פתאום קמה חברה מרגישה שהיא יכולה ומחליטה לפתח מחשב, ובעוד לא ממש מבינים מסביב היא כבר מכניסה את אינטל (Intel) לעניינים כדי שתעזור לה בפעם הראשונה לפחות, וגם כדי להתאים את המחשב כמה שיותר ל-EVO שהוא התקן המודרני של יצרנית המעבדים למחשבי אולטרה-בוק (Ultrabook) מפעם. ומכיוון שהחברה הזו קוראים לה XPG, ומכיוון שזה מותג המשחקים של יצרנית הזיכרונות והכוננים ADATA, היא גם הולכת עד הסוף ומכנה את Xenia Xe, הראשון שלה עלי אדמות, כמחשב משחקים – או לפחות מחשב שמיועד לאלו שחיים סגנון של גיימרים.
העיצוב של Xenia Xe, מה הוא מספר
המעטים שנתתי להם לראות את המחשב חשבו מיד שמדובר במחשב של אפל (Apple). MacBook ליתר דיוק. אני לא יודע אם זה קרה בכוונה או לא, אבל שלא כמו מחשבים רבים כיום בשוק, המבוססים על Windows 10, הצדודית שלו מלבנית כמעט לחלוטין ולא בצורה שמזכירה במשהו משולש שהקצה הדק שלו נמצא מקדימה. גם בחירת הצבע, שעוטף את השלדה המתכתית משהו, היא מאותה סביבה של ‘זה דומה לנייד של אפל’.
אבל אולי זה גם לא ממש צריך להפתיע: הרי אין יותר מדי עיצובים בסיסיים שזמינים למחשבים ניידים, ויש עוד חברות שנכנסות לשוק לאחרונה שלא מתביישות לקרוץ לעיצובים שאפל מציעה, ואם זה קרה בשוק הטלפונים, למה שזה לא יקרה גם בשוק המחשבים הניידים?
אבל כדי שאף אחד לא באמת יטעה, בהגזמה כמובן, הלוגו של XPG הוצב בגאון בצד השמאלי של המכסה בתוך משולש בוהק שאי אפשר לפספס, וזה כמובן יותר ממקובל וזה בהחלט תופס את העין.
היתרון של המבנה הזה הוא שיש מספיק יציאות משני הצדדים עבור מחשב לשימוש ביתי כללי, בסגנון חיים של גיימרים או לא. מצד ימין ומצד שמאל יש חיבור USB-A 3.2 Gen 2×1 ולצדו חיבור USB-C שתומך ב-Thunderbolt 4.0 וב-DispalyPort 1.4a וגם בהטענת המחשב. ההבדל בין הצדדים הוא שבימין יש חיבור אודיו 3.5 מ”מ ובצד שמאל יש חיבור HDMI 2.0b – ובקיצור: מקלדת, עכבר, מסך ויש עוד מקום לכונן חיצוני, וזה בהחלט מספיק.
מעל המקלדת יש פס ארוך של חרירים. למרות שההנחה הראשונית שלי הייתה שהרמקולים מסתתרים שם, מדובר בחרירי אוורור בלבד. יש שני רמקולים והם ממוקמים מתחת, משני הצדדים קרוב לקצה. גם יש כמובן את החרירים לשאיבת אוויר פנימה, כמו בכל מחשב כמטע, ומאחור יש עוד שלושה אלמנטים של מערכת האוורור. דבר מעניין שאפשר לשים אליו לב, ואפשר שלא, הוא שרגליות הגומי מלמטה שמאפשרות למחשב ‘לרחף’ מעל גובה השולחן כדי לאפשר לאוויר לזרום מלמטה וגם כדי למנוע תזוזה של המחשב, שתיהן ארוכות מקצה לקצה והן גם יחסית גבוהות כך שהמרווח מלמטה קצת גדול יותר מהרגיל, אבל לא עד כדי לשנות במשהו הרגלי עבודה.
קצוות המסך הפיזיים ממש דקיקים מימין ומשאל, ויחסית גם בחלק העליון בו ממוקמים שלושת האלמנטים של מצלמת הווידאו, שנים מהם חיישני אינפרא-אדום. החלק התחתון של המסגרת כבר הרבה יותר עבה, ובכל מקרה יש נימה שחורה בין קצה המסגרת לתצוגה עצמה. ב-XPG/ADATA טוענים שמדובר ביחס מסך לגוף של 87%.
משטח העכבר ממוקם בדיוק במרכז המחשב, והוא בינוני בגודלו, ומעל למקלדת נמצא כפתור ההפעלה/כיבוי שמהבהב באדום כשמגיע הרגע להטעין את הסוללה. ממש מקדימה יש חלק מחורץ שמיועד לסיוע בפתיחת המכסה של הנייד בקלות.
בסך הכל מציע Xenia Xe עיצוב מאוד נקי, עם מרחבים גדולים פתוחים ותוך הימנעות מציפוף יתר של הפרטים השונים, ואולי אפילו עד כדי הגזמה. לדוגמה לטעמי המרווחים בין המקשים גדולים מדי, והיה עדיף לוותר על קצת ריווח לטובת הגודל שלהם או לטובת הגדלת משטח השליטה מתחת – אחד ההיבטים שמצביע על חוסר ניסיון.
מה התצורה של Xenia Xe?
מסך ה-IPS של Xenia Xe הוא מסך מגע שנמתח לאורך 15.6 אינץ’ עם רזולוציית FHD ועם הגנה של Gorilla Glass. בשוליים יחסית צרים, אבל לא יותר מדי. כמחשב מודרני שרוצה להיות שייך לסגנון החיים של ימינו, הוא אכן מבוסס על מעבד מודרני. במקרה של המחשב שהגיע לבדיקה מדובר ב-Core i7-1165G7 מהדור ה-11 של אינטל, וזה בסדר גמור, אבל הוא גם מעבד שלא ממש קשור למחשבי משחקים אלא למחשבים דקים קלים בעיקר. הוא אומנם מגיע עם השבב הגרפי החדש Iris Xe בתצורה מלאה, כמו כל הניידים עם המעבד המסוים הזה, אבל זה בוודאי לא מספיק למשחקים מודרניים באיכות גבוהה.
XPG ציידה את המחשב עם 16 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג LPDDR4-4266 – כשבתצורה עם Core i5-1135G7 יש רק 8 גיגה-בייט זיכרון RAM – ולצדו כרטיס אחסון SSD של XPG עצמה, GAMMIX S50 LITE, שהוא כרטיס בתצורה M.2 2280 עם ממשק PCIe 4×4 ועם תמיכה ב-NVMe ונפח של 1 טרה-בייט וזו אחת הנקודות החזקות של המחשב ואחד הדברים ש-XPG מביאה כאן היישר מהבית שלה, כיצרנית רכיבים באיכות גבוהה למחשבים המיועדים לשוק המשחקים.
מעבר לכך תומך המחשב כחלק מחבילת המעבד גם ב-WiFi 6 וב-Bluetooth 5.1. הסוללה גדולה מאוד יחסית, והיא מציעה נפח עבודה של 73.41 וואט/שעה – והציפיות שלי ברגע שראיתי את המספר הזה קפצו לשמיים. המטען/ספק יחסית קטן והוא מציע הספק טעינה של 65 וואט בחיבור USB-C.
בשימוש יום יומי
פתיחת המכסה נוחה למדי, ואפילו ביד אחת התברר. החריץ מקדימה עליו סופר לעיל אכן מאפשר להרים אותו, ברוב המקרים, בלי להתאמץ יותר מדי. ובכל מקרה, מספיקה נגיעה קלה ביד השנייה כדי להחזיק אותו במקום ולפתוח אותו במהירות. הציר מספיק חזק כדי להחזיק את המסך, אבל נגיעה מאחור יכולה לגרום למסך להתנדנד לרגע, אבל לא באופן משמעותי. הציר מחזיק היטב בדרך כלל לאורך כל טווח התנועה עד פתיחה של 180O.
הבהירות של המסך לא רעה אבל רק אם בוחרים היטב את סביבת העבודה, כי אם יהיה יותר מדי אור ממוקד מאחור, ואצלי בסביבת הבדיקה זה קורה בדרך כלל שהשמש יורדת נמוך בשעות אחר הצהריים המאוחרות, הוא יכול להפוך לסוג של מראה בזווית לא נכונה. לא יודע אם זה בגלל זכוכית ההגנה, אבל מכיוון ש-Xenia Xe מיועד לסביבה ביתית, ואם לצטט את XPG, ‘לסגנון חיים של גיימרים’, לא אמורה להיות בעיה. בכל מקרה מדובר גם במסך מגע כאמור והוא מגיב היטב לכל גחמה.
הרמקולים שממוקמים משני הצדדים מקדימה יחסית והם מכוונים בעצם מהמשתמש החוצה, לצדדים. הם מספקים עוצמה נאה מאוד, ואפילו גבוהה יחסית למחשבים ניידים מהשורה. אבל בעוצמות גבוהות השמע ממש לא נקי, שלא לומר ממש צורם בקצה הגבוה ממש. אחת מתוכנות הצד שלישי הבודדות שמותקנות במחשב היא NUC Audio Studio שמספקת יכולות אקולייזר מלאות. זה לא ממש עוזר בקצה, אבל אם שומעים בעוצמת קול סבירה היא בהחלט עוזרת לחוויית השמע ומומלץ להשתמש בה – בלי לצפות לניסים ונפלאות, כי הרמקולים בסופו של דבר בינוניים למדי.
גם לגבי המצלמה מורגשת הכוונה הטובה שלא באה עד הסוף לידי ביטוי. אין לדוגמה תריס/מכסה פרטיות שכבר הפך לפריט שמצפים למצוא אותו במחשבים מודרניים וזה כבר מינוס קטן, ויש חיישן אינפרה אדום ליד מצלמת ה-HD לשימוש עם Windows Hello. אבל, אם הכל עבד מצוין, בשעות הערב עם חדר שכבר יותר חשוך, המערכת לא תמיד זיהתה את הפנים שלי. מצד שני באור היום, גם ממרחק רב מדי, המסך נדלק כאילו עמדתי בקרבתו וניתן היה להקליד את הסיסמה. אין חיישן טביעות אצבע וחבל.
המקלדת, כפי שהזכרתי לעיל, סובלת לטעמי מיתר רווח בין המקשים על חשבון הגודל שלהם, אבל זה לא ממש מפריע. המסע של כל מקש נמתח לאורך של 1.2 מ”מ, אבל לדעתי זה קצת שטוח מדי. הממברנות עצמן שקטות, ומי שאוהב את המקלדת שקטה ישמח, ויש למקלדת כולה תאורה אחורית תקנית שכמובן אפשר לכבות. משטח השליטה בגדר התקין בהחלט, אבל העדפתי לחבר עכבר.
מבחנים פה וגם שם
אם אתם זוכרים בפרק של התצורה כתבתי שהציפיות שלי מ-Xenia Xe קפצו לשמיים כשראיתי שליד הסוללה של המחשב כתוב 73.41 וואט/שעה. זו סוללה גדולה מאוד, גם עבור מחשב עם מסך בגודל שכזה, ובעיקר שהוא אינו כבד במיוחד – הוא שוקל קצת פחות מ-1.65 ק”ג על עובי של 14.9 מ”מ, ובשני האלמנטים הללו מדובר במספרים סבירים בהחלט ואף יותר מכך.
אבל מה שחשוב הוא התוצאה, ובמבחן המשרדי, שלמרות רצונה של XPG, המחשב הזה יותר קרוב אליו מאשר למחשב משחקים, הוא הוציא ב-PC Mark 10, תחת תנאי הבדיקה הרגילים, זמן מכובד ביותר של 13 שעות. טוב, פחות דקה. כשלוקחים בחשבון את גודל המסך ואת הבהירות היחסית גבוהה שלו גם כשבוחרים הגדרה יותר נמוכה, זה אפילו מספר יותר מרשים. אחלה מחשב לנסיעות ארוכות לצורך צריכת מדיה.
הפעם, ובגלל הטענות של XPG, החלטתי לבחון את הסוללה גם במצב המשחקים עם בהירות מלאה וגם מחוון ביצועים שעומד על הביצועים החזקים ביותר שאפשר להוציא מהמחשב, על חשבון זמן העבודה כמובן. בבדיקה זו הסוללה התרוקנה אחרי 2:27 שעות. שינוי רציני? ברור עוד לפני הבדיקה, ועדיין זמן מכובד ויפה. עם טיפה פחות בהירות אפשר אפילו להגיע לשלוש שעות משחק וזה מעל הממוצע.
מבין הבדיקות השונות שעבר המחשב כדי לבחון את המעבד, אפשר לציין את Geekbench 5.4.1. במבדקי המעבד הוציא המחשב ציונים של 1,571 ו-5,883 נקודות עבור מבחן הליבה האחת וריבוי הליבות, בהתאמה, ומדובר בציונים שעומדים בקצה העליון של המחשבים השונים שבדקתי לאורך הזמן עם Core i7-1165G7, וציון של 19,028 נקודות במבחן החישובים נמצא בדיוק באותו רמה בהשוואה.
כמובן שגם מבחני משחקים הורצו למרות שהיה ברור שלא יהיו הפתעות. ואכן לא היו. כפי שאפשר לראות בתמונה לעיל במבחן Wild Life, הקליל יחסית מבין המבדקים של 3DMark, הוא סיים עם ציון שמראה שלא ניתן אפילו להגיע לקצב של 30 פריימים/לשנייה, ואפילו אם מוותרים על ההגדרות הגרפיות הגבוהות.
כפי שהזכרתי לעיל, כרטיס ה-SSD לאחסון מוצלח במחשב הזה. בבדיקת מהירות עבודה על ידי שימוש ב-WinRAR הוא הגיע לקצב של 11,547 קילו-בייט/לשנייה. לשם השוואה, בבדיקות של ThinkPad X1 Nano של לנובו (Lenovo) הוא הגיע ל-9,462 קילו-בייט/לשנייה. במבחנים של Yoga 7i של התוצאה הייתה יותר קרובה עם 10,569 קילו-בייט/לשנייה, ובסופו של דבר כמו בכל המבחנים, להוציא הגרפיים, מדובר בתוצאה שנמצאת במקומות הראשונים.
אז מה נשאר לומר על ה-Xenia Xe של XPG?
ה-Xenia Xe מציע לא מעט דברים טובים לשימוש במחשב שהחברה, נזכיר שוב, מגדירה ככזה שמיועד לכאלה שמאמצים ‘סגנון חיים של גיימרים’. בהיבט הזה היא טועה שלא לומר מטעה, אם כי כחברה כמותג של ADATA שמתמקד במשחקי מחשב די ברור למה היא רוצה שגם הוא יהיה כזה. זה מחשב לשימושים כלל ביתיים, ואפילו משרדיים, שחלק מהם הוא משחק ברמה מסוימת ומוגבלת מאוד – השיפור לעומת מחשבים מלפני שנה שעוד לא היו מצוידים בשבבי ה-Iris Xe משמעותי, אבל סגירת הפער טרם הגיעה וחוץ מזה הוא ממש לא יוצא דופן.
הנקודות החזקות שלו הן עיצוב נקי מאוד למי שאוהב את המחשבים שלו ככה, וגם הבחירה בצבע אפור בהיר לא ממש מתאימה למחשב משחקים, זמן סוללה מצוין וגם התקן אחסון מהיר מאוד. עם זאת יש לא מעט בעיות כפי שיכולתם לקרוא לאורך הסקירה, ויש בעיה אחת גדולה מכולן.
המחיר. זו נקודה שמופיעה שוב ושוב באתרים רבים בחו”ל שהתייחסו למחשב, בסקירות ובפורומים. בארץ זה בא לידי ביטוי במחיר של 7,450 שקלים עבור התצורה שנסקרה כאן, 6,390 שקלים עבור מעבד Core i5 ו-8 גיגה-בייט זיכרון RAM. פשוט יקר מדי בכל דרך שמסתכלים על זה, וחבל.
עוד פרטים על Xenia Xe באתר של ADATA.
באמת חבל שהמחיר כזה גבוה. במחיר כזה אפשר למצוא מחשב משחקים עם ביצועים הרבה יותר מכובדים. הם היו צריכים לשמור על מחיר נמוך יותר בשביל שהמחשב הזה יצליח וחבל…