הימים בהם האייפון היה הטלפון החכם השולט כבר חלפו מזמן וכי המתחרה עיקרית שנפרסת על מספר עצום של מכשירים, היא מערכת ההפעלה מבית גוגל (Google), האנדרואיד (Android). רבים מכם וודאי חושבים כי אתם יודעים הכל כל אנדרואיד, אבל הנה מספר עובדות מעניינות שלא בטוח שידעתם.

1. גוגל לא המציאה את אנדרואיד
אמנם כיום אנדרואיד היא חלק בלתי נפרד מגוגל, אך תופתעו לגלות שלא גוגל יצרה אותה. אנדרואיד הייתה חברה עצמאית שנוסדה ב-2003 והומצאה על ידי ארבעה אנשים: אנדי רובין, ריצ' מינר, ניק סירס וכריס וויט. לאנדרואיד הייתה "מערכת יחסים" עם רשת T-Mobile, מכיוון שניק סירס היה אז סגן נשיא החברה. לא פלא שמכשיר האנדרואיד הראשון היה של T-Mobile (בשיתוף עם HTC). בשנת 2005 החליטה גוגל לרכוש את אנדרואיד. כאשר ניק סירס החליט לפרוש וכל השאר נשארו, הם פיתחו יחד את מערכת האנדרואיד. למעשה, הכינוי של רובין היה "אנדרואיד", משם הגיע השם למערכת ההפעלה. בראשיתה, עוד לפני רכישת גוגל, מערכת האנדרואיד הייתה בכלל מיועדת למצלמות הדיגיטליות, תחום שפרח בימים הללו. אבל גוגל עשתה את השינוי והעבירה את המערכת לתחום הסמארטפונים ולמעשה לכל מכשיר חכם שיש – טאבלטים, מחשוב לביש, שעונים חכמים, טלוויזיות והיד עוד נטויה.

2. אנדרואיד היא קוד פתוח, ברובה
כאשר גוגל הכריזה על מערכת האנדרואיד היא גם הכריזה על Open Handset Alliance, קבוצה של מפתחים ויצרניות שיקחו חלק בפיתוח המערכת. אמנם מערכת האנדרואיד נחשבת לקוד פתוח ומאפשרת להוריד אותה לכל דורש (המכונה AOSP), אולם חלק מפיתוחי גוגל נשארו סגורים במיוחד אלה הקיימים במכשירי הנקסוס. אם יצרנית מסוימת מעוניינת להשתמש במערכת על מכשיריה, היא מחויבת בתשלום לגוגל עבור שימוש וגישה לחנות ה-Play Store.

3. תמיכה בעברית הגיעה רק בגרסה 4.0
משתמשי האנדרואיד הוותיקים וודאי זוכרים את העברית הקלוקלת במכשירים הראשונים – היה צריך למצוא דרכים כדי להכניס עברית לתפריטים, ליישר לימין ולסדר את המספרים ההפוכים. למעשה, עד גרסה 4.0 שהוצגה בסוף 2011, לא הייתה תמיכה בעברית באופן מובנה והמשווקים בארץ נאלצו לפתח בעצמם את התמיכה בעברית במערכת, דבר שדרש לא מעט זמן פיתוח ועיכוב גדול עוד יותר בהפצת עדכונים וגרסאות חדשות.

האבטיפוס הראשון
האבטיפוס הראשון

4. אב הטיפוס הראשון של אנדרואיד נראה כמו Blackberry
בשנת 2007, לפני חשיפת ה-iPhone הראשון, דובר רבות על אב טיפוס שמריץ אנדרואיד. למכשיר קראו "Sooner", והיו לו מקשים, מקלדת פיזית מלאה, מקשים למענהניתוק וחיצים לשליטה – ללא מסך מגע. אפילו ממשק המשתמש של אנדרואיד היה נראה דומה לזה של BlackBerry. אלא שלאחר הכרזת ה-iPhone, הוכרז מכשיר האנדרואיד האמיתי הראשון, ה-T-Mobile G1. נחשתם נכון, היה לו מסך מגע גדול, וממשק משתמש שמאפשר לתפעל את המערכת באמצעות מסך המגע, כמו מכשירי האנדרואיד שאנו מכירים היום אבל על המקלדת לא יכלו לוותר וכי ברוב הדגמים הראשונים היו מקלדת פיזית. דגם האב טיפוס שהיה נראה דומה ל-BlackBerry אף פעם לא יצא לחנויות.

5. מנכ"ל גוגל עזב את אפל בגלל אנדרואיד
לפני לא כל כך הרבה זמן, אפל וגוגל היו חברות טובות מאוד. YouTube ו-Google Maps היו חלק בלתי נפרד מ-iOS, עד שהתחרות גברה ואפל חששה שגוגל משתלטת יותר מידי על iOS, והחליטה, אי שם בימי iOS 6, לפתח אפליקצית מפות משל עצמה במקום זו של גוגל, והסירה את YouTube מרשימת האפליקציות המותקנות מראש. בשנת 2009, אריק שמידט, מנכ"ל גוגל, נאלץ לעזוב את שולחן הדריקטוריונים של אפל. אנחנו יכולים להבין את שני הצדדים.

6. המבקרים ניבאו לאנדרואיד עתיד שחור
בכנס שנערך בסוף שנת 2008, שם ישבו מספר אנשים בעלי ידע בעולם הסלולר והטכנולוגיה, כאשר נשאלה השאלה: "נהיה חייבים לדבר על אנדרואיד, נכון?", אדם מחברת Pandora מיהר להשיב: "למה? למה אנחנו חייבים לדבר על אנדרואיד? לאף אחד לא אכפת". לחברת Pandora, סתם בשביל הידע הכללי, יש היום אפליקציה למכשירי אנדרואיד, אותה בוודאי כולכם מכירים.

7. לגרסאות 1.0 ו-1.1 לא היו שמות של קינוחים, סוכריות או ממתקים
בין כל חובבי האנדרואיד בעולם, אלו שכבר התקינו את הגרסה האחרונה ואלו שעדיין ממתינים, ניתן למצוא גם כמה כאלו שכבר יודעים מה תהיה האות הראשונה של הגרסה הבאה, ומנסים לנחש על שם איזה קינוח היא תקרא. בשנים האחרונות, השמות שניתנות לגרסאות השונות של אנדרואיד מתחילות באותיות לפי סדר האל"ף-בי"ת האנגלי. כך, לדוגמא, הגרסא האחרונה של אנדרואיד נקראת "Lollipop" – מה שמוכר לנו בעברית כסוכריה על מקל. זו אמנם שיטה משעשעת, אך לא תמיד זו הייתה השיטה לבחירת השם. לאנדרואיד 1.0 קראו לפעמים "Alpha" ולפעמים "Astro Boy", כאשר לגרסא 1.1 כבר היה שם של קינוח, אך הוא לא התחיל באות A או B – לגרסא 1.1 קראו "Petit Four", על שם קינוח צרפתי. אנדרואיד 1.5 הייתה הראשונה שזכתה לשם מתוק, כאשר לה קראו "Cupcake".

8. למכשיר האנדרואיד הראשון לא הייתה מקלדת וירטואלית או כניסת אזניות סטנדרטית
אמנם כיום לרוב המכשירים יש מקלדת וירטואלית, אך בעבר הרעיון של מקלדת וירטואלית לא היה אהוד במיוחד, לפחות עד ל-iPhone הראשון. אפילו למכשיר האנדרואיד הראשון, ה-T-Mobile G1, הייתה מקלדת מלאה. המכשיר היה בתצורת סליידר, וכדי להגיע אל המקלדת היינו צריכים להטות את הטלפון על צידו, ולהחליק את המסך כלפי מעלה. ב-T-Mobile G1 לא הייתה אפשרות אחרת להקליד, פרט למקלדת הפיזית, עד שהוא קיבל את העדכון לאנדרואיד 1.5, כחצי שנה מאוחר יותר. עוד טעות שנעשתה ב-T-Mobile G1, אותה עדכון תכנה לא יכול לתקן, היא שהמכשיר לא הגיע עם חיבור ה-3.5 מ"מ הסטנדרטי לאזניות אותו אנו מכירים כיום, אלא עם מחבר ייעודי. חלק נכבד מהביקורות מיהרו לקטול את המכשיר עקב החלטה זו.

htc_dream-white

9. WebOS יכלה להוות תחרות אמיתית מול אנדרואיד
כבר דברנו על זה שאנדרואיד לא הייתה כל כך אהודה על ידי המבקרים בתחילת דרכה, ויש כאלו שניסו להפיק מזה את המירב. בעת ההשקה של WebOS, אנדרואיד 1.5 הייתה עדיין חדשה ומלאה בבעיות, וזו הייתה הזדמנות מצוינת בשביל יצרניות אחרות לתת פייט ל-iOS, או שלפחות ככה המבקרים חשבו. כך גם היה קורה אילולא נעשו מספר החלטות מוזרות על ידי Palm, החברה השולטת דאז בתחום מחשבי כף היד שפיתחה מערכת הפעלה עצמאית ומרשימה תחת השם WebOS. המכשיר הראשון הושק ברשת Sprint, במקום אצל אחת מרשתות הסלולר הגדולות יותר, וגם קמפיין הפרסום עצמו היה מוזר למדיי. למרות זאת, ה-Palm Pre שהריץ WebOS היה הצלחה לא קטנה בחודש הראשון למכירתו, אלא שלאחר מכן הוא התחיל לצנוח. כמה חודשים מאוחר יותר, רשת Verizon הכריזה על ה-Motorola DROID ואפל חשפה את ה-iPhone 3Gs. מאז, גוגל המשיכה לשפר את אנדרואיד ו-WebOS נפלה בין הכסאות עד אשר נמכרה Palm ל-HP ומערכת ה-WebOS ל-LG בשימוש הטלוויזיות החכמות שלה כיום. גוגל אפילו שכרה את המעצב של WebOS כדי לשפר את העיצוב של אנדרואיד.

10. הנקסוס הראשון התקבל באהדה
מכשיר הנקסוס (Nexus) הראשון שוחרר ב-2010, שיוצר על HTC, זאת כמעין הוכחת יכולת של גוגל למערכת האנדרואיד. ה-Nexus One התקבל באהדה גדולה אצל המפתחים, אולם הבעיה המרכזית שלו היא שהחומרה שהוא הציג נמוכה יותר משאר מכשירי האנדרואיד שהיו בשוק, וגם מחירו לא היה מסובסד כפי שעשתה עם ה-Nexus 4 ו-5. ניתן גם לראות כיצד המסך היה כה קטן – 3.7 אינץ', שאז זה היה נחשב גדול למדי.

nexus-one-hand

11. אנדרואיד 3.0 הייתה הגרסא היחידה שלא יצאה לטלפונים
בשנת 2010, ערב חשיפת ה-iPad, לגוגל לא הייתה מערכת הפעלה שיכולה להתחרות ב-iOS ומיועדת על טאבלטים גם כן, כיוון שאנדרואיד הייתה מיועדת לטלפונים בלבד. סמסונג הצליחה להריץ את אנדרואיד 2.3 על ה-Galaxy Tab 7.0, אך הוא היה משהו בין סמארטפון לטאבלט, והיה ברור לכולם שאם גוגל לא רוצה להפסיד מכל העניין עליה למהר וליצור גרסא של אנדרואיד שמותאמת לטאבלטים, וכך היה: ב-CES 2011 הציגה גוגל לעולם את אנדרואיד 3.0, אותה אנו מכירים כ-Honeycomb, על הטאבלט הראשון Motorola Xoom. לאחרת חשיפת ה-iPad, כל יצרנית רצתה טאלבט משלה, אך הם היו יקרים מידי ובגלל שהריצו אנדרואיד, היה בהם חוסר של אפליקציות. גוגל למדה את הלקח, החליטה לנטוש את אנדרואיד 3.0, ויצרה בסופו של דבר גרסא אחת שמתאימה לכל סוגי המסכים – Ice Cream Sandwich. עם כל הצער שבדבר, יש דבר אחד שכן השאיר חותמת מאנדרואיד 3.0 ועד היום – המקשים הוירטואליים של ה-"בית", "חזור" והשאר.

motorola-xoom

12. סוני הייתה הראשונה לייצר שעון חכם מבוסס אנדרואיד
ב-2014 גוגל הציגה את Android Wear גרסא של אנדרואיד שמותאמת לשעונים חכמים, אלא שהשעון החכם מבוסס אנדרואיד הראשון יצא הרבה לפני כן. בשנת 2010 הציגה סוני (או Sony Ericsson דאז) את ה-LiveView, שעון חכם מבוסס אנדרואיד שמתחבר לאנדרואיד ומציג התראות, חדשות, הועדות, שליטה במוזיקה ועוד. בשנת 2013 הציגה סוני את ה-SmartWatch 2 שכלל גם כן הרבה מהתכונות של אחיו הגדול, אך היה משופר בהרבה. מאז שוק השעונים החכמים פרח וגדל, אך שלא תטעו לחשוב שמסוסנג הייתה הראשונה באנדרואיד.

מקורות: phandroidtechworm

שתף:
-פרסומת-
חובב טכנולוגיה וגיימינג מגיל קטן, כבר שנים מזגזג בין iOS ל-Android. מחכה שתאתגרו אותו ב-Call of Duty ואף פעם לא מפספס את ההזדמנות למירוץ ב-Forza.