Forspoken, משחק ה-RPG האחרון מבית סקוואר אניקס (Square Enix), מציג עלילה שלמעשה נשמעת די מוכרת: יתומה חסרת כל נשאבת באמצעות קסם לעולם מהאגדות ומגלה שהיא צריכה לעזור למקומיים להפטר מהרוע שאופף אותם, וזאת לצד הניסיונות שלה למצוא את הדרך לחזור הביתה. אם העלילה הזו נשמעת לכם נדושה ומשעממת כנראה שאתם לא תהנו מהסיפור שמוביל את העלילה, אבל מצד שני מערכת הלחיצה והקרבות של Forspoken בהחלט יכולה להפיג את השעמום.
ברוכה הבאה לאת׳יה, פריי
המשחק מספר את סיפורה של פריי הולנד, נערה מניו יורק שנשאבת אל ממלכת את׳יה (Athia) ומתעוררת שם כשלידה צמיד קסום שיכול לדבר, אותו היא מכנה ׳קאף׳. בעודה מבולבלת פריי מתחילה לחקור את המקום אליו הגיעה, ואז היא מעלה שהיא התקווה האחרונה של המקומיים להפטר מהרוע שהשתלט על ממלכתם. פריי נחושה לחזור הביתה אך מגלה אמפתיה כלפי המקומיים ומבינה שעליה לעזור להם. פריי משוחקת ומדובבת בצורה מעולה, וכך גם הצמיד שלידה שמלווה אותה לאורך המסע, אם כי היא דמות דיי משעממת ושטחית. גם מערכת היחסים בינה לבין הצמיד, שהתחילה בצורה קרה וחשדנית, נשארת בגישה הזו לאורך המסע וגורמת למשחק להשמע כמו ריב ארוך בין בני זוג.
המקום אליו פריי נשאבה, את׳יה, הוא בדיוק ‘הממלכה הקסומה’ לה מצפים בסוג המשחקים הזה. יש בו יערות ומדבריות, לצד אגמים גדולים וערים מאוכלסות. כל המקומות הללו מעניקים הרגשה של מקומות גדולים, והם נראים נפלא, אבל הם די ריקים ומשעממים. בדרך כלל במשחקי RPG, מעבר למטרה הראשית שהיא הקו המניע של העלילה, בדרך עוצרים בעוד מספר מקומות ובודקים דברים שמתרחשים בעולם, שלא לומר שזה מוביל למשימות צדדיות.
לא כך המצב באת׳יה. מעטים הם הדברים ששווה לעצור ולהתעכב בגללם. העולם מרגיש די ריק, בעיקר ביחס למשחק תפקידים שמציע עולם כה גדול ויפה. מעבר לסיפור הראשי, שגם הוא כשלעצמו קצר יחסית למשחקים אחרים בז׳אנר, ישנן משימות צד מחזוריות ומשעממות שכוללות לא הרבה מעבר להגעה למקום מסויים וחיסול קבוצת אויבים.
סיפור בנאלי
כפי שכנראה כבר הבנתם מהפסקה לעיל, העלילה הראשית של Forspoken היא בין העלילות היותר בנאליות ומשעממות במשחקי מחשב לאחרונה. הדיאלוגים קלישאתיים, ההתפתחות צפויה, וכל שיחה עם דמויות מהעולם מסתכמת בכמה משפטים וכמה תנועות מצלמה. לעיתים השחקן יוכל לבחור מה פריי תגיד, אבל ההשפעה של הבחירות על העלילה היא אפסית. בנוסף לכך, פריי היא דמות שקשה להתחבר אליה. ממבט ראשון היא מצטיירת כנערה מתבגרת וטרחנית, וזה יכול היה להיות בסדר אילו הייתה עוברת תהליך ומשתנה – אבל זה לא קורה. הדיאלוגים שלה עם הצמיד שהיא עונדת – בכפייה, אם לשפוט לפי הטון שלה – משעשעים רק לעיתים רחוקות ומערבים שפה נמוכה בכמות גדולה יותר ממה שהיינו מצפים.
פארקור
על אף היותה משעממת, את׳יה של Forspoken היא ממלכה גדולה ויפהפייה, ומערכת התנועה במשחק מאפשרת לנו לחוות אותה בצורה כיפית ומהירה. אמנם אין סוסים שאפשר לרכב עליהם, אבל הקסמים שהוענקו לפריי כשהגיעה לעולם מקנים לה את האפשרות לרוץ מהר, לטפס על צוקים ולקפוץ לגבהים, בצורה זורמת וקלה להבנה. גם מערכת הקרב, שמבוססת על ארבעת היסודות – אש, אוויר, מים ואדמה – מאוד מגוונת ויש מערכת שיפורים רחבה שמאפשרת להוציא ממנה עוד.
מערכת הקרב אמנם קצת מורכבת בתחילה ודורשת מהשחקן לבחור בין הרבה סוגי מתקפות עבור כל אלמנט, אבל כשמתרגלים למערכת ומשפרים אותה, כל מפגש עם אוייבים לאחר מכן הוא עוד יותר מהנה. מערכת התנועה והקרב הופכות טובות יותר בזכות תמיכה בשלט של –PlayStation 5, והמשחק שומר באופן דיי יציב על קצב תצוגה של 60 פריימים/לשנייה במצב ביצועים גם כשהתנועה מהירה והמסך עמוס באפקטים.
אכזבה?
Forspoken הוא משחק בינוני וממוצע, והמלצה עליו תלויה בשחקן שישחק אותו. אלו המחפשים סיפור ארוך, עמוק ובלתי צפוי עם התפתחויות ודמויות ששווה לזכור כנראה שלא ימצאו כאן את מבוקשם.
אבל שחקנים שאוהבים מערכת קרב מגוונת ומשחקיות מהירה וזורמת יהנו ממה שיש ל-Forspoken להציע. בכל מקרה, כנראה שהוא לא יהיה הלהיט הגדול שסקוור אניקס ציפו לו.
את המשחק Forspoken שיחקנו בקונסולת PlayStation 5. הוא משווק בארץ על ידי עדלי יונייטד וזמין בגרסת הקונוסולות של סוני (Sony) ולמחשב האישי.