החברות הגדולות בדרך כלל שומרות את ההכרזות העיקריות שלהם לתערוכות גדולות יותר, אך השנה זכינו לראות מספר מצומצם של הכרזות המצדיקות דיווח. באופן כללי, לא ממש הצלחנו לזהות טרנדים חדשים וממה שראינו, מדובר בעיקר בשלושת הטרנדים העיקריים שכבר ראינו בתערוכת CES (תערוכת האלקטרוניקה הגדולה בעולם שנערכת בכל תחילת שנה בלאס וגאס שבארה”ב) מוקדם יותר השנה.
העולם בתלת-ממד
טכנולוגיית התלת-ממד עברה תהליך התבגרות מזורז למדי מאז יציאתו לאקרנים של שובר הקופות “אוואטר”. את את הסימנים להתבגרות המואצת אנו יכולים למצוא בחלק מביתני התערוכה כאשר כמעט כל יצרניות האלקטרוניקה הגדולות, לצד כמה קטנות יותר, שאינן מוכרות בארץ, הציגו מסכי טלוויזיה התומכים בתצוגת תלת-ממד.
כל החברות הציגו מסכים בגדלים המתחילים ב-21 והמסתיימים ב-65 אינץ’ מסוגים שונים המבוססים על כל שלושת טכנולוגיות התצוגה השולטות בשוק: פלזמה, LCD והחדשה ביותר, LED. רוב המסכים שהוצגו בתערוכה תומכים בתצוגת תלת-ממד ברזולוציית HD של 1080p ועל מנת לצפות בתוכן תלת-מימדי המוצג עליהן, נדרש הצופה במשקפי צמצם פעיל (Active Shutter). משקפי הצמצם הפעיל מצויידות בזוג עדשות שהן למעשה מסכי LCD שקופים ההופכים אטומים לסירוגין. כלומר, בעת שעין אחת צופה בתמונה שעל המסך, העין השניה אינה רואה כלום. תוך כמה מאיות שניה שכמובן המוח לא מספיק לקלוט, המצב מתהפך והעין השניה מקבלת את התמונה בעוד הראשונה אינה רואה דבר. כדי ליצור אשליה זו בלי לאבד מאיכות המדיה הנצפית, יש בעצם לשדר אותה בתדירות כפולה (קצב פריימים כפול). אך השימוש במשקפיים אניו חף מבעיות. לפי מחקרים שנערכו לאחרונה, נראה כי קצב הרענון הגבוה והמשחק עם האור על-מנת “להטעות” את המוח והעיניים, יוצר מצב של כאבי ראש וכאבי עיניים אצל קרוב ל-20% מהאוכלוסיה.
כדי לפתור את הבעייה, ישנן מספר חברות אשר מנסות לייצר מסכים המסוגלים להציג תוכן בתלת-ממד גם ללא השימוש במשקפיים כלל. בין אותן חברות, ניתן למצוא את סמסונג ושארפ שהציגו בתערוכה מסכי תלת בגדלי 42 עד 50 אינץ’ אשר אינן דורשים משקפיים. שתי המסכים שהוצגו על-ידי החברות היו בשלב “אב-טיפוס” והם עדיין לא נמכרים בחנויות, אך חוויית השימוש בהן אכן השתפרה משמעותית מהמכשירים שראינו בתחילת השנה.
אחת הבעיות שהיו ידועות במסכי תלת-ממד שאינם דורשים משקפיים הם הצורך בצפייה בזווית מאוד ספציפית על-מנת לקבל את אפקט התלת-ממד, אך גם במסך של שארפ וגם בשל סמסונג, בדקנו מספר זוויות צפייה סטנדרטיות וכמעט בכולן הצלחנו לקבל את האפקט התלת-ממדי. באותן זוויות בעייתיות (מעל ל-120 מעלות לצידי המסך ומעל ל-30 מעלות למעלה ולמטה) התמונה שמתקבלת הופכת למטושטשת ואנו מקבלים את אותו האפקט תמונה כפולה הזכור לנו מצפייה בתוכן תלת-מימדי ללא משקפיים.
אם משקפיים או בלי משקפיים, רוב התוכן שקיים היום בטלוויזיה שלכם הוא לא בתלת-ממד. זוהי אחת הסיבות העיקריות שהתאוצה שתפסו הטכנולוגיות המאפשרות להפוך תמונות דו-ממדיות לתלת-ממדיות תוך כדי צפייה בתוכן וידאו או שידורי טלוויזיה. הטכנולוגיות המדוברות על צורתיהן ויצרניהן השונים, מתבססות כולם על אלמנט של זיהוי נקודות ייחוס בתמונה ויצירת עומק על-ידי הפרדת התמונה לשתי תמונות שונות. התמונות החדשות מוצגות על המסך בערוצים שונים המוצגים במקביל לכל אחת מהעיניים, מה שיוצר, אגב, את המראה המטושטש שאנו רגילים לראות בסרטי תלת-ממד כאשר אנו צופים בהם ללא המשקפיים.
הטלוויזיה מתחברת לאינטרנט (וגם לשאר הבית)
בשנים האחרונות ראינו את מסכי המחשב והטלוויזיה הולכים ומתמזגים. אחד מהזרזים העיקריים של המיזוג הזה היו ההתפתחויות בשוק מרכזי המדיה. המכשירים החדשים מאפשרים בין היתר גלישה באינטרנט ישירות ממכשיר הטלוויזיה, צפיה בתכני וידאו מקוונים כמו סרטונים ביוטיוב או סרטים ופרקים מלאים של סדרות משירותי התוכן הולו ונטפליקס, ואפילו מספקים גישה לרשתות החברתיות לצורך שיתוף תכנים עם חברים באמצעות האינטרנט.
ב-IFA 2010 התקדם חיבור הטלוויזיה לאינטרנט צעד נוסף ועבר ממרכז המדיה החיצוני ישירות לתוך המסך. חשוב לציין, כי מסכי טלוויזיה עם חיבור לאינטרנט קיימים כבר מספר שנים, אך עד היום הם לא באמת הצליחו לחדור למיינסטרים מכיוון שהיצרניות הגדולות עוד לא הבינו את המסקנה אליה הגיע העולם מוקדם יותר השנה: התוכן הוא המלך.
אם סמסונג הייתה הראשונה שהציגה כבר בתחילת השנה טלוויזיה המחוברת לאינטרנט ומאפשרת גישה לחנות של תכני וידאו, אודיו ואפליקציות, ב-IFA הצטרפו אליה כל היצרניות האחרות עם דגמי טלוויזיות חכמות משלהם.
טושיבה השיקה את שירות ה-Places, בפנסוניק תוכלו למצוא את אותה הגברת ללא שינוי אדרת תחת השם Vieracast, אצל סוני תקראו לזה Internet TV ואצל שארפ זה יהיה AquosNet+. נראה שכך או כך, כל אחת מהחברות הקימה שירות תוכן מקוון בענן, המאפשר לכל המכשירים מתוצרתה להתחבר ולצרוך, לרכוש או לשכור סרטים, תוכניות טלוויזיה ואף להירשם למנוי בתשלום קבוע לקבלת תכנים.
טושיבה וסמסונג הגדילו לעשות וחיברו את הטלוויזיה לא רק לאינטרנט, אלא גם לשאר המכשירים המקוונים בבית. בסמסונג נקראת הטכנולוגייה Allshare ובטושיבה היא חלק משרות Places, אך בשני המקרים, מדובר בטכנולוגיה המאפשרת לכל מכשירי התוכן מבית אותה יצרנית “לדבר” ביניהן ולהעביר או להזרים תכנים בצורה פשוטה יחסית. כך למשל, תוכלו להזרים סרטים מהמחשב לטלוויזיה ללא צורך במזרים מדיה ייעודי ובמקרה של סמסונג, אף להציג תמונות ישירות ממצלמת וידאו או סטילס על מסך הטלוויזיה או צג המחשב.
טאבלט זה השחור החדש
טכנולוגיית מכשירי הטאבלט (הנקראים לעתים גם מחשבי לוח), או בשמם המקצועי, Mobile Internet Devices (או MID בקיצור) קיימת כבר כמה שנים, אך רק לאחר פריצת הדרך של מכשיר האייפאד של אפל, החל הקונספט של מחשבי הלוח התחיל לצבור תאוצה.
בשנה האחרונה הציגו היצרניות מספר דגמים של מכשירי טאבלט, המבוססים על מערכות הפעלה שונות החל מהפצות ייעודיות של לינוקס, דרך אנדרואיד ועד לטאבלטים שמריצים גרסה מלאה של חלונות 7. למרות המבחר הגדול, ואולי אף בגללו, אף אחד מדגמי מחשבי הלוח שהוצגו עד היום, לא הצליח לתת קרב אמיתי לאייפאד.
השנה משחקת תערוכת IFA תפקיד חשוב בזירת הטאבלטים, עם חשיפתם לראשונה של דגמי מכשירי טאבלט המיוצרים על ידי שתיים מהשחקניות המובילות בשוק האלקטרוניקה, טושיבה וסמסונג. לצד אלו הוצגו גם דגמים של מחשבי לוח מיצרניות קטנות יותר כמו Viewsonic ו-Archos ואפילו ענקית המחשוב Dell השיקה בתערוכה באופן רשמי את מכשיר הטאבלט תחת מותג Dell, ה-Streak.
לא ברור כיצד עשו זאת מעצבי המוצר של החברה, אך נראה שהטאבלט Galaxy Tab החדש של סמסונג הצליח למצוא גודל ביניים,אולי הגודל האידיאלי, שבין מכשירי הטאבלט הגדולים (דוגמת האייפאד) לבין מכשירי הטלפון החכמים. המכשיר החדש כולל מסך בגודל של 7 אינץ’, גדול מספיק כדי לאפשר לרוב המשתמשים להנות מקריאה של טקסטים וגלישה באתרי אינטרנט בגודל כמעט מלא (לפחות כשמחזיקים אותו לרוחב) וקטן מספיק בשביל להכניס אותו לכיס הפנימי של הז’קט או אפילו לתיק צד לנשים. בנוסף, המכשיר שוקל 380 גרם בלבד, מה שמאפשר בפועל לשאת אותו בכיס הבגד בלי להרגיש את המשקל העודף. הגלקסי טאב מצוייד במצלמה קדמית לשיחות וידאו ומצלמה אחורית לצילום תמונות וסרטוני וידאו באיכות p720. בניגוד לאייפאד, כל הגרסאות של הגלקסי פאד מגיעות עם תמיכה בחיבור לרשת סלולרית 3G ומאפשרות גם תמיכה מלאה בשיחות קוליות על-גבי רשת הסלולר. האפשרות הזו הופכת את הגלקסי טאב לסוג של תחנת בסיס ניידת לשיחות וידאו וקול ומאפשרת לו אף לשמש כתחליף לטלפון סלולרי באמצעות דיבורית Bluetooth .
לעומת המכשיר של סמסונג, שאמור לנחות בחנויות באירופה כבר בספטמבר (ובשאר העולם, כולל אצלנו, קצת יותר מאוחר), הטאבלט החדש של טושיבה, הנקרא פוליו 100 עוד לא נכנס לייצור וככל הנראה נוכל לראות אותו בחנויות לכל המוקדם בתחילת 2011. הפוליו מבוסס על מעבד ARM יחד עם מערכת ה-SoC של nVidia, ה-Tegra 2, אשר אמור לספק למכשיר יכולות מולטימדיה מתקדמות. ה-Folio 100 גדול באופן משמעותי יחסית ל-גלקסי פאד מאחר וגודל המסך הוא 10.1 אינץ’ המסך של הפוליו הוא מסך רחב מסוג WSVGA התומך ברזולוציה של 1024X600 וביכולות מולטי-טאץ’. בדומה לגלקסי טאב, גם הפוליו מגיע עם יכולות קישוריות ב-3G ומאפשר שיחות קוליות על-גבי רשת הסלולר. בניגוד לטאב, הפוליו כולל מצלמה קדמית בלבד המיועדת לשיחות וידאו.
הפוליו 100, כמו גם הגלקסי טאב והרוב המוחץ של הטאבלטים שהוצגו בתערוכה, מתבסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל בגרסה 2.2. אמנם ניתן לראות הבדלים חיצוניים מעטים בין כל המכשירים שהוצגו בתערוכה, אך כאשר שמים אותם אחד ליד השני, הם נראים דומים למדי ומציגים יכולות זהות הנובעות ממערכת ההפעלה האחידה.
הקרב האמיתי בגזרת הטאבלטים, לא יהיה בין החומרה של סמסונג לזאת של טושיבה או של דל. הקרב האמיתי יתרחש בזירת מערכות ההפעלה, בין האנדרואיד לבין מערכת ההפעלה iOS של אפל בה מצויידים מכשירי האייפון, האייפוד טאץ’ וגם האייפאדים. נכון לעכשיו, הקלף החזק של אפל, חנות היישומים שלה, עדיין עולה בכמה וכמה רמות על זו של גוגל ואם המצב לא ישתנה בקרוב, יכול מאוד להיות שדווקא מערכת האנדרואיד, שאמורה לספק למכשיר את היתרונות של פלטפורמה פתוחה ופופולארית, היא תהיה זו שתעצור את דגמי הטאבלטים המבוססים עליה מ”לנצח” בקרב מול הטאבלט של אפל.
גילוי נאות: הכותב היה אורח של חברת סמסונג בתערוכת IFA 2010 .
הפוסט פורסם במקור באתר Newsgeke.co.il