התחרות הסתיימה, ואחרי בחינת צוות השופטים בחרנו בסיפורים הזוכים. חייבים להודות כי מבין עשרות הסיפורים שעלו כאן היה מאוד (אבל מאוד) קשה לבחור בזוכה המאושר, אז הנה הוא (היא):
מקום ראשון: נטע שמעיה, תל אביב הזוכה במכשיר LG G2:
מקום שני: אבי, אשדוד הזוכה בדיבורית Bluetooth:
המכשיר הסלולרי של ימינו מציע לנו הרבה יותר מהאפשרות לשוחח עם קרובינו. עם זאת, אנחנו כבר לא מסתפקים ביכולות המתקדמות שהוא מציע לנו: אנחנו מעוניינים גם שיילמד אותנו ויענה בדיוק לצרכינו האישיים. וזה בדיוק מה שעושה ה-LG G2 – לומד מהם הצרכים היום יומיים שלנו, ועוזר לנו להשיג אותם בקלות רבה יותר באמצעות טכנולוגיות חדישות.
TGspot, בשיתוף רונלייט נציגת LG Mobile בישראל, מזמין אתכם להשתתף במבצע Learning from you, ולספר לכם שלאחד מכם יש סיכוי לזכות במכשיר LG G2 במתנה!
איך משתתפים?
ספרו לנו כאן בתגובות על מקרה מבאס או משעשע במיוחד שקרה לכם עם מכשיר סלולרי, ומה היה קורה או נמנע אם היה ברשותכם מכשיר ה-LG G2 בזכות התכונות המיוחדות שלו. הגולש שיצליח לשכנע אותנו שהוא באמת היה זקוק לו יזכה במכשיר ה-G2 במתנה.
דוגמאות לתכונות המכשיר: מייצב תמונה (סיפורים על תמונות חשובות שצולמו אך יצאו מטושטשות), כפתור הפעלה אחורי (סינון בטעות של מישהו חשוב), סוללה חזקה (סוללה שנגמרה בזמן הכי לא מתאים), אודיו זום (צילום של הופעה שנהרס בגלל רעשים מסביב), ועוד.
כיצד להתחיל? כנסו וקראו את הביקורת המלאה שלנו על מכשיר ה-LG G2, או את מגוון הטיפים השונים שפרסמנו כאן באתר. חשבו על הסיפור שלכם, כתבו אותו במסמך וקראו אותו מספר פעמים לפני שאתם שולחים.
תנאי השתתפות:
1. את הסיפור יש לכתוב כאן בתגובות האתר
2. הסיפור יכלול את אחד ממאפייני ה-LG G2
3. הסיפור יכיל 80 מילה לפחות
4. בתגובה יש להשאיר מייל במקום המיועד לכך (לא יפורסם)
5. כל משתתף רשאי לכתוב סיפור אחד בלבד
6. על הכותב להיות מגיל 16 ומעלה ולשתף את עמוד התחרות
7. מועד אחרון להגשת הסיפור: 04.05.2014 בשעה 22:00.
8. בהשתתפותכם הנכם מאשרים את תנאי התקנון.
אני ילד מקסים ואני זקוק למכשיר הזה. נקודה.
אנא קנו לי אותו.
לא, אני לא רוצה אייפון חמש.
לא, אני לא רוצה גלקסי…
בבקשה, בבקשה…
רק את זה…
רק את ה-lg g2…
בבקשה…
ולמה אותו?
אה…
אני אגיד לכם למה:
כי הוא גדול.
כי הוא מגניב.
כי הוא שחור.
כי הוא מצלם הכי חד ומעולה שאפשר –
שיצלמו אותי מנצח בטניס.
וכי איתו אני אוכל להשוויץ מול כל החברים שלי!
אז תקנו לי או לא?!
נו, תקנו, אוף, איזה הורים אתם…
תקנו לי אותו כבר…
אה, כבר קניתם?!
ברצינות?!
איזה מתוקים…
אני אתן לכם נשיקה…
אפילו שאני כבר גדול…
תודה, הורים מתוקים וחמודים שלי!
תודה!
אבל למה לבן?!
אני בן!
אני תמיד רציתי שחור…
מה, תלכו להחליף לי??
ברצינות?!
וואיי…
אני כל כך כל כך כל כך אוהב אותכם…
בחיי…
וגם סוף סוף אעשה את תורנות הכלים שלי בזמן הפעם…
מבטיח…
באמת!
מה, וגם כלב תקנו לי בחופש הגדול??
וואאאייי…..
לא, לא, אל תגזימו בטוב לב שלכם…
איזה מתוקים אתם….
הסיפור שלי משתמש בשתי פיצ’רים מיוחדים של ה-LG G2:
לפני כחצי שנה הייתה לי פגישה חשובה עם אדם שנראה כלפי חוץ מאוד מכובד ומרשים. אנו יושבים ומדברים על נושא הפגישה, כשפתאום אני שומע צלצול טלפון חזק מאוד של שיר עם קללות רבות, ואני מזהה שזהו לא הצלצול(הרגיל)שלי. לשנייה אני חושב לעצמי בראש- האיש הזה נראה מאוד מכובד כלפי חוץ, כיצד ייתכן שזה הצלצול שלו? עד ששנייה אחרי אני מבין שזה הטלפון שלי מצלצל(תוסיפו פה פרצוף מאוד נבוך!) וכולי נבוך אני מכניס יד לכיס על מנת להשתיק את הטלפון, וכמובן שעם סידור הכפתורים המאוד לא נוח(ובזכות מרפי…) אני לוחץ בטעות על כפתור הגבר הווליום(ובכך הצלצול ניהיה עוד יותר חזק, ואני עוד יותר נבוך) עד שלבסוף אני מוצא סוף סוף את כפתור הכיבוי, לוחץ עליו ומכבה את הרעש הנוראי הזה, אם רק היה לי את ה-LG G2 עם סידור הכפתורים ההגיוני והנוח יותר מאחורה, הייתי יכול לחסוך לעצמי קצת מהרעש הנוראי הזה ומחוסר הנעימות. כמובן שלבסוף הפגישה לא הלכה כפי שציפיתי והיא נהרסה.
מה בסוף התברר לי? חבריי “הנחמדים” לקחו לי את הטלפון לפני הפגישה, ומבלי ששמתי לב שינו לי את הצלצול לשיר הנוראי הזה(שאני אפילו לא יודע את שמו!). אם היה לי את ה-LG G2 עם אפשרות ה-Guest Mode, הם לא היו יכולים לשנות לי את הצילצול והפגישה הייתה מתנהלת כמתוכנן.
תודה על הקריאה.
מדוע אני זקוקה ל-LG-G2?!
מדוע אני זקוקה ל-LG-G2 ?
והרי זו שאלה מוגחכת, רבותי.
ברור מדוע אני זקוקה ל-LG-G2.
כל כך ברור.
והרי אני רוצה לכתוב סיפורים. הרי אני רוצה להיות סופרת מפורסמת.
ואיזה נייד אחר ייתן לי חוויה כזו נפלאה וגדולה של האותיות? איזה נייד אחר יסתתר בכזו אלגנטיות בתוך הארנק החצי נשי – חצי גברי שלי? איזה נייד אחר ישדר כזו אלגנטיות נפלאה בצבעי הלבן הנשיים והטהורים שלו?
איזה, אמרו לי אתם, רבותי…
כן – איזה נייד אחר יאפשר לי להיות מבודדת בתוך בקתה גדולה ביער עבות וירוק. וייתן לי שעות ארוכות של כתיבה, ובמקביל גם וקשר עם אהובי?
איזה נייד יאפשר לי צילום מדויק וירוק של היער, על שלל הקופים והנמרים שבו?
והרי אני רוצה לצרף גם צילומים לספרי הנפלא…
נו, האם אתם יכולים להמליץ לי על נייד אחר? אמרו לי אתם…
לא. אינכם מסוגלים להמליץ לי על נייד אחר. אני יודעת.
רק הנייד הזה יאפשר לי להיות באמת סופרת מצליחה, ידועה. וגם אהובה.
אני איני בודד. ובכל זאת אני זקוק לנייד הזה. איני יודע להסביר בדיוק למה.
אבל אני עייף. כל כך עייף.
אני זקוק לחברה. לשינה. להפוגה מן הנסיעות המטורפות האלו.
אני זקוק לעזרה בקידום הרעיונות היצירתיים המטורפים האלו.
בכל אלו יכול לעזור לי ה-lg g2.
הוא חכם. הוא מדויק להפליא. הוא אלגנטי.
ומעל לכל: הוא מרשים נשים.
כן, הבנתם את בעייתי.
איני יודע באמת להרשים נשים.
אני מסודר, אך חיוור.
מוכשר, אך ענוג
אני זקוק ל-lg g2
כדי לצלם היטב נערות יפות שאני פוגש ולהרשים אותן.
כדי להיות מסוגל לדבר ארוכות עם נערת חלומותי.
וכדי להנציח בו את הסטרטאפ המדהים והמטורף שיביא לי כסף, הצלחה ו… משפחה.
משפחה אמיתית חמה ואוהבת.
היי לכם!
בשביל להמחיש לכם את הסיפור שלי, עשיתי שיר-סרטון קצר איך G2 היה עושה לי את החיים טובים יותר. מקווה שתאהבו את הסרטון! :)
http://youtu.be/-Hvot2y41Fk
המילים שלו כאן, אבל עדיף לראות את הסרטון לדעתי :)
לפני כמה שנים-זה היה די מזמן
הייתי עדיין רווק.
הייתי יוצא לדייטים המון-
אך….זמנים שמעלים כבר אבק.
טוב, זה התחיל אופטימי מאד-
קבענו להיפגש.
לדייט צוהו-ערב כזה בקטנה
סביב שעה שבע או שש.
היא גרה אז בתל אביב,
אני בירושלים.
קבענו שכשאגיע אני אתקשר,
שתחכה בביתה בינתיים.
זאת שעה נהדרת, אחרי העבודה,
פשוט שעה מעולה.
מגיע לדייט, רוצה להתקשר…..
אבל אין לי סוללה.
איך זה קרה? ממש לא מזמן
היא הייתה ממש מלאה.
טוב היא ממש לא מאה אחוז,
אבל עברה בקושי שעה….
לא אוכל עכשיו אני להתקשר
שתרד לערב של כיף.
הסוללה נגמרה ויחד איתה
גם הכיף התנדף.
אמרתי – טוב מה עכשיו אעשה?
נשאר רק לחכות.
יושב ויושב, ממתין וממתין
ועברו כבר עשרים דקות.
אני הרגשתי שאני מת לשתות
אבל ללכת אסור!
הרי לפי מרפי, אם לרגע אלך
בדיוק אז היא תגיע- ברור!
כיוון שהייתי עקשן ביותר
והיא נראתה טוב ממש
חיכיתי לה סביב שעתיים וחצי
צמא, רעב ,מיובש…
בסוף- מה לעשות, הביתה חזרתי
להטעין את הנייד שעה.
מפעיל ורואה 6 שיחות שלא נענו
וגם הייתה הודעה.
בהודעה לי נכתב, שאני לא רציני
שחיכתה בביתה שעות.
שהכל מלעלה, שזה לא יילך-
קיצר שטויות של בנות.
ניסיתי להסביר ,ששוב ננסה
לתת עוד הזדמנות.
הסבירה לי אותה בחורה
שלא כדאי, תהיה זו טעות.
כל זה נמנע היה בוודאי-
עם היה לי מכשיר אחר.
עם סוללה עוצמתית שמספיקה להרבה,
שלא נגמרת מהר.
אם היה לי G2 לא הייתה בעיה,
כל זה היה נמנע.
היה יכול להיות דייט מצוין,
ממש דייט השנה.
למה? כי טלפון זה עוצמתי
עם סוללה שמספיקה לשנה.
זה הסיפור שלי, מקווה שאהבתם,
אשמח לקבל מתנה!
אדיר
אהלן שמי תומאס, אז הסיפור שלי היתרחש בתאילנד.. הייתי אני וכל החברה שלי שם בטיול אחרי צבא.
בחצי שנה האחרונה של הצבא שירת אותי הLG G2 שממש נהנתי ממנו.
אז ככה נחזור לתאילנד.
היינו על החוף כל החברה יום לפני היום שחוזרים לארץ כולם שמחים מרוצים מהחוויה שעברנו שם אני עם הLG G2 מצלם את החברה קצת נופים שהיינו שם מכל החודש.. לפחות איזה 1000 תמונות עשיתי עם ה LG אד שביום האחרון על החוף ביקשנו מאחד התאילנדים לצלם אותנו עם הפלאפון שלי והוא פשוט לקח את LG צילם אפילו שמענו את הסאונד שהוא צילם לאחר מכאן שכולם משנים פוזה לעוד תמונה ולא שמנו לב כל כך לתאילנדי הוא פשוט ברח לי עם הפלאפון.. אני וחברים שלי רצנו אחריו אבל כבר היה דיי מאוחר כי הוא נכנס לרכב וברח.. וכך חזרנו לארץ בלי תמונות בכלל בלי ה LG G2 שלי.. אבל לפחות היינו שמחים שכל החברה היו והייתה אחלה חוויה.
זה הסיפור שלי עם ה LG G2.
לפני חודש וקצת ראיתי תחרות צילומים שמגרילים שם מוצרי חשמל של LG חשבתי על הטיול שאני הולך אליו בשבת ושם אצלם את התמונה לתחרות.
צילמתי תמונה יפה מאוד של שקיעה וחשבתי שהיא ראויה לזכות.
נכנסתי לתחרות הצילום שראיתי, נרשמתי, ובדיוק כשבאתי להעלות את התמונה נגמרה הסוללה של הטלפון הישן שלי, ועד שחזרתי הביתה לטעון את המכשיר, נגמרה ההרשמה לתחרות.
אני מאוד מבואס מזה שלא יכולתי להשתתף בתחרות ובתחרות הבאה אני ממש רוצה שיהיה לי טלפון עם סוללה יותר חזקה אבל אני לא מוכן שזה יהיה של חברה אחרת מLG כי בהתחלה שקניתי את המכשיר חשבתי סתם טלפון רגיל אבל עכשיו אני מבין שLG היא החברה הטובה במשק הסלולר.
אני חושב גם שהיו לי סיכויים מאוד גבוהים לזכות אם היה לי טלפון עם סוללה יותר חזקה כנראה שהייתי זוכה בתחרות.
אני מצלם טוב מאוד ואני רוצה כבר מצלמה יותר טובה כדי שהתמונות שלי יצאו יותר איכותיות. אני גם רוצה סוללה יותר טובה כדי שבתחרות הבאה אני אוכל לזכות.
לLG G2 יש את כל התכונות שאני צריך כדי להיות שמח.
אם אני אקבל את הLG G2 זה ישמח מאוד את הבת שלי שתעבור מnokia מיושן לLG וזה המון הבדל בין השניים וגם אני פשוט חולה על LG ואני מתכנן לחדש את המקרר המיושן שלי במקרר מחודש של LG.
נ.ב. יש לכם אתר מדליק ומעניין ביותר, אני קורא את כל הכתבות שלכם ומכולם אני נהנה…
הסיפור שלי הוא מצחיק, כי אחרי האירוע שקרה לנו לפני חודש, התחרות הזאת מתאימה לנו בול!
אז לפני כחודש אני ובעלי התחתנו. שנינו סטודנטים ואחרי חצי שנה של תכנונים ו”קריעת תחת” שהכל יצא מושלם מושלם- זה קרה.
אני ובעלי אנחנו שני הילדים הבכורים וזאת חתונה ראשונה במשפחה ולכן ההתרגשות הייתה גדולה.
“גיבורת” החתונה שלנו, או במקרה הזה- הסיפור שלי, היא דודה של אמא שלי, שמעולם לא ראיתי אותה במציאות אלא רק בסקייפ כי היא גרה בארה”ב, וחודשים לפני החתונה הייתה כל ערב (אבל כלללל ערבבבב) מצלצלת בסקייפ וחופרת על “איזה כייף שהחתונה מתקרבת”.
אז נכון, איזה כייף שהחתונה הגיעה, ועוברת לה שעה ועוד שעה ועוד שעה באירוע..והדודה פשוט לא מופיעה בחתונה. ולא מתקשרת. ולא עונה. ולא כלום.
המשפחה שלי לא מבינה למה היא לא הגיעה, ונמאס היה לי לשמוע את המשפט “לא יכול להיות שהיא הבריזה…”.
התבאסתי נורא, כי חשבתי שסוף סוף אראה אותה, וכל כך נפגעתי שהיא לא הגיעה ולא הודיעה כלום.
אחרי החתונה חזרנו הבייתה, שנינו עייפים ומעוכים, רק רוצים להשלים שעות שינה של חצי שנה…
בסביבות 9-10 בבוקר פתאום דפיקות וצלצולים בדלת!!!! מאחורי הדלת עומדת לא פחות מאשר הדודה המפורסמת שהבריזה לי מהחתונה!
אני עומדת בדלת ולא מאמינה, היא שואלת אותי בהפתעה אם ראיתי את הסמס שלה, ואני- גם עייפה מאתמול, עדין זורם לי קצת אלכוהול ובטוחה שאני מדמיינת! לא מבינה על מה היא מדברת. היא אומרת שהיא סימסה לי אתמול בערב שהיא בדיוק עולה על המטוס ושהיא לא תוכל לדבר בשעות הקרובות. מילמלתי לה שהחתונה הייתה אתמול והיא הייתה בטוחה שאני צוחקת עליה.
ה’כוכבת’ חשבה שהחתונה ביום למחרת……………………..!!!!!
בדקתי את ההודעות שלי בפלאפון והופתעתי לגלות שאכן היא שלחה לי הודעה שהיא בשדה תעופה והיא כבר נורא מתרגשת. מי נגע לי בפלאפון???
אז אומנם התאכזבתי, כי נורא רציתי שהיא תהיה בחתונה שלי, אבל גם לראות אותה ביום למחרת מאחורי הדלת זה בהחלט מרגש (אני גם מאמינה שהיא התבאסה יותר…).
כשביררתי מי נגע לי בפלאפון בזמן החתונה (הפלאפון נשאר בחדר חתן כלה) הסתבר לי שאחי בן ה-8 שיחק איתו ואחותי לקחה אותו כדי לצלם, ולכן לא ראיתי את ההודעה.
כשאני חושבת על זה בדיעבד, אם היה לי את הLG G2 אז הייתה לי את האופציה להתאים “מצב אורח” ולהגדיר אילו אפלקציות יהיו בשימוש במכשיר בזמן שאני לא לידו. כך הייתי מונעת את הסיטואציה שההודעה נעלמה לי, ולא הייתי כל כך עצובה וכועסת שהיא הבריזה.
בגלל שאני ובעלי גרים עדין עם ההורים עד שנמצא דירה, ויש לי שלושה אחים קטנים, האופציה הגאונית הזאת בפלאפון ממש יכולה להציל אותי!! הם באמת נוגעים לי בפלאפון כל הזמן וזה משגע אותי.
בנוסף, אחותי צילמה כל כך הרבה תמונות של עצמה באירוע (היא בת 14) והעמיסה לי על הטלפון. ראיתי שיש בפלאפון הגאוני שך LG אופציה של מחיקת תמונות במהירות, שפשוט הייתה יכולה להיות מושלמת במיוחד לאחר החתונה ובכלל, כי ישבתי שעה באותו יום למחוק את כולן..
מחזיקה אצבעות חזק חזק, הלוואי והיה לי טלפון חכם! סליחה, גאון (:
זה אמור היה להיות ה “Lucky Dip” שלי. כמו מעריצים רבים וטובים אחרים חיכיתי ליום המכירה של כרטיסים בחצי מחיר להופעה של הרולינג סטונס ב 4.6. זאת מסורת רבת שנים של חברי הלהקה והרכישה מתבצעת בשעה ספיציפית ביום מסויים ישירות מאתר הלהקה. חדור מוטיבציה להצליח התכוננתי טוב לשעת הגונג, כרטיס האשראי היה מונח לפניי, שני שעונים לוודא את השעה ואפילו התראת תזכורת בפלאפון שתי דקות קודם כדי שלא אשכח. הגיעה השעה 11:00. מילאתי מהר מהר את הפרטים, הזנתי את כרטיס האשראי, אישרתי הכל וכשהגעתי לישורת האחרונה, לחיצה קטנטנה וזה שלי, הפלאפון כבה. הסוללה שהייתה אמורה להיות עם 10% טעינה פרקה. ככה, בלי התראה, בעיצומה של העסקה. לא האמנתי שזה קורה לי. עדיין אני לא מאמין שזה קרה. פספוס מבאס בגלל סוללה חלשה ולא אמינה. חבר שלי הצליח ואני לא. אין לי ספק שאם הייתה לי הסוללה החזקה של ה LG G2 הייתי מצליח. אבל זאת חוכמה בדיעבד. ברגעים כאלה אתה מבין שאסור להקל ראש ברכישה של מכשיר וצריך לעשות בדיקת נתונים רצינית, לקרוא סקירות וטיפים ולהבין כל נתון טכנולוגי שמוצע כדי לבחור מכשיר שייתן מענה לכל דבר. אחרי קריאת הביקורות והסקירה של ה LG G2 אני מבין שאני צריך אותו בחיי כדי שיעזור לי להתגבר על כל המכשולים שמציב לי הפלאפון הנוכחי שלי לרבות איכות הצילום הירודה שלו….
הסיפור שלי הוא בעצם החוויה הכי מטורפת שהייתה לי, כי היא בעיקר מלאת פחד והתרגשות..
זה התחיל כשנסעתי עם שני חברים לטיול במרכז אמריקה- מקסיקו, למשך שלושה שבועות. יש לציין שמלכתחילה קבענו וסיכמנו שהטיול יהיה בעיקר בטן-גב, כי זאת ארץ לא כל כך בטוחה, ואני מודה שאנחנו קצת פחדנים ולא רצינו להסתכן. באחד הימים החלטנו שאנחנו מספיק “אמיצים” ואנחנו רוצים קצת לשנות פאזה בטיול, אז נצא לטרק ‘קליל’ של יומיים בסה”כ באחד הג’ונגלים (טעות). אמרנו שלא נספר להורים כי הם ילחצו, אז דיברנו איתם קצת לפני הטיול וסיפרנו להם באיזו עיר אנחנו ובאיזה מלון כדי שישארו רגועים. את המזוודות שלנו השארנו נעולות במלון, וגם על המצלמה ויתרנו, כי לאחד החברים היה פלאפון חכם (שאחרי זה התברר כלא כל כך חכם…) ולא רצינו לקחת איתנו יותר מידי דברים. היה לנו מסלול ומפה והכל היה טוב ויפה, התחלנו לצעוד ומסביבנו ראינו עוד כל מיני מטיילים, הייתה ממש הרגשה בטוחה ואני זוכר שצחקנו ואמרנו שזה מסלול “נורא פשוט” וכל אחד יכול לעשות אותו. לקראת הערב אמרנו שהגיע הזמן להתמקם איפשהו ועדיף שזה יהיה במקום עם מטיילים נוספים. פתאום אנחנו שמים לב שאין אף אחד מסביבנו ונורא שקט, אנחנו באמצע הג’ונגל ואין את מי לשאול!! ציינתי כבר שאנחנו חבורה שכל אחד יותר פחדן מהשני..[אחד החברים שלי התחיל לבכות וכמובן ציין שהוא “אמר לנו” לא לצאת לטרק הזה, עד היום אנחנו צוחקים עליו!]. במצב כזה אין הרבה מה לעשות, רק לחכות לבוקר ולהמשיך בדרך עד שנמצא את מי לשאול.
לי ולחבר שלי לא היו באותו זמן טלפונים חכמים (זה קרה לפני כמה שנים), ולחבר השלישי היה נייד שנחשב באותה תקופה לממש טוב כי אני זוכר שהוא היה עם טאץ’ ומצלמה ונורא התלהבנו שאפשר “לגעת במסך”. אז פתחנו אוהל באמצע הג’ונגל ונכנסו לתוכו, מסביב יללות של תנים\זאבים\חיות לא מוכרות אחרות. בטוחים שכל שנייה משהו יקפוץ עלינו ויאכל אותנו..פחד אלוהים..אין מילים להסביר. זה מפחיד מאוד מאוד, מרגש מאוד מאוד, מלחיץ מאוד מאוד.. החבר עם הפלאפון “החדשני” ישר הוציא את הנייד, הדליק את הפנס במכשיר והתלהב מעצמו שלו יש ולנו אין. באמת חבר זהב. הפנס הנחמד לא החזיק מעמד יותר מידי זמן כי מרפי החליט לקפוץ לבקר אותנו גם בחו”ל ולמכשיר נגמרה הסוללה אחרי שעה. נשארנו אבודים וגם ללא תאורה. הצטערנו שלא סיפרנו להורים. כבר דמיינו איך לא מוצאים אותנו ומשדרים בחדשות שהלכנו לאיבוד. אין צורך לציין שכל הלילה לא ישנו מהפחד, הלב דופק בקצב אדיר ומנסים לשמור על שקט….
זאת החוויה הכי הכי מטורפת שהייתה לי! כל כך הרבה לחץ והתרגשות מה יהיה איתנו שאי אפשר לשכוח..
הכי מצחיק זה שהתעוררנו בבוקר וגילינו שאנחנו במסלול הנכון והכל בסדר, פשוט רוב האנשים העדיפו להתמקם בשטח מיוחד לקאמפינג ולא ‘סתם’ באמצע הג’ונגל [שזה בהחלט רעיון חכם].
בנוסף, כשחזרנו לארץ והעברנו למחשב את התמונות שהחבר צילם במכשיר שלו, גילינו שכולן יצאנו נורא חשוכות ולא ברורות, מזל שהשתמשנו בנייד שלו רק בטרק ולא בכל הטיול! התבאסנו, אבל לפחות הסיוט של הטרק נגמר ויצאנו מזה בשלום…
אם היה לי בטיול את המכשיר של LG G2, אז יכולנו למנוע הרבה בעיות שקרו לנו בטיול ולהיות קצת פחות לחוצים….
קודם כל, מכיוון שהסוללה של המכשיר היא הרבה יותר חזקה, אני מאמין שהפנס שהיינו כל כך צריכים בלילה היה נשאר איתנו הרבה יותר זמן! חיי הסוללה של LG הם הרבה יותר ארוכים, ומכיוון שיצאנו לטיול בשעות הבוקר המאוחרות- הסוללה הייתה נשמרת לפחות עד אור הבוקר שלמחרת.
עוד יתרון משמעותי שבגללו הייתי מאוד שמח לקבל את המכשיר הוא כמובן המצלמה המעולה שיש למכשיר. כשיש לך את מכשיר הG2, אין צורך לסחוב איתך מצלמה לכל מקום, אם היה לי את המכשיר עם המצלמה האיכותית התמונות בטוח היו יוצאות 100%! בגלל שרוב התמונות שלנו צולמו בשעות החשיכה, הן יצאו מטושטשות וכהות. למצלמה שלכם יש מייצב תמונה אופטי, לכן היה מאוד מאוד עוזר לי בשעות אחרי שהשמש יורדת :)
זה התחיל כך.
הגיע היום והזמן להחליף את האייפון 4 שלי בטלפון חדש, וכמובן שאז לא היה את השפע שיש היום בשוק הסמארטפונים אז החלפתי לגלקסי 3.
לצערי אחרי חצי שנה הבנתי שקיבלתי אותו עם רום דפוק ולא רציתי להחליף רום בשביל האחריות , אז כמובן שהחלפתי את הגלקסי 3 שלי באייפון 5 מכיוון שהייתי עם אייפון המון שנים ואני יודע בו הכל , ובשביל לשמור על האחריות נתתי אותו לאבא שלי שהיה לו אייפון 3.
אחרי חצי שנה עם האייפון גם הבנתי שעשיתי טעות ושאין על אנדרואיד , מכיוון שהיא לא משעממת.
אבא שלי שהיה עצבני מהרום הדפוק היה שמח לקבל את האייפון שלי ולהחליף לי את הטלפון.
היו לי כמה אפשרויות –
G2- בהתחלה חשבתי שהכפתורים מאחורה לא נוחים אז ישר ויתרתי עליו.
Z1- חבר שלי נתן לי להשתמש איתו הרגיש לי כמו מסך קטן.
NEXUS 5- לא רציתי להחליף לנקסוס מכיוון שהממשק משעמם אותי.
HTC ONE- אני משתמש הרבה עם מצלמה אז אני לא יכול להיות עם טלפון 4 מגה פיקסל.
אז לא נותר לי ברירה ולקחתי את הגלקסי 4.
אחרי חצי שנה איתו הבנתי שגם עשיתי טעות הממשק מקרטע ולא נוח אפילו שהיה לי רום נורמלי.
אז ביקשתי מחבר שיתן לי לנסות את הכפתורים מאחורה בG2 והבנתי שזה פשוט הכי נוח בעולם !!
ובגלל זה אני רוצה את הG2 ממשק חלק וכפתורים נוחים וטלפון נקי , למדתי שאי אפשר להחליט משהו בלי שלא מנסים אותו במציאות
אשמח לזכות ומקווה שאהבתם .!
ומעתה יש בו גם עידכון גירסא KITKAT 4.4 === כל הכבוד
היה לי אקספיריה Z בערך חצי שנה. יום אחד חברה שלי הזמינה אותי לצאת איתה ועם המשפחה שלה לטיול בנחל כזה שמטיילים בתוכו. יצאנו לנחל ומכיוון שהפלאפון אמור להיות עמיד במים שמתי אותו בכיס. אחות של חברה שלי שאלה אותי איך הוא עמיד במים? אז הראתי לה שיש מין פתחים כאלה שסוגרים(ופתחתי אחד) ואז לא נכנס מים אבל שחכתי לסגור את הפתח שהראתי לה. בסוף הטיול אני קולט שהפלאפון לא עובד. ניסיתי לתקן אותו ואמרו שאי אפשר ושיש יותר מדי קורוזיה- הלכו 3600 שקל ! עכשיו אני תקוע עם המכשיר הישן משנת 700 לפני הספירה.. ולכן אני חייב LG G2 ! אגב לחברה שלי, יש גם LG G2 ואני מאוהב בו!
מאז שאני ואח שלי היינו קטנים היינו מעריצים שרופים של הרולינג סטון, יום אחד גלשנו באינטרנט ופתאום ראינו מודעה של חבילה הכוללת טיסה לארצות הברית וכרטיס VIP להופעה של הרולינג סטון רק ב 2000 דולר! אמרנו לעצמנו זה הזדמנות של פעם בחיים והסכמנו שהולכים להופעה. קנינו את הכרטיסים ולאחר חודש היינו בטיסה לארצות הברית. כשהגענו הלכנו למלון פרקנו את המזוודות והלכנו להופעה. כשהגענו קלטנו ששכחנו את הכרטיסים, שלחתי את אח שלי כדי להביא אותם. אחרי 5 דקות הוא חזר מבוהל ואמר לנו שהכרטיסים לא היו במזוודה! ואז ירד לי האסימון ונזכרתי שהם על השולחן בבית בישראל. אמרנו לאחראים שקנינו כרטיסים אבל הם בישראל אמרנו לו לבדוק ברשימה שאנחנו קנינו כרטיסים אבל הוא לא הסכים. ניסינו לשכנע אותו ובסוף הוא הסכים שאם מישהו מישראל ילך לבית שלנו וישלח תמונה של לנו תמונה של הכרטיסים הוא יתן לנו להכנס.
התקשרתי מהפאלפון של אח שלי לחבר שלנו בישראל וסיפרנו לו את הסיפור, שאלנו אותו אם הוא יכול לצלם את הכרטיסים ולשלוח לנו והוא הסכים. אז אמרתי לו לקחת את הפלאפון שיש על השולחן ולצלם את הכרטיסים. הוא צילם את הכרטיסים ושלח לנו את התמונה, הראנו התמונה לשומר בכניסה להופעה אבל בגלל שהתמונה הייתה מטושטשת הוא אמר שזייפנו את הכרטיסים ושאנחנו שקרנים. הוא גירש אותנו משם ולא נתן לנו להכנס להופעה. אם היה לי את הLG G2 זה לא היה קורה
בוקר של טיול. השעון המעורר מצלצל וכדי לסגור אותו צריך ללחוץ בשיא הכוח כדי שהמסך יקלוט משהו. לאחר מכן, אני מנסה לפתוח את הטלפון דרך המסך נעילה. עד שהטלפון נפתח דרך לחצן הפתיחה אפשר להירדם שוב (1). רואים במסך באיכות סבירה לחלוטין עד גרועה והתאורה חלשה (2). לאחר מכן אני נכנס לאינטרנט ועד שהוא נכנס לגוגל צריך עוד מעט זמן לצאת מהבית (3), ופתאום, שולחים לי הודעה. לא רציתי לסגור את האינטרנט ולצערי לא יכולתי לפתוח 2 אפליקציות במקביל (4). אחרי זה אני יוצא החוצה ורוצה לשמוע מוזיקה בדרך, המוזיקה נשמעת בצורה תקועה וכבר אין כוח לשמוע אותה (5). לבסוף אני כבר בטיול. אני רוצה לצלם תמונות מהנוף אבל יוצא לי מטושטש ובאיכות גרועה (6). ובסוף אני רואה שהסוללה סתם נגמרת לי למרות שלא השתמשתי הרבה הטלפון אז כיביתי אותו (7). אחרי זה הגענו לאכסנייה ושם הטענתי את הטלפון, ולקח לו הרבה זמן. לאחר מכן החלטתי להיכנס למשחק. המשחק עבד תקוע אבל בכל זאת הוריד לי את השעמום (5). לאחר 10 דקות אני יוצא ורואה שחצי מהבטרייה נגמרה (שלא נדבר על החום של הטלפון). בסוף מבקשים ממני את הטלפון שלי אבל אני לא רוצה שיכנסו לי להודעות ואפליקציות מסוימות (8). ביום השני החלטתי שאני משאיר את הטלפון בתיק כדי שתישאר לי בטרייה לכל היום. בחזרה הביתה שמעתי את המוזיקה התקועה. לבסוף הגעתי הביתה, וכרגיל, נכנסים לראות את התמונות. אני רואה שהתמונות יצאו לי מטושטשות לחלוטין חוץ מאחת שיצאה “סבירה”. אני רוצה למחוק את התמונות, אבל עד שאני מוחק תמונה תמונה לוקח זמן (9).
—
עוד דבר – שאלתם את עצמכם מהם כל המספרים בסיפור? הנה ההסבר:
כל מספר הוא תכונה או טריק שיש לG2
1. הקישו פעמיים לפתיחה / כפתור אחורי נוח
2. מסך חד ואיכותי
3. ביצועים מובילים
4. עבדו במקביל
5. נגן מוזיקה ווידאו
6. צילום באיכות גבוהה / מסך מלא + מייצב תמונה
7. זמן סוללה מעל הממוצע
8. מצב אורח
9. מחיקת תמונות במהירות
קריאה נעימה :P
היי אני מורן אגרונוב מכפ״ס המקרה שלי קרה לפני 4 חודשיים יש לי מכשיר אייפון 4 ויום אחד תיכננתי לשים אותו בתיקון באורנג מכיוון שהיה לו בעיה ברטט ושבר במסך.. באותו יום שתיכננתי לשים בתיקון גיבתי את כל התמונות שהיו במכשיר למחשב של העבודה ואז הלכתי להתפנות ולרוע מזלי נפל לי הטלפון לשירותים והלך כפות.. אבל לפחות התנחמתי בכך שגיבתי בדיוק עשר דקות לפני את כל התמונות… היכנסי את המכשיר לתיקון וכמובן שכל הקבצים הלכו… למחרת בבוקר הגעתי לעבודה וגיליתי שוב לרוע מזלי שנשרף לי הארד דיסק שמחשב… ושוב נשרפו לי כל התמונות ומה שהיה שם!!!
באוקטובר 2007, עמדתי לסיים מסלול באחת מיחידות צה”ל. לקראת סוף מסלול ההכשרה, שלחו אותנו לעשות את הדבר שחיילים מקבלים אותו בצורה אחת או אחרת: או שזה הדבר המדהים ביותר שכל חייל מחכה לו, או הנוראי ביותר והמפחיד ביותר שאפשר לדמיין – לקפוץ ממטוס, לרחף בין אויר ליבשה, כשכל מה שמחזיק אותך תלוי מעל הקרקע ולהימנע מהפגישה העוצמתית עם הקרקע שמתחת היא חתיכת בד אותה בצה”ל מכנים – “מצנח צבר” או איך שאני קורא לה “חתיכת בד”.
שלא תבינו לא נכון, אני איש אמיץ מאוד, עשיתי כמה דברים במהלך חיי שאפילו האמיצים ביותר מטובי בנינו ובנותינו היו מהססים, אך כפי שאתם יכולים לשער, אני מה”סוג השני” של החיילים.
שני דברים הפחידו אותי כל חיי – גבהים ובדיקות דם. אין לי שום דבר מגניב לספר על בדיקות דם, אני מפחד מהם עד היום, ובאמת, מתפלל לאלוהים שאשאר בריא,ולא בגלל שאני מפחד מהמחלה, החשש היחיד הוא שמא חס ושלום יורה הרופא על בדיקת דם.
כעת, בחרתי להתמקד בסיפור של ניצחון, על איך זה שאני לא מפחד יותר מגבהים ואיך לעזאזל קשור לזה מכשיר טלפון?
לילה לפני תחילת הקורס בפלמחים לא הצלחתי להרדם, הפחד ניקר בי, רק בדרך לבסיס באוטובוס לא החזקתי עוד ונפלה עלי שינה עמוקה, בחלום אני קופץ ממטוס ובעודי באוויר אני מושך בחוט שלא מחובר בקצה לשום דבר, אני צונח במהירות לרצפה, ללא מצנח ובום! אני מתעורר שטוף זיעה בפתח הכניסה לבסיס, הדבר הוביל אותי מיד למשרד מפקד הצוות שלי, וממנו ביקשתי לוותר על כנפי הצניחה, המפקד הבהיר לי שאם לא אגש לקורס, לא אמשיך במסלול כמו כולם.
התלבטות קשה עברה עליי, ואחרי התייעצות עם החברים לצוות, החלטנו שאני עושה את זה, נתנו לי מוטיבציה ועודדו אותי! אמרו לי שאני מספר אחד, אמרו לי שאין כמוני, אמרו לי שאני מלך המלכים , אלוף האלופים, הפחד – מת מפחד ממני! ואני השתכנעתי. סיכמנו שכשאקפוץ מהמטוס אפילו לא אצרח, לא אצעק, ורק אהנה מהנוף של מדינת ישראל האהובה עליי כל כך.
היום הגורלי הגיע, סוף הקורס צניחה, היום של הצניחה
מאחר ואסור להעלות טלפונים סלולריים לצניחות, החבאתי את הטלפון על גופי וכשקפצתי – שלפתי אותו, כיוונתי את הטלפון למטה, ואז למעלה, בשקט מופתי, ללא צעקות הראיתי לכולם מי הגבר גבר! מי אלוף האלופים! מלך המלכים, התותח שבתותחים! הראיתי שאני לא מפחד מכלום.. צילמתי בגאון ואפילו קרצתי לאמא.
ואז אחרי הצניחה הראשונה, התכנסנו כל החברים לצוות וישבנו לראות ביחד את הסרטון, אני לא מבין איך זה קרה, כנראה בגלל שזה לא היה טלפון איכותי של LG, כל מה שרואים זה תמונה מרוחה, בקושי רואים את נוף ארץ ישראל היפה, והסאונד הלא איכותי שהתקבל נשמע פשוט כמו צרחות בלתי מוסברות שלי, אחרי כמה שניות הסאונד מפסיק וכל מה שרואים זה תנועות מבוהלות שלי שכוללות בעיקר תמונה מרוחה ולא ברורה, טוב זה בגלל שאז ב2007 לא הייתה טכנולוגיה של מייצב תמונה..
זה אני, לא מספר אחד, לא מלך המלכים, לא אלוף האלופים – אלא פחדן הפחדנים, צרחתי כמו נקבה אבל עשיתי את זה!
LG, אם הייתם מייצרים קודם טלפון עם איכות סאונד ומייצב תמונה, הייתה יכולה להיות לי מזכרת מצויינת! איזה באסה!
נ.ב
אשמח לשלוח לכם את הסרטון.. אולי תשמעו משהו בין כל הצעקות שלי……..
הכל התחיל מיום טיפוסי רגיל. התעוררתי בשעה 10 בבוקר וכבר אני שומע קול הקורא את שמי חוזר על עצמו שוב ושוב דרך החלון של חדרי. “רד למטה עכשיו יש לי משהו להראות לך” אמר דן, החבר הטוב שלי. התלבשתי מהר וירדתי אליו במהרה. “הסתכל על המסך”, אמר דן בחיוך זדוני. ראיתי תמונה של שירה השכנה שלנו מתלבשת. “איך לעזאזל הצלחת לצלם אותה כלכך טוב?!, אני מנסה כבר שנים לצלם אותה אבל היא סוגרת את החלון מהר מידי והתמונה נמרחת!”, אמרתי לדן עם שילוב של פרצוף מופתע. “נו בטח אין לך אפילו מייצב תמונה בצעצוע שלך”, אמר דן. “מה זאת אומרת מייצב תמונה” שאלתי את דן בתמימות. “המכשיר שאני מחזיק יש בו מייצב תמונה אופטי עם 13 מגה פיקסל! אני יכול לצלם כל דבר אפילו אם הוא בתנועה”, אמר דן בהתלהבות. “אולי תחליף כבר את הדרעק שלך לLG G2 המפורסם ותוכל להיות גם צלם מוצלח”, המשיך דן. “מאיפה אני אשיג מכשיר כזה עכשיו”, אמרתי בקול עצוב. “תתארגן עכשיו ותצא מהבית בדיוק עוד 10 דקות”, מיהר אותי דן. אני כמובן רצתי הביתה התארגנתי והייתי מוכן בדיוק 10 דקות. “לאן אנחנו הולכים”, שאלתי את דן בסקרנות, “סבלנות”, אמר דן בקול רציני. אחרי הליכה של 2 קילומטר, הגענו לבית שנראה די מיושן מהסתכלות ראשונית. דן צלצל בפעמון של הדלת שגם היה נראה כאילו עומד להתפרק. במהרה הדלת נפתחה וניצב לפנינו איש זקן. האיש הזקן פנה אלי ואמר: “שמעתי שאתה רוצה את המכשיר הקסום G2”. הנהנתי עם הראש כמה פעמים לאות הסכמה. הזקן הסתכל עלי והמשיך: “אני חובב חיות מגיל צעיר, אך הפסקתי לצאת אל הטבע ולצלם אותם בשל גילי והמצב הרפואי שלי, קח את המכשיר ואם תצלם לי חיות בר ועופות השמיים עם המצלמה המופלאה של המכשיר, אתן לך אותו במתנה”. “בטח אדוני, בטח אעזור לך לתעד כל חיה שאפגוש”, אמרתי בהתרגשות רבה לזקן. הזקן נתן לי את המכשיר ומיד חטפתי את דן ורצנו אל הטבע. אחרי שתיעדתי שועלים, קן דבורים ואפילו את נדידת העופות, חזרנו אל הזקן והראינו לו את כל סרטונים שתיעדנו. הזקן היה מרוצה ואמר לי: “זה היה מקסים להיזכר בכל החיות האלה שם בטבע, קח את הG2 איתך ושמור עליו, המכשיר באמת קסום ורק המיוחדים זוכים בו” סיים הזקן. “תודה רבה! אשמור עליו כמו על העיניים שלי!”, הודתי בהתרגשות לזקן ודרכינו נפרדו. “נו אז מה הדבר הראשון שתרצה לעשות עם המכשיר”, שאל אותי דן. “אני כבר יודע מה הדבר הראשון שאעשה בו”. חזרתי אל ביתי ברדת החשכה. פתחתי את התריסים של החלון, ושלפתי מהר את הG2. הדלקתי את המצלמה, כיוונתי לבית של השכנה שלי שירה, הפעם אני אצליח.
פששש ,סיפורר מגניב !!
אהבתי אהבתי אהבתי !
אהבתי ביותר!!!
טוב שמי ירדנה הסיפור שלי כזה לי יש איפון 3 לפני כחודש צילמתי את המסיבה של הני סיום טירונות התמונות לא יצאו הכי טובות יותר נכון גרעות בלי פוקס טוב בלי איכות טובה ממש מבאס למרות שהטלפון עצמו הכיל המון תמונות יום אחד שמתי כביסה בסל ובדרכי למכונת הכביסה הלכתי להביא עוד כביסה מהחדר לבנתיים הבת שלי הקטנה לקחה את הטלפון שמה אותו במכונה ואני לא שמתי לב מילאתי כביסה במכונה והפעלתי אחרי חצי שעה אני מחפשת את הטלפון להיתקשר אני לא מוצאת הפכתי את הבית ורק אחרי שפתחתי את המכונה גילתי את מה שקרה התבאסתי מאד כי הכול היה שם הכול אבל מה לעשות כך קרה ואת הנעשה אי אפשר להחזיר לכן אשמח מאד לקבל את LG 2 שמעתי שהוא מעולה מעולה אין דברים כאלה אשמח מאד מאד תודה רבה ירדנה
חחחחחח לאח שלי קרה המקרה הזה. יום אחד הוא יצא מהבצפר לתפוס מונית ונפל לו הפלאפון ופשוט התחיל להתגלגל בכביש בכיכר ולא עצר ואח שלי רדף אחריו באמצע הכביש ואם היה לו LG G2 אז בגלל שהוא הרבה יותר גדול מהפלאפון שהיה לו אז הוא פשוט היה נופל ועוצר במקום (כמו כל פלאפון נורמלי כך אני חושב) (-: