מבצעי סוף השנה קורצים ללקוחות מכל פינה אפשרית, ומי שמחפשים לרכוש טלוויזיה חדשה מוצאים עצמם מתלבטים בין היצרניות השונות. לקוחות שמקבלים את החלטות הקנייה שלהם גם על סמך נתח השוק, יתרשמו בוודאי מהעובדה כי במשך 17 שנה ברציפות יש יצרנית אחת שמוכתרת כמובילה הגלובלית בתחום הטלוויזיות – וקוראים לה סמסונג (Samsung). החברה שומרת בעקביות על נתח שוק שכמעט כפול בגודלו מזה של המתחרות הקרובות ביותר אליה, וכאשר מדובר בטלוויזיות פרימיום – שליטתה של סמסונג בתחום מובהקת אפילו עוד יותר, במיוחד מבחינת הכנסות. על כן לא פלא שאת כניסתה של סמסונג לתחום טלוויזיות ה-OLED בשנה שעברה אפשר להגדיר כדרמטית.
כדי להבין מדוע, ראשית צריך להסביר מהם ההבדלים בין הטכנולוגיות השונות בהן משתמשים היום בשוק הטלוויזיות והיתרונות של כל אחת מהן. נתחיל במסכי LCD או LED, שהם הטכנולוגיה המוכרת יותר לרוב הצרכנים, וזו שבאמצעותה ביססה לעצמה סמסונג נוכחות משמעותית בזכות דגמי ה-QD LED הפופולריים שלה. בטלוויזיות מסוג זה, משולבים גופי תאורה אחוריים בטכנולוגיית Quantum Dot שמפיקים תמונה יותר מרשימה ממסכי LED סטנדרטים , גופי תאורה ייחודיים אלו מאירים דרך מיליוני פיקסלים – והם אלו שקובעים את הצבעים שמוצגים על המסך.
התוצאה היא צבעים חדים ורמת בהירות גבוהה מאוד, אך האור, שכאמור מגיע מגוף תאורה נפרד, עשוי לזלוג בין פיקסלים שאמורים להיות מוארים אל כאלה שאמורים להיות חשוכים באותו רגע נתון. יש פתרונות שונים לצמצום התופעה, כגון חלוקת גוף התאורה לעשרות ואף מאות אזורים שונים, אך בסופו של דבר נתקבע בשוק כי למרות התמונה המדהימה והמוארת שמתאימה במיוחד לחללים מוארים, צבע שחור אמיתי הוא דבר בלתי ניתן להשגה באמצעות טלוויזיות מסוג זה.
וכאן בדיוק נכנסת טכנולוגיית ה-OLED לתמונה: במקרה הזה מקור האור הוא הפיקסלים עצמם, העשויים תרכובת אורגנית הזוהרת כאשר עובר דרכה מתח חשמלי. מאחר והתאורה דולקת או כבויה ברמת הפיקסל, אין סיבה שפיקסל כבוי לא יהיה שחור לחלוטין, ואכן מסכי OLED הצליחו לאורך השנים להציג תמונה בעלת ניגודיות עזה ומרשימה.
אך יש גם חסרונות
אולם ל-OLED חסרונות אחרים: רמת הבהירות הגבוהה ביותר שאליה מסוגלים להגיע הפיקסלים האורגניים, נופלת באופן משמעותי מזו של תאורת ה-LED האחורית הוותיקה. זהו חיסרון בולט במיוחד כאשר הטלוויזיה ממוקמת בחדר שטוף שמש, ואכן מדובר בעניין שאותו ציינו מרבית הישראלים כקריטי בבחירת מסך בסקר דעת קהל שנערך לאחרונה.
בנוסף, קיימת גם תופעה ייחודית למסכי OLED של צריבת פיקסלים: מבלי שינקטו צעדים למניעת התופעה, תמונה שתוצג על המסך לאורך זמן ממושך עשויה להתקבע, באופן שיותיר צללית נראית לעין. אלו חסרונות דרמטיים במיוחד עבור טלוויזיה שאמורה לשמש לגיימינג: במשחקים רמת הבהירות קריטית, ואלמנטים שונים של ממשק המשתמש נותרים על המסך למשך שעות ומגדילים את הסיכון לצריבה.
הזינוק של סמסונג
כך היו פני הדברים במשך שנים, עד שלפני כשנתיים הכריזה סמסונג לא רק על כניסתה לתחום טלוויזיות ה-OLED, אלא גם על פתרון טכנולוגי ייחודי שמהווה למעשה את הטוב משני העולמות: Quantum Dot-OLED, או QD-OLED בקיצור. כפי שניתן להבין מהשם, מדובר בפתרון המשלב בין הפיקסלים האורגניים של טלוויזיות OLED, ובין רמת הבהירות והאמינות המשופרת של מסכי QD-LED. ברמה הטכנית, כל פיקסל מואר באופן נפרד בדיוק כמו בטלוויזיות OLED מהדור הקודם, אולם טכנולוגיית ה-Quantum Dot של סמסונג מאפשרת להפיק כל אחד מצבעי היסוד ללא צורך בשכבות נוספות של פילטרים. רמת הבהירות המתקבלת גבוהה בהרבה מזו שהייתה ניתנת להשגה באמצעות מסכי OLED, אולם במקביל נשמרת גם הניגודיות הגבוהה והיכולת להציג את הגוון השחור המוחלט.
האם באמת ייתכן שסמסונג הצליחה להוציא את המיטב משתי הטכנולוגיות? אם לשפוט לפי ציוני הביקורות מאז ההשקה, נראה שהתשובה לכך חיובית. למרות שסמסונג היא עדיין שחקנית חדשה יחסית בתחום, מוכתרים מסכי ה-OLED שלה מיום השקתם ל״מסכי טלוויזיה הטובים ביותר בשוק״ מצד מרבית אתרי הטכנולוגיה הנחשבים. באתר TechRadar, הנחשב כאחד ממובילי הדעה בתחום, נערכה השוואה ראש בראש בין שני דגמי העילית של סמסונג ושל LG, S95C ו-G3, ושם מסמנים הובלה של סמסונג כמעט בכל קטגוריה: בהירות מקסימלית, איכות התמונה וגם איכות הצליל.
הדומיננטיות של סמסונג גדולה עוד יותר בתחום הגיימינג, שם הפכו מסכי ה-QD OLED לבחירה כמעט טריוויאלית. ראשית כל מסכי ה QD-OLED תומכים באופן בלעדי גם בקצב רענון של 144 הרץ – ייתרון אדיר לגיימרים. את היתרון הזה הצליחה סמסונג להגדיל עוד יותר באמצעות מעבד עוצמתי, Neural Quantum Processor, הנשען על בינה מלאכותית ומגיע לקצבי הרענון המהירים ביותר בתעשייה של פחות מ-5 מאיות השנייה . לזה גם התקבל אישור מ-Pantone, החברה שעל שמה רשומים יותר פטנטים הנוגעים לצבעים וגוונים מכל חברה אחרת בעולם, קובעים כי מסכי ה-OLED של סמסונג נאמנים ב-100% לצבע התמונה המקורי, הישג נדיר בתחום.
בוחרים את הדגם הנכון
בשוק הישראלי מככבים דגמי OLED כמו ה-S90C, S95B וה-S95C. כולם מציעים איכות תצוגה מרשימה מאוד, כמו גם מערכת הפעלה מתקדמת התומכת באפליקציית הבית החכם של סמסונג Smart Things לשליטה במכשירים חכמים התומכים בטכנולוגיה, החל מרמקולים ונורות ועד מכונת הכביסה. התמיכה בתקן Matter מבטיחה כי בעתיד יצטרפו מכשירים רבים נוספים לממשק, גם כאלו שאינם מיוצרים על ידי סמסונג עצמה.
עוד כוללת מערכת ההפעלה הזו בגרסתה העדכנית תמיכה בשיחות בין משתמשים, שיחות וידאו. פונקציות נוספות שנתפרו במיוחד עבור גיימרים הן ה-GameBar, המציג יכולות שונות כגון נתונים על קצב המשחק, כלים לסיוע ושיפור הביצועים כמו זום למפת המשחק באופן מוקטן ,כוונת וירטואלית מובנת, כלים שונים לשיתוף המשחק בזמן אמת ועוד.
גם חוויית הסאונד בדגמים אלו מגיעה לרמות שבדרך כלל לא מצפים להן מרמקולים המובנים במסך, עם מערכת המסוגלת לעקוב אחר מיקומם של אובייקטים שונים ולגרום לצליל המשויך אליהם להגיע מהמקום הנכון ברחבי הבית – אפילו מחוץ לגבולות המסך עצמו. הטלוויזיה תומכת בתקן Dolby Atmos לצליל היקפי, שוב תכונה שנדיר לראות ובדרך כלל מצריכה רכישה של רמקולים חיצוניים.
בהשוואה בין שלושת הדגמים, ה-S95C מתהדרת ברמת הבהירות הגבוהה ביותר, כמו גם בעיצוב דק במיוחד וקופסת חיבורים חיצונית המרכזת את כל הכניסות והיציאות ומקלה מאוד על שינויים לאחר שהטלוויזיה תלויה על הקיר. זה גם הדגם בעל קצב הרענון המהיר ביותר, 144 הרץ. היא זמינה בישראל בגדלי 55, 65 ו-77 אינץ׳. לדגם S95B מפרט תצוגה דומה מאוד, ועיצוב דק ומודרני אבל אין קופסת חיבורים חיצונית. ה-S90C, כנקודת הכניסה לסדרה, היא הצעה מעולה שנופלת רק במעט בביצועי ה-HDR שלה מהדגמים האחרים.
בכל מקרה קשה ליפול: אין כמעט אתר ביקורות שלא הכתיר של שלושת הטלוויזיות הללו כעילית של תחום טלוויזיות ה-OLED נכון לרגע זה.
גילוי נאות: נכתב בשיתוף סמסונג
גיבוב של שטויות
סמסונג ממש לא מובילת השוק, התואר הזה שמור לסוני (מי שלא מאמין מוזמן לבדוק באתר ביקורות על מסכים)
ובנוסף גם qd oled סובלות מצריבות ואפילו יותר מאשר oled אחרות כי הן דורות ראשונים בלי טכנולוגיות טיפול בבעיה.
מספיק לעבור בפורום מקצועיים ולראות שזו תופעה נפוצה שהרבה אנשים מתלוננים עליה.
סוני?? חחחח חח חחח חח
https://www.statista.com/statistics/1266988/global-leading-manufacturers-tv-market-share-sales-volume/
פחח.. תביא אתר יותר פח
הנה משהו רציני
https://www.rtings.com/tv/tools/compare/samsung-s95c-oled-vs-sony-a95l-oled/37894/39009?usage=1&threshold=0.10
מצטער לקרוא “כתבה” כזו באתר טכנולוגי, זו לא כתבה שנכתבה בשיתוף עם סמסונג זו כתבה שסמסונג עצמם כתבו.
פשוט מביך, חבל
סמסונג הכי הרבה תקלות בספק בזמן הפסקות חשמל לעומת LG-SONY-הייסנס-טושיבה-שרפ לסמסונג ספק רגיש לנפילות מתח הטירמיסו בספק נשרף והטלויזיה מושבתת
מערכת הפעלה שלהם נחותה לעומת המתחרות!
אהבתי את ה “גילוי נאות” בסוף הכתבה. זה היה ברור שזו כתבה ממומנת בידי סמסונג. LG מסכים טובים יותר, אך לא מעט תקלות. במקרה שלי, 65 אינצ’ נשרפו שתי רצועות לד. מסך בן 4 שנים
אם LG היו טובים יותר כמו שאמרת אז לא היית סובל מתקלות, עצם זה שאתה מודה שנדפקת עם מסך שנשרף לך תוך 4 שנים ואתה עדיין טוען שהחברה שלו טובה יותר משל סמסונג זה מוכיח עד כמה התגובה שלך היא זו שממומנת בידי LG
לפני שהתחלתי לקרוא, היה לי חשד שמודובר בכתבה ממומנת, אבל לא ראיתי בתחילת הכתבה את “נכתב בשיתוף עם…”
אחרי שלוש דקות קריאה כבר הבנתי שהולכתי שולל וגללתי למטה רק כדי לראות את “הגילוי הנאות” הנדרש.
בגלל שאני משתמש קורא במצב חשוך, גם קל לפספס אותו. אולי כדאי שמישהו באתר יתקן את הבאג הזה.
טופל, תודה
עם כל הכבוד לסמסונג ול-Lg, מספר 1 בעולם היא
Sony, עיבוד תמונה וסאונד הכי טובים שיש.
תמונה טבעית, חוץ מזה Sony גם הכי אמינות כמעט לא מתקלקלות.
מניסיון.
חייב להבין למה 144 הרץ תופס כל כך, הכוונה למה המספר הלא עגול הזה?
ברור שאין ממש הבדל מ 120,אבל יש איזשהו יתרון לספציפית תדר רענון הלא עגול של 144?
כי במשחקים של FPS מספר הפריימים הוא נתון חשוב ביותר ולכן צריך מסך או טלוויזיה שתתמוך בכמה שיותר
הייתרון הוא שזו כפולה של 24 ולכן סרטים נראים טוב יותר ואין בעיה של תזמון פריימים.
וכמובן 144 זה יותר מ120 אז זה בטיפה יותר טוב.
וואלה זה דיי מפתיע וטוב שיש תחרות בתחום ה-OLED. למרות שלדעתי המערכת של סמסונג וגם LG פחות טובות מאשר אנדרואיד TV בראייה של תמיכה ארוכת שנים
היום זה שטויות זרוק עליו סטרימר של google tv ב 200 שח והסתדרת
לכולם יש ישציאת hdmi ל 144 הרץ