בפעם הראשונה בה נתקלנו ב-NUC, ראשי תיבות של Next Unit of Computing, אנחנו חייבים לומר שדי התלהבנו. אולי תרמה לכך גם העובדה שבפעם הראשונה שראינו אותו מקרוב זה כבר קרה בדור השני שלו, שמבוסס על מעבדי Ivy Bridge עם ההספק הנמוך יחסית שלהם, לפחות לעומת מעבדי ה-Sandy Bridge בהם צויד כשהוצג לראשונה.
הרעיון של אינטל (Intel), לספק ערכה שכוללת לוח מחשב בגודל של 10×10 ס”מ בלבד, שכבר מכיל מעבד משובץ ומציע תושבות להוספת זיכרון, כונן SSD וכרטיס אלחוטי, נראה מצוין על פניו. השילוב של כל הרכיבים האלה ביחד נראה אלגנטי, מודרני, ואם תרצו, אפילו עתידי במידה מסוימת. עד מהרה כבר צצה בראשנו השאלה שהיא כמעט ברורה מאליה: בשביל מה להחזיק על השולחן מחשב בגודל מלא אם אפשר לשים עליו קופסה קטנה ואלגנטית ולהשיג את אותן תוצאות בדיוק?
ויותר מכך. המבנה של ה- NUC, מאפשר לשלב אותו בקלות מאחורי מסך מחשב, וקשה להאמין שיש בנמצא מסך מחשב מודרני שלא מאפשר זאת, כך שעבור משרדים זה נראה על פניו פתרון יוצא מן הכלל במיוחד במקומות בהם מקפידים על מראה עיניים. כמובן, שהוא גם יכול לעזור במקומות נוספים, החל משלטים דיגיטליים ועד נקודות מכירה, ובגודל הזה, זה נראה פתרון מצוין. אם כבר כתבנו את צמד המילים הללו, פחות או יותר, אז כנראה שבאמת זה מה שהרגשנו.
מכיוון שכך שמחנו לקבל לבדיקה את ה-DC3217BY, המארז ששייך ללוח ה-NUC Board D33217C, לוח שמבוסס על מעבד Core i3-3217U במהירות 1.8 ג’יגה-הרץ (ללא טורבו). זהו אחד מלוחות תחום הביניים בדור השני של ה-NUC (שבקרוב יקבל עדכון, כפי שכבר יכולתם לקרוא ב-THspot). הקופסה מצוידת בשלוש יציאות USB 2.0, חיבור HDMI, חיבור Thunderbolt, וזהו למעשה. ערכת השבבים על הלוח היא ה-QS77 שתומכת בטכנולוגיות כמו Trusted Execution, Active Management ו-Anti Theft וכמובן vPro. כלומר, טכנולוגיות ששימושיות יותר דווקא לתחום העסקי.
כדי להשלים את הבדיקה קיבלנו גם כונן SSD תוצרת אינטל, מסדרת SSD 525 ונפח של 120 גי’גה-בייט, וזכרונות SO-DIMM של G.Skill בנפח של 4 ג”ב ליחידה, או 8 ד”ב בסך הכל. מדובר בזיכרונות FA-8500CL7D שמיועדים בעיקרון למחשבי המקינטוש של אפל (Apple), כלומר נבחנו במחשבים כאלה לתאימות מלאה, אבל הם זהים לחלוטין ל-F3-8500CL7D, מסדרת הזיכרונות ‘הרגילים’ של החברה. כפי שאתם יכולים לראות ברשימה, לא קיבלנו כרטיס אלחוטי.
הרכיבים לעיל כמובן משפיעים על חלק מהבדיקות, ומכיוון שהם אינם חלק אינטגראלי ממערכת המחשב, כי הרי כל אחד יכול לבחור מרכיבים משלימים משלו, נגשנו לסקירה שלו מעט אחרת הפעם. בבחינה שלו רצינו לבדוק כיצד מתמודדים עם ההרכבה, מה קורה למכשיר כשהיא מתחיל לעבוד, ולאיזו סביבות אנחנו מוצאים שהוא מתאים באמת. אנחנו גם לא נכנסים לסקירה של כל האפשרויות שמציעה הסדרה הזו, כי גם את זה סיפקנו כבר ב-THspot.
הרכבה: כל מי שהרכיב אי פעם לוח אם במחשב לא אמור להיתקל בבעיות בהתקנת לוח האם בתוך המארז המיוחד שלו. למעשה, כל מה שצריך לדאוג לו הוא להציב את החיבורים השונים בלוח מול היציאות, להכנסי למקום ולסגור כמה ברגים. גם אם אף פעם לא עשיתם את זה, קשה לנו להאמין שאתה תתקלו בקשיים כלשהם בהרכבת הלוח למקום.
כפי שאתם יכולים לראות בתמונה מתחת, גם אי אפשר לטעות, לאחר מכן, במקומות בהם צריכים להרכיב את החלקים. אמנם, כפי שכבר סיפרנו לכם, ל-NUC שהגיע אלינו לבדיקה לא צורף כרטיס אלחוטי, אבל כפי שניתן לראות האנטנה כבר משולבת בתוך המעטפת של המכשיר. במקרה שכן מתקינים כרטיס כזה, מחברים את קצוות האנטנה למקומות המתאימים וזהו. מבחינת התושבות, התושבת כל כרטיס ה-SSD היא העליונה מבין השתיים, כך שקודם כל צריך להתקין את הכרטיס האלחוטי. לאחר מכן מכניסים את כרטיס ה-SSD בקלות רבה, נותנים לחיצה קטנה כלפי מטה כדי להציב אותו בזווית הנכונה ונועלים עם בורג הקטן שנכנס להברגה הגבוהה שאתם רואים מצד ימין, ימינה מתחת לסמל של אינטל.
השילוב של הזיכרונות פשוט מאוד גם הוא. מכניסים את רכיב הזיכרון התחתון ונותנים לחיצה קלה שממצבת אותו במקום, ולאחר מכן מכניסים את הרכיב השני לחריץ העליון ונותנים שוב לחיצה קטנה. הכל פשוט, ישיר, ומובן למדי לכל מי שיש לו ולו מעט הכרה של עולם המחשבים הנייחים. במקרה של ארגונים וחברות, בהם יש אנשי מקצוע מנוסים, אפשר בשעה להכין כמה וכמה מחשבים כאלה לעבודה, לפחות מבחינת הרכבה.
בסופו של דבר, אמור לאחר כעשר דקות עד רבע שעה לכל היותר למי שיש לו מעט ניסיון בהרכבת מחשבים, מגיעים למצב הבא בו כל מה שצריך עוד לעשות זה לסגור את המחשב עם המכסה המצורף לערכה.
שימושיות: את מערכת ההפעלה צריך כמובן להתקין באמצעות התקן חיצוני, אבל מכיוון שיש שלוש יציאות USB בדרך כלל לא תיתקלו בבעיה. את המקלדת ואת העכבר אפשר לחבר מאחור, אם נבחר את הפאה עם רוב היציאות כחלק האחורי של המחשב. כן, עכשיו אחרי ההתקנה זה כבר מחשב כלל דבר. אנחנו בחרנו להשתמש בסט של מקלדת ועכבר אלחוטיים כדי להשאיר שתי יציאות USB פנויות. כפתור ההפעלה של המחשב נמצא בחלק העליון הצבעוני שלו, כך שאין בעיה להגיע אליו בכל מצב כמעט.
בקשר לחיבור למסך. טוב, כאן כבר נתקלנו בבעיה קטנה. הקופסה המסוימת הזו, עם הלוח המסוים שלה, תומכים ביציאת HDMI בלבד, בכל מה שקשור לתצוגה. יש אמם יציאת Thunderbolt, אבל זה טוב אולי רק לאותם חלקי אחוזים מעטים באוכלוסיית העולם שמשתמשים בהתקן חיצוני ממשק העברת הנתונים של אינטל – למרות שאין ספק שהוא מהיר. מכיוון שכל מה שעומד לרשות המשתמש היא יציאת HDMI כדי להתחבר למסך מחשב, או כל התקן תצוגה אחר, זה אומר שמסכים ישנים יוצאים במהירות מהתמונה, וזה אומר שהמסך חייב להיות מצויד בחיבור מתאים. במשרד שכבר קיימים בו מסכים בני כמה שנים שעדיין מתפקדים, זו יכולה להיות הוצאה נוספת מיותרת בדמות כבל או מתאם קצה שהופך את חיבור ה-HDMI ל-VGA או DVI, אם רוצים לשמור על ההשקעות הנוכחיות.
מצד שני, אם כבר בונים מערכת מחשב חדשה, קצת קשה להאמין שבעת רכישת מסך מודרני לא תהיה לו כניסת HDMI, כך שבתסריט כזה, זה לא כל כך נורא. אם משאירים יציאת USB פנויה גם אפשר להתגבר על כך שבאינטל חסכו יציאה קולית. אולי הם לא ממש חשבו שם על השוק הביתי/צרכני כשהם בנו את הלוח הזה, או כל לוח בדור השני של מחשבי ה-NUC.
בעבודה שוטפת לא נתקלנו בכל בעיה, אבל ברגע שהתחלנו להעמיס על המחשב את תוכנות הבדיקה שלנו, הוא התחיל להתחמם ואת רעש המאוורר היה אפשר לשמוע אפילו די מרחוק. המאוורר קטן יחסית, באופן טבעי, כך שהוא צריך לעבוד קשה כדי לקרר את ה-Ivy Bridge שמתחתיו, למרות שמדובר במעבד עם צריכת הספק נמוכה.
כשחזרנו לעבודה השוטפת המחשב נרגע, המאוורר הפסיק להשמיע את קולו, וגם אחרי שעות בו הוא היה דלוק הוא לא הציג סימני התחממות מיותרת.
בדיקות: לצערנו היינו מוגבלים מבחינת היקף הבדיקות שיכולנו לבצע במקרה של ה-NUC, והסיבה ברורה: חוסר היכולת להתחבר לאינטרנט באופן ישיר מהקופסה. אבל, בכל מקרה, מכיוון שלא מדובר במחשב ‘סגור’, אלא בערכה אליה צורפו רכיבים חיצוניים כדי שניתן יהיה לבחון אותה, גם לא התכוונו ממש להריץ את הבדיקות הללו כי לא מצאנו טעם להשוות כחבילה מוגמרת מול מחשבים סופיים אחרים. כן, אנחנו יודעים, טלפון סלולארי וכבל USB, אבל סוף כאמור, החלטנו לוותר בגלל חוסר רלבנטיות, ולהתמקד בבדיקות של המערכת עצמה תוך התרחקות מבדיקות שמושפעות מכמות הזיכרון ומכרטיס ה-SSD.
ב-Cinebench 11.5, עם תוצאות של 13.86 במבחן ה-OpenGL ושל 1.8 במבחן המעבד השיג המחשב תוצאות מעט נמוכות יותר מאלו של מחשבים ניידים שמבוססים על מערכת דומה, כלומר מעבד Ivy Bridge Core-i3U. במבחן Heaven, ברזולוציית HD מלאה, המחשב קצת נאבק אבל הוציא בסופו של דבר תוצאה סבירה של 138 נקודות עם 5.5. פריימים לשנייה בממוצע. עם זאת התמונה הייתה חדה ונאה ומפורטת היטב. כשהחלטנו לרדת לרזולוציה של 1,366×768, הרזולוציה בא אנחנו מבצעים את בדיקות ההשוואה האמיתיות שלנו בגלל היא זו שבדרך כלל מה שמקבלים במחשבים ניידים, הוא כבר הוציא תוצאות הרבה יותר טובות, כמובן עם 9.3 פריימים לשנייה, 17.8 פריימים לשנייה לכל היותר, וציון של 234 נקודות – תוצאות שמתאימות לסוג המחשב ומראות שאם מוותרים על רזולוציה גבוהה לטובת משחקיות, ניתן בהחלט לשחק גם משחקי פעולה רבים במשחק הזה.
את הבדיקות הבודדות שלנו הפעם השלמנו עם מבחן הכיווץ של WinRAR 3.93 אותו סיים המחשב עם קצב של 1,800 קילו-בייט/לשנייה. שוב, לא מדובר בקצב מדהים, אבל פחות או יותר זה עומד בתקן של המעבד.
מסקנות: ‘חצי אפוי’. ‘אתה יודע למי מראים חצי עבודה’. ‘הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות’. משפטים כאלה ואחרים הסתובבו לנו בראש אחרי שסיימנו את הבדיקה ואחרי שעבדנו עם המחשב מספר ימים. אנחנו עדיין בטוחים שהייתה סיבה להתלהבות שלנו, אבל במקרה של הפתרון המסוים שבדקנו כאן, היישום אינו מספיק טוב.
הבעיה הגדולה ביותר של הפתרון הזה, היא תג המחיר. את הקופסה יחד עם הלוח ניתן להשיג כיום בשוק במחיר של כ-300 דולרים. כרטיס ה-SSD עולה לפי אינטל כ-150 דולרים. הזיכרונות עולים כ-37 דולר ליחידה. בסך הכל התצורה שבדקנו, שלא כוללת כזכור כרטיס תקשורת אלחוטית, עולה יותר מ-520 דולרים, או בשקלים, 1,890 ₪ בלי מע”מ ובלי לקחת בחשבון שכנראה עם כל תוספות המיסים והרווחים מסביב זה נצטרך לשלם בערך עוד 40%.
כשלוקחים בחשבון את המחיר הזה, ברור שהכדאיות שלו כפתרון שולחני יורדת פלאים. אמנם אפשר להסתיר אותו היטב מאחורי המסך, אבל עדיין לא שכחנו שצריך למצוא פתרון לחיבור לרשת, כך שבמשרד, לפחות, זה יכול להוות בעיה. השימוש בו במקומות מיוחדים, כמו לשלטים דיגיטליים או נקודות חיפוש מידע, יכול להיות הולם יותר, אבל שוב, צריך למצוא פתרון לחיבור לרשת או שצריך לגשת מדי פעם עם כונן וכבל USB כדי לעדכן את המחשב עם תוכנה.
הבעיה היא שבמקומות צפופים ההתחממות של המחשב, כפי שגילינו בעת ההרצה של תוכנות הבדיקה הגרפיות, יכולה להיות משמעותית יותר, ויש צורך לדאוג לפתרון סביבתי.
וכשלוקחים את כל הדברים האלה בחשבון, ובעיקר בגלל רמת המחיר, תבינו למה אנחנו מתקשים להתלהב בשורה התחתונה.
עם זאת, אנחנו עדיין חושבים שמדובר ברעיון בסיסי מוצלח. באינטל פשוט יהיו חייבים למצוא דרך להוזיל עלויות אם הם רוצים להפוך את ה-NUC למשהו שבאמת יתפוס. כל עוד המחיר שלו כמעט כפול מפתרון דומה, אנחנו היינו בסופו של דבר בוחרים במחשב רגיל ושמים אותו על הרצפה.
לביקורת המלאה באתר THspot.co.il
ממש לא, מק מיני גדול פי כמה,
ומה הבעיה לעשות את כל השוואה הזאת עם כרטיס רשת שלכם או סתם דונגל Wi-Fi?
טענות חסרות בסיס, שאתם בודקים לוח אם אתם לא מוסיפים לו רכיבים משלכם לבדיקה?
1. זה כרטיס רשת מיוחד
2. זה לא חלק אינטגרלי מהערכה…
3. בדקנו את הערכה לא מה שאפשר לחבר אליה
כרטיס רשת מיוחד ? כרטיס רשת בחיבור USB היה עושה את העבודה …
50 שקלים בכל חנות …
בכל מקרה – סקירה טובה.
קצת דומה לmac mini? לא?