הרבה משקל נמצא על הכתפיים של CD Projekt Red. המשחק Cyberpunk 2077 עורר ציפיות רבות לאורך זמן רב שכן הוא פותח במשך שבע שנים ומגיע לאחר שב-2015 הצליח האולפן הקטן לשנות את ז’אנר משחקי התפקידים עם The Witcher 3: Wild Hunt שהציע עולם עשיר, מערכת בחירות שמשנה את חווית המשחק מהסוג שמשחקי תפקידים מודרניים ממשיכים להעתיק ממנו.
ההתחלה כבר ידועה לכל: גם אחרי דחיות רבות ונשנות, השקת המשחק עברה קשה מאוד, והיא מלווה בלא מעט בעיות טכניות שפוקדות במיוחד את קונסולות הדור הקודם – בעיות גרפיקה, שגיאות וקריסות, טעינות מחדש, ביצועים נמוכים ועוד. האם Cyberpunk 2077 יצליח להתעלות מעל כל אלה והאם הסטודיו הפולני יצליח לכבוש את עולם המשחקים פעם נוספת?
להציל את V
בעתיד הדיסטופי של Cyberpunk 2077 מספר מצומצם של תאגידים שולטים בעולם. השחקנים נכנסים לנעליו של V, שכיר חרב בנייט סיטי שהמשימה שלשמה הוא הגיעה השתבשה – ובלי לחשוף יותר מדי מהסיפור – השאירה אותו עם פצצת זמן מטפורית בדמותו של ג’וני סילבר הנד, טרוריסט שמאיים על חייו שרשם ברזומה שלו את פיצוץ מגדלי אראסקה, אחד מהתאגידים הגדולים ששולטים בעולם.
הדמות של V ניתנת להתאמה אישית. היא יכולה להיות זכר, נקבה, טרנסג’נדר או אפילו על הקשת מבין אלה. אחת הפעולות הראשונות בהפעלה של המשחק היא יצירת הדמות, ועורך הדמות במשחק כולל עשרות אפשרויות שונות כמו צבע עור, מרקם, צבע עיניים, תסרוקות וכיאה לנושא גם שתלים קיברנטיים ואיברי רבייה. עורך הדמות אמנם מושקע, אך לא פורץ דרך או עמוק יותר ממה שמוצאים במשחקי תפקידים אחרים. באופן תמוה, למרות שהנרטיב שעומד מאחורי הז’אנר מדבר על שינוי ושדרוג עצמי בלתי פוסק, לא ניתן בהמשך המשחק לשנות את המראה של הדמות.
לא רק את המגדר והמראה של V אפשר לבחור, אלא גם את סיפור הרקע. אפשר להתחיל בתור Nomad – נוודים שחיים בפאתי העיר, Street Kid – שגדלו בתנאים הקשוחים של העיר או Corp – עובדי תאגיד שמכירים את העולם התאגידי האכזרי אך לא את העיר כפי שהיא באמת.
לבחירת סיפור הרקע ב-Cyberpunk 2077 יש משמעות לא רק בקטע הפותח את המשחק, אלא לאורך כל המשחק עצמו. כל סיפור מעניק יתרונות שונים מול הדמויות האחרות בעולם המשחק. לדוגמה, אלו שבוחרים להיות ילדי רחוב ימצאו כי קל להם יותר להתחבר עם הכנופיות השונות בעיר, ולעומתם אלו שיחברו בתאגיד יוכלו לזהות מיד את המניפולציות שאנשי תאגידים מנסים להפעיל.
למרות הבחירה השונה של סיפור הרקע, בסופו של דבר העלילה מתנקזת לאותו המקום וכאמור הסיפור של V וג’וני מניע את המשחק, וקל להישאב אליו. הוא מציע סיפור מרתק עם הרבה קטעי אקשן שיחברו את V עם הדמויות הצבעונית של נייט סיטי, ורובן לא ממש מעוניינים בהכרח לעזור ל-V.
עיר של בטון וניאון
נייט סיטי הוא מטרופולין מסועף ומפלסי המלא בגורדי שחקים, מבני בטון, הומלסים, מסעדות, שלטי חוצות ענקיים שנראים גם מחוץ לעיר ושלטי ניאון. זו עיר מלוכלכת, מלאה בטיפוסים מפוקפקים וכל אלה מעניקים לה אישיות משלה. בדיוק כמו העיר ראפצ’ר במשחק Bioshock, גם נייט סיטי היא לא פחות מעוד דמות בעולם המשחק.
במחשב האישי ניתן לחזות במלוא חינה של העיר. היא נראית חיה ותוססת כשהיא עמוסה בתושבים, בשילוב של התמיכה של המשחק במעקב קרניים, אורות הניאון והתאורה של שלטי החוצות על גבי מבני הבטון מעניקה לעיר מראה עתידני עוצר נשימה שמזכיר את סרטי בלייד-ראנר. היכולת הזאת נעדרת כרגע מהקונוסולות החדשות – PlayStation 5 ו-Xbox Series X – ובהן המשחק רץ במצב תאימות לאחור עם ביצועים משופרים לרבות פעולה בקצב של 60 פריימים/לשנייה, כשהחברה הבטיחה עדכון עתידי שישפר את הרמה הגרפית של המשחק.
למרות זאת מבחינה גרפית המשחק לא ידהים אף אחד. העיר אולי מרשימה בהיקף שלה וברמת הפירוט אך משחקים כמו The Last Of Us או Red Dead Redemption 2 הציגו סביבות עשירות יותר. עם זאת, ל-Cyberpunk 2077 יש חן רב כשתשומת הלב לפרטים בעיצוב העולם – הזבל שמפוזר בכל פינה, קומפלקס הדירות העמוס בדיירים או הרובעים השונים שלכל אחד עיצוב שונה במעט – נותנים תחושה של עיר תוססת.
- מדריך: מ-PlayStation Plus ועד Xbox Game Pass Ultimate – כל שירותי המשחק לקונוסולות
- מדריך: PlayStation 5 או Xbox Series X|S – מי הקונסולה שמתאימה לכם יותר?
מהעיר ניתן גם ללמוד בדרך עקיפה על העולם האכזר של Cyberpunk 2077, כששליטת התאגידים ניכרת בכל פינה וידיהם בכל החל מראשי ממשלות, מדינות וארגוני פשע. מסכי הטלוויזיה בעיר יציגו מהדורות חדשות, פרסומות תוכניות אירוח כאשר מהן ומאת מאות הטאבלטים הפזורים בעיר ניתן ללמוד על ההיסטוריה של העולם – על אותה קריסה עולמית שהתרחשה ב-1994 ועשרות המלחמות שהאיצו את פיתוח השתלים הקיברנטיים שהפכו לכה נפוצים.
המפה של העיר ענקית ומלאה במטלות קטנות אותן ניתן לבצע החל ממשימות הצלה, חבלה, גניבה ועד לביקור בבארים השונים, אכילה במסעדות הרחוב או מפגש מיני בבורדל המקומי. המטלות הללו מרגישות שטחיות בהשוואה למשימות המשנה, שיש אמנם מעט מהן אך הן מפצות על הכמות באורכן ואיכות ההפקה הגבוהה שלהן.
המשחק לא מוגבל רק לגבולות העיר. מפתח המשחק מובילה לאזורים נוספים כמו פסיפיקה, אזור דמוי מיאמי בו שולטת כנופיית הוודו בויס או המדבריות סביב העיר היכן שחיים הנוודים השונים. לאלו מחמיאים מערכת היום/לילה הדינמית שיוצרת לעיתים נופים מרהיבים. הדבר היחיד שמעיב על החוויה אלו תושבי העיר, למעט בודדים ששיחה איתם מתגלגלת לתוך משימת משנה משעשעת או מעניינת רובם מתפקדים כלא יותר מתפאורה כשהם חוזרים על משפט אחד או שניים וממשיכים בדרכם.
אך בקונסולות הדור הקודם, או באופן נקודתי בגרסאות הבסיס של PlayStation 4 ו-Xbox One, מדובר בחוויה שונה לגמרי. המשחק סובל מבאגים ויזואליים כך שפרצופים, נשקים או חלקי חוף לא נטענים או מוצגים כראוי. במקרה הטוב זה משעשע אך במקרה הרע עלול לפגוע בהתקדמות. כך באחת המשימות הדמות נטענה בתוך קיר, דבר שמנע שיחה נדרשת עמה כדי להמשיך במשימה.
אם לא די בכך יש גם בעיות קשות בביצועים והמשחק עובד באבחנה נמוכה ב-1080p ובקצב פריימים שלעיתים קרובות מדי יורד מתחת ל-30 פריימים/לשנייה, עד כדי כך שהמשחק ‘מקרטע’, דבר שלא רק פוגע בחוויה אלא הופך את Cyberpunk 2077 לבלתי ניתן למשחק. הדבר הסלים עד כי כך שבסוני בחרו בינתיים להסיר את המשחק מהחנות הדיגיטלית ואף להציע החזר כספי לרוכשים.
משחק יריות מגוף ראשון שהוא גם משחק תפקידים
בניגוד למשחק התפקידים הקודם של החברה, Cyberpunk 2077 מתרחש בגוף ראשון. הדבר עוזר בשקיעה לתוך עולם המשחק כאשר כל המשחק, למעט קטעי הנהיגה, מתרחש מנקודת המבט של V. המשמעות היא שהשחקן חווה את העולם מנקודת המבט שלו עצמו וכך הצליח אולפן הפיתוח לביים קטעים אקשן מעולים, להעניק חווית מציאות מדומה משכנעת, או לגרום לשחקן להרגיש את המשקל בקטעי שיחה אינטנסיביים בהם מורגש באופן מילולי כי החיים והמוות בידי הלשון, כשתגובה מסוימת בעץ השיחה עלולה להוות את ההבדל בין קרב עם אקדחים שלופים או הסכם מילולי של המעורבים בה.
כאן גם המקום לציין לטובה את מערכת משחק היריות מגוף ראשון של Cyberpunk 2077 שמרגישה מעולה ומגיבה מצוין. יש עשרות רובים מסוגים שונים החל מרובה צלפים, רובה ציד, אקדח או רובה סער. יש גם מספר יצרני נשק המייצרים רובים חכמים עם קליעים שמתבייתים על המטרה, רובי כוח עם תחמושת חודרת מחסה ואף נשקים נוספים כמו רימונים, חרבות או למי שיבחר אפילו קרבות בידיים חשופות.
המשחק מאפשר להתנסות עם כל אלה ושחקנים יעריכו את מערכת הניסיון המאפשרת לשחקן לפתח כישורים מסוימים בהתאם לסגנון המשחק. לדוגמה, שחקנים שיבחרו להתמקד בשימוש בחרב יוכלו לפתוח עוד כישורים הקשורים בעץ היכולות. העץ מחולק לחמש יכולות מרכזיות: גוף, טכניקה, רפלקסים, התגנבות ואינטליגנציה להן ניתן לשייך נקודות ככל שמתקדמים ברמות וכן עשרות כישורים המשפרים את היכולת אף יותר.
שיפור היכולות הוא רק צד אחד של המטבע כשיש כמובן שיפורים גופניים של שתלים קיברנטיים אשר יכולים עוד יותר להשפיע על המשחקיות. שחקנים המתמקדים בהתגנבות ישפרו דווקא את הרגליים כדי לא להשמיע צליל של צעדים או את כמות הזיכרון של מערכת ההפעלה הקיברנטית כדי לאפשר לפרוץ למסופונים מתקדמים יותר. כל השילובים האלה בהחלט מהווים את אחת מנקודת החוזק המשמעותיות של המשחק והם מאפשרים לבנות דמות בהתאם לסגנון המשחק.
Cyberpunk 2077 גם לא מעניש שחקנים שבחרו ליצור דמות עם חוזקה מסויימת שכן ניכר כי ניתן לגשת למשימות במספר דרכים בין עם באקדחים שלופים או בהתגנבות מבלי להעיר את תשומת הלב של האויב ובכך אפילו לדלג על קרבות בוסים קשים כמעט לגמרי או על ידי שימוש בסביבה כמו במצלמות או רובי אבטחה שיעשו את העבודה השחורה עבורכם.
השורה התחתונה
Cyberpunk 2077 הוא משחק תפקידים בעולם פתוח שמומלץ לא רק לחובבים של הז’אנר. הוא אמנם לא מהפכני כמו The Witcher 3 אך מצליח להציג עולם פתוח מרתק, משחקיות מהנה וסיפור עלילתי שישאיר אתכם דבוקים למסך.
אך נכון לכתיבת שורות אלו, החוויה עם Cyberpunk 2077 תלויה בסוג הפלטפורמה בה משחקים: שחקני המחשב האישי יקבלו משחק שעובד ונראה מדהים עם תמיכה ביכולות גרפיות של הדור הבא כמו מעקב קרניים וקצב פריימים גבוה. לעומתם שחקני בעלי קונסולות הדור הקודם – באופן ספציפי PlayStation 4 ו-Xbox One – יזכו לחוויה אחרת לגמרי עם קצב פריימים נמוך, בעיות ויזואליות, קריסות וכדומה, ומומלץ כי אלה ימתינו לתיקונים אותה הבטיחה המפתחת.
Cyberpunk 2077 נבדק על קונסולת ה-Xbox One X וגם על PlayStation 4. הוא זמין גם למחשב האישי וקונסולות ה-Xbox One ו-Xbox Series S|X ו-PlayStation 5 וזמין לרכישה במחיר של 249 שקלים.