מי שקצת מכיר אותי יודע שאני ממש לא מפחד ממכשירי שוק כניסה או החלק הנמוך של שוק הביניים. אין לי בעיה עם טלפונים שמציגים בשקלים לכל היותר שלוש ספרות כי לפעמים התמורה שהם מציעים יכולה מאוד להפתיע. שמות כמו יומידיג’י (Umidigi), קובוט (Cubot) ועוד לא רק שלא מרתיעים אותי, חלקם אף היו בשימוש שלי, של בני משפחתי ואפילו חברי שלמדו להכירם דרכי. מכיוון שכך הייתי כמובן בחירת ברירת המחדל ב-TGspot לבצע סקירה עבור Blade V41 Vita של ZTE, שלעומת השמות המוזכרים לעיל היא אפילו יצרנית ‘מפורסמת’.
Blade V41 Vita הגיע לשוק מהר מאוד, בערך חצי שנה, אחרי Blade V40 Vita והוא מציע כמה שיפורים, אבל כפי שכבר ראיתם בעבר במכשירים שונים, יש לפחות שינוי אחד לרעה כמו למשל המחיר שעלה, במונחים מקומיים שלנו, בכמה מאות שקלים. לסקירה הוא הגיע פחות מחודש לאחר ההשקה בפועל.
עיצוב מוצלח דווקא
תמיד שכותבים על עיצוב צריך להוסיף מייד את ההסתייגות שזה עניין של טעם וריח. אז הטעם והריח שלי אומרים לי הפעם שאני דווקא מאוד אוהב את העיצוב של Blade V41 Vita. כמו רוב מכשירי החלק התחתון של השוק זהו מכשיר שטוח משני צדדיו עם פס עבדה שמקיף אותו היטב מסביב ומקנה לו עובי של 7.98 מ”מ, ואני די מחבב את העובדה שהוא שטוח היטב משני הצדדים ולא עבה במיוחד, ולדעתי הוא נראה יוקרתי יותר ממה שהוא באמת.
מסך ה-IPS הוא בגודל של 6.6 אינץ’ ויש לו שוליים יחסית דקים, אבל שול עליון מעט בולט יותר עם מגרעת V מיושנת ומאוד לא יפה לאחסון מצלמה הקדמית. בחברה טוענים ליחס מסך/גוף של 90.5% – אני קצת סקפטי, אבל אולי.
מאחור שלוש המצלמות משולבות בשני עיגולים גדולים, כמו עיני חרגול, שבולטים כמובן מהגוף אבל ממש לא יותר מדי. הגוף כולו מוצע בצבע אפור כהה, שב-ZTE דווקא מכנים ‘שחור כוכבי’, אבל קצת שמאלה מהאמצע יש פס דקיק מבריק, מלמעלה עד למטה, שמכיל למעלה את המבזק ואת כיתובי המצלמה. למטה יש עוד כמה פרטים טקסטואליים. לדעתי נחמד, אפילו יפה, אבל שוב יכול להיות שאתם לא תאהבו את זה.
חיבור ה-USB-C והרמקול נמצאים כמובן למטה, כמו גם חיבור 3.5 מ”מ למי שעדיין אוהב אוזניות עם פלאג, ומצד שמאל נמצאת מגירת הסים. למעלה יש חריר איפוס. בצד ימין נמצאים כפתור הפעלה/כיבוי בו משולב חיישן טביעות אצבע, שבדרך כלל מגיב היטב, וכפתור לשליטה בעוצמת הקול, מעלה/ומטה.
התצורה הטכנית של Blade V41 Vita
המסך של ה-Vita הנוכחי קטן מזה של ה-V40, אבל הוא מציע רזולוציית +FHD מול קודמו שמציע רזולוציית +HD בלבד. תרשמו V אחד. שניהם מציעים קצב ריענון של 90 הרץ. אבל השיפור המשמעותי הוא המעבד: במקום מעבד Unisoc 616 מעבד Dimensity 810. אמנם מעבד יחסית חלש, אבל תסלחו לי שאני אומר את זה, אבל במצב הנוכחי כמעט כל מעבד עכשווי יותר טוב ממעבד של Unisoc. הוא מגיע עם אותו שבב גרפי, Mali-G57, אבל בגרסת שתי ליבות הפעם במקום אחת.
כמו קודמו מציע ה-V41 זיכרון אחסון מיושן, UFS 2.2, בנפח 128 גיגה-בייט. זיכרון העבודה צמח ב-2 גיגה-בייט לנפח כולל של 6 גיגה-בייט כשאפשר ‘לגנוב’ בערך עוד 5 גיגה-בייט וירטואליים מזיכרון האחסון בעת הצורך. המצלמה הראשית צמחה מ-48 ל-50 מגה-פיקסל, עם אותן תכונות, ושתי המצלמות האחרות נותרו בגודל 2 מגה-פיקסל, אחת למאקרו ואחת לעומק שדה. המצלמה הקדמית היא בגודל 8 מגה-פיקסל. רחוק מלהרשים? אכן, אחרי שקראתי את ההיבט לא ממש פיתחתי ציפיות לגבי הצילום.
וכאמור יש הרעה משמעותית אחת: הסוללה הצטמקה מאוד. במקום 6,000 מילי-אמפר/שעה ב-V40, במכשיר החדש יותר יש סוללת 4,500 מילי-אמפר/שעה בלבד. תעזרו לי רגע, כן 25% פחות. הקטנת המסך מ-6.75 אינץ’ ל-6.6 אינץ’ לא מצדיקה זאת, כולל הקטנת העובי מ-9.4 מ”מ.
יש תמיכה ב-NFC, יש תמיכה ב-5G שזה עוד שיפור משמעותי כמובן, ויש גם תמיכה ב-Bluetooth 5.0.
תכירו: MyOS 12 – המערכת שמאחורי המערכת
כמו כל טלפון שמגיע לשוק, גם Blade V41 Vita מציע מערכת הפעלה, או ממשק קנייני, מעל מערכת ההפעלה שהיא אנדרואיד 12. עם זאת החברה לא ניצלה זאת כדי להעמיס יותר מדי נופחות על המערכת, ויש רק כמה אפלקיציות ומשחקים שמגיעים מותקנים מראש וניתנים להסרה.
MyOS 12 מציעה מגוון של אפשרויות התאמה לטלפון, והיא מנצלת היטב את מה שיש לאנדרואיד 12 להציע בהיבט הזה, במיוחד ביכולת של בחירת צבעים רחבה מאוד לכל אלמנט כמעט במערכת, רק חבל שהלוקליזציה של המכשיר לוקה בחסר ויש הרבה מאוד תפריטים שנותרו באנגלית. תגידו שאני קצת קטנוני? יכול להיות, אבל אני מצפה שאם אפשר להפעיל מכשיר בעברית, אז שתהיה עברית עד הסוף כדי שכל אחד יוכל להוציא ממנו את המרב.
כשניגשים לעומק מוצאים גם כמות גדולה של אפשרויות למחוות, כולל הרמה כדי להעיר את הטלפון, ואפשרויות לשליטה בהתנהגות של מגירת האפליקציות, אפשרות לעבודה עם יד אחת ועוד. יש הרבה מה לחקור ומה לבדוק במערכת מעבר לצבעים ובחירת רקע למסך הבית או למסך הנעילה וזה יפה וטוב.
הביצועים של ה-V41 Vita
סדרת מעבדי ה-Dimensity של מדיה-טק (MediaTek) הובילה את החברה, ובצדק, לתחרות של ממש מול היריבה הגדולה קוואלקום (Qualcomm), אבל כמו בכל משפחה, לא כולם זהים. כאמור לעיל, Dimensity 810 הוא אולי רק קצת יותר ממעבד למכשירי שוק כניסה, וזה בא לידי ביטוי בכל הבדיקות הסינטטיות.
בבדיקת CrossMark של BAPCo ציון של 528 נקודות עבור מכשיר בעידן המודרני נחשב נמוך מאוד. רק לשם השוואה, ה-GT Neo 3 של רילמי (Realme), שגם הוא נחשב למכשיר שוק ביניים, אבל בקצה האחר של התחום הזה, הוציא בבדיקה הזו 848 נקודות עם Dimensity 8100. גם Poco F4 עם Snapdragon 870, שלא מצטיין בתגובתיות יתר, הוציא במבחן הזה 671 נקודות, כלומר בהפרש ניכר.
בדיקות הביצועים הללו מראות שלפחות בעולם הטלפונים ברוב המכריע של המקרים כשמכשיר יקר יותר הוא גם מציע ביצועים טובים יותר, וכ-Balde V41 Vita שעולה כ-40% משני הטלפונים המוזכרים לעיל, מציע אכן ביצועים מאוד נמוכים – כמובן בהתייחס לדור הנוכחי של הטלפונים.
איך זה בא לידי ביטוי בשימוש היום יומי? אם אתם מאלה שהטלפון הוא משהו שעוזר לחיים ולא מרכז החיים, כלומר ניגשים אליו רק מדי פעם כדי לבצע שיחה או לכמה דקות של TikTok ואולי Facebook, כנראה שלא תשימו לב במיוחד לתגובתיות. אבל בשימוש חזק יותר בטלפון מרגישים קצת, בהשוואה למכשירים אחרים, מעבר קצת איטי בין מסכים, כאילו הכל מתנהל על סוג של מי מנוחות, שיש זמן ועת לכל דבר – זה לא שהמכשיר עוצר לנוח ולחשוב, אבל יש הרגשה של טלפון שכבר נמצא בשימוש מזה זמן מה ממושך למדי.
בחירת האפשרות Brisk בתפריט ההגדרות האישיות של הטלפון עוזרת בהיבט הזה, אבל עד גבול מסוים, וגם במקרה הזה עומס משפיע על התגובתיות, וזה גם משפיע על זמן השימוש במכשיר.
עוד היבט הוא כמובן זמן העבודה, ועם סוללה של 4,500 מילי-אמפר/שעה הגיע הטלפון לכמעט 13 שעות עבודה שזה בהחלט סביר, ומבטיח שאפשר לעבור יותר מיום עבודה שלם עם סוללה שיישאר לה עוד קצת מיץ, אבל שוב מדובר בבדיקה בה כבר הגעתי בבדיקות לאחרונה ל-16 ו-17 שעות עבודה רציפות עם מכשירים שמציעים סוללות של 5,000 מילי-אמפר/שעה בממוצע. הטעינה מסתמכת על מטען 22.5 וואט, וזה עוד היבט של מכשיר זול יחסית, אבל לפחות יש מטען בקופסה.
צילום לא ממש מדהים
אני לא מחשיב את עצמי לצלם דגול, אולי אפילו ההפך, אבל גם אני יודע שכיום לא אמורה להיות בדרך להפיק מטלפון חדש תמונות טובות, לפחות באור יום בוהק. אז זהו שלא, אם מסתכלים על התמונות המופקות ב-V41 Vita על מסך הטלפון בלי הגדלה אז הן נראות בהחלט סבירות. אבל ברגע שמתחילים קצת להגדיל קשה להתעלם מהגרעיניות הבולטת.
בנוסף, בצילום מול שמיים נקיים קשה מבחינים בצריבה של הצבע הכחול בהיר/לבן אל תוך הגופים שמקיפים את התמונה, וזה כמובן מוביל גם לאיבוד פרטים דקים. שעתוק הצבעים עצמו די טוב, כמו גם ההבדלים בין הגוונים, אבל לא בכל מצב.
לא אהבתי גם את צילומי המאקרו. ב-ZTE טוענים שאפשר לצלם ממרחק של 4 ס”מ, אבל המיקוד לא תמיד מצליח, ושוב, גרעיניות בולטת גם בתמונות שנראות קצת יותר טוב.
לא אהבתי גם האפליקציה, ולא רק בגלל שחלק מהפקודות בעברית וחלק באנגלית, אלא בגלל שיש מעט מאוד מצבים בתפריט הראשי, ויותר מדי הועברו לתפריט More, כולל צילום המאקרו. לפחות יש אפשרות לצלם תמונות RAW בגודל 50 מגה-פיקסל.
השורה התחתונה
המחיר של Blade V41 Vita הוא קצת יותר מ-700 ש”ח כולל משלוח. זהו סכום שגורם לי באופן אישי כבר להתחיל להביט סביב. 150 עד 200 שקל פחות זה מחיר יותר מתאים לטלפון הזה, אם כי צריך לקחת בחשבון שיש עלייה גם במחירים של טלפוני שוק הכניסה או שוק הביניים הנמוך.
הוא לא רע, אבל הוא גם לא טוב. ולמרות שאהבתי מאוד את העיצוב וגם את הממשק שלו, ולמרות שאני לא רוכש טלפונים כדי לצלם, עם הסוללה היחסית קטנה ועם מערכת הצילום הלא מדהימה שלו הוא לא ממש מושך אותי.
הוא זמין לרכישה מהחנות הרשמית של ZTE ב-AliExpress.