מעריצי DIRT הותיקים ודאי זוכרים את האווירה הקלילה שאפפה את המשחקים הראשונים של הסדרה, עד שאלו הפכו לסימולטורים של מירוצי ראלי בכותרים האחרונים. DIRT 4, וגם DIRT Rally 1 ו-DIRT Rally 2, היו משחקים שהרחיקו את אלו שאהבו את המשחקים הישנים יותר וגם שחקנים שמעדיפים מרוצים קלילים ומשכו אליהם שחקנים שאוהבים את הריאליזם שבמרוצי ראלי, על כל גווניו. DIRT 5 נוטש את כל אלו לטובת משחק חדש עם תחושות מוכרות, אך אולי זה לא בהרכח רע.
יש עפר ויש עפר
על אף ש-DIRT 5 חולק את אותו השם עם קודמו, כל קשר בינו לבין DIRT 4 הוא מקרי בהחלט. במשחקים האחרונים של הסדרה היה נדרש לבנות קריירה של נהג ראלי, כולל אליפויות ונהג משנה שיושב לצידנו ונותן הוראות הכוונה. בנוסף לכך, גם סוגי המירוצים היו מאוד שונים, ורובם היו מדידת זמן במקצים מנקודה A לנקודה B בדומה לראלי אמיתי, עם תנאים קשים, מספר התחלות מחדש (restart) מוגבל וכולי. כל אלו נעשו כדי לתת לשחקן תחושה של קריירת ראלי אמיתית
אלא שב-DIRT 5 נראה שכל אלו נזנחו לטובת קריירת ראלי קלילה הרבה יותר: אין יותר מקצים מבוססי זמן שבהם זה רק הנהג נגד המסלול, אלא ממש מירוצים נגד מתחרים נוספים. סוגי העפר מגוונים וכוללים עפר קל, בוץ, שלג ואף קרח, ובכל אחד מהם, במיוחד בקרח, מורגשת שונות בשליטה ברכב. בפעם הראשונה בסדרה מתווספים גם מזגי-אוויר קיצוניים יותר, כגון סופות שלגים, סופות ברקים וסופות חול שנראים מעולה ומשנים את מהות המירוץ. מדובר בשינוי מבורך עבור אלו שמאסו בריאליזם ובקושי שבקריירות במשחקי הסדרה הקודמים. בנוסף לכך, DIRT 5 נוקט בגישה הקלילה כבר מההתחלה ומציג מצב קריירה סטנדרטי בו צריך להשלים אירועים כדי להתקדם ועושה שימוש במונולוגים קלילים וציניים כדי להפוך את החוויה הכללית לעוד יותר קלילה ומשעשעת, וזה נעשה בטעם טוב שמשאיר חיוך ולא מרגיש מאולץ או נמאס.
להחליק בקלות
כבר בתחילת המרוץ הראשון מצאנו את עצמנו מצליחים להשתלט על הרכב ואף לבצע כמה פניות והחלקות יפות, שכדי להגיע אליהן במשחקים היותר כבדים של הסדרה נדרשים שעות של אימונים. השליטה ברכב היא קלילה וסלחנית, אולי אפילו סלחנית מידיי, אם כי אפשר להקשות אותה דרך ההגדרות ולכבות כל מיני עזרים למיניהם, כמו מערכת ABS או בקרת משיכה. השליטה ברכב מעולה עבור שחקנים חדשים שמנסים להתרגל, ושחקנים שמנוסים במשחקי מרוצים ארקיידים ימצאו עצמם בבית מיד, ואף יעלו את רמת הקושי תוך זמן קצר. המשטחים המגוונים עליהם ננהג ירגישו שונים אחד מהשני ויתנו לכל מירוץ חוויה ייחודית, בעיקר במרוצים שמתרחשים על פני שכבה של קרח.
עולם סגור אך מגוון
בהתחשב בעובדה ש-DIRT 5 זנח את המקצים מבוססי הזמן של קודמיו, החזרה למירוצים במסלול סגור צריכה להוכיח את עצמה על מנת להתחרות במשחקי עולם פתוח, כגון Need for Speed או Forza Horizon, שם יש אינספור אפשרויות למסלולים שונים. נראה ש-DIRT 5 עומד בחובת ההוכחה בגבורה, ומציג מגוון רחב של מירוצים. פרט למירוצים סטנדרטיים של הקפות או מירוצים מנקודה לנקודה, DIRT 5 מציג מספר מצבים מסקרנים שלא נראו בסדרה, כגון Rock Bouncer, מצב שבו נקבל רכבים עם גלגלים ענקיים ומתלים קופצניים ונצטרך לנהוג בשטחי קשים מאוד כגון עליות חדות, סלעים ועוד.
נוסיף לכך את המירוצים שמשלבים עפר ואספלט (Rally Cross), מירוצים לאורך ההסטוריה של הראלי (זה לא באמת משחק DIRT בלי ראלי משנות ה-80), ואת מסלולי הפעלולים (gymkhana) שחוזרים ממשחקי העבר, ומגלים שעל אף ש-DIRT 5 הוא אינו משחק עולם פתוח, הוא צבעוני ומגוון מאוד. עם מגוון מצבי משחק, מקומות שונים ברחבי העולם ותנאי שטח שונים, כמעט כל מירוץ מרגיש שונה ממשנהו.
מעבר למירוצים
אחד הדברים היותר טובים ב-DIRT 5 זה העובדה שיש בו יותר ממירוצים. אמנם אין עולם פתוח כך שאין מצלמות מהירות ושיאים לשבור, אבל יש פעילויות נוספות שהן מעבר לסיבוב תחרותי. ראשית, לכל מירוץ מתווספות כמה משימות צד שהשלמתן תניב תוספת של נקודות וכסף. מדובר במשימות שהן ברובן קלות וסביר להניח שהשחקן הממוצע ישלים אותן מבלי לשים לב, אך חלקן קצת יותר מאתגרות ובהחלט יכולות לגרום לשחקנים לחזור אל המירוץ במטרה להשלים אותן.
מעבר לכך, חוזר ממשחקי העבר מצב ה-gymkhana בו נמצאים במעין מסלול אתגרים שם אנו צריכים לבחור אילו פעלולים לבצע, בזמן קצוב, ולעבור רף מסויים של נקודות. בנוסף לכך, נמצא גם ה-Playground, מגרש גדול וריק בו אפשר להרכיב מסלול מותאם אישית מתוך מספר גדול מאוד של רכיבים, ואפשר גם לשחק במסלולים של אחרים ולדרג אותם.
על אף שבחנו את המשחק לפני ההשקה מצאנו מספר גדול יחסית של מסלולים שהכינו שחקנים נוספים, שהראו עד כמה מגוון המצב החדש וכמה סוגי מסלולים שונים ניתן לבנות ממנו. לכל מסלול שעולה לרשת מוצמדת טבלת מובילים שסיימו אותו בזמן הקצר ביותר או עם כמות הנקודות המירבית, דבר שמוסיף רובד נוסף לתחרותיות.
נציין שאת מצב ריבוי המשתתפים לא יצא לנו לבחון בשל מחסור בשחקנים לפני ההשקה, אם כי מצאנו שם שני מצבי משחק שונים: מירוצים ומשחקים (מה שמכונה party games), בהם ניתן לשחק במגוון רחב של משחקים מבוססי מטרות שונות כמו גניבת דגלים, שמירה על הכתר וכו’. נציין גם את העובדה ש-DIRT 5 תומך במשחק על מסך מפוצל, כך שניתן לשחק גם עם חבר או בן משפחה שיושב על הספה לידינו, אופציה שכמעט ונעלמה מן העולם.
היצע מכוניות מצומצם
עקב האכילס של משחקי הסדרה היה ונשאר היצע מכוניות מצומצם. יחסית למשחקי Forza או Need for Speed (או אפילו Grid של אותה המפתחת), היצע המכוניות יחסית קטן – רק כמה מכוניות מכל קטגוריה. גם ההבלים בין המכוניות הם לא כל כך גדולים: כל מכונית נמדדת בשני מישורים בלבד – ביצועים ואחיזת כביש. ישנם פרמטרים כמו מומנט ומשקל אך הם בקושי משפיעים, אם כי ההבדל בין הנעה אחורית להנעה של כל ארבעת הגלגלים מורגש. המשחק מעודד החלפת מכוניות לעיתים, כאשר בעת העלאת רמת הקושי חלק מהשחקנים ירגישו שהמכונית שלהם “לא סוחבת” ויצטרכו לקנות חדשה. החסרון הבולט ביותר של המשחק, מעבר למוסך המצומצם, הוא מספר מצומצם מאוד, כמעט אפסי, של אפשרויות להתאמה אישית של הרכבים. אמנם יש מערכת ליצירת צורות וציורים לרכב שמאפשרות לשנות את החיצוניות שלו בלבד, אך שדרוג של רכיבים פנימיים וחיצוניים – אין כאן. שחקנים שאוהבים לקחת רכב ולרדת לקרביים עם שיפוצים ושינויים יתאכזבו לגלות ש-DIRT 5 לא מציע כלום בגזרה הזו.
גראפיקה ומודל נזק – צריכים תיקון
בשונה ממשחקים אחרים בז’אנר, ל-DIRT 5 אין מודל נזק בכלל. מעבר לכמה מכות בשלדה וכמה שריטות, לרכב לא יקרה הרבה גם אם נתקע בקיר במהירות של 200 קמ”ש. במשחק שמתיימר להראות את היכולות של קונסולות הדור הבא היינו מצפים לראות מודל נזק עם זכוכיות עפות ומכוניות נמעכות בהילוך איטי.
אם כבר בגראפיקה עסקינן, DIRT 5 נראה טוב אם כי ניכר על הגרסא ל-Xbox One עליה שחקנו שהגענו לסוף הדור הנוכחי של הקונסולות. המשחק רץ בצורה יחסית חלקה, אם כי ראויה לציון העובדה שהמשחק נותן אפשרות בחירה בין מצב של גראפיקה גבוהה על 30 פריימים לשנייה לבין גראפיקה “ירודה” על 60 פריימים לשנייה גם בדור הקונסולות הנוכחי, דבר שלא נראה בכל משחק. על אף שהמשחק נראה סביר על דור הקונסולות הנוכחי המזדקן ישנה קפיצה משמעותית בגראפיקה לדור הבא, כאשר המשחק נראה יותר טוב ורץ ברזולוצית 4K ובקצב פריימים גבוה יותר.
הדור הבא כבר כאן
ניכר ש-DIRT 5 עושה מאמצים רבים להכנס למועדון האקסקלוסיבי של המשחקים שבעלי הקונסולות החדשות משוויצים איתם ב-Xbox Series X או ב-PlayStation 5 החדשה שלהם. הוא קליל, מהיר, נראה טוב (בעיקר בדור הבא), ובזכות שליטה קלילה וזורמת ועקומת למידה קטנה ביותר הוא יעבוד מצויין גם עבור החבר המתפעל וגישת ה-“תביא תביא סיבוב”. קונסולות הדור הבא לא יוכלו להתגבר על מודל הנזק הלוקה בחסר והמוסך המצומצם כך ש-DIRT 5 הוא אינו משחק מושלם וספק אם היה משחק מיוחד או בולט אם היה יוצא לפני שנתיים, אך העובדה שהוא קורץ מאוד כמשחק התחלתי לדור הבא מוסיפה לו כמה נקודות על שיווק טוב ותזמון מעולה.
DIRT 5 הוא משחק המירוצים הראשון לדור הקונסולות הבא, ועם התחלה כזו כנראה שאנחנו בכיוון הנכון.
"מו פאווה בבה"
קורעים החברה של דונאטס
תודה רבה על הסיקור בהחלט משחק שאני מתעניין בו וע"פ הסיקור לא בטוח שאני יקנה אותו