האם הייתם מוכנים לשלם עלות גבוהה יותר עבור מחשב עם מעטפת מעט שונה? אם האינסטינקט הבסיסי שלכם מנסה לומר לכם לענות “לא”, חכו רגע עם התשובה. אנחנו יוצאים למסע קצר בזמן.
עד לפני ארבע חמש שנים רוב המחשבים הניידים שנמכרו בישראל בפרט ובעולם בכלל היו מחשבים שיועדו לשוק העסקי. למעשה, אף אחד עוד לא חשב אז ממש על השוק הביתי, או הצרכני, כשוק יעד אמיתי. אלו היו הימים בהם יבמ (IBM) שלטה בקלות בשוק עם מחשבי ה-ThinkPad המצוינים שלה, ובישראל זה היה בולט במיוחד: כל מחשב שני שנמכר היה מתוצרת יבמ. הסיבה? ההנהלה המקומית, בניגוד לדעתה של חברת האם, דחפה את המחשבים, עסקיים ככל שיהיו, גם לידיים פרטיות, ובעיקר לסטודנטים. הגוון של המחשבים, מכל החברות, נע בין אפור בהיר לשחור כהה. העיצוב? קווים ישרים ובוטים. מי בכל חשב על משהו אחר.
ואז חל שינוי שהובילה אותו בעיקר HP – התחילו לייצר מחשבים ניידים גם לשוק הצרכני. בעצם, לא גם, אלא מיועדים לשוק הזה באופן הצהרתי. לפתע הופיע מסכים גדולים יותר, לפתע הגיעו מחשבים שמותקנים בהם יישומים שמיועדים להקל על המשתמש הצרכני להשתמש במחשב שלו בכל מקום. ואז, כאילו משום התחילו להופיע גם מחשבים במספר גוונים, בעיקר כחול, אדום בורגונדי ושחור פסנתר (עם תוך לבן כמו חלב), ולאט לאט התחילו להופיע עיצובים מיוחדים של ממש.
אז עכשיו נשאל זאת שוב, אבל קצת אחרת? הייתם מוכנים שהמחשב שלכם ייראה בדיוק כמו כל מחשב אחר בשוק? או שעכשיו זה נראה לכם מובן מאליו שאתם יכולים לבחור צבע אישי לנייד מבין לערך 20 צבעים אפשריים.
HP אמנם ישרתו את המשתמש הביתי הפשוט, אך לאלה המחפשים ביצועים ואיכות ללא פשרות, עדיף להתמקד במותגים כמו לנובו או דל.
seriously, למי אכפת איך נראה המחשב? חשוב שהמחשב יהיה מהיר, חזק ואמין. HP חלשים בשלושת הקטגוריות.