מכירות מכשירים עם מחברי USB 3.0, או יותר נכון USB SuperSpeed, עומדות על כ-14 מיליון יחידות לשנה שזה עתה הסתיימה. הצפי של החברות שעומדות מאחורי הפרויקט היה קצת גדול יותר, אבל העתיד כנראה יהיה ורוד יחסית : חברת המחקר InStat טוענת שעד ל-2014 נגיע לשוק בו נמכרים לא פחות מ-1.7 מיליארד מכשירים עם המחבר החדש. נכון שלא כל המכשירים הללו יהיו שייכים ישירות לשוק המחשוב, ורב יהיה חלקם של הטלוויזיות הממירים, אבל ה-USB 3.0 אמור להפוך לתקן ברור מאליו כמו קודמו, ה-USB 2.0. בינתיים חברות רבות כבר מוציאות התקנים מתאימים, ואחת מהן היא Iomega שכבר המירה כמעט את כל קו מוצרי הכוננים הקשיחים שלה לתקן החדש.
התקן החדש אמור לספק מהירות העברה, בתנאים אופטימליים, של 4.8 ג’יגה-בייט לשנייה שהיא מהירה עד פי עשר לעומת המהירות המרבית של דור ה-USB הקודם, שהפך את החיים שלנו עם כוננים קשיחים חיצוניים וכונני זיכרון פלאש זעירים לברורים מאליהם כמעט.
מה הסיבה שלמרות שחלפה קצת יותר משנה מאז שוחרר המועמד הסופי תקן ה-USB 3.0 לא נמצא בשוק בעוצמה רבה יותר? כי נכון לעכשיו המכשירים שכן תומכים בו, כולל מחשבים, מצוידים בבקר מיוחד שמייקר את המערכת הסופית. אינטל (Intel) מסרבת בינתיים לכלול את השבב שאחראי ל-USB 3.0 בערכת השבבים הראשיים שלה – והיא לא תשובץ גם בדור הבא של ערכת השבבים – מסיבות שונות ומשונות, וכנראה בעיקר שהיא עסוקה בניסיון ליצור תקן משלה שיהיה מהיר יותר, ומכונה Light Peak.
אבל יש כנראה כבר מספיק חברות שמרימות את הכפפה ומייצרות בקרים, ובשוק רואים יותר ויותר מחשבים עם יציאת USB בצבע כחול, הסימן המובהק של USB 3.0. יש לזה אולי תקורה קלה במהירות העבודה, אבל זה עובד.
כדי לבדוק את העניין בפועל ביקשנו את ה-eGo, כונן קשיח חיצוני מבית Iomega בגודל 2.5 אינץ’, שכבר מתהדר בחיבור מהתקן החדש ונמכר, עבור נפח של 500 ג’יגה-בייט, במחיר מומלץ לצרכן של 399 ש”ח כולל מע”מ, אותו תג מחיר שהוצמד לו גם בימי ה-USB 2.0 בלבד. הכונן מגיע כשהוא עטוף במעין שרוול גומי. מטרת השרוול הזה היא להגן עליו מפני נפילות, ולפי החברה גם אם ייפול מגובה של 2 מטר הוא יישאר בחיים. בדקנו מגובה קצת יותר נמוך, מספר פעמים, בהפרשים של כחצי שעה בין נפילה לנפילה; הכונן נשאר בחיים והמשיך לתפקד באותה מהירות עבודה.
אין צורך להכביר מילים על העבודה עם הכונן, מי שכבר עבד פעם עם כונן חיצוני יגלה ששום דבר לא השתנה, חוץ מדבר אחד כמובן, והוא שאחד משני קצוות כבל ה-USB של הכונן הוא בצבע הכחול החדש.
ביצענו שתי בדיקות: בדיקה עם HD Tune 2.55 ובדיקת שטח “אמיתית” יותר: העתקנו תיקייה בנפח של כ-7.5 ג”ב מהמחשב אל הכונן, פעם כשהוא מחובר אל יצירת USB 2.0 ופעם כשהוא מחובר אל יציאת USB 3.0. עוד לפני התוצאות רצינו לומר שלא ציפינו לקבל הפרש של פי 10, אבל ציפינו להפרש משמעותי. הרצנו כל בדיקה שלוש פעמים והתוצאות המוצגות כאן הן הטובות ביותר שהושגו בבדיקה (היו הפרשים זעירים בלבד).
וזה מה שקיבלנו.
בצד שמאל רואים את תוצאות הבדיקה עם החיבור הישן, ובצד ימין עם החדש. עם ה-USB 2.0 הגענו לקצב מרבי של 27.8 מ”ב/לשנייה ולקצב ממוצע של 26.8 מ”ב/לשנייה, ואילו עם ה-USB 3.0 הגענו לקצב מרבי של 62.7 מ”ב/לשנייה וקצב ממוצע של 57.9 מ”ב/לשנייה, יותר מפי שתיים. בבדיקת העברת הקבצים נדרשנו ל-6 דקות ו-24 שניות עם החיבור הישן ורק ל-2 דקות עם החיבור החדש, וזה הפרש משמעותי אפילו יותר.
המסקנה? אין ספק שתקן ה-USB 3.0 מספק שיפור מהירות עצום לעומת התקן הישן, אבל יש הבדל משמעותי בין תנאי מעבדה לבין תנאי שטח. במקרה של ה-eGo אין הבדל במחירים בין שתי הגרסאות אז לא צריכה להיות כל התלבטות, ואם הזמן יקר לכם, ואתם צריכים להעביר כמויות גדולות של קבצים מהמחשב לכונן שלכם, חסכון הזמן בהחלט משמעותי, רק אסור לשכוח שבצד השני, של המחשב, חייבת להיות יציאה מתאימה, וזה אולי עדיין אבן הנגף שעומדת בדרך ומפריעה מאוד.
בעבר ניסיתי להעביר 100MB לשנייה מכונן קשיח החוצה הממשק שיכול אבל (!!) כדי להצליח להעביר יותר מ 70MB לשנייה היה צריך מחשב עם תצורה RAID לפחות.
המדידות בכתבה מטעות כלפי התקן מחד, וכמו כן משקפות מה נקבל באמת בבית
ו- light peak רץ באותם תנאים בממוצע של יותר מפי 10 מ- USB3
כלומר אותו קובץ יעבור ב- כ 10 שניות במקום 2 דקות במאמר