אחסון, החל במחשב הראשון אי פעם, היה אחד הדברים הבסיסיים במערכת. הצורך והאפשרות לשמור נתונים, ובשעת הצורך לשלוף אותם, הובילו וממשיכים להוביל את מהנדסי המחשוב שמחפשים כל דרך לשכלל ואת אמצעי האחסון הנוכחיים ושל הדור הבא.
אמנם בתחילת הדרך אמצעי האחסון לא כללו כוננים פנימיים – כן, היו גם מחשבים אישיים שהיו מצוידים רק בכונני דיסקטים – אבל כיום זו רק שאלה של איזה כונן, ובכל מקרה ובכל תצורה עדיין נמשך החיפוש המתמיד אחר טכנולוגיות להגברת המהירות בה נשמר המידע ושכלול מהירות הקריאה, וגם טכנולוגיות שיאפשרו להקטין את גודלו הפיזי של הכונן ביחס הפוך להגדלת נפח הנתונים שניתן לשמור בו.
התוצאה הסופית היא שבכל רגע נתון קיים בשוק מגוון רחב מאוד של אפשרויות אחסון. וכשיש היצע כל כך נרחב, כיצד יודעים מהו הכונן המתאים?
לזה בדיוק אנחנו מתייחסים בסקירה הקצרה להלן שמכילה כמה נקודות שצריך לקחת בחשבון ויכולות לסייע בבחירת הכונן הנכון.
עניין של טכנולוגיה
נכון להיום יש הפרדה די ברורה בשוק בין שני סוגי כונני אחסון – אלו שמוגדרים כפיזיים, או כונני HDD (קיצור של Hard Disk Drive), ומבוססים על מנגנון תפעול מכני, ואלו שמוגדרים ככונני זיכרון, או כונני SSD (קיצור של Solid State Drive), ומבוססים על זיכרון הבזק (פלאש).
התקני HDD מכילים מספר דסקיות מגנטיות מסתובבות שביניהן נעים ראשי כתיבה/קריאה. כתיבת המידע – שמירת נתונים בכונן – מתבצעת באמצעות יצירת שדה מגנטי על ציפוי הדסקית. שליפת המידע – הקריאה – מתבצעת באמצעות פיענוח של אותו שדה מגנטי באמצעות ראש הקריאה. ככל שמהירות הסיבוב גבוהה יותר, כך פעולת הכונן יעילה יותר. כוננים קשיחים מהירים מגיעים היום גם למהירויות של 15,000 סל”ד.
ב-SSD, לעומת זאת, האחסון כאמור מתבצע בשבבים באופן דיגיטלי בלבד. בשל העובדה שהם לא מכילים חלקים נעים, הכתיבה והקריאה בהתקן אחסון כזה מהירה הרבה יותר. בנוסף כונני SSD קטנים בדרך כלל בהשוואה ל-HDD, אך מצד שני מחיר הייצור שלהם גבוה יותר נכון להיום, ואורך חייהם עשוי להיות קצר יותר.
לפני שרוכשים כונן אחסון צריך להשוות מהיריות כתיבה/קריאה הנמדדות במגה-בייט/לשנייה, את הגודל הפיזי של הכונן – לדוגמה אם מחפשים כונן למחשב נייד בדרך כלל הגודל הפיזי צריך להיות קטן יותר, וכן את סוג החיבור.
ומה שמייד ברור הוא כי עבור לשימושים שונים יתאימו כוננים שונים, ויצרנית מוצרי האחסון ווסטרן דיגיטל (Western Digital) ניסתה להקל על לקוחותיה לאתר את הכונן המתאים עלידי כך שחילקה את מגוון מוצרי האחסון שלה לסדרות בצבעים שונים.
המשתמש הביתי
כשאומרים על משתמש במחשב שהוא ‘משתמש קל’ הכוונה כיום שהוא משתמש במחשב שלו בעיקר לצריכת מדיה, גלישה באינטרנט ומדי פעם קצת עבודה עם מעבגד תמלילים ותוכנת דואר אלקטרוני. כמובן שבפועל השימוש מגוון ומורכב יותר, אך כך או כך לא מדובר באלו שהמחשב מחובר אליהם, אם אפשר לומר זאת, ישירות לווריד – ועם זאת מדובר צריכת מדיה גורמת לכך שיש צורך במקום רב. עבור משתמשים ברמה הזו מציעים בחברה את הסדרה הכחולה.
“עם טכנולוגיה טובה יותר מתעורר גם הצורך בנפחי אחסון גדולים. תמונות ברזולוציה גבוהה, סרטונים ברזולוציה של 4K, אוספי מוזיקה ועוד מצריכים נפח אחסון רחב”, אומרים בווסטרן דיגיטל, ולכן, ה-HDD בסדרה זו מציעים נפחי אחסון גבוהים, שמגיעים עד 6 טרה-בייט, אך במחירים נוחים, והם מוצעים בגדלים של 2.5 אינץ’ או 3.5 אינץ’ ובמהירויות של 5,400 ו-7,200 סל”ד.
ל-SSD בסדרה הכחולה יש חיבורי SATA ו-NVMe. כוננים עם חיבור SATA מוצעים בנפח של עד 4 טרה-בייט, עם מהירות קריאה המגיעה ל-560 מגה-בייט/לשנייה ומהירות כתיבה המגיעה ל-530 מגה-בייט/לשנייה. הם התצורה הפיזית שלהם היא כונני 2.5 אינץ’ או כרטיסי M.2 2280.
חיבורי NVMe מאיצים את מהירות העברת הנתונים בחיבור הכונן למחשב, והם מתאימים ליוצרים או גיימרים בגלל מהירות קריאה הרבה יותר גבוהה, ואפילו עד פי ארבעה, מזו של כונני SATA SSD. בסדרה הכחולה מגיעים רכיבים אלו, בתצורה של M.2 2280, למהירות קריאה של 2,600 מגה-בייט/לשנייה, והם מוצעים בנפח של עד 2 טרה.
לא מתפשרים על עוצמה
אם מוצרי הסדרה הכחולה מיועדים לשימושים שגרתיים יותר, מוצרי הסדרה השחורה יעניינו את מי שרוצה לקחת את ביצועי המחשב הביתי לקצה. מדובר בכוננים שמיועדים לגיימרים כבדים, לעורכי וידאו ובכלל, כל שימוש הדורש ביצועים גבוהים.
גם ה-HDD בסדרה זו מוצעים בגדלים של 2.5 אינץ’ ו-3.5 אינץ’, במהירות של 7,200 סל”ד ולא פחות, והם מגיעים עד נפח של 10 טרה-בייט. טכנולוגיות כמו StableTrac ו-Dynamic Cache משפרות את ביצועי הכוננים ואת אמינותם.
בגזרת ה-SSD של הסדרה השחורה מציעה ווסטרן דיגיטל את SN750 NVMe SSD עם מהירות קריאה של עד 3,470 מגה-בייט/לשנייה ונפחי אחסון של עד 2 טרה בביט, ובתצורה פיזית של כרטיס M.2 2280. גרסה מיוחדת כוללת צלעות קירור כדי לאפשר להתקן לעבוד בקצה גבול היכולת, והם מצווים בתוכנת בקרה ייעודית המסייעת למשתמש להתאים את הכונן למצבי עבודה שונים.
לא ינום ולא ישן
הסדרה השלישית שמציעה ווסטרן דיגיטל היא הסגולה. סדרה זו מיועדת בעיקר למערכות הפועלות 24/7 ודורשות אמצעי אחסון אמין בעל שרידות גבוהה. דוגמה נפוצה למערכת כזאת היא מערכת אבטחה הכוללת מצלמות רבות שכל העת מאחסנות מידע בתהליך שכולל דריסה של מידע ישן יותר.
סדרה זו של ווסטרן דיגיטל מכילה כונני HDD בגודל 3.5 אינץ’ ועד נפח של 18 טרה בייט. עד 64 מצלמות, במערכות אבטחה מסוג NVR ו-DVR יכולות לעבוד עם כל כונן.
מתוך הבנה שבכוננים מהסוג הזה עדיפה מהירות ואיכות הכתיבה, שכן פעולת הצפייה בצילומים נדירה יותר, משקיעה החברה בטכנולוגיות המסייעות לכך. אחת מהן היא AllFrame שהיא טכנולוגיה המשפרת את פעולת הכתיבה ומסייעת במניעת שגיאות נפוצות במערכות מעקב וידאו. טכנולוגיה אחרת היא מערכת בינה מלאכותית המנתחת את אחסון המידע וממליצה בפני אנשי ה-IT של הארגון על דרכי ייעול.
כמו כן, מציעה החברה סדרת כרטיסי זיכרון בגודל SD ו-microSD המבוססים על אותן הטכנולוגיות. “כרטיסי הזיכרון התעשייתיים מהסדרה הסגולה מספקים עמידות, אמינות וטווח טמפרטורות רחב עבור יישומי אבטחה כדוגמת מצלמות IP, מצלמות גוף, התקני mDVR, רחפנים ועוד”, אומרים בחברה.
כרטיסי זיכרון ‘סגולים’ אלו נועדו גם הם להתמודדות עם כתיבה רצופה 24/7 ודרישה לשמירה על הנתונים. לדרישות אלה מתווספת יכולת העבודה שלהם בתנאי סביבה קשים, כמו למשל בטווחי טמפרטורות של מינוס 25 מעלות ועד 85 מעלות צלזיוס – מה שהופך אותם לפתרון מעולה עבור כל מצלמת אבטחה, פנימית או חיצונית. כמו כן, הם עמידים בפני מים, הלם מכני, רנטגן או מגנט.
כרטיסי ה-SD מוצעים בנפחים שבין 8-64 גיגה-בייט, ואילו כרטיסי ה-microSD מסופקים בנפחים בין 8 גיגה-בייט ועד 1 טרה-בייט.
בעסקים לא מתפשרים
כפי שכבר שמתם לב, כוננים שונים מתאימים לאנשים עם צרכים שונים. עבור עסקים, המציגים בדרך כלל דרישות תובעניות בתחום האחסון מציעה ווסטרן דיגיטל את סדרת הזהב המציגה כוננים בעלי מאפיינים ייחודיים ותכונות אמינות בלתי מתפשרות.
כך למשל, בגזרת כונני ה-HDD מציגה החברה כוננים עם זמן ממוצע בין תקלות של מעל 2 מיליון שעות, הגנה בפני רעידות ובחלקם גם טכנולוגיה לצריכת חשמל נמוכה. הם מוצעים בנפחים של בין 1 ל-18 טרה-בייט, בגודל של 3.5 אינץ’ ובמהירות של 7,200 סל”ד.
מי שמעוניין בכונני SSD לשימושים עסקיים, יוכל למצוא בסדרת הזהב כאלה המבוססים על חיבור MVMe, מה שאומר שזמן אחזור הנתונים מהכונן גבוה ביותר, לצד חיסכון בחשמל וטכנולוגיית המגינה מפני מחיקת נתונים בלתי רצויה.
ארבעה כונני SSD מוצעים בסדרה: בנפחים של 0.96, 1.92, 3.84 ו-7.68 טרה-בייט. כולם מגיעים בתצורת U.2 ובמשקל מקסימלי של 95 גרם.
נכתב בשיתוף ווסטרן דיגיטל
כל דיסקים Enterprise הם בעלי MTBF של 2 מיליון שעות. בפועל? קשה לומר מי מחזיק יותר. היטאצ'י היו נהדרים. היום יש כמה דגמים בודדים תחת השם HGST
ומבחינת אורך חיים/תקלות וכו'? הסדרה הזאת גם הכי טובה? היה לי כונן פנימי ממש טוב של היטאצ'י (שהיה גם די רועש) שהחזיק מעמד שנים ולפני כמה ימים הפסיק לעבוד.
למזלי הספקתי לגבות אותו. אז אני מחפש כונן פנימי חדש ויהיה מאוד אמין.
עמיד פיזית? כן זה Black? מה שממותג ככונן גיימינג מהסדרה גם כן יש לו יכולות עמידות טובות יותר.
היי, אז בעיקרון אם אני רוצה כונן עמיד מאוד לאיחסון תוכן בעיקר, אז ללכת על ה-BLACK?
ויש הבדל בין BLACK שממותג ככונן גיימינג?
אבדן המיידע בהיקף ותדירות משתנים הוא הצפוי לכל משתמשי טכנולגיות האחסון on-line . למען האמת זוהי אחיזת עיניים. כאשר התקלה מתרחשת המציאות משתנה מלבן לשחור באחת, נעים – זה לא. מהסיבה הזו גם פתרון ה raid הוא בעייתי ובוודאי יקר. ככל שישמע פרימיטיבי אחסון מיידע מאובטח מבקש דווקא את אופציית ה r.o.m. ישנה הפרדה מוחלטת בין החלקים הנעים לאיזור r/w וכן הפרדה שכזו בין הקריאה לכתיבה. לאחרונה החלו לדבר על מדיות לצריבה דו צדדיות של 100gb אשר אם יעמדו בתקן איכות מחמיר יוכלו להבטיח טוב הרבה יותר מיידע משתמש. אדם שעבד על פרוייקטים פוטושופ, 3d, אודיו, קאד, עבודות דוקטורט וכו ופתאום קרס עליו הדיסק – כאילו חרב עולמו. לך תשחזר אח"כ באופן אקראי מיידע תלוש מפה ומשם… בניית מערכת כונני גיבוי מיידע – אולי בלו ריי רום – תוכל לעזור במקרה כזה וחשוב מאוד לייתן עליהן את הדעת.
כתבה מצויינת, רק חבל שלא התייחסתם לתחום שעולה מאוד עכשיו, דיסקים קשיחים לגיימרים, שזה תחום מטורף
נכון, רוב המוצרים הביתיים משתמשים ברכיבי זיכרון מסוג QLC או TLC מכיוון שרוב הפעילות היא קריאה ולא כתיבה. מה גם האמינות שלהם כבר הרבה יותר גדולה מבעבר, לכן אין סיבה לשלם על SLC שלא תמצא בחנויות הרגילות.
לא נתתם הסבר על סוגי הNAND, זה חשוב למשתמש בין אם הוא משתמש שמעביר מידע בתדירות גובהה או משתמש פשוט.
כרגע בשוק קיים 4 סוגי NAND עבור כונני SSD.
SLC, MLC, TLC, QLC כל אחד יכול להכיל כמות מסויימת של ביטים. (בלי להיכנס ליותר מידי פרטים).
זה משפיע על אורך החיים של הSSD ועל גודל הSSD.
NAND מסוג SLC יש את אורך החיים הכי גדול, בעוד שNAND מסוג QLC יש אורך חיים נמוך.
הכל שאלה של איזה שימוש נדרש. כלומר צריך להתאים את סוג הדיסק לאופי הפעולה של המערכת – משתמש ביתי, כונן לשרת אחסון (NAS), כונן לשימוש במערכת מצלמות, כונן לעבודה מזדמנת, דרישת נפח גדולה או מהירות וכו'. דיסקים מסדרת Black נחשבים להכי מתקדמים – אורך חיים, כתיבה קריאה וגם בעמידות המוצר כנגד רעידות. במקרה של דף הנתונים שהצבעת אלו דיסקים מכאניים בעלי נפח גבוה של עד 10 גיגה-בייט, מהירות הכתיבה קריאה נעה סביב 200 מגה-בייט בשנייה. בכונני SSD המהירות כמובן גבוהה הרבה יותר אבל הנפח קטן והמחיר יקר יותר.
לא ברור לכוננים אלו שהמלצתם מה מהירות כתיבה ? מה מהירות קריאה שלהם ?
https://bit.ly/2VPekyU
ולמה בחרתם בדיסק הזה ?