לוג’יטק (Logitech) מנסה למשוך משתמשים צעירים עם מוצרים מגניבים וצבעוניים. היא בחרה בשם המותג הקליל, וגם הבטוח POP, שילבה צבעים נועזים ומראה שונה מהמוכר וכמה כפתורי אמוג’י, והיא בישלה מגמה חדשה של מוצרים שבטח לא רואים בכל יום ולא על כל שולחן. לישראל הגיעו המקלדת האלחוטית (499 שקלים) והעכבר האלחוטי (169 שקלים) המציעים כמה תכונות מוכרות יותר וכמה פחות, וכפי שכבר הבנתם, הן מציעות הרבה מאוד צבעוניות לשולחן העבודה הפיזי.
פרצוף מחייך
המקלדת Logitech POP Keys והעכבר Logitech POP Mouse הם הדבר הכי צבעוני שראיתי לאחרונה בתחום המחשבים. הם מגיעים בכמה שילובי צבעים שונים, כשאלי הגיע העכבר בצבע צהוב-שחור והמקלדת בצבע הסגול-טורקיז-צהוב-לבן. אבל הם קיימים בשילובים נוספים כמו שחור-צהוב-אפור או ורוד-אדום.
מבין מוצרי ה-POP המקלדת היא זו שתפסה את תשומת הלב העיקרית שלי, ומה שיותר מייחד אותה מעבר לצבע זו העיצוב המסקרן שלה: במקום מקשים מרובעים היא מצוידת במקשים עגולים. היא גם מעט שמנה יותר ממקלדת ממוצעת ויש לה באופן כללי במראה רטרו אופנתי, כזה שיכול להפוך אותה לסוג של פריט אופנתי שמניחים על השולחן.
לא משנה מה הצבע שבוחרים, למקלדת יש מבנה אחיד בתצורה שקצרה ממקלדת בגודל מלא, כשאורכה בערך היא 75% מזה של מקלדת תקנית. אין למה מקלדת נומרית, ואורכה נמדדת ב-321.2 מ”מ משלקה עם זאת אינו קטן, ומסתכם ב-770 גרם וזה די הרבה למקלדת ניידת שכזו. הסיבה לכך היא כי לוג’יטק החליטה להשתמש במתגים מכניים ולא במקשי ממברנה פשוטים, אולי בגלל שהיא הסיקה כי קהל היעד למקלדת הזו יעריך זאת ויהיה מוכן ומעוניין לשלם על התוספת הזו.
עכבר ה-POP זכה גם הוא לצבעים תואמים, אבל המראה והעיצוב שלו הרבה יותר סטנדרטי. הוא מציג פרופיל נמוך שמתאים מאוד לשימוש גם בידיים קטנות ובינוניות, אבל פחות לגדולות. משקלו 81 גרם בלבד, אורכו 114 מ”מ וגובהו 66 מ”מ. אין בו מעבר לכפתורים הרגילים ולמעשה הוא נטול תוספות – מלבד מקש עגול הממוקם לפני הגלגלת, שזהו כפתור היחיד המזוהה עם האמוג’י.
מכאן נמשיך להתמקד במקלדת ולאחר מכן בשאר יכולות העכבר.
אמוג’י לבחירתכם
מקלדת ה-POP כאמור קטנה יותר, אבל בלוגי’טק לא וויתרו על מקשים חשובים כמו כפתור ה-Enter ומקש הרווח בגודל מלא. גם מקשי ה-F נותרו במקומם והם מציעים פונקציות נוספות כמו שליטה במדיה ומעבר מהיר בין מכשירים. לוג’יטק גם לא התעלמה ממחשבי המקינטוש ובמקש ה-Alt מופיע גם הכיתוב cmd ואילו במקש ה-Start של חלונות מופיע במקביל הכיתוב opt.
אי אפשר להתעלם מבידול הצבעים של המקשים השונים: כך מקשי האותיות והספרות מוצעים בצבע אחד, מקשי הפקודות כמו Alt ,Enter וכדומה נצבעו בצבע אחר, ומקשי האמוג’י זכו לצבע ייעודי משלהם. אפילו ה-Esc זכה לצבע ייחודי ונוצץ.
אבל מעבר לעיצוב המיוחד והצבעים הנועזים, אחת התכונות המשעשעות של המקלדת היא השילוב של מקשי אמוג’י שונים, ה-POP Keys. אלה מסודרים בשורה הימנית ומאפשרים בפשטות להוסיף את האמוג’י המצויר עליהם להודעה בלחיצת כפתור. יש בסך הכל ארבעה מקשי אמוג’י שאותם גם ניתן להחליף בקלות בעוד ארבעה מקשי אמוג’י הנמצאים בערכה. לבסוף יש גם כפתור חמישי שלחיצה עליו מקפיצה את תפריט האמוג’י של מערכת ההפעלה לבחירה מתוך המגוון המלא.
ולמה צריך את זה? אם תשאלו כל מתבגר או מישהו בשנות העשרים שלו תגלו כי האמוג’י הפכו לסוג של שפה שנייה. כזו שמבטאת אולי יותר טוב את מה שדורש הרבה יותר במילים. אבל מעבר לגיל זה גם תלוי מהם האמוג’י הנמצאים אצלכם יותר בשימוש וגם את זה אפשר להגדיר ולשנות דרך המחשב, גם אם האמוג’י הספציפי לא מצויר על המקש.
מלבד מקשי האמוג’י יש גם מקשים עבור שליטה במולטימדיה כמו שינוי עוצמת שמע, השתקה, מעבר בין רצועות שמע ועוד וכן כפתור מהיר להקלדה קולית. אלה מופעלים באופן רציף עם שימוש משולב של כפתור ה-Fn.
איך ההקלדה? בהשוואה למקלדת רגילה או מכנית, ה-POP לא מספקת חוויה טובה במיוחד. המקשים העגולים פחות נוחים להקלדה בהשוואה למקשים תקניים ולמרות כי הם מעט שקועים זה עדיין קשה להתרגל במיוחד למי שנוהג להקליד על עיוור. מה גם שנדרש להתרגל למיקומי המקשים השונים שבחלקם גם יותר מצומצמים מהסטנדרט.
גם המשוב החוזר לא משתווה למקלדת מכנית מהשורה, כשהלחיצה מרגישה בסיסית ופשוטה. אולי כי מדובר במתגים של TTC Brown, המתחרים של Cherry MX. זהו מתג המספק רמת התנגדות נמוכה אבל מעט מרעיש, מה שמזכיר מאוד את המתגים החומים או האדומים של Cherry.
לאחר כמה ימי שימוש כן הצלחתי להקליד בצורה טובה יחסית, אבל בסופו של יום העדפתי לחזור למקלדת הרגילה שלי. כך בסופו של דבר זו מקלדת שבעיקר מספקת גימיק חביב עם מראה צבעוני ונאה על השולחן ופחות למי שמחפש את הפונקציונליות המתקדמת.
תכונות מגוונות
אבל חייבים לציין כי לוג’יטק לא חסכה. הם מגיעים עם כלל היכולות המוכרות ממוצרים אחרים של החברה. הם יכולים יכולים לעבוד באופן אלחוטי בין אם בשימוש בדונגל ה-Bolt המצורף (רק למקלדת) או בקישוריות בלוטות’ למחשב או למכשיר אחר תומך כמו טלפון, טאבלט או אפילו מזרים מדיה. אפשר לעבוד עם עד שלושה מכשירים המחוברים למקלדת ובלחיצה ארוכה על כפתורי ה-F1 עד F3 אפשר לעבור בניהם בקלות.
בעכבר המעבר מתבצע דרך כפתור הבחירה הממוקם בחלק התחתון והוא יכול להתחבר גם הוא לאותו דונגל ה-Bolt של המקלדת, אבל לא ממש חייבים ואפשר להשתמש גם בקישוריות בלוטות’, כשמיד עם הפעלת העכבר המחשב כבר שאל אם אני מעוניין לבצע את הצימוד הראשוני.
Logitech Options היא התוכנה למחשב לשליטה והגדרות המתקדמות למגוון הציודים של לוג’יטק. לאחר חיבור דונגל ה-Bolt היא מזהה את ההתקן ובאמצעותה אפשר לבצע הגדרות בהתאמה אישית ולשנות פונקציות כמו הפעלת יישומים או פקודת מאקרו מותאמת. גם את כפתור האמוג’י בעכבר המקפיץ את תפריט בחירת האמוג’י אפשר להחליף לכל פעולה אחרת.
מעבר לכך, Logitech Options מאפשרת התאמה עד לרמת היישום. לדוגמה כשעובדים עם דפדפן האינטרנט אפשר לדוגמה לבחור שכפתורי האמוג’י ישמשו דווקא כקיצורים לאתרים מסוימים או בזמן שנמצאים בתוכנת הצייר אפשר לבחור כי כפתור העיגול של העכבר יבצע ביטול פעולה אחרונה, לדוגמה. בהחלט שימושי.
גם המקלדת וגם העכבר פועלים על סוללות המצורפות הנמצאות במקומן הייעודי, כשבמקלדת מדובר בזוג סוללות AA ואילו בעכבר בסוללה בודדת. הם יספיקו לדברי לוג’יטק לכדי 36 חודשים להקלדה או עד 24 חודשים לשימוש בעכבר, כך שמדובר בזמנים ארוכים גם ביחס למתחרים.
השורה התחתונה
סדרת ה-POP יכולה בקלות להפוך כל שולחן עבודה למסקרן וצבעוני במיוחד. כפתורי האמוג’י הם תוספת חביבה ואפילו משעשעת, ודור הטיקטוק ואינסטגרם בהחלט ימצא בהם שימוש.
לוג’יטק לא חסכה כאן והמקלדת מציעה מתגים מכניים ואת שלל התכונות המוכרות של החברה, כולל האפשרות לעבוד עם מספר מחשבים במעבר מהיר, כך מי שנוהג להשתמש במחשב נייד ובמחשב נייח יכול להתנייד בין השניים בקלות. גם העכבר מסוגל לפעול בקישוריות בלוטות’ באופן עצמאי, לכן מי שמוכן להסתפק רק בכפתור אמוג’י בודד יכול בהחלט לרכוש רק אותו.
עם זאת המקלדת, למרות היכולות המתקדמות שלה, לא נוחה לשימוש עבור קלדנים מהירים שיידרשו להתרגל למבנה החדש. היא כבדה לניוד ויקרה יחסית כך היא מיועדת בעיקר למי שחשובים לו האמוג’ים ומראה הרטרו הטרנדי.