אפשר לומר שאחד הדברים שדוחף בשנים האחרונות את יצרניות המחשבים והמעבדים קדימה זה מחשבי המשחקים, ויותר נכון השימוש שלהם בתחרויות ה-eSports ההולכות וגוברות, למרות תקופת הירידה הטבעית בגין הקורונה. במיוחד זה בא לידי ביטוי בשוק הניידים למשחקים שצבר תאוצה עם תצורות הולכות ומשתפרות. לא פלא שכל יצרנית מחשבים דוחפת לפחות מותג משחקים אחד, ובמקרה של לנובו (Lenovo) זהו Legion שאליו גם שייך ה-Legion 5i Pro Gen 7 שהגיע אלי לבדיקה.
האות i מסמלת את העובדה שזהו מחשב שמבוסס על מעבד של אינטל (Intel), ולפחות במקרה המסוים הזה יש לו אח/יריב שמבוסס על מעבדי AMD. מבחינה חיצונית, הוא דומה לדגמים אחרים במשפחה הגדולה, אבל במבחינה פנימית מביא הדגם זה עוד כמה עדכונים, וכמובן שחלקם נדרשים במעבר מדור לדור.
לנובו, דרך אגב, אולי מתוך מודעות למצב הכללי והכלכלי בשוק, כבר מספרת שהמחשב הזה הוא לא רק למשחקים והיא שמה על הכוונת את עולם יוצרי התוכן, במיוחד הביתי, ואפילו שימושיים יום יומיים – וכן זה כולל גם כתיבה של סקירות באתר TGspot בין השאר.
מעבד היברידי עוצמתי
כאמור, כדי לספק ביצועים שלפחות על הנייר אמורים להיות גבוהים ברמה של הדור הנוכחי של המחשבים בשוק, Legion 5i Pro Gen 7 מגיע עם מעבד שאמור להיות עוצמתי במיוחד – והוא אכן כזה לפחות על הנייר. המעבד אותו בחרה לנובו עבור גרסת מעבדי האינטל של המחשב הנייד לגיימרים הזה הוא Core i7-12700H. מדובר במעבד מהסדרה הביצועית של מעבדי ה-12 מהדור ה-12 שמציעה היצרנית לשוק הנייד, וזה אומר מעטפת הספק של 45 וואט – שכמובן עדיין רחוקה מאוד מזו של המעבדים השולחניים מאותו דור, אך גדולה הרבה יותר מאשר זו של משפחות ה-P וה-U מאותו דור שבהם ה-TDP ברירת המחדל הוא 28 ו-15 וואט בהתאמה.
Core i7-12700H מביא לידי ביטוי היטב את הגישה ההיברידית החדשה בה נוקטת אינטל החל בדור ה-12 של מעבדי ה-Core שלה – שילוב של ליבות גדולות וליבות קטנות, או בשפתה, ליבות ביצועים וליבות יעילות. במעבד המסוים הזה יש 14 ליבות, 8 מהן ליבות יעילות ו-6 מהן ליבות ביצועים שתומכות גם בעבודה בריבוי נימים, או בסך הכל 20 ליבות לוגיות – ואם נשווה למעבד המקביל כמעט מהדור ה-11, ה-Core i7-11850H, מדובר ב-4 ליבות לוגיות יותר כי המעבד הזה הגיע כמובן עם 8 ליבות שתומכות כולן בעבודה בריבוי נימים. דבר אחד שלא השתנה הוא שזיכרון המטמון החכם של המעבד נותר בנפח של 24 מגה-בייט.
ליבות הביצועים של Core i7-12700H פועלות במהירות מרבית של 4.7 גיגה-הרץ, אבל ליבות היעילות לא קוטלות קנים בפני עצמן ויכולות להגיע לתדר עבודה מרבי של 3.5 גיגה-הרץ. בנוסף, בעוד מעבד הדור הקודם תמך בזיכרונות DDR4-3200 לכל היותר, המעבד החדש כבר מספק תמיכה בדור החדש של הזיכרונות, DDR5-4800, ולנובו מוכרת את Legion 5i Pro Gen 7 עם עד 32 גיגה-בייט זיכרון RAM מהסוג הזה – בדיוק נפח הזיכרון שנמצא במחשב שהגיע לסקירה. לידו, לפחות בדגם שהגיע אלי לבדיקה, יש כונן NVMe PCIe 4.0 בנפח 1 טרה-בייט.
ויש עוד אלמנט מסוים שקשור למעבד שאולי פחות רלבנטי להיבט הגיימינג שלו, אבל יכול לבוא לידי ביטוי בהיבטי שימוש אחרים בהם אין דווקא צורך בכרטיס גרפי חזק: הוא מגיע עם Iris Xe ומציע 96 יחידת ביצוע שפועלות במהירות מרבית של 1.4 גיגה-הרץ, עם תמיכה, בין השאר, ב-HDMI 2.1. במעבד הדור ה-11 המוזכר לעיל עוד משולב שבב UHD Graphics Gen 11, במהירות מרבית אמנם מעט גבוהה יותר של 1.45 גיגה-הרץ, אבל עם 32 יחידות ביצוע , ועם תמיכה ב-HDMI 2.0b בלבד.
להשלים את התמונה, תרתי משמע
Legion 5i Pro Gen 7 מגיע כשלצד המעבד החזק יש כמובן גם כרטיס גרפי משמעותי. המשפחה כולה מציעה כרטיס מסך מסדרת ה-RTX 3000 של NVIDIA, והכרטיס הגבוה ביותר שניתן לבחור – וזה בו צויד המחשב בבדיקה – הוא GeForce RTX 3070 Ti שמגיע עם 8 גיגה-בייט זיכרון GDDR6 ברוחב ממשק זיכרון של 256 ביט. מבחינה טכנית מציע כרטיס זה 184 ליבות Tensor דור שלישי ו-46 ליבות מעקב קרניים מדור שני, ובסך הכל יש בו 5,888 יחידות הצללה, וכן 184 יחידות מיפוי טקסטורה. זה קצת פחות מאשר בגרסה השולחנית, והוא גם איטי באופן משמעותי מהגרסה השולחנית עם מהירות בסיסית של המעבד שעומדת על 210 מגה-הרץ בלבד.
את כל מה שהוא פולט מקרביו, בין אם זה יהיה גרפיקה מתקדמת של משחק או סרט שרוצים לראות, הוא פולט אל מסך 16 אינץ’ ברזולוציית +WQHD ביחס היבט של 16:10 – שבמקרה שלו זה אומר 2560×1600 פיקסלים. כמו במקרים רבים אחרים של יצרניות אחרות וגם של לנובו, גם הפעם טוענת החברה כי מדובר במסך ראשון מסוגו – והיא מוסיפה שהוא תומך בקצב ריענון של עד 240 הרץ, תומך ב-100% במרחב הצבעים sRGB, שהוא קיבל אישור VESA DisplayHDR וכן תומך Dolby Vision, וגם שהבהירות מגיעה בשיאה ל-500 ניט. זמן התגובה שלו עומד על 3 אלפיות השנייה מאפור לאפור, ויש גם אישור TÜV Rheinland וסינכרון תצוגה לקצב הצגת הפריימים לפי תקן G-Sync של NVIDIA – או בקיצור מסך משחקים כמו שגיימרים רוצים לראות מול העיניים שלהם, וכן כמובן שאתם יודעים כמוני שאפשר למתוח את הגבולות עוד ועוד, בכל רגע כמעט.
אז איך זה בא לידי ביטוי במספרים?
אז יש מעבד חזק של אינטל, כרטיס מסך חזק של NVIDIA ויש כמות יפה מאוד של זיכרון RAM. לאיפה זה הוביל את Legion 5i Pro Gen 7 במבחנים?
תרשו לי דווקא להתייחס קודם כל לנתון שלא הזכרתי עד עכשיו: הסוללה. זהו מחשב גדול כמובן, כך שיש מקום לסוללה בנפח עבודה יחסית גבוה של 80 וואט/שעה. סוללה זו גם תומכת בטכנולוגיית הטעינה המירה Rapid Charge של אינטל, כשבלנובו טוענים לחצי שעה עד ל-80%, לטעינה מלאה זה הרבה יותר. זה לא מונע, אם לא מקדם, את הצורך להתמודד עם מטען ענק שמשקלו מעט יותר מקילו בפני עצמו, וכמו ברוב אם לא כל מחשבי ה-Legion של החברה כיום גם דורש חיבור ייעודי – שנמצא מאחור לצד עוד הרבה מאוד יציאות אחרות. כך או כך הוא מספק עוצמת טעינה של 135 וואט.
בדקתי אותה בשני מצבי עבודה תחת PCMark 10. הראשון היה במצב משחקים בתאורה מלאה ובביצועים מלאים, עם מאווררים מאוד רועשים. את מצב העבודה המלא במחשבי ה-Legion של לנובו, אם כמובן לא משנים דבר בברירות המחדל, בוחרים על ידי שימוש בצמד המקשים Fn+Q כדי להבטיח שהמחשב עובד בכל העוצמה שלו ולא במצב אוטומטי/שקט. במצב הזה המחשב שבק שתי דקות אחרי שהפעמון במגדל צלצל אחת, אך עדיין נותרו למחשב עוד 20% בסוללה. זה כמובן גם מה שנשאר בסוף המבדק השני בו בחנתי אותו כמחשב עבודה, עם איזון חד לטובת הסוללה ועם בהירות נמוכה של כ-33%. במקרה הזה הוא הגיע ל-3:14 שעות, וזה יחסית הפתיע אותי לטובה. בלנובו מציינים 5 שעות, אבל אתם מכירים את האותיות הקטנות. בעצם ההפרש לא כזה גדול בין המובטח למה שיצא לי בפועל.
שובר שיאים
ב-Geekbench 5.4.5, כמובן בהאצה בעוצמה מלאה של המחשב, הגיע ה-Legion 5i Pro הנוכחי למספרים של 1,777/13,553 נקודות במבחן המעבד, עבור ליבה אחת וריבוי ליבות בהתאמה. בעוד שאת התוצאה של הליבה האחת כבר זכיתי לראות פחות או יותר במבדקים קודמים של מעבדי דור 12, הניקוד של ריבוי הליבות הוא שיא חדש עבורי, ובהפרש יפה מאוד לעומת המספר הכי גבוה הקודם. גם במבחן הגרפי, Compute, נרשמו שיאים חדשים של 129,001 במבחן בהרצה של הכרטיס הגרפי בתקן OpenCL ו-147,132 בבדיקה שמתרכזת ב-CUDA של NVIDIA, אך הקפיצה לא הייתה דרמטית כמו במבחן המעבד.
ואם הייתי צריך חיזוק לכך שמדובר במחשב בעל ביצועים מרשים, הבדיקה ב-Cinebench R23 הניבה מספרים שהובילו אותו לצמרת עם שיאים חדשים של 1,816 נקודות עבור ליבה אחת ולא פחות מ-16,972 נקודות במבחן ריבוי הליבות כשהוא רק מתחת למעבדי שרתים עם עשרות ליבות.
במבחן Time Spy של 3DMark הגיע המחשב לציון של 11,403 נקודות, ואם תרצו זה כמו להריץ Fortnite בהגדרות האולטרא שלו בקצב שגדול מ-90 פריימים/לשנייה. וכן, המחשב מתחמם וכפי שכבר הוזכר לעיל מרעיש, אבל הביצועים הם ביצועים הם ביצועים.
להשלים את התמונה
בלנובו קוראים למקלדת שהיא שיבצה ב-Legion 5i Pro בשם TrueStrike והיא מבוססת על מתגים רכים יחסית שמציעים ירידה של עד 1.5 מ”מ. המקשים מרגישים מעט קעורים כשמניחים עליהם את האצבעות, אבל לא יותר מדי, והם נוחים גם למרבים להקליד. יש גם מקלדת נומרית מלאה, אם כי מקשיה מעט מצומצמים ובמשחקים מסוימים בהם הייתי זקוק להם זה קצת הפריע לי, אבל מצד שני מקשי החצים במקלדת הזו גדולים.
כצפוי במחשב משחקים המקלדת מוארת מאחור כשיש ארבעה אזורי RGB מתחת. ניתן לבחור את תצוגת באמצעות Vantage, תוכנת השליטה והבקרה המוכרת של החברה שזכתה לעיצוב מודרני, ואפשר לעבור בין ארבע ברירות מחדל פשוט על ידי לחיצה על Fn+הרווח. משטח השליטה בינוני בגודלו, ובדרך כלל מגיב יפה, אבל אין מה להתעכב לגביו יותר מדי – האם אתם מכירים גיימר שיוותר על העכבר שלו?
השלדה מיוצרת מסגסוגת אלומיניום ומגנזיום וכנראה שזה עוזר למשקל הכולל באופן כלשהו, אבל אין מה לעשות, כצפוי מדובר במחשב יחסית כבד לגורנו עם משקל של 2.49 ק”ג – כלומר מסוג המחשבים שניידות היא לא העיקר שלו אלא ביצועים, כמובהר לעיל. הוא גם עבה, עם גובה של 26.6 מ”מ בחלק האחורי, אבל הוא מפצה על כך בשלל יציאות וחיבורים מכל הכיוונים, כולל חיבור USB-C מאחור שתומך הטעינה הפוכה בהספק מרבי של 135 וואט, וכולל עוד חיבור USB-C שתומך ב-Thunderbolt 4.
בצד הימני יש גם מתג מכני לסגירת תריס הפרטיות של מצלמת הרשת שמציעה רזולוציית HD ומלווה בצמד רמקולים בעוצמה של 2 וואט האחד. מערכת הקול היא לא נקודת הפאר של המחשב הזה, והיא לא יותר מסבירה. יש עוצמה, אבל אין הרגשה של מספיק עומק, לאורך כל ציר השמע.
התשובה הסופית
עם העיצוב שתואם במדויק למה שלנובו בחרה לפני כמה שנים עבור מחשבי המשחקים בסדרת ה-Legion הניידת שלה, ועם מעבד של אינטל מסדרת ה-H וכרטיס גרפי של NVIDIA שנמצאים בחלק העליון – גם אם לא בקצה – הדור הנוכחי של מה שקיים בשוק, ה-Legion 5i Pro Gen 7 מביא אל השולחן בדיוק את מה שמצפים ממנו.
מצד אחד הוא חזק, הוא שובר שיאים מבחינת ביצועים ומציע תצוגה מצוינת, ומצד שני הוא מסיבי וכבד מאוד – כמעט 3.5 ק”ג עם המטען הענק, הוא מרעיש מאוד כשהוא עובד בעומס, וכן כמו כל מחשב משחקים, למרות שהיא גדולה, הסוללה שלו לא בדיוק מחזיקה מעמד יותר מדי זמן כך שאי אפשר להתרחק יותר מדי מה-‘ציוויליזציה’.
וכמובן כצפוי זהו מחשב יקר. בתצורה שהוא הגיע לסקירה הוא עולה במחירי שוק קצת יותר מ-10,200 שקלים.
במחשבים ניידים יש מחירים שלא קשורים למציאות