התחרות הסתיימה, תודה לכל המשתתפים!
הזוכה במקום הראשון: ירון קינג, גבעת זאב
מאיר הוא לא טיפוס שמשקיע בפעילות גופנית. אפילו לא לרדוף אחרי תחבורה ציבורית. הוא טוען שלהיות עם רכב במרכז זה יקר, ולכן החליט על הוצאה חלקית: הוא מתנייד ונפגש עם חברים מהצבא, ומגיע לפגישה במונית.
זה לא שהוא עצלן, אבל גם לא עושה כושר באופן קבוע. מקסימום לוחם של סוף-שבוע.
“זה הכל בראש”, הוא מפטיר בביטול, “רק אתה פדלאה”, הוא מוסיף בזלזול. “אני זוכר איך בסדיר פעם רצתי בלילה 30 קילומטר בלי לנוח. ותאמין לי אחי, בצבא או באזרחי, על זה אין ויכוח – זה הכל היה בראש, ובזכות זה הגעתי למטרה!”. “אבל, מאיר, חביבי – יש לך זיכרון סלקטיבי? הרי הסדיר נגמר לפני 15 שנה!”.
“יאללה, יאללה, מספיק לדבר”, מאיר חצי נעלב. “באת לדבר או לשחק כדורסל?”, הוא שרק לי לבוא כמו כלבלב. עלינו למגרש, אחד על אחד, הראשון שמגיע ל-30 נקודות. אני קלעתי מתחת לסל, והוא בעיקר הפציץ בשלשות. בהתחלה הוא הוביל, והתחיל להשוויץ, אבל אז הגברתי ת’הגנה עליו והוצאתי לו ת’מיץ.
פתאום הוא כבר לא יכול להפציץ מרחוק, אלא להגיע לסל ורק אז לזרוק. מאיר התחיל להתנשף בכבדות, חולצתו ספוגה בזיעה. הטעיתי ימינה ועקפתי משמאל, צעד וחצי, מהלך גדול, נתקעתי במאיר וזרקתי לסל – הכדור “רק רשת”, ומאיר חוסל!
“ניצחתי”, אמרתי ומחיתי זיעה, “אז מי פה עכשיו באמת פדלאה?”. “אחי, מה הקשר?”, מאיר התבכיין, “אתה מזיע בדיוק כמוני, וחסר אוויר גם כן”. הוא לא הסכים לקבל ת’עובדה, ואמר שצריך “בדיקת מעבדה”.
אם רק היה לי מכשיר מתאים, שיודע למדוד דופק לספורטאים, נניח כחלק מטלפון חכם, הייתי סותם לו ת’פה, ל”מלך של העולם”. מודד לו ת’דופק ומשווה עם שלי, ואין מצב שמצבו טוב יותר ממצבי. אם היה לי מספר, מדד, תוצאה – זה היה יכול להיות כמו בית משפט: אני סוגר את הקייס עם ראיה כמו משפטן, ומאיר היה מפסיד בויכוח, ונפסק כאשם על היותו חרטטן.
אנחנו נמצאים תמיד בתנועה. עבודה, לימודים, בית וכמעט אין רגע של מנוחה. החיים שלנו הם דינאמיים בלי רגע דל ולכל מקום שאנו הולכים מלווה אותנו המכשיר הסלולרי שצריך לעמוד בקצב. בין אם זה יום חורפי וגשום, יום שטוף שמש, הצורך לעבוד ולהגיע אל המידע בזריזות ועוד, אנחנו זקוקים למכשיר זריז, קל ונוח לתפעול. גם כאשר אנחנו עושים ספורט, מאזינים למוזיקה, או סתם מעבירים את הזמן, אנחנו זקוקים למכשיר שיוכל לספק לנו את כל אלה ועוד.
TGspot, בשיתוף עם סמסונג ישראל, מזמינים אתכם להשתתף במבצע My Life Powered by Galaxy S5, שהפרס לזוכה בה הוא מכשיר Galaxy S5 במתנה.
האם המכשיר שלכם עומד בקצב החיים שלכם? קרה אי פעם שמכשיר הטלפון שלכם נפל ביום חורף לשלולית, נרטב מגשם חזק או בכל יום אחר נפל לאסלה? בטח גם הייתם שמחים אם המכשיר שלכם היה מציע לכם תהליך נעילה מורכב אך קל לפתיחה, ואם אתם ספורטאים, לא הייתם מתנגדים שבגב הטלפון יהיה מד דופק. ומה אם היה מנגנון שימנע מהילדים שלכם להתקין דברים שאתם לא ממש מעוניינים בהם? בשורה התחתונה, כל אחד היה שמח אם מכשיר הטלפון שלו היה מסוגל לספק אמצעים חדשניים שיאפשרו לו להתאים את עצמו לקצב החיים שלכם ולהרחיב את השימוש במכשיר, להגן עליו טוב יותר וגם לעשות זאת בצורה קלה יותר. סמסונג מביאה את כל אלו ועוד במכשיר ה-Galaxy S5.
אז איך משתתפים?
ספרו לנו כאן בתגובות על מקרה מיוחד/משעשע/מבאס שקרה לכם עם מכשיר סלולרי, וכיצד מכשיר ה-Galaxy S5 היה יכול למנוע זאת. הגולש שיצליח לשכנע אותנו שהוא באמת היה זקוק לו יזכה במכשיר ה-S5 במתנה.
מהם התכונות המיוחדות של מכשיר ה-Galaxy S5? חסינות למים, חיישן טביעות אצבע, מד דופק, מצב לחסכון בסוללה, פוקוס סלקטיבי במצלמה, ועוד.
כיצד להתחיל? כנסו וקראו את הביקורת המלאה שלנו על מכשיר ה-Galaxy S5, או את סקירת הוידאו המלאה. חשבו על הסיפור שלכם, כתבו אותו במסמך וקראו אותו מספר פעמים לפני שאתם שולחים.
תנאי השתתפות:
1. את הסיפור יש לכתוב כאן בתגובות האתר
2. הסיפור יכלול את אחד ממאפייני ה-Galaxy S5
3. הסיפור יכיל 100 מילה לפחות
4. בתגובה יש להשאיר מייל במקום המיועד לכך (לא יפורסם)
5. כל משתתף רשאי לכתוב סיפור אחד בלבד
6. על הכותב להיות מגיל 16 ומעלה ולשתף את עמוד התחרות
7. מועד אחרון להגשת הסיפור: 02.06.2014 בשעה 22:00.
8. בהשתתפותכם הנכם מאשרים את תנאי התקנון.
יש לי מכשיר גלאקסי אס 3. יום אחד הייתי צריך להתפנות והמכשיר פשוט נפל לאסלה מה שגרם לכך שהייתי צריך להיפרד מ 1000 שקלים. הגלאקסי אס 5 היה מונע את זה בעזרת העמידות הגבוהה שלו למים מה שאומר שעדיין היה לי פלאפון ולא הייתי נפרד מ 1000 שקלים.
שלום רב,
יש לי גלקסי 3 כבר שנתיים והסיפור הוא שנסעתי סופש לאילת עם החברים והיה מאוד כיף. בנסיעה חזור נגמרה לי הסוללה של הפלאפון שזה דבר מבאס מכיוון שהנסיעה ארוכה ומשעממת וזה כיף לשמוע מוזיקה ולשחק משחקים במהלך הנסיעה אך לא יכולתי כי נגמרה לי הסוללה, אני חושב שעם הגלאקסי 5 הייתי יכול להינות מהנסיעה מאחר והוא מצויד בתכונה של חיסכון סוללה חזקה במיוחד והסוללה הייתה נשארת לי למחרת. זאת ועוד למחרת הפלאפון שלי נפל למים והיו לו בעיות במגע ורמקולים דבר שהיה מצריך תיקון שעלותו יקרה ובמידה והיה לי גלאקסי 5 עם עמידות למים הפלאפון היה נשאר תקין ועובד.
הגלאקסי 5 פלאפון שמצויד בתכונות אשר מועילות ליום יום.
שלום.
אני מכונאי בחיל הים, ובתור מכונאי ישנם לא מעט עבודות בחדר המכונות הצפוף בספינה.
ביום בהיר אחד, יצאנו לטיפול קבוע בספינה, כשטלפון שלי עמי… כפי שלא מעט ימאים יודעים, תחתית הספינה מלאה בכל טוב של דלקים, שמנים, נוזלים למיניהם ומי יודע מה עוד.
באמצע העבודה, צלצל לפתע הטלפון. עד היום אני שונא את אותו צלצול….
כפי שאתם יכולים כבר לדמיין, הטלפון החליק מהיד המגורזת לקרקעית הספינה, ו… בשלום הוא לא יצא מזה…
נאלצתי לחזור לאייפון 4 הישן, שבדורנו כבר לא מספק את הסחורה… כסף לטלפון חדש אין, והגלקסי 5 נראה כחלום רחוק…
כמובן שאם הגלקסי אס 5 היה איתי ולא הטלפון הקודם ז”ל, אני מניח שהאייפון 4 היה כבר בידיים של אחותי….. =]
היי שמי לורין אנקרי ואני השנה בת 20 יהיה בעזרת ה’ אני מאוד אוהבת טלפונים,בזכות המשפחה המדהימה שלי נתנו לי להחליף לאיזה טלפון שאני רוצה תודה לאל כל פעם היה לי טלפון אחר ולו סיפור אחר:הטלפון הראשון שלי אבא שלי בטעות זרק אותו לפח הטלפון השני נפל לבריכה הטלפון השלישי נשבר חח מאז שאני קטנה החלפתי כמה וכמה פעמים מכשירים כיום יש לי lg g2 אבל אם אני אזכה במכשיר הגאלקסי 5 אביא אותו לאמא שלי המדהימה שגם לה גנבו את הטלפון נוט 3 שהיינו בברצלונה ואז הלכתי איתה לתחנת משטרה אני חושבת שלי מגיע לזכות במכשיר כי אני עוברת כל כך הרבה דברים בחיים ובנוסף לכל אני ילדה עם צרכים מיוחדים ;)
רועי נכנס הבית בתום עוד יום עבודה מתיש, השעה היתה מאוחרת והבית שומם . .
עיניו היו טרוטות , באוזניות הוא שמע את נינה סימון מאחלת לעצמה באיכות גבוהה שמחר יהיה טוב .
הוא זרק את תיקו על הספה והלך למקלחת , הוריד את האוזניות ליפף אותן סביב הגלקסי 5 שלו והניח ליד הכיור .
הוא לא פחד שיירטב , המכשיר שלו כבר עמד בטביעה באסלה .
הוא הושיט את ידו ופתח את ברז המיים החמים
כיור הקרמיקה הלבן איבד שערה תועה לטובת מעמקי הביבים .
הוא הרגיש שהמים הגיעו לטמפרטורה הנכונה מבחינתו והוריד את ראשו מתחת לזרם המים .
המים הרטיבו את שערו ועורפו , נזלו והמשיכו בדרכם אל חור הניקוז במערבולת חסרת סדר .
הוא נאנח והעביר יד בשיערו , מחדיר מים לעומק הקרקפת ודואג שלא תשאר אף לא שערה אחת
יבשה . הוא כמה למיטתו המלטפת ושלח יד אל עבר מתלה המגבות .
ידו רפרפה באוויר . המתלה היה חף ממגבות . אין ברירה נרטיב קצת את הרצפה חשב.
הוא התרומם והתיישר .מים טפטפו על עורפו וצנחו לרצפת האריחים , מייצרות שלולית קטנה .
פניו מישירות מבט בפנים אשר נעצו בו עיניים חזרה במראה.
הוא הרים את הטלפון וצילם את דמותו המותשת בשניה ,ככה זה כשיש לך בטלפון מיקוד אוטומטי מהיר , מוסיף כיתוב ” ככה אני עייף אחרי יום עבודה ” .
שתי לחיצות והתמונה כבר באינסטרגם ובפייס . הוא עצם את עיניו כשמחשבה טורדנית הפריעה לו לפתע .
משהו היה נראה לו מוזר בתמונה שזה עתה צילם . הוא הביט בה שוב בעיון .
לקח לו שלוש שניות להבין ששיערה של הדמות בתמונה היה יבש לחלוטין
האור במקלחת כבה לפתע …
פשוט מאוד,
אישת מחזיקה באייפון ישן וכמובן במצלמה, לפני שבועיים היא היתה בחתנה מאוד חשוב לה וכאשר הגיע לחתונה ראתה שהסוללה של המצלמה נגמרה והאייפון לא ממש תפקד כמצלמה וגם לא היתה סוללה כ”כ וזיכרון
מה שכן אם היה לה גלקסי S5 באירוע הבא היא לא תצטרך את המצלמה שלה וגם לא את האייפון
אז פנקו את אישתי באהבה בגלקסי S5 …
שבת שלום וחג שבועות שמח :-)
אתם לא יודעים עליה כמעט כלום, אז תבינו שהמפקדת שלי קשוחה. מה זה קשוחה? קשוחה כזאת, שאם יירו במסדר במישהו, הדבר הראשון שהיא תעשה יהיה לשאוג עליו שיש לו דם על הכומתה. רק אחרי זה היא תתעצבן שהוא לא עומד ישר, ושהוא שוכב על הרצפה ועושה קולות משונים עם המפרקת.
אוקיי, אז אתם מכירים קצת את סגן ש’! זה יבטיח שלא תופתעו מהסיפור… בשיא החורף, כשאפילו בארצנו הטרופית יש קצת טיפות ושלוליות, הייתי בבסיס. אייפון 4 התנוסס לי בכיס הקדמי של המדי ב’, ווידא שהעולם יזכור שהמשכורת הצבאית שלי הגיעה ל-2800 שקל לפני חודש. (את הפז”מ תחשבו לבד…). אנחנו מתאמנים על מגרש האספלט, סגן ש’ החליטה שהיא גם מדריכת כושר ודי התלהבה מהקטע של לצעוק ל-70 חיילים כמה שכיבות סמיכה לעשות. על האגרופים. על השלוליות. גשם יורד, ושלולית מימית וקצת בוצית ממש מתחתי. אני חייב להישאר, סגן ש’, אתם יודעים.
הזרועות שלי מתאמצות שוב ושוב ושוב. המפקדת צועקת את הקצב. אני נוטף גשם, והשלולית נהיית קרובה יותר כל פעם.
בשניה אחת – האייפון מחליק לאט לאט דרך הכיס הקדמי… אני מושיט יד לעצור אותו, אבל אני מתמוטט על היד השניה, ועל האייפון, ועל השלולית הבוצית. אני שומע קול של פלופ של אייפון שנבלע בבוץ. המפקדת צועקת, למה הפסקתי.
האייפון נהרס. 3000 שקל. אני חייל.
אם היה לי Galaxy S5! אם רק היה. הייתי פשוט שולף אותו מהשלולית, שוטף בברז הקרוב וממשיך כאילו לא קרה כלום. הוא המכשיר.
זה מרגש מדי ;) סה”כ פאלפון גבר! את המרגש תשאיר לדברים מרגשים יורת.. היתה לי מפקדת בול כזאתי אגב. מבין לגמרי לגמרי
אני לוחם בצבא והרבה פעמים נתקלתי במצבים שהפלאפון שלי שבק חיים (בשטח בלי יותר מידי הזדמנויות לטעינה.. )
אבל המקרה הכי מצער/מצחיק שקרה לי זה שהפתיעו אותי ושפכו עליי מים ביום ההולדת שלי.. כמובן שהפלאפון היה בכיס והוא נהרס…. כששפכו עליי את המים צחקתי ולא הייתי מוותר על זה.. רק חבל שהפלאפון שלי לא שרד את זה
אני בטוח שאם היה לי גלקסי S5 הוא היה שורד את זה וכולם היו מרוצים :)
בתור סטודנט לסיעוד אשר עובד בפגייה (או המחלקה לטיפול מיוחד ביילוד), והגבר היחיד במחלקה המונה 60 אחיות (חוץ מהרופאים) , אני יכול לומר כי אני אוהב את העבודה שלי בגלל האתגר, החשיפה למקרים קשים לעומת ניסים הקורים מול העיניים והסיפוק הרב בסוף כל משמרת.
עבור ההורים, תקופת אשפוז של היילוד עלולה להיות קשה ומתוחה. הורים רבים נרתעים ממראה היילוד הקטן, המחובר לחוטים. אך כבר בלידתו, הנולד מסוגל לחוש, לשמוע ולהרגיש את נוכחות הוריו ומשפחתו. מרגע לידתו ובכל מצב, יש לפתח חושים אלה בעזרת מגע וגרייה. ניתן להניח סביבו תמונות, להשמיע מוסיקה נעימה ועוד..
אני זוכר את המשמרת שזה קרה. אחת האימהות החזיקה את ילדה וניסתה להרגיע אותו כי בכה ללא הרף. גם לאחר מתן אוכל, החלפת טיטול, מוצץ, ומיטב מאמציי בתור “מרגיע התינוקות המחלקתי” (תואר שקבלתי בכבוד רב) הוא המשיך לבכות. האם קראה לי ומכיוון ששאר האחיות היו נורא עסוקות בענייניהן היא ביקשה ממני לנסות להרגיע אותו עם מוזיקה נעימה מהסלולרי. מכיוון שאסור לנהל שיחות טלפון בחדרי האשפוז האם השאירה את המכשיר מחוץ למחלקה. קצת זלזלתי ברעיון אך לא אמרתי זאת, הוצאתי את המכשיר שלי ושמתי מוזיקה לבקשתה… הבכי נפסק מיד והתחלף במבט של תהייה בחפץ המוזר שמתוכו בוקעים קולות. חיוך התפשט על פני שנינו. אולם לפתע, קול נוראי הופיע מתוך המכשיר, הצליל הנורא מכל – זה המתריע על סוללה שעוד מעט שובקת חיים. כמובן הבכי חזר.. והמבט התוהה על החפץ המוזר שמתוכו בקעו קולות לפני כמה שניות ועכשיו נדם, נהיה המבט שלי.
באותו הרגע אכן ייחלתי לסמארטפון עם סוללה שמחזיקה מעמד בצורה יפה כמו סוללת ה2800mAH של ה-S5. לאחר שקראתי על קיום התחרות הרגשתי שאני פשוט חייב לכתוב את הסיפור, ולנסות את מזלי. אולי הייתי צריך לספר על הפעם ההיא שקיבלתי מטח של גשם צהוב על החולצה ועל הטלפון, הגנה מפני נוזלים הייתה חוסכת לי באמצעי הייבוש שנקטתי, אך כבודי לא מאפשר לי לחלוק אותם עמכם. אולי פעם אחרת :)
כשאתה האח הקטן במשפחה של 3 אחים בוגרים (ומרושעים!) אתה מקבל את “השאריות” שלהם ב….הכל! בבגדים, ברהיטים וכמובן הדבר הכי גרוע-בטלפונים! אז ליפני כשנה אח שלי השתדרג לטלפון חדש- וגם אני “השתדרגתי”(כן בטח…) לטלפון “חדש”. הטלפון הזה אוהב לעשות הרבה פוזות, ורק את זה בלבד, הוא נקרא סמארטפון(ואני עדיין מנסה להבין למה), יש לו יישומים כמו פייסבוק, וואטסאפ, מצלמה(שהיא יותר “אמצעי לתיעוד דברים כשאין לך שום דבר אחר בסביבה” שום תמונה לא יוצאת סבירה, הצבעים מרוחים, התמונה מתושטשת, פוקוס איטי ועוד הרבה דברים שיגרמו לך לחשוב פעמיים ליפני שאתה מצלם) ועוד כל מיני שטויות, אבל מה, הם אף פעם לא עובדים! כל פעם שמנסים להפעיל יישום- לטלפון יש תירוץ אחר, כמו “אין מספיק זיכרון”(נראה לי שזה החלק הסמארט בו-הוא פשוט גאון על בלהמציא תירוצים!). בתור “החננה של הכיתה” שתמיד מעתיק את כל מה שהמורה רושם, תמיד מבקשים ממך את הסיכומים לקראת המבחן ובקשות כמו “תוכל לצלם לי את הסיכומים בהיסטוריה ולשלוח לי בוואטסאפ?” הם לא דבר חריג, אבל עד שאני מצליח לפתוח את המצלמה, לצלם תמונה סבירה(שעוד איכשהו במאמץ על יהיה ניתן לקרוא את מה שכתוב שם), הטלפון כבר אומר לי “אחי, עברת את הגבול!” ומחליט לקרוס או לעשות פוזה אחרת ולגרום לי להשתגע, אז אני כבר מראש מודיע לילדים שעדיף להם להעתיק את הסיכומים לבד(באמת שזה יחסוך להם יותר מחצי מהזמן) או שיחכו עד צאת הנשמה(שלי כנראה…) וכמובן שהדבר גורם לי להרבה רגעים “לא נעימים”(בלשון המעטה). המורה רוצה שאני אפרסם בדחיפות הודעה בוואטסאפ לגבי מבחן המגן- בהתחלה זה נראה כאילו הטלפון באמת מתאמץ לא לפשל ולאכזב אותך, אבל אז מרפי נזכר בי(תודה רבה באמת…) והחליט שהכל צריך להשתבש ונאלצתי בבושה לבקש ממישהו אחר שיפרסם את ההודעה בתירוץ שנגמרה לי הסוללה-אבל הרגע המביש ביותר היה כאשר יצאנו לטיול השנתי(כנראה האחרון שלנו, ולכן כולם התרגשו). מכיוון שלכולם יש טלפונים משוכללים עם משחקים, כולם ישבו ושיחקו כל הנסיעה בזמן שאני ישבתי בשקט, וכך יצא שבזמן המסלול אני היחידי שנשארה לו סוללה וכל מלאכת הצילום נפלה עליי! התמונות יצאו נוראיות, מטושטשות, לא ברורות בכלל, והכי נורא היה כאשר מספר ילדים ביקשו ממני לצלם “סלפי”(עד היום אני לא סולח למי שהמציא את הדבר הזה)-ואם האיכות של המצלמה האחורית כזו גרועה, רק תתארו איך האיכות של הקדמית… בהמשך הטיול כשרצו לצלם עוד תמונה פשוט הודעתי שאני לא מוצא את הטלפון והוא כנראה נפל לי, הבושה הייתה גדולה מידי. מאז אני תמיד אומר שהטלפון לא עליי ואני מתבייש להראות אותו. ברור שהכל היה נראה אחרת אם היה לי סמארטפון SAMSUNG GALAXY S5.
בן 15 וחצי.לא רוצה לשקר אבל בבקשה תתנו לי צ’אנס ותקראו את הסיפור שלי ותבינו כמה זה חשוב לי…
זה קרה בתחילת שנה…הגיע החופש הגדול והחלטתי לעבוד ולקנות דווקא את הNEXUS 4 החדש..
אז הגיע סוף חודש יולי והתחלתי לעבוד בפעם הראשונה.
ב-10 לאוגוסט קיבלתי את השכר שלי שעמד על 2700 ש”ח, קריעת תחת .
חודש שלם מהחופש שלי השקעתי בשביל הטלפון הזה. יום לאחר מכן הלכתי עם אבא שלי לBUG כבן אדם מאושר וקניתי לעצמי את ה NEXUS 4 .
3 חודשים נהניתי מהשירות שהטלפון החדש והיוקרתי הזה הביא לי, מין יהלומים קטנים נוצצים כאלה שהיו בגב הפלאפון שמשך את כל החברים שלי ובמיוחד אותי. החיסרון היחיד שאני זוכר שהיה בטלפון הזה הוא המצלמה, לאחר צילום תמונה לוקח לא כמה שניות לעשות רענון לתמונה הבאה. דבר שמאוד מבאס אם אתה רוצה לצלם כמה תמונות איכותיות בבת אחת.
בערך באמצע אוקטובר,היה יום ממש ממש גשום בבית שמש(שם אני לומד) וכאשר יצאנו מהבית חיכיתי בשער לכמה מהחברים שלי. כשהגיע אחד מהחברים שלי אז אמרתי לו שלום ואז נפל לי הטלפון. הנפילה לא הייתה ממקום גבוה והטלפון היה מצויד במגן מאוד טוב. כל אדם מכיר את ההרגשה של להרים את הטלפון לאחר שהוא נפל. והרגע הזה היה הרגע הכי כואב שלי בשנה הזאת. הרמתי את הטלפון והיה בו סדק קטן, שמחתי שהוא רק קטן אבל מה שהיה הכי חמור זה שהוא התמלא במים . הוצאתי מהר את הסוללה מהחשש שיקרה משהו לטלפון ה”יוקרתי” שלי וכשהגעתי הביתה לחוץ עשיתי את כל השיטות שיש לייבוש הטלפון. וכאשר הדלקתי את הטלפון הוא נדלק וישר נכבה. ומאז הוא לא עובד לי. לקחנו אותו למעבדות שמתקנות את המסך שלו ושבעצם תוכל לסדר לי אותו. כל החוויה הזאת עולה 700 שקל! את ה-700 שקל האלה השגתי מלהתחנן לעבודה שעבדתי בה לתת לי איזשהו פרויקט שאני יוכל להשיג ממנו את ה-700 שקל שלי.(עבדתי במפעל לעיבוד שבבי והייתי צריך למיין 4500 שרטוטים בתיקיות לפי שם ולפי יעד)
השגתי גם אותם בסוף. אחרי בערך חודש וחצי שהייתי עם טלפון חלופי(אם אפשר לקרוא לזה פלאפון) קיבלתי את הטלפון שלי . הוא עבד ליום אחד ושוב פעם התכבה ! בלי שום סיבה ! כאשר הדלקתי אותו התחילה נורה אדומה להבהב. אני כנער מכור לאינטרנט בדקתי את הנושא ומצאתי באינטרנט את המושג RED LIGHT OF DEATH
מה מסתבר ? שכאשר המכשיר היה דלוק נוצר קצר במכשיר ששרף אותו לגמרי. החזרתי אותו למעבדה והם החזירו לי רק 300 שקל. התחלתי לבכות אני יודע שזה נשמע מוגזם אבל חודש של קריעת תחת ואני בן אדם שמתרגש בקלות…
היום יש לי טלפון סיני שאבא שלי הביא לי מאיביי. חיקוי זול של גלקסי 4. לא אומר שאני צריך יותר מזה טפו טפו טפו.
אבל אני אשמח לקבל שדרוג בחיים שלי. כי בחופש הזה אין מצב שאני יעבוד שוב בשביל איזשהו טלפון.
אשמח לדעת איך הוצאת את הסוללה לנקסוס 4.
*רק אומר*
רשמתי בטעות שהוצאתי אותו באותו רגע….היה לי בעיה בטקסט זה קורה שאני כותב הכל בבת אחת גם לא חזרתי לבדוק אם טעויות. התכוונתי שכיביתי את הטלפון באותו רגע ובבית הוצאתי אותו. יש לי מברג מיוחד בצורת כוכב בשביל בזה. אז טעיתי בכתיבה מצטער. קורה שאתה נזכר במשהו ומתחיל לכתוב מלא בבת אחד ובכמות. אתה לא מבין איך המילים זרמו לי תוך כמה דקות כל זה נכנס.
היי,
יש לי מכשיר אייפון, ועזבו לרגע את הקטע שכבר נמאס לי ביותר מהמערכת ההפעלה של אפל ושהיא סגורה לחלוטין ויש את התוכנה המפגרת של איי טיונס.
ועכשיו לסיפור שלי, למה בעתם אני הוא זה שצריך יותר מכולם לקבל מכשיר סמסנוג S5 חדש שעמיד למים עם סוללה נורמלית! אז אני עובד כטבח באחת מן המסעדות בשרון, ובזמן העבודה אני ושא הטבחים אוהבים לשמוע מוזיקה בשביל להעביר את המשמרת, אז האייפון הוא פשוט בלתי נסבל עם הסוללה שלו והיא תמיד מתרוקנת מהר מאוד ואני חייב לכת תמיד עם מטען לכל מקום! אז זאת הסיבה הראשונה למה אני חייב את הS5, כי אני חייב מכשיר עם סוללה שמחזיקה יותר מכמה שעות מסכנות. סיבה נוספת היא שאני עובד הרבה עם מים (ניקיון, שטיפת ידיים ולפעמים סירים ומחבטות במקרה של לחץ) ולא מעט פעמים קרה שהמכשיר שלי פשוט נפל לתוך הכיור או לריצפה מלאה במים והופ הלך המכשיר… וזאת סיבה נוספת למה אני חייב את הS5. חוץ מזה אני היחד מכל החברים שהולך עם אייפון (אתם מבינים שזה כבר נהיה צחוק לצאת לפאב עם חברים ואז כולם צוחקים על האייפון). אני בטוח שיש עוד סיבות למה אני צריך לקבל את הS5! בכל מקרה אני מקווה שאתם מבינים אותי :)
יש לי נקסוס 4 והסוללה פשוט על הפרצוף וכמובן שהסוללה נגמרת ברגעים הכי תקועים כמו למשל שהייתי בטיול שנתי כמובן שלא הטענתי את הפלאפון כל הלילה אז קמתי בבוקר עם 58% :( ואיך זה יספיק ליום שלם בלי מטען? אז זהו שזה לא :/ באוטובוס שהיה משעמם שיחקתי בו ואחרי שעה וחצי כמובן שהוא נכבה אבל אם היה לי את הגלקסי 5 אפילו עם 15% הייתי יכול להפעיל את המצב חיסכון בסוללה ולהישאר איתו אפילו בלי מטען עד סוף הטיול :) בנוסף בטיול המפגר הזה עשינו סנפלינג וברוב טיפשותי ניסיתי לצלם עם הפלאפון שכמובן נפל מגובה לא גבוה מדי אבל עדיין נפל פגע באדמה ואז לתוך שלולית שהייתה שם ככה שלא רק שהפלאפון נשבר הוא גם נהרס במים אבל אם היה לי גלקסי 5 לא בטוח שהפלאפון בכלל היה נשבר בגלל שהוא פלסטיק לעומת הזכוכית של הנקסוס וגם הוא עמיד במים ככה שהוא בטוח היה עובד לפחות וגם לפעמים קורה שהנקסוס (שתיקנתי כמובן) נתקע לי בקטנה למרותש הוא נקסוס והוא לא אמור להיתקע ואין לי מה לעשות במצב הזה כי אי אפשר להוציא סוללה אז אני מחכה עד שהיא מתרוקנת ומתחרפן בינתיים וכמובן שגלקסי 5 לא רק שאפשר להוציא את הסוללה אני בטוח שהוא בכלל לא היה נתקע ועל הקטע שאין כרטיס זיכרון אני לא יתחיל לדבר בכלל..
כך שללא ספק הפלאפון שלי לא עומד בכלל בקצב שלי וגלקסי 5 היה פותר כלכך הרבה בעיות :)
מאיר הוא לא טיפוס שמשקיע בפעילות גופנית. אפילו לא לרדוף אחרי תחבורה ציבורית. הוא טוען שלהיות עם רכב במרכז זה יקר, ולכן החליט על הוצאה חלקית: הוא מתנייד ונפגש עם חברים מהצבא, ומגיע לפגישה במונית.
זה לא שהוא עצלן, אבל גם לא עושה כושר באופן קבוע. מקסימום לוחם של סוף-שבוע.
“זה הכל בראש”, הוא מפטיר בביטול, “רק אתה פדלאה”, הוא מוסיף בזלזול. “אני זוכר איך בסדיר פעם רצתי בלילה 30 קילומטר בלי לנוח. ותאמין לי אחי, בצבא או באזרחי, על זה אין ויכוח – זה הכל היה בראש, ובזכות זה הגעתי למטרה!”. “אבל, מאיר, חביבי – יש לך זיכרון סלקטיבי? הרי הסדיר נגמר לפני 15 שנה!”.
“יאללה, יאללה, מספיק לדבר”, מאיר חצי נעלב. “באת לדבר או לשחק כדורסל?”, הוא שרק לי לבוא כמו כלבלב. עלינו למגרש, אחד על אחד, הראשון שמגיע ל-30 נקודות. אני קלעתי מתחת לסל, והוא בעיקר הפציץ בשלשות. בהתחלה הוא הוביל, והתחיל להשוויץ, אבל אז הגברתי ת’הגנה עליו והוצאתי לו ת’מיץ.
פתאום הוא כבר לא יכול להפציץ מרחוק, אלא להגיע לסל ורק אז לזרוק. מאיר התחיל להתנשף בכבדות, חולצתו ספוגה בזיעה. הטעיתי ימינה ועקפתי משמאל, צעד וחצי, מהלך גדול, נתקעתי במאיר וזרקתי לסל – הכדור “רק רשת”, ומאיר חוסל!
“ניצחתי”, אמרתי ומחיתי זיעה, “אז מי פה עכשיו באמת פדלאה?”. “אחי, מה הקשר?”, מאיר התבכיין, “אתה מזיע בדיוק כמוני, וחסר אוויר גם כן”. הוא לא הסכים לקבל ת’עובדה, ואמר שצריך “בדיקת מעבדה”.
אם רק היה לי מכשיר מתאים, שיודע למדוד דופק לספורטאים, נניח כחלק מטלפון חכם, הייתי סותם לו ת’פה, ל”מלך של העולם”. מודד לו ת’דופק ומשווה עם שלי, ואין מצב שמצבו טוב יותר ממצבי. אם היה לי מספר, מדד, תוצאה – זה היה יכול להיות כמו בית משפט: אני סוגר את הקייס עם ראיה כמו משפטן, ומאיר היה מפסיד בויכוח, ונפסק כאשם על היותו חרטטן.
אייפון 4
*אילת שיא הקיץ מנסה לצלם תמונה מגניבה מתחת למים עם שקית ב4 דולר מאייבי*
*חור בשקית*
*מטביע את הפלאפון במים ללא ידעת על החור*
*מגלה שיש חור בשקית*
*מקלל את איבי*
*משרה את הפלאפון באורז
גלאקסי 5
*אילת שיא הקיץ מנסה לצלם תמונה מגניבה מתחת למים*
*מצלם בלי חשש*
*מעלה לאינסטגרם*
היי, קוראים לי מתן. אני ידוע בקרב חבריי ומכרי כבעל מזל רע במיוחד.
אחד מהמקרים הרבים שקרו לי היה יכול להימנע אם היה לי galaxy s5.
יצאתי לדייט עם בחורה חמודה. באמת הגיע הזמן אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים להתחיל עם בחורה בלי לעשות שטות באמצע (כאמור מזל רע).
בכל אופן, בהתחלה הלך לא רע. היא סיפרה לי על הטיול הגדול שהיא מתכננת לעשות בקרוב כשתשתחרר מהצבא ואני לשמחתי יכולתי לספר לה על הטיול שסיימתי ממש לא מזמן לדרום אמריקה לאחר הצבא.
הנושא עניין אותה מאוד, והיא שאלה אותי אם יש לי תמונות מהטיול להראות לה.
שלפתי בשמחה את הטלפון שלי. האמת, באותו רגע חשבתי שמזל שזה לא גלאקסי. עם המזל שלי בטח הייתי נכנס בטעות לאפליקציה שמודדת את הדופק והיא הייתה יכולה לראות ככה כמה שאני לחוץ.
בכל מקרה, נתתי לה לדפדף בין התמונות בטלפון, כלפתע היא נתקלה בתמונה שלי עם חברים שלי על החוף כשברקע תמונה של בחורה משתזפת בעירום.
באותו רגע היא קמה בסערה, אמרה לי שהיא לא חושבת שזה ילך בנינו והלכה. תוך כדי כך היא גם העיפה בטעות את כוס המים שלה כך שהמים נשפכו לי על הטלפון. בחוץ שמעתי אותה צועקת לחברה שלה בטלפון על הסוטה שצילם אותה בים במסווה של תמונה עם חברים.
לי נותר רק לחשוב בדכדוך איך המזל הרע שלי הפעם היה משולב עם הטעות שלא קניתי גאלאקסי s5 שהיה חוסך לי את הבלאגן. עם היכולת לפוקוס סלקטיבי במצלמה הייתה יכולה לצאת תמונה שבה רואים בבירור רק אותי ואת החברים שלי. וחוץ מזה, כוס מים שנשפכה על מכשיר שלא עמיד למים לא הביאה תוצאות טובות במיוחד…
אז זה היה בטיול לאחר הצבא לסין…
המצלמה הדיגיטלית שלקחתי איתי החליטה שביום השני של הטיול מפסיקה לעבוד אז הייתי צריך להתפשר על הצילום של גלקסי S2, אם היה לי S5 כנראה התמונות של הטיול היו יוצאות יותר טוב… בהרבה…
אבל זה לא הכל, התחיל לרדת גשם באחד הימים של הטיול וה-S2 החליט שלא טוב לו רטוב והלך לישון לכמה ימים, הדרך היחידה לתקשר עם אנשים בסין היא דרך גוגל תרגום, מה שלא היה זמין כי הגלקסי היה מושבת – שוב אם היה לי S5 הגשם לא היה מפריע לו והוא היה ממשיך לעבוד כרגיל :)
ושוב! זה לא הכל, אחרי שה-S2 חזר לעבוד ה-GPS החליט שהוא לא נח מספיק וחדל מלתפקד, וגם להגיע ממקום למקום הייתי נעזר בגוגל מאפס’ רק שהוא הסתמך לי על מיקום לפי רשת נתונים ותמיד היה חושב שאני במקום אחר… אז הסתובבתי במעגלים ברחבי שנגחאי – אם היה לי S5 אני די מאמין שה-GPS היה עובד הרבה יותר טוב ולא הייתי נתקע, אבל בכל זאת הייתה לי חוויה די מעיינית בעקבות כל זה בטיול :)
מעבר לכל זה אני אוהב לרוץ, ותמיד רציתי לדעת את הדופק שלי בזמן ריצה ויהיה נחמד אם יהיה לי S5 שיכול לעזור לי עם זה (:
*חוזר הביתה אחרי יום קשה של ביזבוז וניצול של כל המעבד המסך המצלמה ומה לא בקטע מטורף*
*מגלה שיש הפסקת חשמל יזומה עד מחר בבוקר*
*נכנס לפאניקה שאני רק עם 11% סוללה*
*נכנס לפייסבוק*
*כותב על זה סטטוס*
*נכנס לטוויטר*
*מצייץ*
*9% סוללה*
*אידיוט*
*נזכר שיש לי GALAXY S5*
*מדליק את הULTRA POWER SAVING MOODE*
*רגוע*
*מאוד רגוע*
נפל לי הסלולארי.
זה קורה לכולנו. בבית, בעבודה, בלימודים. לי זה קורה יותר מידי. אבל הפעם, לא רק שהוא נפל בחוזקה על הרצפה, הוא גם נשבר (המסך, שהוא בעצם ה”פנים” של המכשיר). ואף על פי כן, המשיך לעבוד.
לצערי.
בליבי רציתי שהפעם יהיה זה מוות סופי. בלתי הפיך. כבר דמיינתי בעיני רוחי את מסעו האחרון של המכשיר למקום שממנו לא חוזרים. האנשים שיגיעו, הכיבוד הקל, וכמובן – הבגדים השחורים שאלבש. אה, הזכרתי כבר שלנה דל ריי תבוא עם הפסנתר ותשיר את Born To Die? יהיה כיף.
אחרי הכל, נמאס לי ממנו. תמיד כשהייתי צריך אותו הוא לא היה שם לצידי. תמיד היה “עסוק” בעיבוד נתונים ברקע, בעדכון יישומים – שמעולם לא היו בשימוש. תמיד כשהייתי צריך לנווט הוא ישר היה מתחמק בתשובה האופיינית: “סוללה חלשה”. ואני יורה בחזרה: “נו, באמת! ,הרי כל היום ישנת, הגיע הזמן לעבוד”. בבקשה?
אבל מה לעשות. הגיע הזמן לחזור למציאות. אני לא רוטשילד, ולא חושב שאהיה בקרוב. טלפון חדיש כמו S5 לא בא בחשבון. אז מה עושים: סולחים לו כמובן על כל העצבים שהוא גורם לי והולכים למרפאת הטפלונים הקרובה.
נכנסתי למרפאה והצגתי בפני הרופא התורן את הפציינט החולה ובליבי תחינה מזוייפת – “האם יש לו סיכוי?” הרופא, שנראה בן 22 והיה באמת בן 16, לבוש בגופייה לבנה פשוטה, במקום חלוק לבן, לקח את הפציינט בידיו, בחן אותו ארוכות, ואמר – “הלך לך המסך”.
“אה”.
“בשביל זה למדת שבע שנים?” חשבתי בליבי.
הרופא קבע מיד שלא פחות משלוש מאות שקלים נחוצים בכדי לתקן את הגרוטאה.
הסכמתי. הרי מה ביכולתי לעשות? מכשיר חדש ומתקדם אין ביכולתי לקנות. מה גם שהמחשבה שאצרך להעביר את חיי ללא וואטסאפ טלטלה אותי. איך אוכל להעביר ערב חג שלם בלי לקבל הודעות ברכה מיותרות מאנשים שאין לי מושג כיצד הם השיגו את מספר הטלפון שלי? הצטמררתי.
הייתי אומלל, עד שכבר לא שמעתי את הכריזה בחדר ההמתנה. ניגשתי לרופא בחשש ושאלתי: “עבר בשלום?”
“כן”, ענה לי הרופא. “הנה המכשיר שלך. כמו חדש. מציע שתשמור עליו קצת יותר טוב בפעם הבאה.”
עבר זמן מה. המכשיר שלי שוב נפל לפני כמה ימים. הפעם לכיור.
אחסוך במילים, רק אומר שוב צריך לרוץ לרופא, לקבוע בדיקות, ובעיקר – לשלם הרבה כסף לתיקון.
חשבתי לעצמי: ” לא הגיע הזמן לשדרג ל-S5″? המכשיר המדהים הזה חסין למים ועמיד בפני פגיעות! ממש חלום בשביל אחד כמוני.
ואולי הגיע הזמן להתקדם למכשיר מהיר יותר? המכשיר שלי אמנם מוגדר כ”מכשיר חכם” אבל הוא הכל חוץ מחכם. נמאס לי להתחנן בפניו שיאפשר לי לשוחח בוואטסאפ (בתקווה שהוא לא יתקע שוב פעם). שלא לדבר על להוריד את האפליקציה של ”מכבי” ו”לאומי”. זה כבר יותר מידי בשבילו.
כמובן שהוא שולף את התירוץ הקבוע: “בעיית תאימות”.
קראתי שב-S5 יש מעבד מרובע ליבות (!!!). פשוט חלום. מתאים בול לקצר רוח שכמוני. צעיר, שלא אוהב לחכות, תמיד בתנועה. אני מאמין שהחיים בעידן שלנו הם מאוד דינאמיים, שלא כמו בעבר, אני צריך חבר שיעמוד בקצב שלי.
ובקצב אני מתכוון לחבר שיוכל לומר לי כשאני רץ כמה מרחק עברתי, ובעיקר – את דפיקות הלב שלי.
ומה בנוגע למצלמה? 16 מגה-פיקסל עם יכולת צילום וידאו באיכות Ultra HD 4K (!!!). תמיד חלמתי לפתוח ערוץ ביוטיוב, לשתף אנשים בדברים שאני חווה, לחוות דעה ולעזור לאחרים. עם “מצלמת הוידאו” שיש לי אני חושב שיוטיוב ימחקו לי את החשבון. היום, כבר לא חוקי להעלות סרטונים באיכות פחותה מ- HD :)
אני בטוח שעם יכולת הצילום הפנומנאלית של ה-S5 אוכל סוף סוף להגשים את החלום.
כל כך הרבה אפשרויות. כל כך הרבה יתרונות . והכל – במכשיר אחד קטן. טכנולוגיה שמעולם לא פגשתי, וכנראה שלא אוכל להרשות לעצמי בקרוב. אשמח להחזיק את הפלא הזה בידי ולהרגיש מקרוב על מה כולם מדברים!
תודה על ההזדמנות בכלל,
בברכה,
יוני כיאט.
חחח Lana… :) אהבתי
1+
חן, אמנם משעשע…אבל מבוסס על מקרה אמיתי לחלוטין :/
קניתי לפני כשנה וחצי דרך האינטרנט סמארטפון של מותג סיני. מעבר למחיר הזול קיבלתי את הפלאפון עם גישת רוט כך שיכלתי לשנות כל דבר שרציתי בלי להסתבך בניסיונות להשיג גיששת רוט כי למכשירים סינים בדרך כלל קשה מאד למצוא ריקוברי באנגלית (אם בכלל קיים כזה) כך שזה חסך לי הרבה עבודה. בהתחלה הכל עבד מצוין, החל ממודיפיקציה באמצעות XPOSED וכלה בשינוי ידני של כל מיני תכונות ברום. בשלב מסוים אני לא יודע בדיוק מה שיניתי אבל הפלאפון שבק חיים. ניסיתי להתקין עליו רום חדש והצלחתי אבל ממש לא אהבתי אותו, עד שבשלב מסויים ניסיתי להתקין רום סטוק מאתר סיני כלשהו. לרוע מזלי לא רק שלא הצלחתי להפליש את הרום כמו שצריך אלא שהכנסתי את הפלאפון ל”בריק” ומאז נתקעתי בלי פלאפון. אני בטוח שלו היה לי את הגלקסי S5 זה לא היה קורה היות ומדובר במכשיר האנדרואיד המתקדם ביותר בעולם כך שקיימת לו תמיכה רחבה מאד בXDA DEVELOPERS וקיימים לו עשרות רומים מקוסטמים ומאות מדריכים שלא היו מאפשרים לי להרוס אותו.