סדרת ה-Galaxy Note נחשבה לאורך שנים לסדרת העלית של סמסונג (Samsung) ולאחת המובילות בשוק הטלפונים המבוססים על אנדרואיד, אך בחברה, מסיבה זו או אחרת, החליטו להוציא אותה לגמלאות – כנראה שבכלל שההבדלים בינה לבין סדרת ה-Galaxy S הלכו והצטמצמו. השנה נדמה כי Galaxy S22 Ultra זכה לתואר ממשיך דרכו של ה-Note המיתולוגי שיצא כאמור לגמלאות בעיקר בזכות דבר אחד מאוד משמעותי: העט האלקטרוני שמסתתרת בגופו.
S22 Ultra: עיצוב יוקרתי ומרהיב
למרות ש-Galaxy S22 Ultra הוא אחד ממכשירי סדרת ה-S, הוא ניחן בעיצוב שונה ולמעשה מביא עיצוב שזהה לזה שהוצג ב-Note 20 Ultra – מסך וגב זכוכית קמורים המתמזגים יחד לשוליים בגימור מתכת מבריקה וצבעונית, כשהשול העליון והתחתון ישרים. אז כינינו את העיצוב כ-‘יוקרה מאופקת’ והדבר נכון גם הפעם.
בגב המכשיר מתחם המצלמות שעליהם נרחיב בהמשך, כאשר כל עדשת מצלמה מוגבהת מהגוף ומוקפת בחישוק מתכת מבריק. כש-S22 Ultra מונח עם גבו מעלה הדבר נראה אלגנטי במיוחד עם מראה נקי הרבה יותר בהשוואה לבליטות שיש למכשירים אחרים. החשש היחיד שעולה הוא שבזמן שהוא מונח על הגב, העדשות יכולות להישרט. כיסוי מגן נראה כמו רכישה הכרחית.
עדיין מדובר באחד ממכשירי האנדרואיד היפים ביותר שניתן למצוא במיוחד בצבע הירוק, והוא משדר יוקרתיות מכל עבר. על פי סמסונג המכשיר לא רק יפה, אלא גם קשוח יותר: פלדת האלומיניום עמידה בפני שריטות ופגיעות והוא גם עמיד בפני מים ואבק בדירוג IP68, כך שהמכשיר ישרוד טבילה מתחת למים בעומק של עד מטר וחצי במשך חצי שעה. כך מקבלים איכות בנייה שנמצאת בראש בהשוואה לדגמי היוקרה של המתחרים או מכשירי ה-iPhone 13 של אפל (Apple).
כפתור ההפעלה ועוצמת השמע מוקמו כולם בצד הימני של המכשיר והם נוחים לתפעול וממוקמים בדיוק היכן שמונח האגודל, של משתמשי יד ימין. כפתור ההפעלה משמש גם כדי להזניק את Bixby, העוזרת הווירטואלית שסמסונג מסרבת לוותר עליה, אך ניתן לשנות את התפקוד שלו בהגדרות. בחלק התחתון ניתן למצוא את המגירה שמאכלסת שני כרטיסי סים, מחבר USB-C, חריר רמקול וגם את ה-S-Pen.
במידות של 163.3×77.9 מ”מ ועובי של 8.9 מ”מ, הוא נוח לאחיזה חרף גודלו, אך מרגיש חלקלק בשל גב הזכוכית ושולי המתכת. למרות שמשקלו עומד על 229 גרם הוא אינו מרגיש כבד בזכות חלוקת משקל מאוזנת.
גם השנה ה-Ultra הוא הדגם הגדול בסדרה, והפעם מדובר במסך, קמור כאמור, הנמתח לאלכסון של 6.8 אינץ. כפי שהוזכר לעיל, זה אמנם מוסיף למראה היוקרתי של המכשיראך בחוסר תשומת לב לא פעם העט החליק בעת הכתיבה או סימון תוכן הקרוב לשוליים. האבחנה היא 3020×1440 פיקסלים, או +QHD, וזהו פאנל Dynamic AMOLED 2X שמעניק גם הפעם קצב ריענון מרבי של 120 הרץ, אך השנה קצב הירענון הדינמי יכול לרדת עד הרץ בודד בעת הצגת תוכן סטטי, במטרה להאריך את חיי הסוללה.
זה אולי נשמע משפט שחוזר על עצמו, אך מדובר במסך איכותי במיוחד, מבין הטובים ביותר שניתן למצוא כיום, והוא מציע תמיכה ב-+HDR10, צפיפות פיקסלים של 500 פיקסלים/לאינץ’, צבעים מרשימים ושחור מוחלט כזה שאפשרי רק עם טכנולוגיית ה-OLED. השנה סמסונג שיפרה את הבהירות המרבית של המסך וזו מגיעה 1,750 ניט בשיאה, והדבר ניכר בחוץ כשהצבעים על המסך נראים עזים וניתן לקרוא טקסט בקלות.
חריר המצלמה ממורכז בחלקו העליון של המסך וכמעט ואינו מורגש בעת השימוש במכשיר שכן הוא ברוחב של שורת ההתראות ואולי יכול להפריע קלות רק בעת משחק במשחקים או בצפייה בתכני וידאו במסך מלא.
S-Pen: חלק בלתי נפרד מהחוויה
נכון, העט הדיגיטלי של סמסונג, ה-S-Pen, לא באמת נעלם מהעולם וגם דגם ה-Ultra בשנה הקודמת תמך בו – אך זה נמכר כאביזר נפרד. השנה הוא כאמור מוצע כחלק מהחבילה, חלק מובנה שלה.
אופן העבודה, הציור והכתיבה בו נשאר כשהיה וזה לא דבר רע. קצה הגומי, רעש החיכוך וקיצור זמן התגובה בהופעת הקו על המסך שופרו בזכות קצב הריענון הגבוה, שהיה כבר מצוין ב-Note 20 Ultra וספק אם משתמשים של המכשיר ההוא ירגישו בהבדל משמעותי.
בעבר, גוף העט היה בגימור מתכתי ואילו זה שמצורף ל-S22 Ultra עשוי פלסטיק שחור בגימור קטיפה ורק הקצה התחתון בגימור מתכתי, דבר שאולי מקל על האחיזה אך גורם לעט להרגיש פחות יוקרתי.
העט כמובן מביא עמו שלל מחוות לביצוע פעולות שונות במכשיר: ניווט אחורה וקדימה בדפדפן, דפדוף בין התמונות בגלריה, צילום מרחוק, קידום שקופיות, שליטה בניגון מדיה ועוד ועוד וזאת בלי לגעת במסך. יש גם זיהוי כתב יד והפיכתו לטקסט באפליקציית הפתקים, אך עדיין אין תמיכה בעברית, ושלל יכולות כולל שרבוט על צילומי מסך – אפשרות מצוינת למעצבים או למשתמשים שצריכים לתת משוב ויזואלי.
אלו שיחליטו לאמץ את ה-S-Pen, שלמעט המצלמה שמהווה את ההבדל בין הדגמים, יגלו אביזר שימושי שמוסיף לחוויה.
S22 Ultra: התפתחות בצילום – אך לא מהפכה
מבחינת הנתונים היבשים מערך הצילום של Galaxy S22 Ultra כמעט ולא עבר שינוי לעומת זה של ה-S1 Ultra. מדובר במערך בעל חמישה חיישנים: מצלמה ראשית המצוידת בחיישן 108 מגה-פיקסל דור שלישי עם מפתח של f/1.8, מצלמת טלפוטו עם חיישן 10 מגה-פיקסל עם מפתח f/4.9 וזום אופטי של x10 יחד עם זום דיגיטלי משולב של x100, מצלמת טלפוטו עם חיישן 10 מגה-פיקסל עם זום אופטי x3, מצלמת רוחב על עם חיישן 12 מגה-פיקסל וחיישן לייזר לאומדן מרחק. מקדימה למצלמת הסלפי יש חיישן 40 מגה-פיקסל.
השנה סמסונג שמה דגש על צילום לילי ובחברה הביעו ביטחון רב בשיפורים באלגוריתם שנעשו כך שניתן ללכוד תמונות פורטרט וצילומי וידאו במצב לילה. בפועל התוצאה מעורבת – צילום פורטרט במצלמה הקדמית במצב לילה נראה פשוט רע, ולעומת זאת צילום נופים נראה מרשים כתמיד, ועדיין המראה של צילומי לילה נראה מואר מדי בהשוואה למציאות. לעיתים התוצאה יוצאת מוגזמת ולא מציאותית ולעיתים התוצאות מרשימות.
כל אלה לא אומרים שמצב הלילה רע, ההפך הוא הנכון ומערך הצילום של ה-S22 Ultra ברוב המוחלט של הפעמים הפיק תמונות מעולות גם בתנאי תאורה קשים.
באור יום לא צריך להתאמץ כדי להפיק תמונות יפות מלאות צבע – בעזרת חיישן הלייזר המצלמה מתמקדת במהירות על אובייקטים וכשמתקרבים אפילו עוברת באופן אוטומטי למצב מאקרו שמצליח להפיק תמונות מלאות פרטים. הצבעים גם הם חיים מאוד במה שהפך לסימן ההיכר של המצלמות של סמסונג – עם תמונות מלאות ניגודיות בצבעים עזים, והשמיים שבעבר זכו למראה מוגזם כעת נראים טבעיים הרבה יותר, אך לעומתה צילום צמחיה עדיין זוכה לדגש מיותר.
מצב הפורטרט זכה לשדרוג באלגוריתם והוא מזהה בצורה טובה יותר קצוות שיער ופרווה בבעלי חיים והצליח להרשים בצילום אנשים עם העלמת הרקע ובד בבד לשמור במיקוד שערות בודדות.
יש עוד שלל מצבי צילום וידאו בגלקסי אס 20 אולטרה: מצב מתקדם לשינוי הגדרות הצילום באופן ידני, הילוך איטי, צילום בקפיצות זמן, סרטון מיקוד חי וגם יכולת Zoom-in Mic, שהוצגה עם סדרת ה-Note 10 המזהה את הדמות אליו מופנית המצלמה ומגבירה את הקול שלה כאשר מבצעים תקריב ועוד.
גם הפעם דגם העילית של סמסונג מצויד בכל טוב ומדובר ב-‘אולר שוויצרי’ לצילום. על השימושיות הרבה של העדשות השונות כתבנו לא מעט באתר והעדשות השונות – עדשה רגילה, עדשת זום ועדשת לצילומי רוחב על – מציעות פתרון לכל תרחיש וראוי לציין כי פרופיל הצבע זהה בשלושתן והמעבר ביניהן ביישום המצלמה חלק כמעט לגמרי.
מה שמבדיל את דגמי ה-Ultra מהמתחרים זאת עדשת הטלפוטו עם הפריסקופ שמציע זום אופטי של x10. זו מצליחה להפיק תוצאות מרשימות במיוחד וגם בזום של x30 מפיקה תמונות סבירות לחלוטין, אך מעבר לכך ועד ל-x100 התמונות הופכות מטושטשות יותר ויותר ככל שמתקרבים.
S22 Ultra: חזק בביצועים*
בניגוד לשנים קודמות, בישראל משווק Galaxy S22 Ultra המצויד ב-Snapdragon 8 Gen 1 של קוואלקום (Qualcomm) ולא עם ה-Exynos 2200. הוא מיוצר בליתוגרפיה של 4 ננו-מטר ויש לו שמונה ליבות: ליבת Cortex-X2 במהירות 3.0 גיגה-הרץ, 3 ליבות Cortex-A710 במהירות 2.4 גיגה-הרץ ו-4 ליבות Cortex-A510 במהירות 1.7 גיגה-הרץ. לצד זה זיכרון עבודה בגודל מרשים של 12 גיגה-בייט וכן אחסון פנימי בנפחים של 128, 256, 518 גיגה בייט ו-1 טרה בייט, ללא אפשרות הרחבה.
במבחני הביצועים ה-Galaxy S22 Ultra זוכה ל-1,217 ו-3,309 נקודות במבדק הליבה הבודדת ומרובת הליבות בהתאמה באפליקציית GeekBench 5 ו-938,936 נקודות ב-AnTuTu. המשמעות היא שבשימוש יומיומי אפליקציות נפתחות מהר והמכשיר בעל תגובתיות מרשימה וברוב המוחלט של השימושים לא מורגשת האטה.
ראוי לציין כי סמסונג ‘נתפסה’ כשהיא מתעדפת אפליקציות בוחנות ביצועים ומאטה אפליקציות אחרות וכך יוצרת סביבת בדיקה מלאכותית שאינה מייצגת את השימושים בעולם האמיתי אך בחברה ציינו כי עדכון עתידי יבטל את התעדוף – בינתיים Geekbench כבר מחקה את התוצאות מהאתר שלה.
בשימוש יומיומי המכשיר לא מתחמם. למעשה הרגשתי כי גב המכשיר מתחמם רק בעת צילום וידאו באבחנה גבוהה של 4K, משחקים בגרפיקה גבוהה ובהפעלה של מבדקי הביצועים.
הסוללה של ה-Galaxy S22 Ultra מציעה הספק מרשים של 5,000 מילי-אמפר/שעה, אך למרות הנתונים נראה כי המסך הוא הצרכן הגדול ביותר כשקצב הריענון המהיר והבהירות הגבוה גרמו לכך שהגעתי לסוף היום עם פחות מ-30% של הסוללה. ביום מאומץ זמן השימוש מתקצר לכזה שגרם לי לחפש את המטען בשעות הערב המוקדמות.
המכשיר על הנייר תומך בהטענה מהירה של עד 45 וואט, אבל מכיוון שסמסונג הרי כבר הוציאה את המטענים מהקופסאות, לא יצא לי לבחון זאת. מעבר לכך ה-S22 Ultra תומך גם בהטענה אלחוטית מהירה, טעינה הפוכה המאפשרת להניח על גב המכשיר מכשירים תומכים בטעינה אלחוטית בתקן Qi כדי להטעין אותם.
One UI 4.1: שינויים קלים
כיאה לשדרוג קטן, מעטפת ה-One UI 4.1 של סמסונג לא מביאה מהפכות. היא מבוססת על אנדרואיד 12 וככזו היא תומכת ב-Material You ומאפשרת להתאים את צבעי מערכת ההפעלה והסמלים לצבע של הטפט, לא מהפכני אך בהחלט נחמד. חידוש נוסף שהוצג עם הגרסה החדשה הוא ווידג’טים חכמים – מספר ווידג’טים שתופסים מקום אחד כשניתן לדפדף ביניהם וכך לחסוך בעומס ויזואלי על מסכי הבית – בדומה לאלה שקיימים ב-iOS.
משתמשים מתקדמים יעריכו בוודאי את יכולת ה-Samsung Dex המאפשרת להציג שולחן עבודה מלא על מסך בחיבור USB-C או באופן אלחוטי בהזרמה למסך תומך Miracast וכן חיזוק ההתממשקות עם אפליקציית My Phone של מיקרוסופט (Microsoft) המאפשרת להציג במחשב האישי שיחות, הודעות ואפילו לשלוט באפליקציות מסוימות ישירות ממחשב ה-Windows. משתמשים מתקדמים יעריכו גם את היכולת להרחיב את זיכרון העבודה על חשבון הזיכרון הפנימי וכך לשמור עוד אפליקציות בזיכרון לטעינה מהירה.
השורה התחתונה
חסרונה של סדרת ה-Note בהחלט היה מורגש ובהחלט משמח ש-Galaxy S22 Ultra מצליח להחזיר את כל מה שהמשתמשים אהבו בסדרה. S22 Ultra הוא טנק בגוף של פרארי. הוא מציע חוויה מהודקת כמעט בכל תחום: הביצועים מעולים, המצלמה מפיקה תמונות יפיפיות כמעט בכל מצב ולמשתמשים מתקדמים הוא מציע שלל יכולות פרודוקטיביות להם מחמיא עט ה-S-Pen.
עם זאת הוא לא מכשיר לכל אחד ולא בטוח שכל משתמש צריך את כל היכולות שהוא מעניק וזאת עוד לפני שהוזכר החסם הראשוני האמיתי – תג המחיר הגבוה שמתחיל מ-4,699 שקלים.
איך עושים צילום מסך???
הבטריה שלו מחזיקה לי יום שלם, אני ממש נהנה מהשימוש במכשיר, יש בו את המינוסים שלו כמו ליבות andreno של arm במעבד הsd שמתחחממות יותר כשהן עוסדות קשה וזה באמת מגביר את צריכת הבטקיה, אבל זה ממש לא ברמת הניפוח שעושים מזה, בסופו של יום אני קם ב6 בבוקר מחבר אותו למטען לבערך שעה, הוא מתמלא עד 100, אני משתמש בו במהלך היום בערך 6-9 שעות של מסך דלוק, ועדיין הולך לישון סביב השעה 12 בלילה כשעוד יש בו 35-40% בטריה בלי לחשוש שימות בלילה כשהמסך כבוי. מבחינת ביצועים: מסך נפלא כך שסוף סוף קל להשתמש בטלפון עם משקפי שמש בחוץ, סוללה שמחזיקה הרבה מעבר למצופה (נכון זה לא אייפון אבל זה ממש רחוק מהליות “ממוצע” כמו שכתוב בכתבה) המצלמה גורמת לך להתלהב כל פעם מחדש, בעיקר מהתוצאות של expert raw שמוציאה תמונות כלכך מפורטות(~25MB.dng) שבאמת יש לך מה לעשות בלייטרום אחרי זה בלי שהכל יהרס. רמקולים שנשמעים באיכות יותר טובה מבדורות הקודמים ואם כל זה לא מספיק אז המכשיר נראה כמו כל מה שפעם דמיינו שהנוט יראה בעתיד. נכון, יקר ומאכזב שאין sd card במגש הסים הכפול אבל מצד שני, רוב המוזיקה שלי אני שומע בסטרימינג כך שזה לא תופס מקום, תמונות מהexpret raw אני מעביר לדרייב שעל הרשת הביתית אחרי העריכה ומוחק מהמכשיר כך ש12/256 אפילו ייחשב לאופציה מספקת לגמרי. בspen לא יוצא לי להשתמש יותר מדי אבל כשצריך אותו הוא כלי שאני כל כך שמח שיש לי. בעיקר צילומי לילה להשתמש בו כשלט למצלמה כדי לא להזיז בחשיפה ארוכה.
שורה תחתונה: הטלפון לpower users בלבד, כלומר, אם אתה לא יודע מה המכשיר כולל לפני שקנית אותו ואתה לא מצליח לחשוב על שימוש שתעשה ביום יום לכל פיצ’ר כנראה שהוא באמת לא בשבילך, אבל במידה ואתה כן, אין מכשיר שיספק וירצה אותך יותר מזה. Bang for the buck עם המחיר הגבוה
יש כיסויים מתאימים ? הבנתי שצילום הוידאו פחות טוב משל האייפון פרו מקס 13. אני כרגע עם נוט 9 ואני מתלבט…בינו לבין האייפון .
הקיצור אין שום דבר שהוא מהפכני , המצאה חדשה שכולם חייבים. החליפו מצלמה יופי סוללה גדולה שאצל המתחרים חזקה יוצר ומעבד אבל תכלס לא משהו שאומר שהנוט הישן כבר לא עושה העבודה וזה הזמן להחליף.
נחכה לדבר הבא שלהם.
הקיצור שיאומי הולכים לעקוף אותם בדגם הבא שלהם כי הם כנראה מבינים את הצרכים האמיתיים של בנאדם מהטלפון שלו הרבה יותר טוב מסמסונג, לשיאומי 11 אולטרא יש טעינה מהירה של 80W שזה הכי מהיר בשוק כשסמסונג בנוט 20 שלי תקועים על 45W, בכל אופן לי יש נוט20 ופשוט חבל על הכסף להחליף את הנוט 20 בנוט 20 שנקרא S22, אחכה עוד שנה שנתיים ונראה מה יוליד יום, כמו שזה נראה כרגע כנראה שהטלפון הבא שלי בכלל הולך להיות שיאומי כי על פניו נראה שלסמסונג כבר נגמרו השפנים לשלוף מהכובע.
חכה תשתמש בmiui יום אחד ותרצה לזרוק את הטלפון לפח
אתה תתחרט על השניה שנגעת בשיואמי מכשיר זבל שכל הזמן מתנתק, איטי, לא זז, נתקע, ודפוק, לא שווה שקל
שיאמי זה זבל טהור, יש לי POCO F3 ויש לו תכונה שצריך להקיש פעמיים על המסך כדי להדליק/לכבות אותו.
זה הדבר הכי לא אמין שראיתי, לפעמים צריך להקיש 4 הקשות כפולות כדי שהמסך יתעורר.
לאמא שלי יש LG G3 בן 7 שנים ולחיצה כפולה מדליקה את המסך בכל פעם.
שיאומי מוכרת מכשירים למזוכיסטים ששונאים את עצמם.