אחד הוויכוחים שאפשר לשמוע לא אחת בקשר לטלפונים עם מסכים גדולים קשור, איך לא, לגודל שלהם. האם מדובר בפאבלט או בטלפון? מתי מסך גדול הופך את הטלפון לפאבלט? כלומר, איזה מכשירים נכנסים תחת ההגדרה הזו, כאלה שיש להם 5 אינץ' ויותר? או שאולי כיום, עם ריבוי המכשירים שמגיעים לשוק עם 5.5 אינץ' – ואם תשימו לב מדובר ברוב – רק מכשירים בגודל 6 אינץ' ומעלה הם פאבלטים? כותב שורות אלו בכלל לא מתבלט. באחד מטורי הפתיחה של הניוזלטר השבועי של TGspot נכתב כי פאבלט זו סתם מילה שהומצאה ושהייתה אולי רלוונטית בתקופה בה לא היו כמעט מכשירים עם מסכים בגודל של 5 אינץ', והיא כבר לא צריכה לעניין, וכמובן שלא מדובר בקטגוריה בפני עצמה. טלפון הוא טלפון ולא משנה מה גודלו עד שהוא הופך לטאבלט בגודל 7 אינץי ומעלה.

כמובן שיהיו כאלה שלא יסכימו עם האמירה לעיל, והם ימשיכו להשתמש בפאבלט והטיותיה בכל עת שניתן יהיה בידם, אולי בגלל ש-'יותר כיפי' להחזיק פאבלט במקום 'סתם' טלפון חכם, וכמובן שיהיו פה יותר מאחד שיאמרו שהכתב לא מבין שום דבר. ברור. ככה זה, ולא סתם אומרים כנראה שאם יש מאה קוראים אז יש גם מאתיים דעות.

כך או כך. בלנובו (Lenovo) בהחלט מאמינים בקטגוריה כזו שקוראים לה פאבלטים. היא אפילו החליטה לפני קצת יותר משנה לשחק על השם הזה ולהשיק סדרה של טלפוני ענק תחת השם Phab שמתקשר ישירות, איך לא, עם היש/אין קטגוריה. ביוני האחרון היא גם הכריזה על הדור השני של המכשירים בסדרה, Phab 2, והם כוללים שלושה מכשירים: Phab 2 לשוק הנמוך, Phab 2 Plus לשוק הביניים עם מצלמה כפולה, וה-Phab 2 Pro שכולל לראשונה מצלמה שלישית שמיועדת לשימוש עם פרויקט הטנגו (Tango) של גוגל (Google). מה ששווה בין כולם הוא גודל המסך, 6.4 אינץ'.

אנחנו לא יודעים מתי בדיוק דגם ה-Pro של הסדרה יאושר למכירה בארץ, אבל ה-Phab 2 Plus (פאב 2 פלוס) כבר התחיל להופיע בחנויות, וגם אם הוא כיום לא המכשיר היחיד שמוצע בשוק הישראלי עם מסך בגודל שכזה, הוא בהחלט משהו שבולט היטב על מדף – גם בגלל שהוא מגיע בקופסה שגודלה כ-8 אינץ', אם לא יותר. משחק שיווקי נחמד.

אז מה רואים כשמוציאים את ה-Phab 2 Plus מהקופסה?

אם מסתכלים מקדימה רואים קודם כל מסך, וכאמור מסך די גדול, אבל קטן. למה קטן? כי אם בעונה הראשונה של סדרת ה-Phab הלכה לנובו כמעט עד הסוף ובחרה עבור המכשירים שכלולים בה גודל של 6.8 אינץ', הפעם היא 'הסתפקה' ב-6.4 אינץ' כאמור. מדובר כמובן בשינוי גודל משמעותי ביותר. המכשיר נכנס בקלות עכשיו לכיס הקדמי של מכנסי ג'ינס רגילים בלי שמרגישים בו יותר מדי ועבור משתמשים רבים הוא גם יהיה נוח לאחיזה ביד אחת. כן, אם היד שלכם לא ממש קטנה, אנחנו מאמינים שתסתדרו אתו לא רע ביד שלכם. כלומר, אנחנו לא מצפים שתפעילו אותו ביד אחת, אבל עם יד על הלב, טלפון בגודל של 5 אינץ' מפעילים ביד אחת? בדרך כלל לא.

למרות גודלו עוביו יחסית סביר, 9.6 מ"מ, ובאופן מפתיע הוא עבה ב-2 מ"מ מה-Phab Plus. אולי מדובר בעובי מרבי כי ה-Phab 2 Plus אינו מכשיר שטוח. יש לו בטן עגלגלה אבל בעדינות ולא באופן בוטה כמו במכשירי 'בטן' אחרים בשוק, וזו בטן שעוזרת להרגיש טוב יותר את המכשיר ביד. המעטפת של המכשיר מיוצרת מסגסוגת אלומיניום ולמרות שהיא חלקה, המכשיר כאמור יושב טוב ביד בזכות העיצוב שלו. פסי האנטנה למעלה ולמטה מאחור יחסית עדינים והמעבר מהגוף המתכתי אל הפלסטיק הוא חלק יחסית, בוודאי יותר מאשר בגב המתכתי של ה-Phab 2 Pro.

Lenovo Phab 2 Plus - לנובו פאב 2 פלוסבדיוק על קו האורך המרכזי בגב המכשיר ממוקמות צמדי המצלמות הראשיות, אחת מעל השנייה כשמבזק הלד הדו גווני ממוקם ביניהן קרוב יותר לעדשת המצלמה העליונה שהיא למעשה המצלמה הראשית שנוטלת בעיקר המעמסה הצילומית. דרך אגב במעין ספוילר נספר כי המצלמות, עליהן נפרט יותר בהמשך, עובדות ביחד רק במצב צילום מסוים בו בוחרים לעבוד עם שתיהן. בכל שאר המצבים רק העליונה עובדת.

קצת מתחת למצלמות מוצאים את חיישן טביעות האצבע העגול השקוע במקצת ובסוף לקראת הקצה נמצא הלוגו החדש של לנובו שמעליו הלוגו של דולבי (Dolby) שמספר שהמכשיר תומך בטכנולוגיית Dolby Atmos, כשגם בהקלטה דרך אגב יש תמיכה בדולבי 5.1 וזה טוב בדיוק כמו שזה נשמע.

אז נעבור ישר לצילום

כפי שהזכרנו לעיל בצד האחורי של Phab 2 Plus יש שתי מצלמות. שתיהן מצלמות 13 מגה-פיקסל עם מפתח f/2.0 עם תמיכה של חיישן מיקוד לייזר. וכפי שרמזנו לעיל, בכל מצב צילום להוציא 'מצלמה דואלית', עובדת רק המצלמה העליונה וזה כולל צילום וידאו. אז מה מדוע יש שתי מצלמות, ומה עושים עם זה? בעיקר פונים לצד היצירתי הפנימי. המצלמה הכפולה עוזרת למקד את Phab 2 Plus בדיוק במקום שבוא הוא רוצה להיות: טלפון מצלמה עם מסך ענק עם כלים שמאפשרים במצב המצלמה הדואלית לבצע דברים יפים כמו אפשרות לגזור חלקים מתמונה שמצלמים ואז להצמיד אותם על רקע אחר כולל סיבוב והתאמה לגודל, בחירת ניקוד מיקוד חדשה, הוספת או עריכה טשטוש בהתאם לאפקט וכל זאת כאמור לאחר שמצלמים את התמונה בפועל ובלי לצריך להוריד את התמונה למחשב, הכל מתבצע ישירות בטלפון עצמו.

לפעמים זה יכול לקחת זמן, בעיקר בתחילת הדרך כשעוד לא מכירים בדיוק מה עושה כל כלי ואיך משתמשים במחיקה חכמה או בחיתוך חכם, אבל כשלומדים להשתמש בזה אפשר להגיע לתוצאות נחמדות. אפליקציית הצילום כוללת גם מספר רקעים מוכנים מראש, אבל כמובן שאפשר לבחור גם תמונה שצולמה על ידי המשתמש כרקע חדש לתמונה שמצלמים.

אבל כאמור, עוד לפני שמצלמים במצלמה הכפולה יש דברים שאפשר לעשות גם כשמשתמשים רק במצלמה היחידה שנהנית ממעבד תמונה שנקרא Milbeaut ולפי לנובו מוצאים אותו בעיקר במצלמות מקצועיות. המעבד אמור לספק תמונות מדויקות יותר מבחינת פירוט וטמפרטורות צבעים  גם בתאורה נמוכה. אנחנו בהחלט היינו מרוצים מהתוצאות גם באור יום וגם בתנאי תאורה חשוכים. אמנם בתנאי תאורה פחות טובים אי אפשר היה להתעלם מהגרעיניות בתמונות, אבל מצד שני הן בהחלט היו שמישות ונוחות לעין.

אפליקציית הצילום מעט שונה, וקצת הפריעה לנו שכדי לבחור סצנת צילום ששונה מאוטומטית, ולא שיש יותר מדי, צריך לבחור בצלמית ההגדרות שבשורת התפריט העלינה ואז לבחור את הסצנה. מצד שני זה לכאורה מחייב את המכשיר לכך שבחירת הסצנה באופן אוטומטי תהיה מוצלחת. זה בדרך כלל עובד.

מעבר למצב הצילום הרגיל ולמצלמה הדואלית יש גם מצב מציאות רבודה (AR) שמוכר לנו כבר ממכשיריה של סוני (Sony), אבל המבחר כאן קטן ביותר והוא כולל פיה, דרקון, חתול וכלב שלכל אחד יש גם שני כפתורי הפתעה. נחמד, לא יותר. יש גם מצב סלפי קבוצתי שעוזר לצלם טוב יותר סלפי רב משתתפים, יש מצב צילום מקצועי שמאפשר לקבוע לבד את כל האלמנטים כמו איזון לבן, ISO, ניגודיות וכדומה. יש גם מצב צילום פנורמה, כולל למעלה/מטה ולא רק לצדדים, שעובד יוצא מן הכלל והוא אחד מהטובים בהם נתקלנו עם הנחיות מסך שממש מקלות על הצילום במצב הזה.

בשורה התחתונה אולי לא אפליקציית הצילום הטובה ביותר שיש, אבל התוצאות טובות בהחלט גם בעת השימוש במצלמת הסלפי לה חיישן בגודל 8 מגה-פיקסל עם מפתח f/2.2 ועם זווית צילום רחבה של 75 מעלות.

ויש עוד משהו שכדאי לציין וזה היכולת לצלם וידאו עם דולבי. כן. לפי לנובו Phab 2 Plus הוא המכשיר הראשון בעולם שמשתמש ב-Dolby Audio Capture 5.1, טכנולוגיה שמאפשרת מעבר להקלטה ב-5 ערוצים מעבר למרכזי גם ב-360 מעלות בעזרת לא פחות משלושה מיקרופונים שמשולבים בקצוות המכשיר ומציעים גם ביטול רעשים ב-360 מעלות. התוצאה מלבבת כולל בשיחות וידאו, ועוד יותר בשימוש באזניות של חברת JBL שמצורפות לערכה שאולי לא הכי מתקדמות שיש, אבל בהחלט הרבה יותר טובות מהאזניות הפשוטות שמלוות כיום את רוב המכשירים, אם בכלל.

Lenovo Phab 2 Plus - לנובו פאב 2 פלוס

Phab 2 Plus מתמודד עם מבחנים

מעבר לכך שהחלטנו להתרכז קודם כל במצלמות של המכשיר כי הן מה שמייחד אותו, הייתה לנו עוד שאלה מאוד חשובה בינינו לבין עצמו: כמה זמן מחזיק טלפון עם מסך כזה גדול בעבודה רציפה? זו הסיבה שכבר עכשיו אנחנו מביאים לכם את הסעיף, כלומר את סעיף המבחנים. כמו תמיד התקנו והפעלנו לצורך הבדיקה הזו את PC Mark for Android והתוצאה במבחן זמן העבודה של ה-Phab 2 Plus הייתה 8:42 שעות. אם מסתכלים על התוצאה הזו באופן כללי מול כלל המכשירים שבדקנו בשנה האחרונה אז נמצא מכשירים הרבה יותר מרשימים ממנו. אבל אף אחד גם לא מתקרב אליו בגודל המסך. הסוללה שמשולבת במכשיר, וכנראה גם מעניקה לו בסופו של דבר את הבטן הקטנה מאחור, היא בנפח עבודה של 4,050 מילי-אמפר/שעה וזה בהחלט בא לידי ביטוי בזמן עבודה יותר ממספק. טוב, לפחות מנקודת המבט שלנו כמובן.

מבחינת ביצועים לא ציפינו לאור התצורה של המכשיר (עוד רגע, מבטיחים) ליותר מביצועים של מכשיר שוק ביניים ממוצע, וזה בהחלט מה שקיבלנו. ישר לאמצע. זה בא לידי ביטוי ב-4,330 נקודות במבחן העבודה של PC Mark for Android ו-39,073 נקודות בלבד במבחן Antutu 6.0. גם במבחנים הגרפיים הוא היה בינוני למדי עם 7,237 נקודות במבחן Ice Storm Unlimited ב-3DMark ועם קצב פריימים של 25.7 לשנייה בלבד ב-EPIC Citadel.

איך זה בא לידי ביטוי בעולם האמיתי? בעבודה שוטפת לא מורגשת השהיה או בעיה כלשהי גם כשמספר אפליקציות פתוחות במקביל, אבל במשחקים כבדים ניתן היה להרגיש לעתים בבעיות קלות כמ קפיצות קטנות, השהיה פה ושם וכדומה, אבל רק במשחקים ממש כבדים. בנוסף, בגלל שמדובר במסך גדול שמציע רזולוציית FHD בלבד, היו משחקים שקצת נראו בו פחות טוב, אבל רק מעטים. מצד שני יש את החוויה של משחק על מסך גדול, ומי שקנה טאבלט רק כדי לשחק, יכול להבין כנראה טוב יותר.

Lenovo Phab 2 Plus - לנובו פאב 2 פלוס

אז הגענו לתצורה

כאמור אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר במכשיר עם מסך IPS בגודל 6.4 אינץ'. לנובו בחרה להישאר עם תצוגת FHD בלבד, אולי כדי לשמור על מחיר שמתאים לשוק הביניים, אבל במקרה הזה צפיפות הפיקסלים נפגעת והיא עומדת על 344 פיקסלים/לאינץ' בלבד, וכאמור לעיל יש מקרים שזה בא לידי ביטוי גם בעיניים. המעבד הוא MT8783 של מדיה-טק (MediaTek) והוא מורכב משמונה ליבות Cortex-A53 במהירות 1.3 ג'יגה-הרץ. זיכרון העבודה הוא 3 ג'יגה-בייט וזיכרון האחסון המובנה הוא 32 ג'יגה-בייט. המכשיר תומך בשני סימים בגודל מקרו/ננו, כשחריץ מספר 2 יכול לשמש גם להרחבת זיכרון באמצעות כרטיס microSD בנפח מרבי של 128 ג'יגה-בייט.

על המצלמות ועל הסוללה כבר הרחבנו לעיל. על חיישן טביעות האצבע מאחור נספר שהוא עובד באופן יחסית מהיר, ומה שטוב בו הוא שמדובר בחיישן שמזהה את טביעת האצבע גם ב-360 מעלות והוא ממוקם במקום שמאוד נוח להשתמש בו ולהגיע אליו, גם כשמחזיקים את המכשיר ביד אחת בלבד.

מבחינת קישוריות תומך המכשיר ב-LTE, בבלוטות' 4.0 וב-WiFi עד וכולל תקן 802.11ac. המחבר מלמטה הוא microUSB ולא USB-C, וזה אומר כמובן שיש גם חיבור אזניות בגודל 3.5 אינץ' שממוקם בחלק העליון של המכשיר.

מערכת הפעלה, ממשק ועוד כמה דברים

מערכת ההפעלה של Phab 2 Plus היא אנדרואיד 6.0 שמעליה ממשק שכמעט ואינו מורגש של לנובו עצמה. עיקר הממשק הזה בא ידי ביטוי בהוספת אפליקציית השיתוף SHAREit הקניינית שלה. מעבר לכך מדובר בטלפון שאצלו מגירת האפליקציות לא בוטלה, או שהוחזרה חזרה יותר נכון, והיא מוצגת כרשימת צלמיות ארוכה ונגללת מעלה/מטה ולא בעמודים. כמובן שאפשר למיין את הרשימה לפי אלף בית או לפי זמן התקנה או לפי שימוש וכדומה.

משיכת שורת ההתראות מטה מגלה קודם כל את ההתראות בלבד ורק במשיכה השנייה את כפתורי קיצור הדרך שקיימים בכל טלפון. את סדר הכפתורים, ואת הבחירה של אלו שיופיעו ברשימה הקצרה ואלו שלא, ניתן לעשות על ידי לחיצה על צלמית העט בשורת ההתראות שמופיעה לאחר המשיכה השנייה שמגלה את הקיצורים. כאן גם ניתן להגיע להגדרות הראשיות של הטלפון, על ידי לחיצה על צלמית גלגל השיניים, או שאפשר כמובן להשתמש באפליקציית ההגדרות עצמה.

תפריט ההגדרות נראה סטנדרטי למדי עבור טלפונים שמבוססים על אנדרואיד 6.0, אבל חלק מהתכונות שחיפשנו נמצאו במקומות שלא תמיד נראו ברורים מאליהם, אם נאמר זאת בעדינות. כך לדוגמה תחת תכונות מצאנו את האפשרות להפעיל או לבטל את מחוות הלחיצה הכפולה להערת המסך, שאינה פעילה כברירת מחדל, וזאת לצד קביעת אלו פעולות יבוצעו ביד אחת עם תצוגה שמותאמת לעבודה עם יד אחת. יש כאן עוד כמה דברים ואחד מהם הוא 'קיצור חכם'.

הקיצור החכם הוא למעשה כפתור תפריט צף שמופיע בצד הימני של המסך ומספק שני מסכי גישה מהירה חד להגדרות ואחד לאפליקציות מועדפות שנקבעות על ידי המשתמש באמצעות לחיצה על משבצת ריקה ובחירת האפליקציה הרצויה ברשימה שמופיעה. לחיצה ארוכה על הכפתור הצף מעלימה אותו וכדי להחזיר אותו לוחצים על התזכורת שלו בשורת ההתראות. מצאנו את הכפתור הזה כשימושי בסופו של דבר מכיוון הוא מאפשר לקצר עוד יותר פנייה לחלק מהפעולות שצריך לבצע כמו הדלקת פנס לדוגמה.

תחת 'נגישות' מוצאים עוד כמה דברים שימושיים מעבר לדברים שקשורים לנגישות עצמה, ואחד מהם הוא אפשרות להשתמש באבטחה מובנית של McAfee. תחת 'תצוגה' אפשר לקבוע בסעיף אורות מתי נורית ההתראות תהבהב ומתי לא, אבל מדובר בהגדרות כלליות למדי.

הסקת מסקנות

יש שני דברים נוספים שאנחנו רוצים להוסיף לפני שנאמר מה שנאמר. הראשון הוא שקשה לנו להיזכר לאורך כל הבדיקות שהמכשיר התחמם, בטח שלא במידה שהציקה לנו – כי אז כנראה כן היינו זוכרים. שנית שהמחיר הרשמי של Phab 2 Plus הוא 1,345 שקלים. אנחנו לא רוצים לומר בלבד, אבל עם מסך בגודל כזה ועם תמיכה בדולבי גם בהשמעה וגם בהקלטה ועם מצלמה כפולה שמיועדת לצד האמנותי של המשתמש, מדובר במחיר שמאפשר לו להתחרות היטב בשוק הביניים הישראלי.

אם אתם מחפשים מסך גדול – כי לא אז לא משנה המחיר וכל השאר – ויודעים שהוא גם נוח לעבודה למשל כשרוצים להקליד קצת טקסטים, ושהוא גם מציע זוויות צפייה מצוינות, ושכיף לראות בו סרטים, תכניסו את ה-Phab 2 Plus לרשימה הקצרה שלכם. התמורה מאוד מוצלחת.

וידאו בדקה: Lenovo Phab 2 Plus