אחד הדברים שאתם כנראה שואלים את עצמכם עכשיו זה מה ההבדל בין Redmi Note 9S, שהושק ממש לאחרונה גם בארץ, לבין Redmi Note 9 Pro. אז זהו, שהשאלה היא קודם כל איזה Redmi Note 9 Pro אתם רוצים להשוות.
שאומי (Xiaomi), כמו ששאומי יודעת לעשות, עשתה ערבוב קטן ודי מוכר מבחינתה. היא קודם כל שלחה מכשיר בשם Pro לשוק ההודי, השוק שגם ככה הינו השוק המרכזי עבור הדור הנוכחי של מותג ה-Redmi שלה, ולרוב חלקי העולם שלחה אותו כ-S. כל העולם, זה אומר גם ישראל לצורך העניין. אבל מאז היא הספיקה להכריז על עוד מכשיר Note 9 Pro אחר, לשוק הגלובלי, וההבדלים זעירים.
היא אפילו הספיקה, רגע לפני שהגירוד בראש איים לפצוע את הפדחת, להכריז בינתיים גם על Redmi Note 9, כי אתם יודעים: אם יש Pro, סליחה S, אז היכן הטלפון הפשוט יותר לשמו?
קצת מבולבלים? יכול להיות אבל לא נורא. עד סוף הסקירה ההבדלים שיש ואינם יובנו, ובדרך גם ננסה להבין ביחד מהם ההבדלים לעומת מכשירי הדור הקודם של Redmi Note, ומה מיקומו של מושא הסקירה בשרשרת המזון הטלפונים הסלולרית הנוכחית.
Redmi Note 9S: העיצוב
אחד הסממנים למכשירי ביניים ומטה כיום בשוק הוא שימוש במה שניתן לכנות בעיצוב 2.5D מודרני. המסך למעשה שטוח, ואם יש הרגשה של מעט קימור זה רק בגלל שמקדימה יש עוד שכבה של זכוכית הגנה המודבקת היטב, ובמקרה הזה Gorilla Glass 5. זה גם אומר שוליים יחסית צרים מסביב, להוציא השול התחתון שמעט עבה יותר מהאחרים, ובסגנון המקובל כיום הדבר היחיד ששובר את המראה הנקי של המסך הוא החריר שמציין את מיקומה של מצלמת הסלפי.
למטה יש רמקול, חריץ USB-C וכן מחבר 3.5 מ”מ לחיבור פיזי של אוזניות שעדיין חשוב מאוד להרבה מאוד משתמשים. כמו בכל מכשיריה של שאומי כמעט מגירת הסימים ממוקמת בצד שמאל ובצד ימין נמצאים כפתורי השליטה בעוצמת הקול ומתחת כפתור ההפעלה/כיבוי.
באופן די מפתיע שאומי שילבה את חיישן טביעות האצבע במכשיר הזה בכפתור ההפעלה. אנחנו מתקשים להיזכר מתי היא נקטה בצעד דומה, אבל שמביטים אל הגב די ברור למה היא בחרה בכיוון הזה בטלפון שמבוסס על מסך LCD. כך או כך, זה עובד היטב, וזה נוח בדיוק כמו לשים את האצבע על חיישן שממוקם בגב המכשיר – אולי אפילו מעט יותר נוח וטבעי, אם כי זה יותר עניין של טעם וריח לטעמנו.
לא שכחנו את הגב. בעצם אי אפשר לשכוח אותו: ברגע שמניחים את המכשיר על הגב הוא שוכב באלכסון בולט למדי בגלל גובה מערך הצילום הבולט מהגב החוצה על כל ארבע מצלמותיו, עם העדשות שמכוסות בפני עצמן בזכוכית הגנה נגד שריטות וכתמים. המערך עצמו אולי קטן יחסית למערכים דומים בטלפונים אחרים בשוק, אבל הוא ממש לא חינני. אולי ההחלטה למתוח עוד קצת את המתחם כולו כדי להכיל את המבזקים למטה מוסיפה להרגשה הזו, ואולי זו התוספת של עוד מסגרת עבור שתי המצלמות הראשיות- מה שבטוח הוא שב-Pro הגלובלי זה שאומי החליטה לוותר על המסגרת הנוספת והמבזק נמצא מתחת מחוץ למתחם.
גב הפלסטיק המבריק והמצוחצח משלים את עיצוב ה-2.5D עם קימורים קלים מסביב. כרגיל כמעט אפשר לומר הגוונים משתני מעט עם ההזזה של המכשיר, ובזווית המתאימה הוא יכול לשמש כמראה. הבעיה היא שהוא נותר מצוחצח בדיוק כמה שניות לאחר הוצאת המכשיר מהקופסה. כמו המסך מקדימה מדובר במלכודת כתמים אימתנית שמכריחה להחזיק מטלית ניקוי בכיס. הסיבה היחידה שזה לא לגמרי מעניין, כמו גם לא העיצוב הכללי בעצם, הוא שבסופו של דבר אם תרכשו את Redmi Note 9S בטח תכסו את הגב מיד בכיסוי הסיליקון שמגיע בקופסה שצבעו שחור, וזו תופעה שכבר התקיימו סביבה לא מעט דיונים.
Redmi Note 9: הסדרה, וכסדרת המשך
קודם כל נוריד מהשולחן את ההבדלים בין ה-S/Pro לבין ה-Pro החדש יותר, הגלובלי. למעשה מעבר להבדל הקל בעיצוב, כמתואר לעיל, ההבדל היחיד בתצורה הוא שהמצלמה הראשית ב-Note 9 Pro הגלובלי מצוידת בחיישן 64 מגה-פיקסל עם מפתח צמצם של f/1.9 לעומת 48 מגה-פיקסל ומפתח של f/1.8 במכשיר הסקירה שלנו. לפחות זה מה שאנחנו הבנו.
אם כבר עסקנו במצלמות, אז כבר נמשיך באותה דרך. מצלמת צילומי הרוחב של הטלפון מצוידת בחיישן 8 מגה-פיקסל עם מפתח f/2.2 ועם עדשה שמספקת שדה צילום של 119 מעלות. מצלמת המקרו מצוידת בחיישן 5 מגה-פיקסל עם מפתח של f/2.4 שהוא גם המפתח של מצלמת העומק שחיישנה בגודל 2 מגה-פיקסל. אין יכולת זום והמייצב הוא אלקטרוני בלבד, והבקשה לשמור על היד ביציבות מופיעה בעיקר בעת צילומי לילה.
כדי להשלים את התמונה הזו, תרתי משמע, נספר שלמצלמת הסלפי יש חיישן 16 מגה-פיקסל עם מפתח f/2.5 ללא ליווי של מבזק, ועם תמיכה ב-HDR ובצילום פנורמות, כמו מערך הצילום מאחור.
ומה ההבדל בין ה-Note 9S ל-Note 9? האח הנוסף במשפחה קטן קצת יותר עם מסך 6.53 אינץ’, הוא מגיע עם פחות זיכרון מובנה והכי חשוב הוא מבוסס על המעבד Helio G85 של מדיה-טק (MediaTek) ועל פניו לא ממש ברור עד כמה הפרש הביצועים מהותי. ההבדל הגדול מבחינת עיצוב הוא העברת חיישן טביעות האצבע לאחור והוא משתלב במתחם הצילום והופך את הכתם השחור מאחור לכזה שתופס כרבע מאורך הגב. כשרואים את זה מבינים טוב יותר למה ב-9S בשאומי החליטו לשלב אותו בכפתור ההפעלה. יש עוד הבדל אחד קטן, ממש הבדלון: מצלמת המאקרו שלו מצוידת בחיישן באבחנה קטנה יותר של 2 מגה-פיקסל.
ההשוואה לדור הקודם קלה וקשה באותה מידה, והסיבה העיקרית לכך היא שבעוד שהדגם הרגיל של משפחת Note 8 היה מבוסס על מעבד Snapdragon, והוא היה 665 לצורך העניין, דגם ה-Pro דווקא צויד עם מעבד של המתחרה, Helio G90T והוא היה זה שהגיע עם מסך גדול יותר. ובכל מקרה, הוא גם צויד במצלמה ראשית עם חיישן גדול יותר של 64 מגה-פיקסל לעומת 48 מגה-פיקסל במכשיר ה-‘רגיל’ – בדומה למערכת היחסים בין ה-9S ל-9 Pro הגלובלי.
אז לומר שבוודאות יש שיפור? כן. עד כמה הוא משמעותי? לא ממש בטוח, במיוחד אם עושים את השוואה בין ה-Redmi Note 9S ל-Redmi Note 8. שאומי שוב מוכיחה שהיא אוהבת לעשות לא יותר מצעד אחד קדימה בכל שנה, לכל היותר צעד וחצי, וזה עובד היטב עבורה ברוב המקרים.
השלמת תמונת התצורה
ועכשיו בריצה קלה נשלים את תמונת התצורה של Redmi Note 9S וזה מתחיל עם מסך ה-IPS בגודל 6.67 אינץ’ שמציע, ולא במפתיע, רזולוציית +FHD ביחס היבט של 20:9 כשהתוצאה היא צפיפות סבירה של 395 פיקסלים לאינץ’. לפי החברה הבהירות הטיפוסית של המסך הזה עומדת על 450 ניט וכבר עכשיו נקדים ונספר שבמבחני השימושיות שלנו לא מדובר במסך שיכול להתמודד עם עבודה באור שמש, בטח לא ישירה.
המעבד הראשי של ה-Redmi Note 9S הוא Snapdragon 720G שמציע תצורה של 2 ליבות במהירות מרבית של 2.3 גיגה-הרץ ו-6 ליבות במהירות מרבית של 1.8 גיגה-הרץ – ליבות Kryo 465 Gold מול Kryo 465 AL כך שהן מבוססות על הטכנולוגיה של השנה שעברה. השבב הגרפי הוא Adreno 618. המכשיר שהגיע אלינו לבדיקה צויד ב-4 גיגה-בייט זיכרון עבודה ו-64 גיגה-בייט זיכרון אחסון מובנה, אך הוא זמין גם בתצורה של 6/128 גיגה-בייט זיכרון.
מבחינת קישוריות הוא תומך ב-WiFi 802.11ac ובבלוטות’ 5.0 ויש גם תמיכה ב-WiFi Direct. הסוללה מציעה נפח עבודה מרשים של 5,020 מילי-אמפר/שעה והיא תומכת בטעינה מהירה בהספק מרבי של 18 וואט בתקן Quick Charge 3.0 כחלק מהמעבד של קוואלקום.
שימושיות
אחת הבעיות, אם אפשר לכנות זאת כך, שהן תולדה ישירה של התהליך בו היצרניות מוסיפות לטלפונים שלהן מצלמות כמו קישוטים לעוגה הוא המשקל של המכשירים שכבד יותר מאלו שליוו אותנו דור או שניים אחורה. Redni Note 9S כבר שוקל לא פחות מ-209 גרם. זו רמת משקל עם טעם של פעם, כאמור, והתוספות מסביב למצלמות גובות גם הן את המחיר שלהן. בנוסף גם מדובר בטלפון בעובי של 8.8 מ”מ. מי בכלל יכול לזכור שפעם הייתה בשוק הזה תחרות רזון.
המשקל עם זאת, ובאופן די מפתיע לאור מבנה המצלמה הבולט מאוד, מאוזן יחסית. אמנם המכשיר מרגיש מעט כבד ביד, אבל יושב היטב ובנוחות ולמרות – או אולי בגלל – העיצוב המיוחד של הפלסטיקה מאחור הוא לא מחליק מהיד, גם לא בעת שהיא מעט מזיעה, וההתייחסות היא למצב בו כמובן בוחרים שלא להשתמש במגן הסיליקון המצורף המוזכר לעיל.
בזמן העבודה קשה לומר שנתקלים בקשיים כאלה או אחרים, אולי להוציא התחממות קלה, אבל ממש קלה, בעת שהמכשיר מריץ משחק קצת כבד. בהיבט הזה המכשיר עושה את העבודה שלו היטב. כך או כך במשחקים עתירי גרפיקה פה ושם כן מורגשים שיהוקים קלים, אבל לא כאלה שיגרמו לכם לזרוק את המכשיר מהיד בעצבים.
בעבודה שוטפת, שגם כוללת משחק קצר מדי זמן מה, מדובר במכשיר שיכול להגיע ליום וחצי עבודה בקלות. שאומי מאז ימי ה-Mi Max העליזים מוכיחה שהיא יודעת להוציא זמן עבודה יפה מאוד מהסוללה שלה, ועם הסוללה הענקית ששוכבת בבטן ה-Redmi Note 9S לקח לנו זמן קצר להפסיק להתרגש מיום וחצי של עבודה – גלישה, דואר אלקטרוני, קפיצה לכמה דקות מדי פעם לרשת חברתית כזו או אחרת, וכן גם משחקוני קז’ואל קצרים וכמה סרטונים ב-YouTube הרכיבו את שגרת הבדיקה.
גם הטעינה הפתיעה לטובה, או נכון יותר לומר עמדה בציפיות, ונמשכה קצת יותר משעתיים שזה עדיין מכובד עבור סוללה שכזו, גם אם מטען 18 וואט כבר לא נחשב בעצם למטען חזק מדי בתמונת השוק של סוף המחצית הראשונה של 2020.
הממשק המוכר
הטלפון המסוים הזה הגיע עם גרסה 11.0.7 הגלובלית והמותאמת של ממשק ה-MIUI הקנייני והוותיק של שאומי, ועם עדכון האבטחה של גוגל עבור אפריל 2020. הממשק הנוכחי, שכנראה רבים יותר אלו שמחבבים אותו על אלו שלא, אינו שונה באופן משמעותי מקודמו MIUI 10 אבל הוא מבוסס בטלפון המסוים הזה על אנדרואיד 10. זה אומר שהוא מביא את התמיכה המובנית במצב עבודה כהה, את היכולת להעלים לחלוטין את תפריט הניווט שם למטה לטובת שימוש במחוות, וכברירת מחדל גם את את מה שמכונה Google Discovery שהוא בעצם שירות החדשות של גוגל שמציג את מה שאמור לעניין את המשתמשים והוא זמין עם החלקה מצד ימין במסך הבית הראשי. מי שרוצה יכול לבטל את זה בהגדרות.
אבל למרות שגוגל מציעה כיום לשמור על מסכי בית נקיים ככל האפשר, ולרכז את האפליקציות במגירה אחת שזמינה בהחלקה מקצה המסך למטה עד סוף המסך, ב-MIUI עדיין כל האפליקציות שמורות במסכי הבית וזה דורש סדר ומעקב כי כל אפליקציה שמתקינים מוסיפה את הצלמית שלה למסך כזה או אחר, ללא רחם. אם גם בוחרים למלא באופן אוטומטי את כל המשבצות החסרות, ושוכחים לעשות סדר, לא תמיד מוצאים את האפליקציה המבוקשת – במיוחד אם כבר יש מסכי בית רבים. יש כמובן משגרים רבים שאפשר להוריד ולהתקין, והמעבר ביניהם בהגדרות פשוט וקל. אחד מהם הוא של שאומי עצמה: Poco Launcher 2.0 החביב שזמין לכולם.
החריר למעלה במרכז החלק העליון של המסך, מסתיר כמובן את המצלמה. במיקום הזה אין ממש הבדל רב בין השימוש בחריץ לשימוש במגרעת במיוחד שהוא מאוד בולט לעין בעת שמשחקים על מסך מלא, לדוגמה. זו כמובן אינה רועה חולה של הטלפון המסוים הזה בלבד, אבל בהחלט היה עדיף אם החריר היה באחד הצדדים. כך או כך, האפשרות להשחיר את הפס העליון כדי לגרום לחריר להיעלם עדיין קיימת באפשרויות השונות בהגדרות.
Redmi Note 9S: סדנת הצילום
כבר עברו הרבה מילים בסקירה הזו מאז שהזכרנו את מערך הצילום מאחור. אז בקצרה נזכיר אותו שוב: ארבע מצלמות, מצלמה ראשית בגודל 48 מגה-פיקסל, אין ייצוב אופטי ואין זום אמיתי, רק דיגיטלי. התוצאה בהתאם. כבר אמר מישהו חכם שלא משנה כמה פיקסלים יש למצלמה אלא מה אתה עושה איתה. באור יום מושלם תוכלו לעשות הרבה. התמונות טובות, שומרות על הפרטים ועל הגוונים של הצבעים ודי ברורות. גם צילומי המקרו בדרך כלל טובים, אבל פעמים במקרים כאלה התמונות סובלות מרוויה, בעיקר של הצבעים החמים יותר, ויש לשמור על יציבות היד כדי להשיג תמונות באמת טובות.
ככל שהשמיים מתחילים להאפיר, בגלל עננות או בגלל השעה, איכות התמונות הולכת ויורדת, כמות הגרעיניות הולכת וגדלה וגם חלק מהגוונים מתערבבים זה לצד זה, כאילו אלגוריתם ה-PDAF לא תמיד ממש יודע איזה צבע לבחור מארבע המשבצות הסמוכות זה לזה והופכות לאחת. בלילה, במצב לילה, יש תמונות שיוצאות סבירות יותר ויש פחות, ויציבות הידיים חשובה כאן פי כמה.
בסך הכל זה Redmi Note 9S לא מיועד למי שמחפש טלפון קודם כל בגלל המצלמות. בהיבט של צילום בשליפה, במצב תמונה אוטומטי כשנותנים לבינה המלאכותית לבחור את ההגדרות בהתאם למה שהיא מזהה מול העדשה, המכשיר מציע את מה שהוא צריך – אבל לא יותר.
הממשק של אפליקציית המצלמה כבר מוכר היטב ממכשירים קודמים של שאומי והוא נוח לשימוש. התפריט התחתון מאפשר בגלילה לבחור את מצב הצילום, והתפריט העליון משתנה בהתאם כדי להציג אפשרויות בחירה רלוונטיות, לדוגמה במצב ‘תמונה’ האם להשתמש ב-HDR ובבינה מלאכותית או לא. בתמונה עצמה אפשר לעבור בקלות מצילום במצלמה הראשית לצילום רוחב ולצילום מקרו על ידי לחיצה על המספר המתאים בצד הימני של הממשק, ובין אפשרויות הצילום יש מצב 48 מגה-פיקסל מלא, למי שמעוניין למלא את זיכרון האחסון במהירות.
קצת ביצועים לפני סיום
כאמור Redmi Note 9S הוא מכשיר שוק ביניים, וזה בא לידי בטוי גם בתוצאות שלו. כך לדוגמה בציון של 252,881 נקודות במבחן המדדים Abuntu v8.3.4 שממקם אותו בין ה-Note 8 של סמסונג (Samsung) ל-nova 3 של וואווי (Huawei) ותעשו את החשבון שזה אומר בערך שני דורות אחורה בהשוואה למכשירי הצמרת.
עם זאת הוא טוב יותר ממכשירי ביניים אחרים בשוק, וזה בא לידי ביטוי בתוצאות של מבחני Geekbench 5 עם ניקוד של 568/1,371 נקודות לעומת, לדוגמה, 341/1,251 נקודות של Galaxy A51 של סמסונג (Samsung) שגם עולה קצת יותר.
גם במבחנים הגרפיים של 3DMark הוא לא התעלה לשחקים עם ניקוד של 2,105 נקודות במבחן Sling Shot Extreme, אבל בשורה התחתונה הוא עמד בציפיות ממנו ואולי אפילו קצת יותר.
Redmi Note 9S: הסיכום
בשאומי, או שמה הנציגה שלה בארץ המילטון שהיא גם זו ששלחה את המכשיר לסקירה, החליטו להתייחס בהכרזה ל-Redmi Note 9S כאל מכשיר פרמיום. כמובן שהוא לא כזה, וזה לא רק בגלל שבתצורה הבסיסית מקבלים עודף של שקל משטר של אלף. Redmi במהותה היא סדרה של מכשירים המיועדת למשתמשי שוק הביניים, ולמעשה לשליש התחתון שלו, ו-Note 9S לא חורג מהשורה במעמדה הנוכחי ולא בסנטימטר.
עם זאת הוא מכשיר שעושה בדיוק את מה שמצופה ממנו, מספק ביצועיי שוק ביניים טובים לכל האורך וגם כפי שהתרגלנו כבר ברוב הטלפונים של שאומי, סוללה שלעתים נדמה שלא זקוקה להטענה – אלא אם כמובן הופכים את הטלפון לקונסולת משחקים לוהטת, ובמצב כזה אף סוללה לא מחזיקה מעמד מעבר לחצי יום.
התמורה לכסף טובה ואפילו מאוד, וזה הדבר שמלווה את טלפוני ה-Redmi כחוט השני, אבל באותה נשימה זה טלפון שלא מציע משהו מבריק ובולט במיוחד בשוק בו יש לו מעט מכשירים שמציעים תצורה דומה במחירים דומים, קצת למעלה יותר וגם קצת למטה יותר. זהו מכשיר שוק ביניים טיפוסי בימים אלו. טוב, במחשבה שנייה, הגב בעצם מאוד מבריק – עד שנוגעים בו כמה פעמים.
לסקירות וביקורות טלפונים מומלצים
יש כבר חברה שמייצרת מכשירים הרבה יותר משתלמים מxiaomi ,
Realme
אין ישום מובנה לכך, ולא בדקתי אם ישומי צד שלישי עובדים.
קניתי את המכשיר לפני שבוע. טביעות האצבע עליהן מלין כותב הכתבה לא מופיעות אצלי, אולי מכיוון שהמכשיר בצבע לבן. המסך בהיר מאוד ונח מאוד לקריאה, התנהלות המכשיר חלקה מאוד, ויש כמה אפליקציות של שיומי שבאות עם המכשיר ומבצעות תחזוקה. ניתן לקרוא את כל ההודעות גם אם מסך הבית נעול. הסוללה מאפשרת טעינה כל יום וחצי בעבודה אינטנסיבית, והטעינה מהירה מאוד.הרמקול של המכשיר חזק, ואפשר לנהל בנוחות שיחה דרכו. לא ניסיתי עדיין את המצלמה. בנוסף, המפרט נדיב מאוד יחסית למחיר, לטעמי. נקודות החולשה הוא קורא טביעות האצבע בצד שצריך להתרגל אליו, ומערכת ההפעלה שנותנת פחות אפשרויות שליטה לעומת אנדרואיד טהור שעבדתי עליו עד עתה. לסיכום, לדעתי המכשיר הזה מספק, כמו כל מכשירי שיומי שהיו לי, תמורה מצוינת למחיר. לא כל אחד צריך מכשיר פרימיום שעולה פי 3.
ברור שבהגדרה הוא לא מכשיר פרימיום אך מנסיון עם רדמי נוט 7 שמלווה אותי ופוקופון בתור הטלפון העיקרי אני יכול לבשר שאין צורך ביותר מטלפון שוק ביניים שבמשימות היום יומיות מספק את הסחורה יפה מאוד .
האם אפשרות הקלטת השיחות חזרה בדגם הזה?
כל סידרה 9 ללא NFC וזו מגרעת ענקית!