עשר שנים חלפו מאז סמסונג (Samsung) השיקה את Galaxy S, הראשון לכתרו. זה היה עשור בו שוק הטלפונים והעולם הטכנולוגי השתנו מקצה לקצה. לא עוד טלפונים פשוטים, ואפילו טיפשים, לא עוד אפשרויות תקשורת מוגבלות, לא עוד משהו שמלווה את חיינו אלא משהו שממוקם היטב במרכז ההוויה.
Galaxy S הוכרז ב-23 במרץ 2010, ואפילו היינו כאן כדי לכתוב עליו. אמנם לא מדובר בטלפון הראשון של סמסונג המבוסס על אנדרואיד – היו עוד שניים לפניו – אולם הוא הראשון בסדרה שהביא את בשורה משמעותית לשוק והגיע בתפוצה רחבה לכל העולם.
אז לקחנו את המכשיר המזדקן, ממנו התלהבנו מאוד כשהושק, ניקינו ממנו את האבק וחזנו להשתמש בו ועל הדרך גם להשוות אותו לדגם שהגיע עשור אחריו – Galaxy S20, הדגם הבסיסי מתוך השלישייה שהושקה השנה. אז אין הוא התמודד? עד הסוף תגלו בעצמכם.
מבט מסביב: הטלפון התכווץ
אם נדמה לכם כי הטלפון שברשותכם עבר את הגודל הסביר לאחיזה ביד – אתם לא טועים. לא להאמין כי לפני עשור הסתפקנו במסך של 3.5 אינץ’, וסמסונג אף הגדילה לעשות כשמתחה אותו ל-4 אינץ’ כשהשיקה Galaxy S הראשון, וכולנו התרגשנו. הטלפונים כיום מגיעים עם מסך של 6 אינץ’ לכל הפחות וזה מקשה מאוד להשתמש בהם ביד אחת.
Galaxy S יוצר ברובו מפלסטיק עם מסגרת מתכתית נאה והוא מציע מסך מחופה זכוכית. השוליים עבי כרס ושטח רב מבוזבז מסביב בהשוואה למכשירים המודרניים כיום, אבל לזה אף אחד לא ממש התייחס. גם לא חשבנו אז כי חלק מהמסך ‘ייעלם’ לטובת חריר או מגרעת שמכילים את מצלמת הסלפי.
ומי בכלל זוכר שהכפתורים היו פיזים והיה קל מאוד לקפץ ולעבור למסך הבית בלחיצה בודדת, בלי צורך לחפש ולהסתכל היכן לוחצים. אפשר לומר שזו הייתה תקופה תמימה, ואהבנו מאוד את מה שקיבלנו בלי שהיו לנו יותר מדי דרישות.
במבחן השטח: כן אין לו גב נוצץ, הפלסטיק בטח לא מחמיא והשוליים עבים מאוד. מצד שני הוא קטן, קל משקל ונוח מאוד לאחיזה. השימוש בכפתורים הפיזיים נוח מאוד בלי צורך לחפש אותם מה שמאוד מקל על השימוש בו. בהחלט היינו שוקלים לאמץ טלפון כזה בעיצוב קצת יותר מודרני, אבל עם שמירה על מידות דומות.
ראש בראש: לא רק של-Galaxy S20 יש מסך גדול יותר, גם יחס ההיבט השתנה, כך שהטלפון ארוך וצר בהשוואה לטלפונים שנמכרו לפני עשור. שוליים כבר אין והמסגרת כמעט שנעלמה לטובת זכוכית קמורה לצדדים. אז כן, הוא יותר דקיק ובטח הרבה הרבה יותר חתיך, אבל גם יותר כבד ומסורבל לשימוש ביד אחת.
מסקנה: תחזירו לנו מסכים הקטנים.
מצלמות: פחות זה (לא) יותר
בראשיתם של הטלפונים הסתפקנו במצלמה אחת בודדת מאחור. לא חשבו על מצלמה מסתובבת, נשלפת החוצה, מצלמה שבודקת את עומק שדה הצילום או זום אופטי. הסתפקנו במועט, רק שתצלם באיכות סבירה. זה היה מרדף אחר המגה-פיקסל, מרדף שרק החל כי Galaxy S הגיע עם מצלמה של 5 מגה-פיקסל בלבד, ותחשבו שזו הייתה פסגת הטכנולוגיה לפני עשור.
במבחן השטח: התמונות כפי שתראו כאן בהמשך לא ירצו את כולם, והן ממש לא יכולות להתמודד עם התוצאות שמופקות במצלמות הטלפונים בדור הנוכחי. הצבעים חיוורים, החדות לא ממש טובה ביום ומאוד גרועה בתאורה חלשה, ובכלל היכולות של המצלמה מאוד מוגבלות. מצד שני, ממשק המשתמש קל ופשוט, לא מתבלבלים בין אפשרויות רבות מדי ולא בוחרים מצב סצנה, אפקטים וכיוצא בכך. פשוט לצלם וזהו.
ראש בראש: כמובן ש-Galaxy S20 הוא לא ממש בר השוואה, שכן הוא כבר נושא מערך משולש שמורכב ממצלמות 64, 12 ו-12 מגה-פיקסל. תוסיפו לזה שלל יכולות בינה מלאכותית, צילום ב-4K, אפקט בוקה, זום אופטי, מצב לילה ועוד, ותבינו שאין סיבה להביט אחורה.
מסקנה: פעם גם צילמו עם פילם. ממש לא חוזרים אחורה.
ממשק ומערכת הפעלה: ברוכים הבאים לעשור הקודם
בהשוואה להיום, אין הרבה דברם טובים לומר על מערכת האנדרואיד בתחילת דרכה. היא הייתה מסורבלת מאוד, כבדה נורא ונתקעה לעתים מזומנות. אבל זו הייתה תקופה אחרת, בימים של מערכות הפעלה מוגבלות וממצומצמות ובמסגרת הזו אנדרואיד הביאה שינוי חשוב וכך זה גם הרגיש.
הרבה חברות ניסו להביא מערכת מתחרה לשוק כמו Wave של סמסונג עצמה, Bada OS או webOS, אבל בסופו של דבר רק אנדרואיד (Android) נשארה וניצחה את כולן בתור מערכת לשוק הפתוח, בזמן ש-iOS נותרה רק עבור מוצרי אפל (Apple) ובעצם לאחרונה רק ל-iPhone.
Galaxy S יוצר המשפחה הגיע עם גרסת אנדרואיד 2.1 (Eclair) ושודרג לאחר מכן ל-2.3 (Gingerbread), זאת עם ממשק ה-TouchWIZ של סמסונג כי אנדרואיד נקי באותה תקופה נחשב לטאבו. עם זאת מדובר בממשק עשיר יחסית ביחס למתחרות ואולי גם המפותח ביותר, והוא גם דאג שסמסונג תקבל שלל תלונות על חיקוי המראה של iOS ו-iPhone בכלל.
אבל הבעיה המרכזית היא שעברית טרם הייתה חלק ממערכת האנדרואיד, מה שדרש מהיבואנית בארץ לעבוד על תרגום ולהוסיף עברית ומקלדת תומכת. זה לא היה מושלם שכן הממשק כולו היה מיושר לשמאל ושום דבר לא הוצג כמו שצריך. ואם זה לא מספיק, מפעילות הסלולר העמיסו על המכשיר גם את האפליקציות שלהן והן אלה שגם קבעו את הטון בתזמון העדכונים, אם בכלל. והאפליקציות הללו גם לא ניתנות היו להסרה – ובמקרה שלנו מדובר בכאלו שסלקום התקינה לטובתה.
במבחן השטח: במילה אחת: מזעזע. אמנם השימוש הבסיסי נותר זהה, אבל אנדרואיד 2.3 לא ממש יכולה לשרוד את מבחן הזמן ופונקציות רבות חסרות בה, שלא לדבר על תקלות שונות ומשונות. תפריט ההתראות מציג מידע דל, לא מאפשר לצפות בתצוגה מקדימה או להיכנס בזריזות להגדרות, אי אפשר לבצע התאמה לשורת הכפתורים התחתונה, להחליף ערכת נושא ועוד אפשרויות רבות שכיום אי אפשר להסתדר בלעדיהן. בנוסף אפליקציות רבות כבר חדלו מלעבוד, וברשימה אפשר למצוא את Facebook (פייסבוק) וגם Whatsapp (ווטסאפ) ואפילו שניסינו לגלוש בדפדפן אתרים שונים כלל לא עלו.
ראש בראש: סמסונג כבר קוראת לממש שלה One UI, גם אם הוא בעצם מבוסס עדיין על TouchWIZ, וביחד עם Galaxy S20 היא השיקה את הגרסה האחרונה שלו. הממשק המודרני שלה כבר קליל הרבה יותר ומשתמש באלמנטים מרכזיים הקיימים במערכת האנדרואיד, כך שהוא הרבה פחות מעמיס. המערכת עצמה כמובן עברה גלגולים רבים והיא יציבה ונוחה בהרבה מזו שהייתה כאן לפני עשור.
מסקנה: נשארים מעודכנים.
סוללה: כמעט ללא שינוי
זוכרים את הימים בהם הוצאתם את הטלפון מהמטען וגיליתם כי האחוזים יורדים בתוך דקות? אז הטכנולוגיה השתנתה אבל דבר אחד נדמה כי נותר לעמוד במקום: הסוללה. לאורך השנים היצרניות פיתחו ושילבו במכשירים סוללות גדולות יותר ויותר, עם שיפור ביחס של השטח אל מול הקיבולת, אבל עדיין הטכנולוגיה הבסיסית המשמשת את הסוללה לא השתנתה.
נכון, ב-2010 להחזיק יום שלם עם הטלפון זו הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית, אבל אם תחשבו על זה היום ההבדלים אינם כה רבים. למעשה, כל הטכנולוגיה סביב הסוללה השתנתה, בין אם המסך חסכוני יותר בחשמל, מעבדים דלי הספק ומערכת הפעלה יעילה יותר ואולם לא הגענו למצב בו אנו יכולים להטעין את הטלפון פעם בשבוע, ונראה כי זה לא יקרה בקרוב.
במקום לפתור את הבעיה הקשה לפיצוח, היצרניות הלכו על גישה שונה: טעינה מהירה המצמצמת את הזמן משעתיים והרבה יותר לכדי שעה וקצת. בעתיד הנראה לעין הזמן יקוצר עוד יותר לעד חצי שעה לטעינה מלאה, ובהמשך זה גם יגיע לטכנולוגיות הטעינה האלחוטית.
במבחן השטח: כשניגשנו להטעין את הטלפון בפעם הראשונה, לקח לנו זמן לאתר את חיבור הטעינה, שהוא בכלל microUSB הנמצא בתוך מגירה נסתרת ועוד ממוקם בחלק העליון. בהחלט מחזה נדיר. אחרי טעינת לילה הוא הצליח להחזיק מעמד לא יותר ממספר דקות ולכן לא ממש חשבנו שאפשר להתקדם עם הכתבה הזו. אבל להפתעתנו, לאחר מספר מחזורי טעינה ופריקה הוא כבר הגיע למספר שעות עבודה ואם היינו משתמשים בו מעט פחות הוא כנראה גם היה שורד קצת יותר.
ראש בראש: Galaxy S הראשון הגיע עם סוללה בנפח של 1,500 מילי-אמפר/שעה. זה היה המון בהשוואה לטלפונים באותה התקופה. מלבד זאת, גם היה מקובל להחזיק סוללה נוספת בתיק ופשוט להחליף בקלות במקרה הצורך. היום כידוע אין כזה דבר ‘סוללה נשלפת’, אבל גם הקיבולת קפצה פלאים ו-Galaxy S20 כבר מגיע עם סוללה בנפח של 4,000 מילי-אמפר/שעה ומסוגל להחזיק עד כיומיים של שימוש.
מסקנה: עד מתי 2010?
אחסון, חומרה ושאר הירקות
כמה תמונות, כמה אפליקציות והופ – אזל המקום. זוכרים? לא יכולנו להרשות לעצמנו להוריד בכמויות כפי שאנו נוהגים היום, לצפות בסרטונים, לצלם ללא הפסקה ומי חשב בכלל על צילום סרטונים שלמים בוידאו. אז מקום לכל אלו יש והמון ואם Galaxy S הראשון הגיע עם 8 או 16 גיגה-בייט, שבמונחים של אז זה היה המון, אז היום המינימום הוא 128 גיגה-בייט לצד אחסון בכרטיס זיכרון של 2 טרה-בייט או אחסון בענן.
אבל לא רק עולם האחסון השתנה, אלא גם החומרה השתדרגה פלאים. ממעבד בודד במהירות שעון של 1 גיגה-הרץ וזיכרון עבודה של 512 מגה-בייט ב-Galaxy S, כבר טיפסנו מזמן במעלה ההר אל מעבדים שמורכבים מ-8 ליבות ויותר, עם מעבד גרפי חזק למשחקים וזיכרון עבודה של 6, 8 או 12 גיגה-בייט – וכנראה בקרוב גם יותר.
במבחן השטח: אמנם את 16 הגיגה-בייט שבטלפון לא הספקנו למלא בשימוש המועט שלנו, אבל כנראה שימים בודדים היו מספיקים כדי שנידרש להכניס גם כרטיס זיכרון. המכשיר גם עבד בצורה איטית להחריד, כשבין לחיצה ללחיצה נאלצנו להמתין לטעינה. הבונוס מבחינתנו היה חיבור האוזניות, שאז אף אחד לא חשב שצריך להסיר אותו. אבל מעבר לחומרה, המון טכנולוגיות חסרות כאן: בין אם טעינה אלחוטית ומהירה, זיהוי ביומטרי, שימוש במסייעת דיגיטלית, בינה מלאכותית במצלמה ועוד.
השוואת מפרטים: Galaxy S מול Galaxy S20
המסקנה: להביט אחורה, אבל להישאר קדימה
העולם הסלולרי לפני עשור היה שונה לחלוטין. חברות קמו ונפלו, טכנולוגיות חדשות הפציעו, יכולות רבות נוספו והפכו את החיים שלנו לקלים הרבה יותר. אבל צריך לזכור כי הכל התחיל ממשהו הרבה יותר פשוט, בסיסי ואולי גם תמים.
בעבר היה הרבה יותר ממה להתרגש מאשר כיום, אבל כולם כנראה יסכימו איתנו שלא היינו חוזרים אחורה. להזמין מונית, לשלם מהטלפון או לשתף משהו מצחיק עם חבר. אלה דברים שמבחינתנו זה מובן מאליו, אבל עצרו רגע ונסו להיזכר מה היה כאן בעבר הלא כל כך רחוק מאיתנו ותעריכו את ההווה הרבה יותר.
יש לי עדיין את הגלקסי הראשון.. שמרתי אותו מאז 2010 כשקניתי אותו. משתמש בו כמכשיר שני לצרכי קבלת הודעות טקסט בעיקר. כן, הייתה המון התקדמות, אבל גם הליכה אחורה מבחינת המודולריות ואורך חיים.
הגלקסי אס 1 היה טלפון נוראי, כבד ונתקע כל הזמן, היה צורך להתקין רומים חיצוניים בכדי לקבל טלפון שימושי
וגם אז אחרי כמה שבועות הוא שוב היה מתחיל לגמגם.
לי אישית רק בגלקסי אס 5 חוויתי סוף סוף טלפון אנדרואיד טוב
לא כתבתם שלגלקסי אס 1 לא היה בכלל מבזק למצלמה.
ו-10 שנים אחרי, סמסונג מרוויחה יותר כסף מלייצר מסכים לאייפון מאשר המכירות של הנוט והגלאקסי ביחד.
זה יאכל את הסוללה עוד יותר מהר, וגם פחות יציב. דווקא עדיף להשתמש ברום המקורי. המכשיר פשוט כבר לא עומד בסטנדרטים של היום. ניסיתי גם רומים חדשים. פחות התלהבתי. המכשיר פשוט חלש מדי.
אני זוכר שהיה מתחמם המכשיר, והייתי צריך לשים במקפיא לכמה דקות או לתת לו לנוח,
מתגעגע לימים ההם
עכשיו את אותה כתבה רק עם קאסטום רום מהיר של אנדרואיד 4 או 5
בגדול ה-S1 היה טלפון מצויין ונהנתי ממנו מאוד אבל אין בכלל מה להשוות לטלפונים מודרנים. לא איכות הצילום, לא המעבד, לא האיחסון והזיכרון, לא גודל המסך, לא מערכת ההפעלה העדכנית. ב-s1 רץ אנדרויד 3.2 gingerbread אם אני לא טועה. היום יש אנדרויד 10 ובקרוב יוצא 11. משהו אחר לגמרי. כלום לא ירוץ היום על s1. יש לו משהו כמו 320 מגה זיכרון שזה בדיחה רעה. לא ירוץ גם בגלל הגירסה הישנה של אנדרויד שכלום לא תומך בה והמעבד העגלה. אהבתי את ה- s1 והוא שוכב ומעלה אבק ללא שימוש במגירה שלי.
תיקנו, תודה
עד היום יש לי אייפון 3GS מ -2009 שעובד
אבל התפוצה שלו הייתה כ”כ שולית שקשה לומר עליו שהביא את הבשורה. אפילו מולטי טאץ’ לא היה לו וזה בהחלט מה שאנדרואיד הייתה זקוקה לו כדי להתחרות באייפון 3GS בזמנו
צוות האתר עובד על DARK MODE לאפליקציה ?
היה ונשאר חרא של טלפון
איכות הפילים יותר טובה
מסקנה: אל תחזירו לנו מסכים הקטנים
ומה עם LG אופטימוס ? ואייפון 1?
לא הבנתי איך “הוא היה הראשון להביא את בשורת מסך המגע”… זה פשוט לא נכון. המכשיר הראשון שהיה ידוע בשם Galaxy, היה ה-I7500, שהריץ אנדרואיד 1.5, ויצא ביוני 2009, והיה גם הוא עם מסך מגע (קפסיטיבי), עוד לפני סדרת ה-S