הלילה אושרו תקנות המעקב החדשות במסגרת מצב החירום עליו הכריז ראש הממשלה לצורך מאבק בנגיף הקורונה (Coronavirus). בין היתר יתאפשר לרשויות החוק להפעיל כלים דיגיטליים לצורך מעקב אחר אזרחים במדינה. מה זה אומר והאם אכן יש סיבה לדאגה?
התקנות החדשות יאפשרו לשירות הביטחון הכללי (שב”כ) והמשטרה להפעיל טכנולוגיית איתור סלולרית על חולי קורונה מאומתים והמסלול אותם עשו עד שנכנסו לבידוד או שהוכנסו לאשפוז בבית חולים. אולם זה לא מסתיים בכך. האיתור יאפשר לאתר אזרחים ששהו באותו מקום ובאותו זמן יחד עם החולה עד 14 יום לפני שאובחן ככזה, ולדרוש מהם להגיע לבדיקה.
מלבד השימוש באיכון הסלולרי יוכלו הרשויות לקבל מידע טכנולוגי, למעט תוכן שיחות ו/או הודעות, ללא צורך בצו בית משפט ייעודי כדי לגשת למידע כזה. עם זאת, בתקנה נכתב כי “השירות יעשה שימוש במידע הטכנולוגי ובתוצריו רק לתכלית האמורה בתקנות שעת חירום אלה, ובתום תקופת תוקפן המידע יימחק”. משמע, כי ההרשאה לאיכון סלולרי ניתנת לתקופה מוגבלת וכי משרד הבריאות נדרש למחוק את המידע עד 60 יום אחרי סיום תקופת תקנות החירום.
מעקב אחר אזרחים
החשש של הציבור הוא ברור. מדובר במעקב כמעט בלתי מוגבל של הרשויות אחר האזרחים וחדירה לפרטיות באופן חסר תקדים. כלומר, גם אם רק הייתם בקרבה של חולה קורונה, לדוגמה בחנות סמוכה, סביר כי הרשויות יוכלו לדעת את זה ולהחליט האם יש צורך להתעמק בפרטים שלכם לעומק ולנתר את שאר המסלול שלכם במהלך השבועיים האחרונים.
בשירות הביטחון הכללי אמרו כי “הסיוע הטכנולוגי שנתבקש השב”כ לספק למשרד הבריאות, נועד לתכלית אחת בלבד- הצלת חיי אדם.” ראש השב”כ נדב ארגמן אמר כי “כראש שירות הביטחון הכללי, אני מבקש להבהיר כי רגישות העניין ברורה לי היטב ועל-כן הוריתי כי רק קבוצה מצומצמת מאוד של אנשי שירות תעסוק בנושא וכן כי המידע לא ישמר במאגרי השב”כ”.
גם אם מדובר בניסיון לאיתור חולים פוטנציאלים, עדיין מדובר ביכולת בלתי מוגבלת לעקוב אחר מיקום האזרחים בכל זמן ובכל מקום בלי שום סייגים. זו הדאגה העיקרית ונשאלת השאלה האם חדירה חמורה שכזו לפרטיות מצדיקה את המצב.
זה אכן נושא מורכב ואם הם רוצים הם יכולים לעשות הכל, אבל זה דורש הקצאת משאבים גדולה מאוד וכנראה שגם לא הכרחית כרגע. קל מאוד לדעת את המיקום באמצעות איכון סלולרי וזה מה שהם עושים כרגע. אם הם יעמדו במגבלות שהתקנות ציינו וראש השב”כ אמר – אז לדעתי זה מהלך נכון כדי לצמצם את המגפה. אני כולי תקווה שזה באמת מה שיקרה.
יש 2 קווים אדומים שהם הבעיה האמיתית במעקב הדיגיטלי:
1.סיסמאות שמתחברים איתן באתרים ובאפליקציות
2.קבצים שמורים בטלפון ובכרטיס החיצוני
כל עוד לא מתייחסים ל-2 הדברים האלו – יש לי חשש שיש להם גישה לזה.
ואין לזה שום קשר למניעת קורונה.
שוחחתי היום עם נציג חברת הסלולר שלי (לא משנה איזו) ושאלתי אותו איזה מידע יכולים לקבל בשב”כ עם הסמכות שנתנו להם: האם מדובר גם בסיסמאות ובקבצים – הוא אמר שהוא לא יודע ושבגדול הם יכולים לעשות הכל.
כמובן שלנציגי החברה הסלולרית אין גישה בעצמם לסיסמאות ולקבצים בטלפון.
אבל הם גובים את הכסף בשביל לתת לנו שירות שבגדול השב”כ ואף המשטרה מקבלים יד חופשית למידע שלנו ואנחנו אפילו לא יודעים.
זוכרים את הדס שטייף שגנבה את הטלפון של אפי נווה ודרך פורץ חדרו לטלפון שלו? זה קורה בפועל עכשיו רק שזה מבוצע מרחוק בזמן שהטלפון שלנו בכיס או בטעינה. זה חמור. אני שוקל להעביר את כל המידע לדיסק קשיח חיצוני מוצפן ולמחוק הכל מהטלפון – ולחזור להשתמש בטלפון דור 2.
מבחינה פוליטית אני הצבעתי ואמשיך להצביע מחל = הליכוד בראשות נתניהו.