האיחוד האירופאי הופך לגוף הרגולטורי הראשון בעולם שבו תכנס לתוקפה חקיקה המגבילה באופן משמעותי את השימוש בטכנולוגיות הנשענות על בינה מלאכותית (AI). תהליך החקיקה החל עוד ב-2021, הרבה לפני חשיפתו הציבורית של ChatGPT, ובחודש דצמבר האחרון הכריז האיחוד על הסכמה עקרונית בין המדינות החברות בו. בסוף השבוע האחרון נערכה ההצבעה בפרלמנט – וניתן אור ירוק רשמי לקידום החקיקה.
החקיקה תנסה, כך לפי האיחוד, לאזן בין צרכי קהילה העסקית, המתנגדת לכללים שיגבילו את יכולתן של חברות אירופאיות להתחרות בתחום הבינה המלאכותית, ובין צרכי הציבור החושש מהפצת מידע מזויף ושגוי, פגיעה בפרטיות המשתמשים וגם פגיעה בזכויות יוצרים. נראה שבסופו של דבר בחרו הרגולטורים בכיוון שמרני יחסית: הכללים לא צפויים להשפיע באופן מהותי על חברות המציעות שירותי תוכן מבוסס בינה מלאכותית, ובכל מקרה לא יכנסו לתוקפם עד מאוחר יותר לתוך שנת 2025.
הכללים קובעים שתי רמות של סיכון, כאשר במקרה של טכנולוגיות בינה מלאכותית בעלות סיכון נמוך, המפתחים מחויבים לשקיפות בנוגע למקורות המידע והאופן שבו הוא נשמר ומעובד. בטכנולוגיות ברמות סיכון גבוה, כדוגמת טכנולוגיה שתאפשר זיוף של מידע ביומטרי, יופעלו כללי פיקוח נוקשים מאוד שעשויים למעשה לבלום לחלוטין את השירות בתחומי האיחוד האירופאי.
בעוד כחודשיים יתכנסו שוב מדינות האיחוד להצבעה נוספת שתהפוך את הכללים לחקיקה סופית ומחויבת. בנוסף, ההערכה היא החקיקה באיחוד האירופאי תעודד רגולטורים במדינות נוספות, כדוגמת ארצות הברית וסין, ליישר קו ולהציג כללים דומים – או אף מחמירים יותר.