל והפיתוח, מתרחשים המון שינויים עם הזמן. על צוות ה-QA לוודא שאין פערים גדולים מדי מאותה רשימה. כך שהרעיון הכללי של המוצר לא יסטה או יהיה שונה מדי מהמקור שאליו התכוונו.
בדיקות לא פונקציונליות – בדיוק הצד ההפוך מהבדיקות הקודמות שציינו, אבל כמו כל דבר אחר בחיים – בשביל לדעת שהוא עובד כמו שצריך, צריך לדעת לבחון אותו מזוויות שונות, בזמנים לא הגיוניים ועוד. למשל – לבדוק כיצד התוכנה או האפליקציה מתפקדת כשיש המון אנשים על אותה הפלטפורמה, מה קורה כשיש עומס עצום ועוד.
בדיקות שימושיות – אחת מהבדיקות החשובות ביותר שיש לבצע על מוצר, בו צוות בדיקות התוכנה מוודא כמה ‘נוח’ להשתמש במוצר שפיתחו. האם קל להשתמש בו? או שממש קשה לעשות זאת? כמה פעמים יצא לכם אפילו לגלוש באתר אינטרנט פשוט, אבל גיליתם שהוא לא פרקטי בעליל? בדיוק לשם כך המציאו את הבדיקות הללו. כל מי שעובר קורס QA או קורס בדיקות תוכנה בסיסי, חייב להכיר את סוג הבדיקה הזאת.
חשוב לציין – כמו כל דבר אחר בעולם – יש שמות שונים והגדרות שונות לכל נושא או סוגי בדיקות שכתבנו כאן. ייתכן ובמשרדי הייטק שונים נותנים שמות אחרים לבדיקות שכתבנו פה.
דבר אחרון – אם חשבתם על להיכנס לעולם ההייטק, אין ספק שלהתחיל קורס QA או להיכנס אל תחום בדיקות תוכנה QA היא הדרך הנכונה ביותר בשביל כך. רבים מן האנשים שמתחילים את הקריירה שלהם בתור QA ממשיכים אל תחומי הפיתוח או האוטומציה.
תמונות: 123RF