אחרי 28 שנים בה ידעה עליות ובעיקר מורדות, נראה כי סדרת משחקי Need for Speed מתחילה להתיישר עם סגנון משחקיות שמצליח להיות ייחודי. זה התחיל עם Need for Speed שהושק ב-2015 ונמשך עם המשחקים שבאו לאחריו. ממשחק למשחק הסיפור הפך למשהו שהינו פחות ופחות מרכזי, וכך הוא פינה את מרכז הבמה למשחקיות קלילה ונוחה. Need for Speed Unbound פותח בידיה של קריטריה (Criteria), שבעבר הייתה אחראית לכמה מהמשחקים המצליחים יותר של הסדרה – האם זה עוד צעד בכיוון הנכון?
גישה חדשה
אחד הדברים המרכזיים בהצגה של Need for Speed Unbound, וגם זה שמייחד אותו ממקביליו, הוא הסגנון הציורי שנוסף לחלק מהאלמנטים שלו. העשן שיוצא מהצמיגים ואפקטים נוספים לצד המכונית במצבים מסוימים מקנים אווירה מיוחדת ומוסיפים נדבך למה שעלול היה להיות עוד משחק מרוצים בנאלי. הרעיון עצמו מרענן וגם הביצוע ראוי לשבח – ניכר שהאפקטים הציוריים לא הוכנו מראש על הקנבס של המשחק, אלא מעובדים בזמן אמת, בעולם המשחק ובתלת ממד.
האפקטים הללו, על אף שאינם חיוניים למשחק עצמו וניתן לכבותם בכל רגע, מקנים למשחק, כאמור לעיל, ייחודיות וסגנון שלא ניתן למצוא באף משחק אחר – וזה משהו שהסדרה בהחלט הייתה זקוקה לו. בנוסף לאפקטים שקשורים בנהיגה, גם הדמויות עצמן מצוירות ונראה כאילו נלקחו מספרי קומיקס, אך הן משתלבות היטב בעולם המציאותי למדי. מעבר לכך, Need for Speed Unbound נראה נהדר ורץ בצורה יציבה באיכות 4K ובקצב של 60 פריימים/לשנייה בגרסת ה-PlayStation 5 בה שחקנו.
תירוץ לנסוע מהר
אחת הבעיות המרכזיות עם המשחקים הפחות טובים בסדרה היא העלילה שתפסה חלק גדול ומרכזי מידי בהם, ולרוב היה מדובר בסיפורים שטחיים שגם הציגו דמויות שלא היו ממש מעניינות. Need for Speed Unbound לא זונח את הסיפור לגמרי, אבל מדובר בסיפור נקמה בסיסי שמהווה רק תירוץ לנסוע מהר. הסגנון הציורי שמאפיין את המשחק נכנס גם פה לתמונה והדמויות הציוריות משתלבות היטב עם העולם שפותח במנוע Frostbite של חברת דייס (Dice). נציין, ולטובה, שהסיפור מעניין מספיק אבל אינו גוזל את תשומת הלב ממה שחשוב באמת – למעשה הוא מצליח להביא את האיזון הנדרש במשחקי מרוצים.
שוטרים קשוחים
ההתקדמות במשחק מתבססת על מצבי היום והלילה של Need for Speed Heat עם שינוי קטן. מבנה מערכת המשחק מבוסס על ארבעה שבועות, בהם ששת הימים הראשונים מחולקים ליום ולילה והיום האחרון הוא מרוץ סופי שיש להצליח בו כדי שאפשר יהיה לעבור לשבוע הבא.
כשיוצאים לשטח לנהיגה המהירה צוברים Heat, חום, שהוא בעצם סוג של מדד שמספר מה היא רמת המשטרה עמה צריך להתמודד. החום הזה ממשיך אל תוך הלילה ומתאפס ביום שלמחרת. המנגנון הזה מכריח את השחקן לשקול את צעדיו ולחשוב – האם כדאי להסתכן במרדף משטרתי שעלול לגרום להפסד של כל מה שהוא הרוויח במהלך היום? מנגנון הסיכון/רווח הזה בא ליד ביטוי במקומות נוספים במשחק ומוסיף קצת צורך להפעיל חשיבה במרוצים הבסיסיים. זה היה אחד הדברים החיוביים ב-Need for Speed Heat וטוב לראות שב-Unbound הרעיון נלקח צעד אחד קדימה.
ריבוי משתתפים לוקה בחסר
המצב לשחקן יחיד הוא האירוע המרכזי ב-Unbound, אלא שהפעם בחרה המפתחת להעניק למצב ריבוי המשתתפים קצת יותר במה, והפכה אותו למצב נפרד בפני עצמו בשם Lakeshore Online. המשחקים מרובי המשתתפים בעייתיים מהרגע הראשון מכיוון שההתקדמות בהם נפרדת לחלוטין מההתקדמות במצב המשחק לשחקן יחיד. צריך להשיג מחדש את כל מה שהושג במצב הסיפור, וזה לא תמיד ממש חיובי במיוחד אם כבר הושקעו שעות משחק רבות במצב המשחק לשחקן יחיד. בנוסף לזה, השרתים מאכלסים עד 15 שחקנים בו זמנית בלבד וכרגע ללא שוטרים – מה שמסיר את אחד המאפיינים המרכזיים של המשחק. כל אלו מוציאים את הכיף ממצב ריבוי המשתתפים שמתבסס על מנגנוני הנהיגה המהנים של המשחק.
בכיוון הנכון
אמנם Unbound לא שונה בהרבה מקודמו, וגם המרדפים יכולים להעיק בעיקר בשעות הראשונות של המשחק וגם מצב ריבוי המשתתפים דורש עוד עבודה, אך אלו דברים קטנים יחסית שלא מורידים מאיכותו של Need for Speed Unbound, ולא מונעים ממנו מלהפוך לאחד המשחקים הטובים בסדרה.
Need for Speed Unbound זמין בגרסת המחשב וכן עבור קונסולות ה-PlayStation 5 ו-Xbox Series S|X. המחיר בארץ עומד על 249 שקלים ומשווק על ידי עדלי יונייטד.
הכי חשוב זה העלילה!!
NFS PAYBACK היה ממש יפה אבל ששיחתי בHEAT זה היה פשוט מעצבן…
האם זו נהיגה מתישה ומלאה עצירות לפי כללי הפיזיקה או שזו נהיגה מהירה ומהנה לפי כללי הגיימינג?
עלילה מעפנה