טאבלטים הם ללא ספק הדבר הבא בשוק הגאדג’טים, לא משנה איך תהפכו את זה. כל הרעיון בטאבלט הוא לספק את הרעיון של המחשב נייד, רק כשהוא קטן יותר, נייד יותר ואפילו מעניין יותר. הגלקסי טאב נכנס לשוק שבו כיום שולט ה-iPad של אפל ומנסה להיכנס יחד עם מערכת האנדרואיד של גוגל.
מסך בגודל 7 אינץ’, נגן עשיר בתמיכה בפורמטי מדיה, רמקולים סטראופוניים, דפדפן אינטרנט מצוין, מגוון רחב של קישוריות (Wi-Fi b/g/n ו-Bluetooth 3.0), מצלמה, מערכת הפעלה פתוחה בשביל משחקים ואפליקציות – ה-Galaxy Tab הוא ללא ספק מחשב נייד שאפשר לשים אותו בתוך התיק וליהנות ממנו בכל רגע אפשרי. איך סמסונג מצליחה לעשות כ”כ באזז סביב טאבלט כזה? כל זאת ועוד בסקירה.
עיצוב ובנייה
בהשוואה ל-iPad, ה-Galaxy S מבחינת גודל קטן יותר, ואפשר להכניסו בקלות לתיק או אפילו לכיס התחתון של המכנסיים שלכם. בקדמת הטאבלט תוכלו למצוא את המסך בגודל 7 אינץ’, כאשר מעליו נמצאים מצלמה קדמית של 1.3 מגה פיקסל לשיחות וידאו וחיישן תאורה שמסתתר לו בפנים ובולט באור השמש. מתחת למסך נמצאים 4 מקשי המגע הרגילים של האנדרואיד: חיפוש, חזרה, בית ומקש התפריט, כאשר כולם הגיבו מצוין עם רטט עדין בלחיצה על המקשים. כל המסך הקדמי של הטאבלט מצופה בזכוכית מגן, כך שהסיכוי לשריטות נמוך יותר, אך לצערנו, הזכוכית ידועה כ”מגנט טביעות אצבע” וגם כאן טביעות האצבע שלכם יבלטו. בתחתית המכשיר ניתן למצוא את הרמקולים הסטראופוניים, וביניהם את החיבור ה-30 מ”מ (אותו אחד שניתן למצוא במכשירי Apple) שמשמש להעברת נתונים דרך ה-USB וגם כמטען המכשיר ולחיבור אביזרים. בצדיו השמאלי של המכשיר נמצא המיקרופון לביצוע שיחות.
בניגוד לצידו השמאלי, בצידו הימני ניתן למצוא את רוב הממשקים: ישנם 2 כיסויים שמאחסנים את ה-SIM וה-microSD שלכם, מעליהם ניתן למצוא את מקשי עוצמת השמע של ה-Galaxy Tab ואת מקשי הכיבוי/הדלקה. בצידו העליון תמצאו יציאת 3.5 מ”מ לאוזניות, ובצידו האחורי של הטאבלט ניתן למצוא את מצלמת ה3.2 מגה פיקסל והפלאש LED של המצלמה. בזכות הצבע הלבן של החלק האחורי, טביעות האצבע לא יבלטו כלל וכלל בזכות זכוכית מגן.
בכל מה שקשור לאיכות הבנייה, נראה שסמסונג השקיעו רבות. למרות חלקי הפלסטיק הרבים הטאבלט מעוצב בסטייל וקל בהשוואה לטאבלטים אחרים, כחצי ממשקלו של ה-iPad. כמו כן, Samsung עיצבו את הפינות בחלקו האחורי של ה-Galaxy Tab כפינות מעוגלות, וגב עגלגל לנוחות בזמן האחיזה.
מסך וממשק
למחשבי הטאבלט ישנם מסכים גדולים יותר ממכשירי הסלולר וקטנים יותר ממחשבי הלפטופ. מצד אחד הם לא קטנים כמו מכשירים סלולריים כשכיום נעים בין 3.5 ל-4.3 אינץ’ והם גם לא מחשבים ניידים הנעים כיום בין 12 אינצ’ ומעלה, כאשר הסטנדרט היום בטאבלטים הוא מסך בין 7 ל-10 אינץ’. ל-Galaxy Tab מסך בגודל 7 אינץ’ מסוג TFT Capative המצויד בטכנולוגית ה-Super Clear LCD ברזולוציה של 1024X600 במסך רחב של 16:9, שעליה נרחיב בהמשך. מבחינת המגע, סמסונג עשו כאן עבודה מצוינת והגלקסי טאב הגיב לכל נגיעה, בין אם הכי עדינה, אולם כאשר החלקנו את האצבע על גבי המסך במהירות כדי לעבור בין מסכי הבית, ה-Galaxy Tab מעט התקשה לעמוד במבחן. מבחינת הצבעים, על גבי המסך הם נראים נהדר, חיים וחדים, וגם באור שמש ישיר ניתן לעבוד עימו, אך עדיין היינו מעדיפים שסמסונג היינו מציידים את ה-Galaxy Tab במסך מסוג SuperAMOLED האיכותי יותר.
בשימוש ראשוני יוצג לפנינו מסך הנעילה. במסך הנעילה תוכלו לפתוח את המכשיר ע”י החלקת האצבע על גבי מקש הנעילה, להכניס את הטאבלט למצב שקט ע”י החלקת האצבע על מקש הרמקול. המסך יציג לנו את השעה, התאריך, ואחוז הטעינה של הסוללה כשהמכשיר בטעינה. כאשר נגן המוזיקה פועל ברקע, תוכלו לעצור/לעבור בין שירים בצורה מהירה מבלי לבצע את הכניסה הארוכה לנגן המוזיקה.
לאחר מסך הנעילה אתם נכנסים לעולם האנדרואיד שמחופש בממשק ה-TouchWiz 3.0 של Samsung, ממש כמו זה הקיים ב-Galaxy S. נתחיל מההתחלה: ה-Galaxy Tab מצויד (נכון לרגע כתיבת הסקירה) בגרסת האנדרואיד האחרונה, Froyo 2.2, כאשר הוא צפוי להשתדרג עד גרסת Honeycomb (שתי גרסאות קדימה), מה שמבטיח לנו שהטאבלט הזה ימשיך להתלוות אלינו לעוד הרבה זמן (להזכירכם: התמיכה בטאבלטים אמורה להשתפר פלאים בגרסאות הבאות של אנדרואיד). כמו כן, הגלקסי טאב מצויד במפרט טכני גבוהה עם מעבד בחוזק של 1GHz ביחד עם 512MB RAM, וכיאה למפרט המרשים, כך הוא גם מתנהג, והגלקסי טאב מגיב במהירות ולא נתקע במהלך השימוש בו.
בפתיחת המכשיר מנעילה, יוצג לפניכם מסך הבית הראשי. ל-Galaxy Tab חמישה מסכי בית שתוכלו לערוך, לשנות, למחוק ולעשות בכם כרצונכם במספר דרכים. במקרה שלנו, על גבי מסך הבית הראשי הדבר הראשון שתראו הוא מספר האייקונים הרב שנמצאים במסך המשמשים כקיצורי דרך לאפליקציות שלכם. דרך קיצורי הדרך תוכלו לגשת אל המצלמה, דפדפן, לוח שנה, אימייל, למרקט ועוד מספר שירותים של סלקום. בתחתית המסך ישנם שלושה אייקונים מרכזיים שדרכים תפעילו את הטאבלט: מקש התפריט שמוביל אתכם אל התפריט הראשי, מקש הטלפון שמוביל אתכם אל החייגן, אנשי הקשר ויומן, ומקש ההודעות, שדרכו תוכלו לכתוב ולקבל הודעות SMS. מעליהם ניתן למצוא את ווידג’ט החיפוש של גוגל ומתחת לזה את מנהל הישומים שסמסונג הוסיפו בממשק ה-TouchWiz 3.0, שדרכו תוכלו לסגור את היישומים הפתוחים (אנדרואיד לא סוגרת יישומים לבד, למרות שדווקא בניגוד למכשירי אנדרואיד אחרים, עושה רושם שסמסונג הוסיפו את האפשרות לסגירת היישום כאשר אתם לוחצים על מקש החזרה, אך זה לא עובד בכל האפליקציות) המעמיסים על הזיכרון, מה שעולה בצריכת סוללה גבוהה וביצועים פחות טובים. במרומי מסך הבית תוכלו למצוא את חלון ההתראות ובה מה המצב הסוללה, שעה, מצב קליטה והאם הטאבלט צורך נתונים, כאשר בצד שמאל יופיע לכם התראה מתי שתקבלו מייל חדש והתרעות נוספות.
ברגע שתחליקו את האצבע כלפי למטה במסך הבית וכמעט בכל מקום בממשק המכשיר, יפתח לכם חלון ההתראות המלא. במסך הרגיל אנחנו רואים רק את הרשת הסלולרית שאליה אנחנו מחוברים, התראות על שיחות שלא נענו והאם הגיעו אלינו SMSים. בממשק ה-TouchWiz 3.0 סמסונג שיפרו מקצה לקצה את חלון ההתראות וכעת דרכו תוכלו להדליק/לכבות את הבלוטות’, את ה-Wi-Fi, להפעיל את ה-GPS, להעביר את הטאבלט למצב שקט, ולבטל את הפעולה של חיישני התנועה. מתחתיהם תוכלו להגדיר את בהירות מסך המכשיר בקלות, ובהמשך יופיעו רשימת ההתראות שלכם, כמו בכל שאר מכשירי האנדרואיד האחרים.
אחד הדברים שאנדרואיד מתהדרת בהם הוא מסכי הבית שלה. ע”י “צביטה” על מסך הבית הראשי יחשפו לנו שאר מסכי הבית, שבלחיצה נוספות על אחד מהם נוכל לעבור אליו ישירות. קיימת אפשרות להוסיף עוד כשתי מסכי בית נוספים (מי צריך כ”כ הרבה?), כאשר תוכלו להסיר מסכי בית כרצונכם ע”י לחיצה ממושכת עליהם ואז גרירתם אל מקש הפח שנמצא בתחתית המסך. מסך הבית הראשי בממשק ה-TouchWiz, בשונה משאר מכשירי האנדרואיד האחרונים, הוא המסך השמאלי ביותר, מסך מספר 1, בעוד כשבשאר מכשירי אנדרואיד מסך הבית הראשי הוא דווקא מסך האמצעי. בכל רגע נתון תוכלו להגיע אל מסך הבית ע”י לחיצה על מקש הבית, מה שמקל על הניווט. כדי להוסיף ווידג’טים או קיצורי דרך במסך הבית שאתם רוצים, תצטרכו ללחוץ לחיצה ארוכה על מקש הבית ואז יפתח לכם התפריט. קיצורי דרך הינם כל יישום/אפליקצייה הקיימת במכשיר כך שתוכלו לבחור כל דבר שאתם רוצים גישה מהירה אליו. מבחינת הווידג’טים, בממשק ה-TouchWiz, בשונה ממשק ה-Sense, אינו מצויד בווידג’טים רבים, כאשר הווידג’ט המשמעותי היחידי שראינו הוא שעון אנלוגי. אפשרויות נוספות שקיימות הם להוסיף תיקיות שבתוכם תוכלו לשים מספר יישומים על מסכי הבית. כמובן שגם את הרקע תוכלו לשנות כאשר תוכלו לבחור רקעים מבין הרקעים המוצעים או תמונה אחרת לבחירתכם.
הכניסה לתפריט הראשי נעשית ע”י לחיצה על כפתור האפליקציות שניתן למצוא בכל מסכי הבית של המכשיר. ברגע שתיכנסו לראשונה, המחשבה הראשונה שתעלה לכם בראש: זה לא התפריט של ה-iOS? ובכן, אתם צודקים, מדובר כאן על אותו עקרון של התפריט שניתן למצוא באייפון/אייפוד/אייפד כאשר האפליקציות/יישומים תופסים חלק קטן בצורת ריבועים על המסך והם מסודרים במטריצת שורות, כאשר כל פעם כשעמוד אפליקציות מתמלא, נפתח באופן אוטומטי עמוד נוסף. תוכלו לעבור בין עמוד לעמוד ע”י החלקת אצבע על גבי המסך ימינה או שמאלה, תלוי באיזה עמוד נמצאת האפליקציה שאתם רוצים להגיע. תפריטי האנדרואיד הסטנדרטים, כולל בממשק ה-Sense של HTC, שבהם התפריט הוא בעצם רשימה ארוכה של כל היישומים/אפליקציות שמסתדרות מחדש לפי סדר ה-A-Z והא’-ב’, כך שאם תתקינו אפליקציה, האייקונים יסדרו מחדש, כשגם בעיה נוספת שבולטת בתפריט זה הוא הצורך ל”עבור” את כל התפריט רק בשביל להגיע יישום בסיסי (לדוגמה: ההגדרות), מה שיכול להעיק על חווית השימוש. ה-TouchWiz 3.0 סמסונג שינתה את התפריט מהיסוד, וכעת כל האפליקציות ישארו במקומן בעמוד שלהן, לא משנה כמה אפליקציות תתקינו. אפליקציות חדשות שמותקנות על המכשיר יופיעו לכם על גבי מסך הבית האחרון, אולם עדיין אין אפשרות לשנות את הסדר של האפליקציות על פי רצוננו על גבי המסכים או לפתוח תיקיות חדשות, אך סמסונג עיצבה את התפריט נוח מאוד, כך שברגע שתתרגלו למיקומה הספציפי של אפליקציה/יישום – תגיעו אליו בקלות. כמו כן, תוכלו לשנות את הסדר של מסכי הבית (לדוגמה: להפוך את מסך התפריט מס’ 5 למס’ 1) ע”י צביטה על גבי המסך כאשר התפריט פתוח (תוכלו גם לעבור בין עמודים באופן מהיר יותר) ולחיצה ארוכה על גבי מסך התפריט שברצונכם לשנות את מיקומו, ואז גרירתו אל המיקום הרצוי.
אופציה שאהבנו בממשק היא האפשרות לעבוד עם המכשיר בכל זווית כך שאם תסובבו את המכשיר על אחד מצדדיו, התצוגה תסתובב בהתאם הן לצד ימין או לשמאל, זאת בניגוד למכשירים אחרים אשר היו מסתובבים לצד שמאל בלבד. בתפריט הראשי ובמסך הבית הסיבוב האוטומטי של המסך איננו עובד כך שתצטרכו לעבוד עם המכשיר במצב רוחבי בלבד.
המקלדות הווירטואליות של המכשיר, שהן בעצם חלק מרכזי בטאבלט עצמו, הן נוחות מאוד לשימוש. כאשר תרצו להקליד, תוכלו למצוא 2 מקלדות: במצב אופקי, תוכלו למצוא את המקלדת הרגילה ממכשירי הסלולר ללא מסך המגע, כאשר בכל מקש יש 3 (בחלק 4) אותיות כאשר לחיצה ארוכה על מקש מסוים תכתוב לכם את המספר שלו. המקלדת במצב רוחבי היא משהו אחר לגמרי: גם בזכות הרזולוציה הגבוהה וגם בזכות המסך הגדול יחסית, המקשים במקלדת הווירטואלית הזו הם רחבים, גדולים נוחים להקלדה וההסתגלות אליהם היא מידית, ככה שאם אתם מקלידים מהר תוכלו גם להקליד מהר על גבי ה-Galaxy Tab מבלי פספוסים. הדבר היחידי שתצטרכו להתרגל אליו הוא הסידור של המקשים, שקצת שונה מהמקלדת הרגילה, וברגע שתתרגלו – חווית ההקלדה תהיה פשוט מהנה. כמו כן בתחתית המקלדת ישנם מקשים ייעודיים להחלפת שפה, פסיק/נקודה/סימן שאלה, מספרים וסימנים נוספים.
מולטימדיה ואפליקציות
אחד הדברים המרכזיים ב-Galaxy Tab הוא ללא ספק תכני המולטימדיה שהוא מציע, ויש כאן המון. נגן מדיה המסוגל לנגן סרטונים באיכות Full HD וגם נגן מוזיקה מבין היחידים שתומכים בפורמט ה-FLAC המוצלח. אך נתחיל דווקא בקטן: נגן המוזיקה. כמו בשאר הממשק, נגן המוזיקה של ה-Galaxy Tab הוא כחלק ממשק ה-TouchWiz 3.0. בשורה העליונה של הנגן תוכלו לעבור בין המיונים השונים של השירים, כאשר יש לכם את האפשרות לעבור בין אמנים, אלבומים, ז’אנרים וכו’. בכל המיונים, מלבד האלבומים, בצד שמאל תוכלו לראות את רשימת האמנים כאשר תוכלו לדפדף ביניהם. ברגע שתבחרו אמן מסוים שיש לו הרבה אלבומים, תפתח לכם רשימת השירים המלאה של אותו אמן כאשר ההבדלה בין לאלבום לאלבום נעשית באמצעות שורה עבה שבתוכה תהיה עטיפת האלבום ושמו, ומתחתיו השירים, וכך הלאה. ברגע שבחרתם בשיר מסוים, תועברו ישירות אל האפשרויות שתוכלו לעשות כאשר השיר משתמע. תוכלו לעצור/להעביר שירים מאותו אלבום באמצעות המקשים הייעודים לכך, תוכלו להגביר/להנמיך ווליום תוך כדי שימוש בקו המותאם לכך (לא צריך להשתמש במקשים הפיזיים) והמעבר בין חלקים שונים בשיר המושמע נעשית באופן דומה. אופציה נוספת בממשק הוא שתוכלו להפעיל את ה-Dolby Digital Surround 5.1 – מה שיספק צליל היקפי וירטואלי. לחיצה על מקש התפריט תפתח לכם אפשרויות נוספות כגון אקווליזר, הוספת השיר לרשימת השמעה, ועוד מספר גדול של אפשרויות.
הנגן תומך בכמעט כל פורמט מוזיקה שקיים (MP3/WAV/eAAC+/AC3/FLAC) כאשר הפורמט הבולט הוא ללא ספק ה-FLAC. ה-FLAC הינו סוג קובץ המוזיקה האיכותי ביותר שקיים, שבו אתם לא מאבדים מהאיכות של השיר (מה שמתבטא בנפח גדול יותר), וכאשר האזנו לשירים מקבצי FLAC, האיכות הייתה גבוהה. גם בקבצי ה-MP3 הרגילים, האזנה באוזניות ב-Galaxy Tab הינה מצוינת ואין לנו תלונות.
גם נגן וידאו מצויד בממשק ה-TouchWiz. בתחילה תוכלו לראות את כל הסרטים שהכנסתם לתוכו, כאשר לסרטוני וידאו שצולמו במצלמה יש הפרדה משאר הסרטים. גישה נוספת ומהירה לסרטוני הוידאו שצולמו מהמצלמה תוכלו למצוא בשורה למעלה, כאשר תוכלו לנהל את הסרטים ע”פ תיקיות שאתם יצרתם. ברגע בחרתם את הסרט הרצוי, יופיע לכם ממשק הנגן וידאו שזכה לממשק פשוט אך נוח. בצד העליון של הממשק תוכלו לשנות את בהירות המסך ע”פ בחירתכם, לשנות את עוצמת השמע, להפעיל DDS 5.1 ולעבור ממסך רגיל למסך המלא. בשורה התחתונה של הממשק תוכלו לעבור בין חלקים שונים בסרט לפי בחירתם, ולשלוט בניגון הסרט. לחיצה על מקש התפריט תפתח לכם אפשרויות נוספות כגון אודות הסרט, שיתוף הסרט באמצעות דרכים שונות, כתוביות ופרקים, שבאמצעות אפשרות זו תוכלו לעבור בין חלקים שונים בסרט אוטומטית ע”פ החלוקה שהנגן קבע מראש.
כעת נעבור לעיקר בנגן הוידאו: ניגון סרטים. ה-Galaxy Tab תומך בקבצי DviX/XviD, משמע קבצי .avi שהם הקבצים הפופולריים בשימוש, וגם תמיכה בהרצת סרטי Full HD עד לרזולוציה של 1920X1080, עם תמיכה בפורמט הנפוץ של קבצי ה-HD, ה-MKV. בפועל, ה-Galaxy Tab הריץ כל מה שזרקנו אליו, כולל סרטים ב-HD רגיל באורך מלא, פרקים ב-HD של סדרות (הדגמה בוידאו) וגם סרטים מלאים ב-Full HD. הודות ליחס המסך (16:9), יהיו לכם פחות קווים שחורים מהרגיל, בעיה מוכרת ומעצבנת שמקורה ביחס המסך. בנוגע לתמיכה בכתוביות, לצערנו כתוביות בעברית משום מה הופיעו לנו בקוריאנית – סמסונג/סלקום, לתשומת לבכם.
גלריית התמונות של ה-Galaxy Tab מצוידת גם היא בממשק ה-TouchWiz 3.0 וזאת גלריית התמונות שממשקה הוא הכי עשיר שראינו עד כה בכל מכשירי הסלולר. ה-Galaxy Tab מחלק את התמונות לפי תיקיות (מצלמה וכו’), והמעבר ביניהם יעשה ע”י החלקת האצבע כלפי ימינה/שמאלה. ברגע שנכנסתם לתמונה יופיע לכם הממשק הריק של גלריית התמונות, וברגע שתתנו לחיצה קטנה על התמונה יופיע לכם תפריט האפשרויות שבו יש אפשרויות רבות: שיתוף התמונה בדרכים שונות, מחיקת התמונה, עריכת התמונה (חיתוך, סיבוב, הדפסה). כמובן שאם תרצו לעשות זום תוכלו להשתמש ב-Multi Touch שעובד כאן מצוין. בסה”כ ממשק התמונות עושה את עבודתו בצורה מעולה תוך כדי שמירה על ממשק יפה ואפשרויות מצומצמות.
אחד הדברים שהכי חסרים באנדרואיד (ובכלל, גם בשאר מערכות ההפעלה האחרות של היום) הוא ללא ספק מנהל הקבצים, שכרגע רק סימביאן מצטיידת בו באופן קבוע בכל מכשיר שלה. לשמחתנו, סמסונג הוסיפה את מנהל הקבצים הראשון למערכת ההפעלה אנדרואיד – ואנחנו יותר ממרוצים. באמצעות מנהל הקבצים נוכל להעביר קבצים בתוך ה-Galaxy Tab, גם בין הזיכרון הפנימי וגם בין כרטיס ה-microSD. כאשר אנחנו נכנסים למנהל הקבצים, בצד שמאל מופיעות לנו התיקיות של המכשיר, כאשר בתחילה אנחנו נכנסים לראשונה לזיכרון הפנימי, וכדי לעבור לקבצי ה-microSD, נצטרך ללחוץ על External SD. העברת הקבצים נעשית אפילו באופן פשוט יותר ממנהל הקבצים הסימביאני: כדי להעביר קבצים, נלך לתיקיה הרצויה, נלחץ בתחתית המסך על “בחר” ואז נסמן את הקבצים שברצונינו להעביר. נוכל להעביר, למחוק ולהעתיק אותם, וברגע שהכל מסומן, נעבור בצד שמאל אל התיקיה שאליה אנחנו רוצים להעתיק את הקבצים, ולאחר מכן נלחץ על הפעולה הרצויה, שוב, בתחתית המסך.
כמובן שאפליקציות ויישומים נוספים תוכלו להוריד מה-Andorid Market, או בשמו המקוצר: מרקט, שלא ממזמן חגגה הגעה ל-100 אלף אפליקציות. תוכלו למצוא שם מגוון יישומים שיעשירו את ה-Galaxy Tab. כמו כן ישנם יישומים נוספים שאותם תוכלו למצוא ב-Samsung Apps, חנות אפליקציות של סמסונג. כרגע, רב האפליקציות לא בנויות לעבוד עם הרזולוציה הגבוהה של ה-Galaxy Tab ולכן סביר להניח שחלקם לא יפעלו לנו על מסך מלא (למזלינו, Angry Birds כן עבדה, ולא יכולנו להפסיק לשחק בה). כמובן שכל זה זמני, כי ברגע שגרסאות האנדרואיד תתקדם ותתמוך ברזולוציות גבוהות יותר (ותשתפר עוד יותר התמיכה שלה בטאבלטים) סביר להניח שהמפתחים לא יזנחו את הטאבלטים והאפליקציות יעבדו על ה-Galaxy Tab כמו שצריך.
סקירת וידאו
מצלמה
תתפלאו, אבל גם טאבלטים צריכים מצלמה, וסמסונג ציידה את ה-Galaxy Tab במצלמת 3.2 מגה פיקסל עם פלאש LED, שהודות לתמיכה באנדרואיד 2.2, ניתן להשתמש בפלאש ה-LED כתאורת וידאו.
את ממשק המצלמה שסמסונג עשו ניתן להגדיר במשפט אחד: ממשק המצלמה של ה-iOS עם תוספת הגדרות. בצידו הימני של הממשק ישנם מספר מקשים: כפתור ה”מתג” שאיתו תוכלו לעבור ממצב צילום תמונות סטילס לצילום סרטוני וידאו, כאשר משיכה למעלה תעביר אתכם למצב תמונות הסטילס – ומשיכה למטה אל מצלמת הוידאו. במרכז קיים כפתור הצילום, ומתחתיו ישנו כפתור גישה מהירה לאוסף התמונות שצילמתם באמצעות המצלמה. בצידו השמאלי של הממשק ישנם את כפתורי ההגדרות, שבאמצעותם תוכלו לשנות את מצב צילום התמונה (צילום יחיד, ריבוי צילום, צילום חיוך וכו’), לבחור מצב סצנה (דיוקן, ספורט, לילה וכו’), לבחור את מצב הפלאש (כבוי, אוטומטי, מופעל), לשנות את הבהירות, ובממשק ההגדרות הראשי תוכלו לשנות את רזולוציית הצילום, איכות הצילום, איזון לבן, רמת ISO, ועוד.
למרות כי מדובר בחיישן 3.2 מגה פיקסל,איכות התמונה טובה ביחס לכמות הפיקסלים שלה. רמת הפחתת הרעש הדיגיטלי היא מאוזנת ולכן הרעש הדיגיטלי הוא ממוצע אך בעקבות זאת אין איבוד פרטים בתמונה עצמה; הצבעים בתמונה הם טבעיים והטווח הדינמי הוא טוב, אך היינו מצפים מסמסונג בכל זאת לספק לנו חיישן 5 מגה פיקסל לפחות (בייחוד כשבתוך ה-Galaxy Tab ממש לא חסר מקום לחיישן גדול יותר) . להלן דגימה ממצלמת הסטילס של ה-Galaxy Tab:
צילום הוידאו של ה-Galaxy Tab אמנם אינו HD, אך הוא גם מספק לנו רזולוציה טובה. אנחנו מקבלים צילום וידאו D1 (רזולוציה של 720X480) ב-30 פריימים לשנייה. ממשק צילום הוידאו לא שונה בהרבה ממשק המצלמה, כאשר יש לנו אפשרות לקבוע אם הפלאש LED יהיה דלוק או מכובה, לשנות את רמת החשיפה, ובתפריט ההגדרות המלא נוכל לקבוע את איכות הצילום. אין הגדרות שבהם תוכלו לשנות את רמת הניגודיות או הרוויה. אהבנו שבעת צילום הוידאו אנחנו יכולים לראות כמה נפח הסרטון תופס (ב-MB). בסה”כ, כמות הפרטים בצילום הוידאו היא טובה ואהבו איך סמסונג לקחו את ה”גישה הרגועה” של עיבוד הוידאו, מה שנותן לוידאו מראה טבעי עם רעש דיגיטלי נמוך. דגימה מצילום הוידאו בלינק הבא.
חווית הגלישה
אחד הדברים המרכזיים שהגלקסי טאב מציע הוא הגלישה באמצעות מסך ה-7 אינץ’, בתוספת רזולוציה גבוהה, מה שאמור להביא לכם פחות או יותר את אותה חווית הגלישה במחשב. כשהוא מצויד בדפדפן המדהים של האנדרואיד (שעדיין צריך לעבור כמה שיפוצים פה ושם), ה-Galaxy Tab מציע את חווית הגלישה מבין הטובות שיש בשוק, וזה אכן כך.
נתחיל מה-Wi-Fi. ה-Galaxy Tab מצויד ב-Wi-Fi המתקדם מסוג b/g/n, שתומך בתקן ה-N. גם כאשר הקליטה מה-Wi-Fi הייתה חלשה הטאבלט הצליח לקלוט את האות ולא חווינו ניתוקים והעבודה הייתה זריזה ומהירה. בזכות אנדרואיד 2.2, אנחנו גם זוכים לקבל כאן תמיכה מלאה ב-Abode Flash 10.1 מה שיבטיח לנו שהאתרים יוצגו כמו שצריך וגם תכני הפלאש יעבדו טוב. כשנכנסנו ל-YouTube וניסינו להריץ סרטי HD 720p, לא ממש צלחנו במשימה, אך 480p גם עבד לנו מצוין. שיחקנו גם במספר משחקי פלאש קטנים שגם כן עבדו כראוי. סה”כ התמיכה בפלאש המלא היא לא באמת מה שאפשר להשיג במחשב, אך זה גם מספק במידה מסוימת, כי בכל זאת טאבלט זה לא מחשב, והאמת? הוא לא צריך יותר מזה.
מבחינת ממשק הדפדפן לא זכינו כאן ליותר מידי שינויים מגרסאות קודמות של האנדרואיד. בר הכתובת כרגיל, נמצא למעלה, ובאמצעותו תוכלו להיכנס לאתרים שלכם. ישנו גם השלמה אוטומטית בזמן החיפוש, כך לדוגמה התחלתם לכתוב “you”, הדפדפן יניח כי התכוונתם ל-youtube ויאפשר לכם לחסוך בהקלדה. דבר קטן אך שימושי. לחיצה על מקש התפריט תפתח בפניכם את ההגדרות של הדפדפן, שם תוכלו לסמן דפים, לחפש בדף האתר, לנהל את הסימניות שלכם ועוד. כמו כן ישנה אפשרות שמובילה אתכם אוטומטית אל ההתחלה של הדף, וגם ישנה אפשרות לשנות את בהירות המסך בעת הגלישה בדפדפן (ההגדרות הבהירות הקבועות של הטאבלט לא חלות על הדפדפן בעת גלישה).
בסה”כ, מדובר פה בדפדפן האנדרואידי המצוין שהציג לנו את כל האתרים כמו שצריך והודות לתמיכה ב-Multi Touch הזום שרצינו לעשות נעשה בקלות ע”י שימוש באצבעות בצביטה החוצה/פנימה. הדבר היחיד שהפריע לנו הוא שברגע שאנחנו זזים בתוך הדף אינטרנט עצמו, הגלישה היא לא חלקה והיא דיי “נתקעת”. לא, זה לא יפריע לכם להגיע לאן שאתם רוצים להגיע בדף, אך כשמסתכלים על ה-Safari של Apple ב-iPad, ששם המעבר בדף נעשה בצורה חלקה, אי אפשר שלא לשים לב לזה. מדובר בדבר קטן אך משמעותי שגוגל יצטרכו לעבוד עליו – אבל זה לא מה שמוריד מהערך של הדפדפן המצוין הזה.
חייגן ואיכות השיחה
למרות שאין זאת ב-iPad, גם טאבלטים צריכים את האפשרות לתקשר עם האנשים, לכל מקרה שלא יהיה במידה ומכשיר הסלולר שלכם מושבת (כי כבר יש בו חריץ SIM, אז למה לא לנצל זאת?). ל-Galaxy Tab ישנם זוג רמקולים סטראופוניים בתחתית המכשיר המשמשים לנו גם כספיקר בעת השיחה, ובעקבות חוסר האפרכסת של ה-Galaxy Tab, זאת אפשרות השיחה היחידה שיש לנו. כמובן שקיימת האפשרות להשתמש באוזניות ובדיבורית Bluetooth, אך לא נראה לנו שכאשר תרצו לבצע שיחה כלשהי נצטרך לבצע את הפעולה של חיבור האוזניות וסידורן על גבי האוזניים, כך שהוא בהחלט לא בא להחליף את מכשיר הסלולרי שלכם.
מבחינת איכותם של הרמקולים כספיקר בעת שיחה, הם ממוצעים למידי ואיכות הקול שנשמעה מהן הייתה איכותית אך טיפה חלשה במידה מסוימת, כאשר במקומות רועשים היינו צריכים לקרב את הרמקולים אל האוזן כדי לשמוע את הנאמר. במקומות סגורים ושקטים לא הייתה בעיה וגם הצד השני שמע אותנו (בכל המקומות, הרועשים והשקטים) כמו שצריך הודות למיקרופון הרגיש שממוקם בצידו השמאלי של הטאבלט. בעת שיחה באמצעות האוזניות, האיכות השתפרה פלאים וגם במקומות הרועשים שמענו את הצד השני כמו שצריך, אך עדיין הרעש מסביב הפריע לנו (עזריאלי בשעות הצהריים זה לא הדבר הכי שקט בעולם).
כמובן שיש לכם את יומן השיחות ואנשי הקשר שעבר התאמה מיוחדת לטאבלט והוא נגיש דרך התפריט או דרך מקש הטלפון. מדובר פה גם ביומן שהותאם ע”י סמסונג כחלק מממשק ה-TouchWiz 3.0 והוא פשוט מצוין וקל לתפעול, ולא נתקלנו ביותר מידי בעיות בהוספת אנשי קשר/עריכת אנשי הקשר. גם לחייגן יש מקשים גדולים והקלדנו את מספר הטלפון של האדם שאליו רצינו להתקשר בקלות וגם בהודעות SMS הממשק זכה לליטוש מיוחד של סמסונג, כאשר הממשק הוא פשוט למידי ויש לכם אפשרות ליצור הודעה, והודעות ה-SMS שתקבלו מאנשים יוצגו לכם כסוג של צ’אט.
סוללה
אחד הבעיות המרכזיות של הטאבלטים ובכלל מחשבים ניידים היא הסוללה, שמזכירה לנו עוד סיבה מדוע הטאבלט עדיין לא יכול להחליף סלולר. למרות שהסוללה בעלת הספק גדול, היא לא מספיק חזקה כדי שתוכלו להשתמש בטאבלט יותר מיום-יום וחצי, וגם זה קורה בעת שימוש דיי דליל במכשיר. ה-Galaxy Tab מצויד בסוללת ליתיום בחוזק של 4000mAh (נשמע מפלצתי אה?) שע”פ סמסונג, אמורה לספק לנו עד 7 שעות של צפייה רצופה בוידאו, כאשר הם לא ציינו יותר מידי פרטים נוספים. בפועל, מה שסמסונג אמרו משקף גם את המציאות: כשקיבלנו את הטאבלט לא יכולנו שלא להפסיק לחרוש עליו ולהתעסק כמעט בכל האפשרויות הרבות שלו ותוך 7 שעות הסוללה כבר הגיעה למצב שהיא הייתה זקוקה לחשמל. בשימוש קצת פחות מסיבי שכולל גלישה באמצעות Wi-Fi ועוד מספר משחקים, הסוללה הצליחה לשרוד יום וחצי. במבחן הרצת הוידאו שלנו, שהבהירות עמדה על 65%, הגלקסי טאב הצליח להריץ וידאו רצוף בזמן של 6 שעות ו-9 דקות. המלצה שלנו? תטעינו את המכשיר כל יום, וככה תחסכו לכם הרבה כאבי ראש.
מחיר
ה-Galaxy Tab נמכר כעת באופן בלעדי ברשת סלקום, שם הם מציעים לנו את הטאבלט במחיר של 99 שקלים למשך 36 חודשים דרך נציגי המכירות, והזמנת הטאבלט דרך האתר שלהם תתן לנו הנחה של 10 שקלים נוספים לחודש, מה שאומר שנשלם 89 שקלים בחודש למשך 36 חודשים. כמו כן אנחנו מתחייבים לחבילת גלישה בנפח 2GB משולבת DATA ו-WAP שתעלה לנו 89 שקלים נוספים בחודש. האם זה שווה? אנו מניחים שאת החישובים אנחנו נשאיר לכם (ולמקרה שתהיתם שתוכלו להשתמש ב-SIM הרגיל שלכם ובחבילת הגלישה המצויה בו, לא, סלקום לא יתנו לכם את האפשרות הזאת ותאלצו להתחייב לחבילת הגלישה שהם מציעים). אבל מחירו בעולם של הטאבלט דומה למחיר בארץ, ללא חבילת הגלישה כמובן.
אהבנו
– מערכת הפעלה אנדרואיד 2.2 עם שדרוג עתידי
– מהירות פעולה ותפקוד מצוינת
– מסך גדול ומספק בגודל 7 אינץ’ ורזולוציה של 16:9
– איכות בנייה מצוינת
– ממשק ה-TouchWiz של Samsung
– נגן וידאו שמציג תמיכה בכמעט כל פורמט אפשרי
– דפדפן האנדרואיד עם תמיכה ב-Abode Flash 10.1
– תמיכה מלאה בתקשורת הדור השלישי
– מצלמה מצוינת ביחס למה שהיא מציעה
לא אהבנו
– הניגודיות הירודה במסך המכשיר
– אין רדיו FM
– לא כל האפליקציות עובדות על מסך מלא
– ספיקר חלש
לסיכום…
מחשב הטאבלט בסופו של יום מיועד לספק למשתמש את הצורך הבסיסי שלנו כיום וזהו ההתחברות שלנו לרשת ולעדכן ולהתעדכן, ולרוב, הם עושים זאת יותר טוב מכל נטבוק או כל לפטופ (עד מידה מסוימת) שתלכו איתם בכיס. ה-Galaxy Tab לוקח זאת צעד אחד קדימה ומציג חווית מולטימדיה מושלמת עם נגן וידאו ונגן מוזיקה מופלאים, חווית גלישה מצוינת, אפשרות לשוחח דרכו כטלפון לכל דבר ועם הזמן גם מבחר האפליקציות שישודרג עם הזמן ויספקו לו עוד ועוד אפשרויות. כל הדברים האלה נותנים ל-Galaxy Tab את התואר “יריבו הראוי של ה-iPad” והוא עושה זאת בצורה מושלמת, וכל מילה נוספת מיותרת.
מה בקופסה?
– Samsung Galaxy Tab
– כבל USB
– מטען
– אוזניות סטראופוניות
מפרט:
מעבד: Qu•1GHz Cortex A8 Hummingbird
זכרון: 16/32GB זכרון פנימי, 512MB RAM, 2GB ROM
מסך: 7.0 אינץ’ ברזולוציה של 600X1024 פיקסלים, מגע Capacitive
מצלמה: 3.2MP, רזולוציה 2048X1536, פלאש LED
קישוריות: Bluetooth 3.0, A-GPS, Wi-Fi b/g/n ,3G HSDPA, 7.2 Mbps; HSUPA, 5.76 Mbps
מערכת הפעלה: Android OS v2.2 Froyo (תשודרג בעתיד)
סוללה: 4000 mAh
מידות: 190.1X 120.5X12
משקל: 380 גרם
אני רוצה לשאול אם
רוצים להשתמש בשיחות בגלקסי טאב צריכים להתחבר
לרשת סלולרית או שאפשר ב WIFI
מי שיודע שיענה לי
תודה.
אלון.
התקנתי על המכשיר אופרה וכנראה יש גירסה אחרת חדשה יותר, שפשוט טסה על המכשיר.
היא תומכת במולטי טאץ והטקסט מתאים עצמו לרוחב המסך.
האופרה הוא פשוט דפדפן מנצח. יש לי אופרה גם על המחשב האישי וזה דפדפן סוףףףף. יש בו תכונות מובנות שאין באף דפדפן אחר והכי אני אוהב זה את האפשרות לשים את סרגל הלשוניות בצד, זה מאוד נוח לעבוד ככה. כמו כן יש לאופרה אפשרות של סינכרון וככה בכל מחשב או מכשיר נייד אתה מכניס את היוזר והסיסמא שלך באופרה ומקבל את החיוג מהיר שלך, את הסימניות שלך וזה פשוט תענוג ונוח. לא מקנה על איזה מכשיר אתה, אתה מקבל את הדפדפן שלך מותאם אישית רק על ידי הקשת יוזר וסיסמא, בלי שום סיבוכים והתקנות של תוספים.
הדבר הנוסף שטוב באופרה, זה האפשרות לגלוש במצב טורבו – מה שמצב זה מאפשר זה בין השאר הסתרת האיי פי שלך, ולמי שזה חשוב, זוהי תכונה מושלמת.
ועכשיו הדפדפן הזה מתגלה גם כמושלם על האנדרואיד בסמסונג גלקסי טאב.
איזה דפדפן הכי מומלץ?
בנתיים זה מראה שהדפדפן המבנה הוא הכי מהיר וטוב.
הדולפין די איטי וגם הסקאיפייר איטי. האופרה סביר אבל בשום דפדפן אין התאמה לרוחב המסך של הטקסט כמו בדפדפן המבנה, או שאני טועה?