הרגשה של דה ז’ה וו. אני משחק ב-Squibble בפעם הראשונה, אבל יש לי הרגשה של דה ז’ה וו.
אולי זה גודל המסך, אולי זה המוזיקה הממכרת, לא ממש יודע למה, אבל כששיחקתי ב-Squibble במכשיר האנדרואיד המשוכלל שלי, הרגשתי עוד פעם בן 6 אז נהגתי לשחק ב-“סוניק” בגיים-גיר (GameGear) של אחי הגדול. אני מרגיש כאילו כל זה התרחש ממש לפני רגע, הגיים-גיר האימתני בידיים הקטנות שלי, מוזיקת ה-8 ביט, קרבות הבוס נגד רובוטניק… והנה אני שוב כאן, מתקשה לנתק את הסלולרי מידיי. אתם בטח כבר מבינים לבד: אם נכנסתם לביקורת כדי לדעת האם המשחק שווה זמנכם וכספכם, אני אומר לכם שכן, ובאופן חד משמעי.
הסיפור של המשחק מאוד פשוט. הגיבור הוא תמנון ירוק קטן שנתפס בידי מדען משוגע. המדען לוקח את התמנון מהים ומניח אותו בצנצנת במעבדה שלו. המטרה היא פשוט לברוח, ולשרות השחקן עומדים 20 שלבים לעשות זאת. אין חזירים ירוקים עם כתרים וקסדות, אין ציפורים מתאבדות, רק תמנון במסע קסום הביתה, אל הים הגדול.
בכל שלב צריכים לעבור מסלול מכשולים. בהתחלה השלבים מקושטים במקק פה ושם, אבל כעבור שניים שלושה שלבים, כבר צריך להתמודד עם מספר מקקים וגם דבורים, קוצים ודבש. עם 5 פסילות ברמת הקושי הקלה (או 3 ברמה הקשה) כדי להגיע לקצה השלב, וכל שלב, משתמשים בזרועות התמנון. ניתן לבצע זאת בסגנון ספיידרמן – זרוע גמישה אחר זרוע גמישה, או בסגנון Angry Birds – לנטוע בקירות שתי זרועות, למתוח, ולהשתגר אל עבר הלא נודע. בדרך ניתן לאסוף טיפות מים שפזורות ברחבי השלב, וכדי לסיים שלב בצורה מושלמת יש לאסוף את כל הטיפות מבלי לאבד פסילה. מדובר במשימה קלה בשלבים הראשונים, אבל קצת מתסכלת בשלבים המאוחרים יותר.
זהו משחק שקל ללמוד לשחק בו, והוא מסב הנאה רבה. גם במכשיר פשוט וחלש יחסית (בדקתי אותו ב-LG Optimus One) המשחק רץ חלק, בלי להיתקע. הגרפיקה פשוטה אך מרשימה ונעימה, המוזיקה מהנה, ובאמת קשה להפסיק. בהחלט מדובר במשחק שעשוי לעילא ולעילא. מדובר ברעיון פשוט שמועבר היטב.
כדי לכתוב את הביקורת הזו הצבתי לעצמי מטרה – להגיע לשלב 10. חצי משחק. לאחר שעת משחק הגעתי למטרה שלי. בעודי חושב כיצד העובדה שעברתי חצי משחק בשעה תשפיע על הביקורת, קלטתי בזווית העין משהו מהבהב בצד המסך: זה היה שלט עם הכיתוב Bonus. לחיצה על השלט הזה הובילה אותי לצד אחר של האי, כשבקצה השני איתרתי שלט נוסף. בסיום הספירה הבנתי שיש 4 שלטים כאלה, והם מעניקים 64 שלבי נוספים מעבר ל-20 השלבים הלינאריים. בשלבי הבונוס אפשר לשחק לפי איזה סדר שמתחשק, כשהשלבים מתרחשים בסביבות מגוונות שמציעות מכשולים ומסלולים חדשים ומאתגרים. בניגוד לציפורים העצבניות, שיותר משהחזירים מעצבנים אותן הן מצליחות לעצבן אותי, אני חושב שמ-Squibble לא יימאס עלי כל כך מהר.
התלונה היחידה שאני יכול להעלות נגד המשחק הוא שהוא עלול להיות קשה. אבל עקומת הלמידה מאוד קלה, ולא מדובר במשחק פלטפורמה רצחני כמו Super Meat Boy בו שחקנים עלולים למצוא עצמם מורטים שערות מרוב ייאוש.
ניתן לקנות את המשחק במארקט בקצת יותר מ-7 שקל, או להתקין את גרסת ה-Lite המצומצמת כדי לקבל את ההרגשה של המשחק. מדובר במשחק מעולה, וההמלצה האישית שלי – לקנות ולתמוך במפתחים, וכמובן, להינות מכל רגע. המשחק זמין גם ב-AppStore למשתמשי התפוח שביניכם.
סקירה מצוינת! אני מוריד את זה לDESIRE HD שלי!
תמשיכו לעשות סקירות למשחקים לאנדרואיד! ישר כוח!