אחד הוויכוחים המעניינים שמתרחשים כיום בעולם הטאבלטים, בדומה לוויכוח שמתרחש בשוק של האחים הקטנים יותר – החכמופונים, אם לא הבנתם – הוא מהו גודל המסך האידיאלי לטאבלט.

אפל אמנם קבעה, כמעין סטנדרט בדיעבד, שהגודל "הנכון" הוא 10.1 אינץ', פחות או יותר, בדומה לגודל המסך שהיה נהוג במשך זמן ממושך יחסית בשוק הנטבוקים, ורוב החברות הגדולות נצמדו לגודל הזה לפחות עם אחד מהטאבלטים שהן מציעות, אבל בחינה מעמיקה יותר מגלה שמדובר בתחום קצת פרוע: כמעט כל גודל מסך בין 7 אינץ' ל-10.1 אינץ' הולך, והמגוון פשוט מטורף, והולך ונהייה מטורף יותר מרגע לרקע.

מעבר לעובדה שאפל בעצמה אימצה עבור הדור השני של טאבלט הדגל שלה – ובעצם היחיד – מסך בגודל של 9.7 אינץ', כבר נתקלנו בסקירה של המאגפד מבית אמטל שהציע מסך 8.4 אינץ' (והם מוכרים כעת דגם אחר עם מסך 7 אינץ'), ושורות אלו עצמן נכתבות, לפחות בחלקן, על ידי שימוש בטאבלט עם מסך בגודל 8.9 אינץ' דווקא, כשמדובר כמובן במקרה הזה במושא הבחינה שלנו להפעם וזה ה-Galaxy Tab 8.9 של סמסונג (Samsung) אחיו הקטן של ה-Galaxy Tab 10.1 שכבר סקרנו כאן.

הטריידאוף בין גודל מסך למשקל הכללי של הטאבלט ברור. הרבה יותר קל להחזיק טאבלט עם מסך בגודל 8 אינץ', לצורך הדיון, מאשר אחד שמסכו בגודל 10.1 אינץ'. ההפרש מסתכם בדרך בכ-200 גרם אם לא יותר, וזה משמעותי למדי. מצד שני בהחלט ניתן להסתדר מבחינת התצוגה אפילו עם מסך בגודל 7 אינץ'. עניין של טעם וריח? אולי, אבל לדעתו של כותב שורות אלו, מסך בגודל 8 אינץ' בהחלט מספק, בעיקר בגלל המשקל – הרבה יותר קל להחזיק אותו ביד אחת ולענות להודעות דואר או מסרונים עם היד השנייה, ואפילו לגלוש.

עם זאת, כמובן, עם כל התרומה של המסך להיבט של נוחות שימוש ואיכות עבודה, זה כמובן אינו הגורם היחד שמשפיע. היכולת של היצרן להוציא מקרבי מכונות הייצור שלו טאבלט דקיק לא פחות חשובה. וכך, הטאבלט הזה כל כך דקיק (8.6 מ"מ בלבד. יש לא מעט חכמופונים שיותר עבים ממנו) שקל מאוד לומר עליו שבהיבט של השוק אליו הוא מיועד, השוק הצרכני כמובן, הוא פשוט נוח מאוד להחזקה ואפילו נוח מאוד לשימוש.

בעצם, בואו נזרוק את גישת הפוליטיקלי קורקט הצידה לרגע: המכשיר הזה של סמסונג, כי אם מתייחסים למעטפת שהלבישו מעל הממשק הרגיל של האנדרואיד (Android), הוא פשוט כיפי לשימוש. למעשה, מכל הטאבלטים שעברו תחת ידי בשנה האחרונה, זה הטאבלט שהכי קרוב לעמוד בהגדרה של טאבלט עבורי: מכשיר משלים למחשב אישי, נוח לשימוש, ומתאים לכל בני המשפחה. עד כמה נוח לשימוש ועד כמה מתאים? יהיה לי קשה להסביר לביתי בת החמש בביקורה הדו שבועי (כן גם אני בסטטיסטיקה הזו), למה אבא החזיר את הצעצוע עם המשחקים והתוכנות שהיא כל כך אוהבת, במיוחד אחרי שהיא התרגלה לא לגעת בפס האפור למטה כדי שלא יצוצו לה כל מיני חלונות שהיא לא מכירה.

גב לבן יפה עם פס אפור בו מוצאים את המצלמה האחוריתמבט מסביב: אז מה היה לנו?  עושים ספרית מלאי קצרה – אתם כבר יודעים שזה הטאבלט הקטן של האח הגדול מבית סמסונג – ולא הדבר הזה שמקרינים בערוץ השני. אתם גם יודעים שהוא מצויד במסך בגודל 8.9 אינץ' ואתם יודעים שהוא דק. בעוד רגע קטן, הנה ממש עכשיו, גם תדעו שהמודל הספציפי שמנותח כאן מכונה Pure White וזה בגלל הגב הלבן והנקי שלו. הגב כמעט לבן לחלוטין, אבל רק כמעט, כי בפס אלומיניום אפור בחלק העליון יושבת לה המצלמה האחורית עם נורית ההבזק שלה, אבל חוץ מזה כלום, הכל לבן בוהק כמו שנהב.

המראה הכללי פשוט נפלא. ממש יפה. עד כמה יפה? אפילו יפה מאוד. חובבי החכמופונים הכבדים יכולים לספר לכם על ההרגשה ברגע שהם רק שומעים שאיזה טלפון מוביל מתחרה בשמועה של טלפון מוביל אחר על כך שיוצאת גם גרסה לבנה שלו. הם מייד רוצים אחד כזה.

למעלה, בקצה האפור, מוצאים את רוב הדברים הפיזיים שיש למכשיר להציע: כפתור הפעלה/כיבוי דקיק ביותר שקרוב למדי לכפתור ששולט בעוצמת הקול, אבל זה לא גורם לבלבול של ממש אפילו אם משתמשים בהם בעיניים קשורות. אחר כך נמצא החריץ המעוגל של האוזניות בגודל 3.5 מ"מ סטנדרטי ובצד השני חריץ מכוסה להכנסת הסים – ועכשיו, אחרי שזה כבר הוזכר, אתם בטח כבר מבינים שהדגם שבדקנו מכיל את כל דרכי התקשורת האפשריים כיום כמעט בשוק של המכשירים הניידים (טוב, בכל זאת אי אפשר הרי לחבר לטאבלט כבל רשת בכל מקרה).

בצד השני, למטה אם תרצו, מוצאים שני רמקולים זעירים ואת חיבור ה-USB הקנייני של סמסונג, ועם ההתייחסות שלנו לכך נמתין פסקה אחת או שתיים.

את המסע מסביב נשלים עם המבט מקדימה. את המסך מקיף כמובן פס שחור, ובמקרה של ה-Galaxy Tab 8.9 זהו דווקא פס רחב למדי. למה דווקא? כי אם תשימו לב דובר כאן עד עתה על גודל, דקיקות, נוחות עבודה. ובכן, למרות קטנותו היחסית פס האחזקה מסביב רחב יחסית. זה אומר שנוח להחזיק את המכשיר גם מבלי לגעת במסך אם לא צריכים, וזה נוח גם אם עושים זאת עם יד אחת בלבד. בחלק העליון של המסגרת השחורה הזו מוצאים גם את המצלמה הקדמית, המיועדת לביצוע שיחות וידאו, שממוקמת כמה מילימטרים מהמרכז ימינה. כנראה היא הוסטה מעט ימינה כי האחורית נמצאת בדיוק במרכז.

קצת תלונות: הנה עברה פסקה והגענו. הרגשתם שמשהו חסר לכם בתיאור של המכשיר לעיל? אם לא תנסו שוב, והנה זה – אין חריץ לכרטיס זיכרון. לא מיני, לא מיקרו ולא SD מלא. רוצים לשמור תוכניות, תמונות וכדומה? תלמדו להסתדר עם מה שיש, או עם 16 ג'יגה-בייט במונחים פרקטיים.

איזו דקיקות (8.6) מ"מ, אבל איפה כניסת כרטיס הזיכרון החיצוני? איןלמה הדבר דומה? זיכרון הפלאש לאחסון בתוך הטאבלט הוא הרי ההתגלמות המודרנית והעכשווית של הכוננים הקשיחים של פעם, בימים בהם מאות ג'יגה-בייטים בכונן אחד בגודל 3.5 אינץ' היו משהו שאם מישהו הזכיר היו מחייכים מאחורי גבו ברחמים, אבל גם בסימפטיה ובעיניים מצועפות. הכלל בימים של מאות המגה-בייטים היה פשוט: רוכשים כונן קשיח חדש כדי שלאחר עבור כמה חודשים רוכשים אחד יותר גדול כי ההוא כבר התמלא.

כיום, בעידן הטאבלטים שהולך ומשתלט עלינו ממש באלימות, עם המשחקים שהולכים ומתקדמים להם באיכות, ולא פחות בנפח – יש משחקים שכבר דורשים הורדה של 200 מגה-בייט ויותר – 16 ג'יגה-בייט כבר לא נשמע כל כך הרבה, וחבל שאין אופציה אחרת, במיוחד שמדובר בטאבלט שמתאים לשימוש עבור תא משפחתי שמכיל יותר מבן-אדם אחד ויחיד. ואולי הכוונה שלא נחזיק אותו יותר משנה או משהו כזה עד לטאבלט הבא שלנו?

החטא השני, חטא שלא יבוא על עונשו ככל הנראה, הוא שימוש בחיבור קנייני לצורך חיבור כבל ה-USB 2.0 של הטאבלט הזה. מי יודע מדוע ולמה החליטה סמסונג ללבוש תחפושת של אפל (Apple), אולי? מדוע אי אפשר היה לצייד את הטאבלט הזה, שהוא באמת נחמד, ביציאת USB סטנדרטית כמו החכמופונים שסמסונג מוכרת בשוק? הרי כבלים ליציאת miniUSB באמת שלא חסר היום באף בית, אבל מה יקרה אם הכבל הקנייני ייעלם? צריך יהיה לרכוש אותו בסמסמונג תמורת כך וכך? מבין שורות אלו עולה התקווה שזו לא הסיבה ושסמסונג ירדו מהשטות הזו מהר.

ועוד תלונה מתייחסת לרמקולים. הם ממוקמים היטב למטה, אי אפשר "להשתיק" אותם אם מניחים את הטאבלט על גבו, אבל הם קטנים, חלשים וזה ממש לא מתאים לטאבלט שמטרתו להיות טאבלט מדיה משפחתי. לא היה עדיף קצת לחזק אותם גם על חשובן כמה גרמים ועוד מילימטר בעובי? כנראה שכן, גם אם איננו יכולים לעמוד בנעליהם.

טכני, וקצר: כמו אחיו הגדול יותר, אבל לא כמו האחים בגודל 7 אינץ' ששימשו את סמסונג לכניסה לשוק הטאבלטים, מבוסס ה-GT-P7300 (כן, זה השם "הרשמי" של הטאבלט לבן הגב הזה) על מעבד Tegra 2 של Nvidia מה שאומר שהוא כפול ליבה, זה אחד, ושהמהירות המרבית שלו היא 1 ג'יגה-הרץ והמינימלית היא משהו כמו 216 מגה-הרץ, וזה שתיים. אפשר להיכנס לעוד פרטים, כמו הארכיטקטורה של המעבד, מהירות ערוצי הזיכרון ועוד, אבל נחסוך לכם את הטכנולוגיה היבשה הזו

הדגם שנשלח לבדיקת TGspot כלל 1 ג'יגה-בייט זיכרון עבודה כללי ו-16 ג'יגה-בייט מקום אחסון.

המסך הוא מסך TFT שמספק רזולוציה של 1,280×800 פיקסלים, וזה מכובד למדי במיוחד אם תיקחו בחשבון את העובדה הבאה: זו גם הרזולוציה שמציע ה-Galaxy Tab 10.1 ולמעשה רוב הטאבלטים שנמצאים כיום בשוק, החדשים ביניהם לפחות, עם מסכים בגודל של כ-10 אינץ', פחות או יותר. עכשיו, את אותה רזולוציה מציעים במסך קטן יותר. מה המסקנה? יחס פיקסלים לאינץ' הרבה יותר טוב לטובת הקטן שבחבורה.

וזו בפירוש אחת הנקודות החזקות ביותר של הטאבלט הזה. אז אולי זה לא מסך Retina, אבל התצוגה לא פחות ממרהיבה. התמונה בהירה, הניגודיות טובה, ושעתוק הצבעים פשוט מוצלח. פשוט כיף לצפות בתמונות ולראות סרטונים בטאבלט הזה, וכן, גם לשחק. עם זאת, מסך המגע לא עומד בסטנדרטים הללו עד הסוף. לפעמים יש הרגשה שמחמיצים לחיצה כאן ושם. כלומר: לוחצים ולא ממש קורה מה שרוצים. עם זאת זה קורה לעיתים נדירות בלבד, וגם אז קשה לקבוע אם זה בגלל שהמסך לא קלט את הלחיצה או שבדיוק היה איזשהו עומס שגרם למעבד לקבל את ההוראה מאוחר ממה שצפוי, אם בכלל.

המצלמה הראשית, האחורית, היא באיכות של 3.15 מגה פיקסלים וזה אומר שהיא יכולה לצלם באיכות מרבית של 2,048×1,536 פיקסלים. בעצם, אין ממש אפשרויות בחירה, זה או זה או 1,024×768 בלבד. אל המצלמה וביצועיה נחזור בהמשך.

ממשק ה-TouchWiz של סמסונג מעל גרסה 3.2 של אנדרואיד - שילוב לא רעממשק ועבודה: ה-GT-P7300 מגיע עם גרסה 3.2 של אנדרואיד עם "תלבושת" ה-Touch Wiz – השכבה שמלבישה סמסונג על הטאבלטים שלה, רק שבמקרה של גרסת ה-8.9 מול ה-10.1 זה גם נראה קצת מתאים יותר. רגע, למה אומרים זאת בסקירה הנוכחית? מכיוון שאם עקבתם עד כאן כבר בטח הבחנתם שקו המחשבה בסקירה הזו הוא שמדובר בטאבלט הכי מהנה ומשפחתי שבדקנו בתקופה האחרונה, ובטאבלט כזה הצבעים הבהירים של ה-Touch Wiz מאוד מתאימים. אתם יודעים מה – לפחות מאוד לא מפריעים. היישומונים הקטנים שמופיעים ברקע שלוחצים על החץ כלפי מעלה בפס הממשק התחתון באמת יכולים לחסוך לחיצות למי שמתרגל להשתמש בהם, וגם אם היישומים שסמסונג מציעה בהחלט ניתנים להחלפה בידי אחרים מקצועיים יותר – ואתם יודעים מה, גם אם רוצים להסתפק בבסיס של אנדרואיד זה בהחלט מספק, הם בשורה התחתונה לא רעים, קלים לשימוש ומשתלבים יפה מאוד באווירה הכוללת של השימושיות.

ממשק או לא ממשק, מה שחשוב בסופו של דבר הוא יכולת ההגבה של המכשיר, וה-Galaxy Tab 8.9 בהחלט עומד יפה במשימה הזו, מעבר כמובן למה שהזכרנו לעיל לגבי איבוד הלחיצות פה ושם. המעבד של Nvidia עם היכולות הגרפיות שלו בהחלט מנצל את שתי הליבות שלו כדי לספק מהירות עבודה שלא מביישת אף טאבלט בשוק, ומעבר לכך. כל המעברים מבוצעים באופן חלק ונקי, וגם כשהעמסנו קשות על הטאבלט – שילבנו מספר הורדות מה-Market עם עבודה של תוכנת ועם הרצה של משחק – הרגשנו במקרה הרע בקצת גמגומים בזמן שניסינו לעבור בין היישומים הפתוחים, אבל שום דבר שצריך לכתוב עליו בזעם הביתה.

סבלנות מצלמים פה: אם קראתם את הביקורת על גרסת ה-10.1 של ה-Galaxy Tab זוכרים אולי את ההתייחסות לאיטיות המצלמה של הטאבלט הזה של סמסונג. ובכן, קצת יותר מאינץ' פחות, ושום דבר לא ממש השתנה במהירות העבודה של המצלמה. מתוך ניסיון די ממושך אפשר לומר בהחלט שזו בעיה אם צריך לצלם במהירות: מרגע הלחיצה עד רגע התגובה יש הרגשה כאילו עוברות כמה שניות טובות, וביותר ממקרה אחד של צילום ילדים ו/או חיות התמונה הרצויה פוספסה בגלל תזוזה מאוחרת של מושא הצילום.

מעבר לכך, כאילו ואולי בכוונה מתוך הכרה שטאבלט אינו מכשיר שמיועד בסופו של דבר לשמש כמצלמה אמיתית, המצלמה האחורית, כפי שהזכרנו לעיל, אינה איכותית במיוחד ולא רק בהיבט של הרזולוציה המרבית שהיא יכולה להציע. היא אמנם מצוידת במבזק לד צמוד, אבל איכות התמונות, אם משה שמעניין המצלמים הוא באמת איכות התמונות, אינה ממש מרשימה, גם באור יום.

זה בא לידי ביטוי בעיקר ב-"שריפת" תמונות בצילום מול רקעים בהירים מול שמיים, לדוגמה. הרקע הבהיר משתלט על התמונה כגוש אחד, מסתיר פרטים ובעצם מאחד גוש שלם לכדי משהו יחיד. במספר קטן מאוד של התמונות הבחנו גם במעט עיוותים כרומטיים שהופיעו בקו העליון של התמונה בו היה נקודת הממשק בין מושא הצילום לשמיים.

הצבעים שמציע הטאבלט איכותיים, אבל לא בזמן צילום. למרות הניגודיות הטובה, שבאה לביטוי באבחנה הטובה בין הגוונים של צבעים דומים, הצבעים נראו קצת דהויים בתוצאה הסופית. בצילומים בתוך הבית רמת הגרעיניות הייתה בינונית עד גבוהה גם באור יום, וכשהשתמשנו במבזק בשעות הערביים, כשעוד לא חשוך לחלוטין, האור של המבזק הופיע לנו בחלק מהתמונות כשחזר מהקירות ובשורה התחתונה: הטאבלט הזה, ואפילו גם הטאבלט הזה, לא מיועד לצילום, וזה נכון גם לגבי סרטים, כשבמקרה שלהם, למרות שהטאבלט מסוגל להציג סרטים באיכות HD מלאה, בצילום המקסימום הוא 720p.

ביצועים כלליים: ההבדלים בין תוצאות הבדיקות של גרסת ה-10.1 אינץ' לגרסת ה-8.9 אינץ' של ה-Samsung Galaxy Tab אינן משמעותיים, והסיבה לכך ברורה: כמעט בדיוק אותת תצורה להוציא דברים פיזיים כמו גודל מסך והגודל הכולל של המכשיר (מידות ומשקל). ובכל זאת, בשוליים נראה שה-10.1 מעט יותר חזק. כך, לדוגמה, במבחן Quadrant Standard Edition ה-GT-P7300 חילץ 2,211 נקודות מול ה-2,255 של האח הגדול, ותחת Antutu הפער אף היה גדול יותר 4,999 מול 4,099 לטובת מסך ה-10.1 אינץ'. עם זאת, כמו שכבר הזכרנו לעיל, ההרגשה של העבודה עם הטאבלט פשוט טובה ומהנה בדרך כלל.

מבחינת זמן עבודה, הטאבלט בהחלט עושה את העבודה הנדרשת ממנו. עם סוללה בנפח של 6,100mAh הצלחנו לחלץ ממנו במבחן הסוללה זמן עבודה מרשים בהחלט: 11 דקות מעבר לשבע שעות עבודה, או 431 דקות, וזה בהחלט מרשים במבחן שמעמיס היטב את המערכת.

סקירת וידאו של הטאבלט

על מחירים וסיכומים שנובעים מכך: ה-Galaxy Tab 8.9 נמכר ברשת אורנג', אתם יושבים טוב? כי אם לא – תשבו. 99 ש"ח X 36 תשלומים מה שאומר 3,564 ש"ח, וזה אומר שכנראה רובכם פשוט לא תרכשו את הטאבלט הזה. בחיפושים לא מצאנו אותו בשוק החופשי, כך שאנחנו לא יכולים לתת לכם מחיר נמוך יותר, ובמחיר כזה – עם כל הכבוד לכיף, לנוחות, להנאה הצרופה שמקנה הטאבלט הזה בעת השימוש בו, ועם כל הכבוד למראה המרהיב שלו, לזמן העבודה המרשים ולעיצוב הדקיק של – קצת קשה להמליץ עליו וזה מוריד, לפחות מבחינתנו, ציון אחד שלם, וחבל שכך.

תצורה מכשיר נבדק: מערכת הפעלה – Android 3.2 * מעבד – Nvidia Tegra 2, 1 ג'יגה-הרץ * זיכרון עבודה – 1 ג'יגה-בייט * זיכרון אחסון – 16 ג'יגה-בייט  * תצוגה: מסך TFT, 8.9 אינץ' * רזולוציה – 1,280×800 * מצלמות – אחורית 3.15 מגה-פיקסלים (כולל מבזק), קדמית 2 מגה-פיקסלים * קישוריות – WiFi 802.11n (דו ערוצי), בלוטות' 3.0, סלולארי דור 3.5, A-GPS * חיבורים – אוזניות (3.5 מ"מ), USB (חיבור 30 פין קנייני) * מידות: 230.9×157.8×8.9 מ"מ * משקל: 465 גרם