דו”ח, שהוא תוצאה של חקירה מיוחדת בנושא התחרות ברשת שנמשכה כמעט שנה וחצי, ואמור היה להתפרסם אמש בבית הנבחרים האמריקאי מחולל סערה. כלי תקשורת במדינה חשפו את הדו”ח לאחר שפרסומו נדחה, וכן חשפו כי יש מחלוקת קשה בשאלת ההשלכות והפעולות שיש לנקוט בעקבות המסקנות.
החקירה נוהלה בידי תת-הוועדה לחוקי מסחר ותחרות הפועלת תחת ועדת המשפטים בבית הנבחרים ונהנית כיום מרוב דמוקרטי. היא עוררה עניין רב כבר בעת התנהלותה, כאשר הביאה לראשונה לעדות בפני הנבחרים את מנכ”לי החברות שנחקרו – אפל (Apple), אמזון (Amazon), פייסבוק (Facebook) וגוגל (Google).
במסמך שמכיל כמעט 450 עמודים וחתום על ידי הרוב הדמוקרטי בוועדה, והודלף לעיתונות לאחר שפרסומות נדחה בשל חילוקי הדעות, מסיקה הוועדה כי ארבע חברות הטכנולוגיה הגדולות נהנות ממונופול כל אחת בתחום שלה: אפל בחנות האפליקציות של iOS, אמזון בתחום המסחר המקוון, פייסבוק בתחום הרשתות החברתיות וגוגל בתחום הפרסום במנועי חיפוש. מיקרוסופט (Microsoft) לא נחקרה במסגרת זו.
גם חברי הוועדה מהמפלגה הרפובליקנית מסכימים כי ארבע החברות נהנות ממונופול, אלא שיש מחלוקת גדולה שלגבי הצעדים שיש לנקוט בשל כך.
הנבחרים הדמוקרטים קוראים לסנאט לשנות את חוקי התחרות בצורות דרמטיות. כך, למשל, הם ממליצים לאסור על חברות גדולות לעסוק בתחומים קרובים ולכפות עליהן ‘הפרדה מבנית’ – כלומר, פירוק לחברות-בנות, כך ש-YouTube, לדוגמה, תחויב לפעול בנפרד מגוגל, ופייסבוק תהיה חייבת להוציא את Whatsapp ו-Instagram לדרך עצמאית.
בנוסף, קוראים הדמוקרטים לפסול באופן אוטומטי מיזוגים של חברות גדולות בתחומים אלו אלא אם הן הצליחו להוכיח שהמיזוג לא יפגע בתחרות. המלצות נוספות בדו”ח כוללות איסור על החברות להעדיף מוצרים של עצמן על פני מוצרים דומים של מתחרים, ודרישה לאפשרות להעביר את המידע של המשתמש בכל שירות לכל שירות מתחרה.
הצד של הלא מסכימים
כאמור, חברי הוועדה הרפובליקנים מתנגדים לרוב ההמלצות הללו, וכמה מהם פרסמו תגובות רשמיות, למרות שהדו”ח כאמור לא פורסם כלל באופן רשמי. הם מבהירים כי השינויים החוקיים שמציעים הדמוקרטים מהווים התערבות ממשלתית בוטה ואין להם מקום במדינה דמוקרטית.
במקום זאת, פרסמו ארבעה נבחרים רפובליקנים דו”ח אלטרנטיבי, בו הם אומרים שהחברות אכן נהנות ממונופול – אך לדבריהם, הבעיה אינה המונופול הכלכלי, אלא המונופול על הדעות, שמוביל לצנזורה חד-צדדית של דעות ימניות או אפילו אנשים וגופים בעלי דעות כאלו. לכן, במקום לשנות את חוקי התחרות, הם קוראים לשנות את ‘סעיף 230’ – קטע מחוק התקשורת האמריקאי שמחריג חברות אינטרנט מהצורך לקחת אחריות על התכנים המתפרסמים בהן. לדבריהם, על הסעיף לאפשר למשתמשים ולממשל לתבוע את החברות כאשר הן מצנזרות דעות מסוימות ולא מצנזרות אחרות.
חברות הטכנולוגיה, אגב, מתנגדות בנחרצות גם להמלצות של הדמוקרטים וגם לאלו של הרפובליקנים – ומאיימות שאלו ואלו עלולות להוביל לקריסת עמק הסיליקון ומסירת ההובלה הטכנולוגית העולמית לסין.
קשה לי להגיד שאני מסכים איתך אבל גם לא מתנגד. כל דבר צריך שיהיה במידה. קיצוניות זה בדרך כלל לא טוב.
איבדו אותי הדמוקרטים האלו.. מה זה הדבר הזה: "איסור על החברות להעדיף מוצרים של עצמן על פני מוצרים דומים של מתחרים, ודרישה לאפשרות להעביר את המידע של המשתמש בכל שירות לכל שירות מתחרה."
אז בוא ונסגור לעצמנו את החברה וזהו לא?.. עזבו שאיסוף מידע זה לא בדיוק לעניין, אבל למה שחברה תירה לעצמה ברגל ותתן את העבודה שלה למחרים? זה ממש דומה לסוציאליזם המוקצן שהדמוקרטים רוצים לקדם.
וסוציאיליזם כאמור, מוריד את החשק לעבוד או להצליח, כי אתה יודע מראש שיקחו לך את מה שעבדת ויתנו אותו לכולם, על פי חוק. ומה גם שפה, לא רק שיתנו, אלא יתנו למחרים. אז למה להתאמץ? למה לפתח מוצר בכלל? אם גם ככה אהיה *חייב* להעדיף את המוצר של המתחרה שלי?
זה הטמטום של המפלגה הדמוקרטית בכמה שורות.
נ.ב, סוציאליזם טוב רק עד גבול מסויים. למשל מערכת הבריאות בישראל לעומת ארה"ב.
אך הסוציאיליזם שהדמוקרטים מנסים לקדם? פשוט יוריד את ארה"ב על הברכיים אולי.
אני לא הייתי ממהר להספיד את פייסבוק. החברה עדיין שווה כמה מאות מיליארדים ויש לה השפעה עצומה על כלל האוכלוסיה בעולם.
אני בכל אופן אשמח שפייסבוק תיפגע כמה שיותר. חברה מגעילה לא מבין מי שעובד שם. דינוזאור שלא מבין שהוא כבר הוכחד ומנסה לאכול מהר כמה שיותר לפני הסוף.