אחד הביטויים החביבים של מבקרי מחשבים מעבר לים, ובשוק האמריקאי בעיקר, הוא Road Warior (לוחם דרכים). בדרך כלל, כשמזכירים מחשב כזה מתכוונים לומר שעיקר כוחו הוא זמן העבודה שלו, כלומר כמה זמן הוא יכול לשנס את המותניים החשמליות שלו ולשרת את המשתמש לאורך הדרך בה הוא נוסע, מבלי לדרוש טעינה מחדש. כיום 6 שעות לפחות, אחרת ייתכן מאוד שתשמע בשקט נחרת זלזול.

אבל הנה מגיע מחשב שלועג במקצת להגדרה הזו, וכמו ווין דיזל ברוב סרטיו ומל גיבסון בסדרת סרטי "מקס הזועם", הוא בועט קדימה עם חזה נפוח בגאווה ואומר אני פה הגבר, אני כאן לוחם הדרכים האמיתי. סליחה, המחשב.

ה-Latitude E6520 של דל ( Dell) הוא אחד המחשבים הקשוחים והקשיחים והכי מוכנים לכל גחמה של משתמש שתמצאו כיום בשוק. הוא מוותר על כל גינוני התחנחנות האפשריים למשתמש הפוטנציאלי: הוא מציע מסך 15.4 אינץ', הוא לא דק, הוא לא קל ואפילו כבד מאוד, והוא גם לא מציע שעות עבודה אין סופיות (במבחן הפרודוקטיביות של MobileMark 2007 מבית BaPCO הוא הגיע ל-222 דקות שהן 3:42 שעות עבודה, וכל זאת עם סוללה בת 4 תאים בלבד).

אבל הוא מציע אפשרות לעבוד בכל תנוחה כמעט: הוא מצויד בלא פחות משלוש מערכות שליטה: משטח שליטה קטן יחסית שממוקם במרכז המקלדת הרגילה (מימין לה גם מקלדת מספרית כנהוג כיום בכל מחשב עם מסך 15 אינץ' ומעלה, משום מה) עם שני כפתורי עכבר מעט שקועים ומאוד נוחים לשימוש שנמצאים מתחתיו; מערכת שמבוססת על ידית שליטה כמו שמוצאים ברוב המחשבים העסקיים של דל וגם של לנובו (Lenovo) עם שלושה כפתורים שממוקמים בבסיס המקלדת, וזו מערכת שמי שלא רגיל אליה זקוק לתרגול כדי להשתמש בה בנוחות; והמערכת השלישית היא הכיפית מכולם: מסך מגע שתומך במחוות של שתי אצבעות, מסך שמתגלה עד מהרה כמדויק מאוד ומגיב היטב לכל גחמת מגע שהוא תומך בה. אחרי תרגול קצר אפשר גם לשלוף בקלילות את המקלדת הווירטואלית שמסתתרת לה בצד ולהקליד במהירות סבירה.

בשביל מה צריך שלוש מערכות? כי "לוחם דרכים" אמיתי רוצה לעבוד עם המחשב שלו בכל מקום שהוא רוצה. ניסיתם פעם לתפעל ברצינות מחשב במטוס אל על בו כל סנטימטר פנוי אפשרי מזמין לצקת בו שורת מושבים? אם במקרה של המחשב הזה ניתן להניחו בזווית נוחה יחסית ולהשתמש רק במסך המגע. וזו רק דוגמה כמובן.

סיבוב מסביב: אבל הקשיחות המבנית של המחשב הזה היא זו שמשכה אותנו אל הביטוי "לוחם דרכים". ההתאמה של ה-E6250 לכל מצב עבודה כמעט נובעת קודם כל מהמראה המשוריין שלו. וזה לא רק מראה. המחשב מוגן חזק מאוד מכל הכיוונים, החל מהמכסה בצבע האפור הכהה שמגן באופן מצוין על המסך עצמו ומונע ממנו "התקמטות", תופעה שלא רצויה כמובן בעת שרוצים להשתמש ביכולות המגע של המסך. הצירים החזקים בוודאי תורמים גם הם למשימה הזו.

ההגנה מצוינת גם מכל הכיוונים: המקלדת אינה שוקעת ולא במילימטר גם אם אצבעות המשתמש כבדות ואלימות במיוחד. זה לא מחשב שירוץ לבכות לאמא אם הוא ייפול על הרצפה. הוא פשוט יקום ויעלה חזרה על הסוס תוך שהוא מתעלם ממה שקרה.

קרא עוד:  ושוב: דיווחים על תקלות בעדכון לחלונות 10

אזור המקלדת והשליטה, באופן קיצוני לסביבה המתכתית, ממוקם בתוך מעטפת גומי פלסטית שחורה כשאזור המקלדת תחום בתוך פס אדום. כאמור, המבנה הכללי נוח מאוד מכיוון שאמצעי השליטה ממוקמים במרכז המקלדת האלפא-ביתית, והעיצוב הכללי נאה למדי, במיוחד אם לוקחים בחשבון שמדובר במחשב גדול שכזה שמיועד לסביבה עסקית. לצד משטח השליטה הראשי נמצא גם קורא טביעות אצבע קטן, ולא, אי אפשר להשתמש בו בטעות.

סידור היציאות והמחברים מסביב קצת פחות מוצלח. בצד ימין, לצד צורב ה-DVD, ולמעשה מאחוריו קרוב יותר אל אחורי המחשב, יש שתי יציאות USB (אחת מהן משולבת עם eSATA) מאחור ( ממש מוכר בשוק הניידים של ימינו בו בדרך כלל משאירים את השטח מאחור ריק) יש את חיבור החשמל, מחבר רשת ועוד חיבור USB. מצד ימין יש כניסות התצוגה ועוד חיבור USB. מבחינת כרטיסים, חריץ ה-ExpressCard נמצא הצד שמאל, חריץ ה-SmartCard מקדימה נמצא חריץ ה-SD וכמו שאתם מבינים, לפחות מהבחינה הזו, הבלגאן חוגג. למזלו של המחשב הזה, גם ככה כשהוא נכנס לעניינים אף אחד לא ממש בודק אם הוא יפה לאחר שמבינים כמה הוא חזק וגדול.

טכנולוגיה: המחשב מבוסס על מעבד Core i 7 של אינטל (Intel), וכדי שלא יהיה לכם ספק, כן זה Sandy Bridge, אבל מאמצע הדרך בלבד. למה הכוונה? אמנם הוא שייך לדור השני, ואמנם הוא הוא מעבד שמסומן ב-i7, אבל הוא מבוסס על שתי ליבות "בלבד" (שכל ליבה יכולה לפעול בשני נימים). מצד שני, זה אחד המעבדים המהירים ביותר שיש כיום לאינטל להציע לתחום הניידים (מהירות 2.7 ג'י'גה-הרץ) ולמרות זאת, הוא מגיע עם מעטפת תרמית של 35 וואט בלבד. זה בא היטב לידי ביטוי בזמן העבודה: למרות שיש לו חורי פליטת חום גדולים למדי, לא ממש תרגישו שהוא משתמש בהם. עם כל מעטפות השריון שמקיפות את המחשב הזה, מה שיפריע לכם הוא המשקל, לא החום.

עם 4 ג"ב זיכרון במהירות 1,333 מה"ץ. וכונן קשיח שפועל במהירות של 7,200 סל"ד (עוד פוטנציאל להתחממות שלא ממש מפריע למחשב), המחשב הזה מוכן לעבודה. אמנם נפח הכונן הקשיח קצת קטן למה שאפשר למצוא ברוב הניידים בימינו (320 ג"ב) אבל מי שמכיר את דל יודע שאפשר בקלות להוסיף כסף ולקבל יותר.

עוד הצטיינות של המחשב היא בכך שהוא מציע דרכי תקשורת מלאות, כולל אפשרות להשתמש בסים של אחת מהחברות הסלולאריות כדי להבטיח חיבוריות תמידית גם במקומות הנם אי אפשר להתחבר באמצעות WiFi. אם כבר אמרנו זאת, זה המקום לציין שהאנטנות של המחשב הזה נהדרות והקליטה שלו איכותית. בבדיקה במקומות "הרגילים" שלנו צצו ברשימת התחנות כמה שלא ממש הכרנו עד היום. יחד עם תוכנות העזר שמלוות את המחשב, מטעם אינטל ודל עצמה, קל לעקוב אחר הנקודות ולהכין רשימה של תחנות קבועות לשימוש.

מצד שני לא אהבנו את העובדה שהמחשב לא מצויד ולו ביציאת USB אחת מהדור החדש. ניתן אמנם להוסיף למחשב יציאת USB 3.0, אבל מדובר בכרטיס חיצוני שעולה עוד כסף. הרגשה של חיתוך פינות? אולי. יחד עם הנפח הקטן יחסית של הכנון הקשיח, אולי מאוד.

קרא עוד:  סקירה: Jimmy JV71 - שואב נייד ועוצמתי

מבחנים: את זמן העבודה של המחשב פירטנו כבר בתחילה. אבל מה לגבי החומרה שלו, הביצועים שהם מספקים? ובכן לאורך כל הדרך הוכיח המחשב שהדור החדש של מעבדי אינטל, גם אם מדובר בשתי ליבות "בלבד", מספק עוצמה גבוהה יותר לעומת הדור הראשון של מעבדי ה-Core i. ה-E6520 זכה לציונים גבוהים בכל הבחינות הסינטטיות שהוא עבר. הוא זכה לציון מוצלח מאוד ב-PCmark Vantage (הגיע ל-6,531 נקודות), ב-PCmark 7 (הגיע ל-2,352 בבדיקה בגרסת הבייסיק) וגם בבדיקות של Cinebench 11.5 (ב-OpenGL הגיע ל-8.69 פריימים לשנייה ובבדיקות המעבד הגיע ל-2.86 נקודות. בשני המקרים מדובר בציונים גבוהים עבור מחשב שמסתפק בשבב הגרפי שמשולב במעבד).

דווקא במקרה של הכונן הקשיח קצת התאכזבנו. מכונן Segate שמסתובב במהירות של 7,200 סל"ד ציפינו לקבל קצת יותר מקצב העברה ממוצע של 64 מגה סיביות/לשנייה בבדיקת HD Tune 2.55. זה קצב יותר לכוננים בעלי סל"ד נמוך יותר (לטובים שבהם, לפחות) יותר מאשר לכוננים דומים לו. עם הנפח הקטן יחסית, זו נקודת אכזבה במבחנים. עם זאת, בתמונה הכללית זה לא גורע יותר מדי נקודות מ"הציון" הכללי של המחשב.

מסקנה: ומה הוא באמת "הציון הכללי" של ה-E6520? אם מוציאים את נקודת המשקל מהתמונה, ועבור הרבה מאוד אנשי עסקים שגם ככה מסתובבים עם תיק טרול על גלגלים זו באמת לא בעיה, מדובר במחשב שמפתיע מאוד לטובה. הוא נוח לעבודה ולהקלדה. הוא יציב וחזק, והתוספת של מסך המגע היא תוספת מפתיעה מכל הבחינות, ובעיקר מההיבט השימושי. אם מצרפים לכך את תג המחיר הסביר יחסית, וגם אם לוקחים בחשבון את החסרונות הקטנים, מדובר בהחלט במחשב שאנשי עסקים צריכים לקחת בחשבון.

אבל לא רק הם: בתור מחשב "ביתי", שיושב על השולחן, הוא בהחלט יספק את את התמורה, כל עוד רמת המשחקיות שלכם מסתיימת במשחקים ברשת חברתית כזו או אחרת או משחקי פלאש. דל בהחלט יכולה לסמן "וי" ליד המחשב הזה.

תצורה נבדקת: מעבד Intel Core i7 2620M במהירות 2.7 ג'יגה-הרץ * ערכת שבבים Sandy Bridge * זיכרון RAM בנפח 4 גי'גה-בייט (שבב יחיד) מסוג DDR3-1333 * כונן קשיח Segate Momentus 7200.4 בנפח 320 ג'יגה-בייט, ממשק SATA II ומהירות 7,200 סל"ד * כונן DVD צורב דו צדדי PLDS DU-8A3S * שבב תצוגה מובנה Intel HD 3000 * מסך 15.4 אינץ' מתוצאת LG עם התאמה למגע * רזולוציה מרבית 1,366×768 * קישוריות: Intel Centrino Advanced-N 6205 (כרטיס אלחוטי), Dell Wireless 375 (בלוטות' 3.0), Dell Wireless 5550 Single-mode HSPA Mini Card with A-GPS (תמיכה בטלפוניה דור שלישי + GPS) * יציאות ומחברים: 4xUSB 2.0 (אחד משולב עם eSATA), כניסה לכרטיס ExpressCard 54, כניסה לכרטיס SmarCard, יציאות VGA ו-HDMI, מחבר 1394 * קורא כרטיסי זיכרון מסוג SD, מצלמה * מערכת הפעלה Windows Professional 32 bit, * סוללה: ליתיום יון, 4 תאים, 41,440mWh עם יכולת טעינה מהירה * מידות: 384x258x28-34 מ"מ * משקל: כ-3 ק"ג מחיר: כ-5,500 ש"ח * ספק: דל ישראל