קשה לי לספור את כמות האוזניות שבדקתי כאן ב-TGspot בשלוש השנים האחרונות. התחום הזה תמיד היה חם, אבל מאז שהגיעו האוזניות נטולות החוטים לעולם נדמה כי יש עומס של מוצרים שפשוט שלא נגמר, ואצל כולם המתכונת די דומה: אוזניות כפתור קטנות, אלה עם צינור שיורד מטה כמו ב-AirPods, כאלה עם או בלי סינון רעשים, כאלה המתאימות גם לספורט, וכן, הבנתם.
המכנה המשותף של כולם הוא פחות או יותר אותו הדבר, כלומר יש טובות יותר ויש פחות, אבל החוויה ואופן השימוש שהן מעניקות הוא דומה. כך יוצא שביום טיפוסי, אם יוצאים מהבית לנסיעה בתחבורה הציבורית מכניסים אותן לאוזניים, וכשמגיעים ליעד מסירים, ואז נכנסת שיחה ושוב מכניסים, ואז כשרוצים לשוחח עם מישהו פנים אל מול פנים שוב מוציאים. פעולות שהופכות את העניין למטרד יומיומי, וגם אם יש אוזניות עם מצב האזנה סביבתי , זה לא ממש אינטואיטיבי.
זו בדיוק הבעיה שסוני (Sony) באה לפתור כשהציגה את ה-LinkBuds, אוזניות במראה פתוח לשימוש תוך כדי תנועה. כאלה שנועדו לענידה למשך כל היום, אבל ממש כל היום בלי הצורך להוציא אותן מהאוזן ולו לרגע אחד, להאזין לצלילים ותוך כדי להיות ערני לכל המתרחש בסביבה.
עם שם חדש, מראה חדש ואופן שימוש שלא דומה לשום דבר אחר. האם סוני שברה את הכללים ובאמת הצליחה ליצור קטגוריה חדשה של אוזניות?
לא המראה הרגיל
ה-LinkBuds מיוחדות. מאוד מיוחדות. ברגע הראשון, לאחר פתיחת מכסה מארז הטעינה, לא ממש הבנתי מה אני אמור לעשות עם שתי הטבעות האלה ואיך בכלל הן אמורות להפיק מוזיקה. רק כעבור מספר דקות ארוכות הבנתי איך בדיוק עונדים אותם, שכן אין להן קצה בולט להכניס לאוזן או אטם סיליקון תואם.
את LinkBuds קיבלתי עוד לפני ההכרזה הרשמית אז אפילו מדריך לא היה לי ביד כדי לקרוא. חקירה קצרה העלתה כי זוג הטבעות הן למעשה הדרייבר, שנראה לא סטנדרטי לגמרי ושונה לחלוטין מהטכנולוגיה הבסיסית של הממברנה והמגנט המלווים את העולם מאז המאה הקודמת.
הטבעת היא זו שנכנסת לתעלת האוזן וזו מחוברת למעין עיגול קטן הנתפס בחלק החיצוני היכן שהאפרכסת. ההכנסה לאוזן מתבצעת תחילה קודם עם הטבעת ואז עם החלק החיצוני, שמה שגם מסייע לתפיסה היא קשת סיליקון שנועדה לספק ייצוב כדי שהאוזניות לא יזוז ממקומן. יש באריזה גם 5 גבהים שונים של קשתות כך שאלה יתאימו כמעט לכל המשתמשים וגם בפעילות ספורטיבית הן לא זזו ממקומן.
לא השמע הרגיל
כבר הבנתם ש-LinkBuds שונות מאוד מהנוף המוכר. אין להן אטם סיליקון והן לא מכסות את כל האוזן, אלא הן פשוט מונחות באופן בסיסי ביותר. בשל כך אין כל סגירה של תעלת האוזן, מה שמונע את התחושה המעיקה של הלחץ שנוצר בתוכה. זו גם הסיבה שהן יתאימו במיוחד למי שסובל מהתחושה הלא כל כך נעימה של אוזניות באוזניים שכן גודלן קטן יחסית ושטח המגע שלהן באוזן הוא מינימלי. למעשה, הן בין האוזניות הקטנות והקלות בתחום ה-TWS. גודלן כמחצית מזה של WF-1000XM4, והן שוקלות כל אחת 4.1 גרם, וכנראה גם בגודל הפיזי אין להן כמעט מתחרים.
הטבעת היא למעשה סוד העניינים של LinkBuds ובזכות החור במרכז לא נחסמות האוזניים מלשמוע את המתרחש בסביבה וכך הן מונעות את התחושות המוכרות והמוזרות עם האוזניות. אין הרגשה של ואקום, אין לחץ ואין מצב כפי שקורה לרוב בשימוש עם אטמים הגורמים לשמוע את הקול של עצמכם.
אבל אתם בטח שואלים עכשיו אז רגע, מה הן הפשרות, או ליתר דיוק, איך שומעים ב- LinkBuds? אז שומעים מצוין, כלומר מוזיקה או שיחות קוליות נשמעים באיכות טובה, בפרופיל השמע הכה מוכר של סוני. השמע עשיר וחזק אבל עם חסרון אחד בולט – אין כמעט באס. אמנם שינוי ומשחק באקולייזר מעט מסייעים, אבל עדיין הוא לא בולט יתר על המידה וזו אחת התכונות שחובבי סוני יאלצו להתפשר לגביה.
לא קהל היעד הרגיל
אבל אוזניות שכאלה נועדו לחיות איתנו תוך כדי תנועה וככאלה זה אומר שאת כל רחשי הסביבה שומעים בקלות. כך אפשר לנהל שיחה פנים אל מול פנים גם בלי להשהות את המוזיקה, אבל מצד שני כשרוצים להתרכז והרעש סביב מתגבר זה לא ממש אפשרי. לכן LinkBuds מתאימות לקהל מאוד מסוים, כזה שלא רוצה להתבודד מהסביבה אבל כן מעוניין במוזיקה שתשתלב ברקע, גם אם זה אומר לוותר על חוויית האזנה מלאה.
וכשאני אומר חוויית האזנה מלאה, זה בעיקר אומר כי אי אפשר באמת להתעמק ולהתענג על המוזיקה או על צלילים קטנים ומדויקים. בעוצמות גבוהות הן מספקות מיסוך בסיסי של הרעש, אבל אי אפשר להתבודד עם עצמכם ועם המוזיקה באופן מלא כפי שאפשר עם WF-1000XM4 [סקירה].
אם חושבים על זה, אולי דווקא לספורטאים מחוץ לבית LinkBuds יתאימו כמו כפפה, כשאלה נדרשים לשמוע מה קורה סביבם או לנהל שיחה תוך כדי תנועה. הן גם מציעות חסינות להשפרצות מים וזיעה בתקן IPX4.
בנוסף הן מאפשרות לענוד אותן מתחת לכובע, קסדה או אפילו גם מתחת לאוזניות רגילות. כך היה כאשר שיחקתי במחשב עם אוזניות ‘על האוזן’ גדולות ומתחת נותרו ה-LinkBuds לצורך מענה מהיר לשיחה נכנסת, זאת במקביל בלי כמעט לפגוע באיכות השמע של המשחק.
לא השימוש הרגיל
התפעול של LinkBuds דומה לאוזניות אחרות. הבליטה בחלק העליון משמשת ככפתור מגע שטפיחה עליו פעמיים או שלוש מאפשרת להעביר רצועות שמע, לשנות עוצמה, לענות ולנתק שיחה וגם לקרוא למסייעת שבטלפון. אבל מעבר לכך, אפשר גם לטפוח קלות על החלק של האוזן חיצונית לטבעת, כלומר על העור. סוני גם הטמיעה אפשרויות התאמה לאפליקציות ספציפיות כמו Spotify שזוהתה מותקנת במכשיר.
עם זאת קשה לומר שהסתדרתי עם כל המחוות. חלק פעלו מייד וחלק לא ממש הגיבו היטב או שבטעות הזנקתי את המסייעת שלא לצורך ולכן נמנעתי מהשימוש בהן. משער כי הסיבה לכך הייתה בשל הגרסה המוקדמת שהשתמשתי וסביר כי עדכון תוכנה יכול לפתור זאת בקלות.
אפליקציית Headphones Connect מספקת את כל היכולות לניהול האוזניות. היא מוכרת מדגמים אחרים של החברה ועמוסה בשלל יכולות ותכונות. בין היתר אפשר לשנות את השמע לפי פרופילים מוגדרים באקולייזר או ליצור כאלה מותאמים אישית, לצפות במצב הסוללה ועוד.
פונקציה חביבה היא Speak to chat המשהה את המוזיקה בעת זיהוי דיבור קולי. זה פועל טוב, אפילו טוב מידי ולעיתים המוזיקה נעצרה גם מסתם שיעול קל כך שהיה נחמד אם היה אפשר לשנות את הרגישות. מלבד זאת, לאוזניות יש גם יכולת להשהות את המוזיקה אוטומטית בעת הוצאתן מהאוזניים.
יש להן גם תמיכה ב-Fast Pair באנדרואיד וגם ב-Swift Pair ב-Windows. זה אומר שמיד עם פתיחת מארז הטעינה האוזניות יזוהו ויבקשו חיבור. בבדיקה במחשב Windows 11 השתמשתי בהן בשיחות וידאו ב-Zoom, אבל זה דרש סביבה כמובן שקטה. אחרת לא יכולתי לשמוע את השיחות.
סוללה
כמו האוזניות, גם מארז הטעינה קטן מאוד ושוקל 34 גרם. יש לו נורית בקרה בודדת מקדימה המופעלת עם פתיחת המכסה, שאותו פותחים עם כפתור זעיר. מאחור חיבור הטעינה מסוג USB-C וכן כפתור הנועד לצימוד מחדש בקישוריות בלוטות’.
האוזניות מונחות במקומן במארז בלחיצה ולא בהצמדה מגנטית. כך נדרש ללחוץ אותן פנימה או פשוט לסגור את המכסה. אז נורית הבקרה משנה את צבעה מירוק לכתום המעיד על תחילת הטעינה. מעבר לחיווי הנורה, את מצב הסוללה אפשר לקבל באפליקציה וזה כולל מצב הסוללה של מארז הטעינה.
סך הכל זמן הסוללה של LinkBuds מסתכם ב-5 וחצי שעות שימוש, כאשר מארז הטעינה מספק שני מחזורי טעינה של 12 שעות נוספות. יש גם טעינה מהירה ומספיק 10 דקות שהאוזניות יושבות במארז לשעה וחצי של האזנה למוזיקה.
השורה התחתונה
האוזניות LinkBuds שונות מאוד מהנוף המוכר ובשל כך יש להן הרבה יתרונות. בראש ובראשונה קל מאוד להתרגל לנוכחות שלהן היות והן לא יוצרות לחץ על האוזן. מלבד זאת לא צריך להסיר אותן כאשר משוחחים עם חבר או כשמעוניינים להאזין לסביבה ותוך כדי להאזין למוזיקה. למעשה, הן הופכות את המוזיקה לחלק אינטגרלי ביום יום, כזה שממש משתלב עם הרעש הסביבתי.
יש להן גם איכות שמע טובה אבל זה מאוד תלוי ברעש מסביב ועוצמת השמע. מלבד זאת להן לא מציעות חוויית באס מספיק טובה, והן לא מסוגלות לספק את השקט למי שחייב ריכוז בזמן העבודה או הלימודים. כך או כך מדובר באוזניות מאוד מסקרנות, ויהיה מעניין לראות כיצד השוק יקבל אותן.
מחירן בישראל הוא 799 שקלים והן יוצעו למכירה בתחילת החודש הבא עם אחריות לשנה של ישפאר נציגת סוני בישראל.
כתבה שנובעת מבורות אבל אני לא כועס, אוזניות פתוחות הם הכוונה שלא “תשמעו את הסביבה” אלא שהמוסיקה ששומעים דרכם נשמעת “גדולה יותר” הכוונה היא כמו ברמקולים של פסטיבלים הופעות – המחיר הוא כמובן הזליגה של הסאונד החוצה
היו לי את האוזניות הפתוחות מהדור הקודם Xperia duo. הם היו מעולות! חיכיתי הרבה זמן למשהו חדש כי אחרי שלוש שנים גם ה duo כבר לא הצליחו להטען. אני מעדיף את האפשרות הזו של לא להתנתק מהסביבה ועדיין להמשיך לשמוע מוסיקה איכותית. תודה סוני!
אני מאד אוהב סוני ודומר להם כל קרדית אפשרי. אבל במקרה הזה, וברעיון הנוכחי – זה בדיוק מה שאירפודס של אפל עושות. אני עם אירפודס 3 בדיוק בשביל זה, הם כל היום באוזן, לא מפריעות לסביבה ולא מנתקות ממנה. זו בדיוק הסיבה שקניתי אותן. היו לי כמה סוגים של אוזניות עם אטמי סיליקון וכולם סובלים מאותה בעייה סביבתית.