קליפ בקליק. נגן המוזיקה ב-One

משנה לשנה היצרנית הטיוואנית HTC, מצליחה להתעלות על עצמה. היא עשתה זאת החל בדורות הקודמים של הטלפונים שלה, והצליחה גם מאוד ב-One X האחרון. עכשיו מתברר שהיא לא פספסה גם בדור הנוכחי. ה-One מצליח להראות כי HTC עדיין בטופ בכל הקשור לגימור מכשירים, וכן, גם יותר מאפל (Apple) ומאחרות. אבל איך היא בשאר התחומים? לקחנו את המכשיר לבדיקה מעמיקה במיוחד.

בהתבוננות ראשונית ניתן להתרשם כי מדובר במכשיר יוקרתי מאוד. השימוש באלומיניום בשילוב עם מעט פלסטיק וגוף אחוד (Unibody) הופך את ה-One למוצר מעוצב מאוד וחזק במיוחד. המסך תופס כמעט את כל החלק הקדמי של הטלפון, ובצידיו זוג רמקולים סטראופוניים. קצוות המכשיר מלוטשות באלכסון השובר את הפינות, וזה דומה לעיצוב בחלקו האחורי המכוסה כולו באלומיניום. מסגרת המכשיר היא כמעט הדבר היחיד שעשוי פלסטיק, אבל היא מתחברת באלגנטיות לגב המכשיר בחלק העליון והתחתון. הכפתורים והממשקים ממוקמים כמובן במסגרת הדקה: כפתור ההפעלה/כיבוי ממוקם בחלקו העליון של המכשיר ולצידו יציאת האוזניות. בחלק התחתון נמצאת כניסת MHL, ובדופן הימני כפתור השליטה בעוצמת השמע. חריץ ה-microSIM ממוקם בדופן השמאלי בתוך מגירה קטנה הנשלפת לאחר הכנסת המתאם לחור הקטן. ובתמורה לגימור הגבוה, את הסוללה אי אפשר לשלוף החוצה. בחלק העליון מסתתרת נורית חיווי קטנה ברמקול המתריעה על הודעות, פגישות וכדומה,  וגם על הצורך להטעין את הסוללה.

HTC-One-front-side-2גב המכשיר מעט מקומר, והתחושה בעת שאוחזים במכשיר היא שמבצעים פעולה טבעית מאוד. בכלל, ההרגשה מצוינת בעת השימוש, ולכך תורמת מאוד העובדה שמשקלו הכולל עומד על 143 גרם. עדשת המצלמה ממוקמת בחלק העליון מאחור, מה שלדעתנו יכול לגרום לשריטות במכסה עם הזמן. המסגרת סביב העדשה לא מספיקה כדי למנוע זאת, וחבל. נוסיף ונאמר כי מניסיוננו הציפוי במכשירים של HTC יורד יחסית במהירות. מכה קטנה מספיקה כדי לגרום לשריטה שבולטת לעין, במיוחד אם משווים למכשירים אחרים המיוצרים מפלסטיק. מכיוון שכך, אם אתם משתמשים שנוטים להפיל את המכשיר לא מעט, כדאי מאוד שתיקחו זאת בחשבון.

הבחירה של HTC במסך 4.7 אינץ', במקום 'ללכת עם הזרם' ולהציג מסך 5 אינץ' במכשיר הדגל, מעט מאכזבת (ולא, HTC Butterfly J לא נחשב). זה כמובן לא קטן עבור מי שברשותו מכשיר עם מסך 4.3 אינץ' או 4 אינץ' (אההמ אייפוניסטים), אבל כן היינו מרגישים טוב יותר אם לא היינו צריכים לחכות לדור הבא כדי שהוא יהיה מצויד במסך גדול יותר. עם זאת, איכות התצוגה היא משהו אחר. תרשו לנו להרעיף מחמאות. עם רזולוציית Full HD 1,920×1,080, וצפיפות של 469 נקודות לאינץ', הוא מציע מעט יותר מהמסך של Galaxy S4. עם זאת, שוב, הוא קטן יותר ב-0.3 אינץ' שלדעתנו משמעותיים למדי. מדובר באיכות מרשימה ביותר בכל מצב, גם באור שמש ישיר הוא נראה נהדר, והשימוש של HTC בטכנולוגיית ה-Super LCD3 מוכיחה כי היא לא פחות טובה מה-S.AMOLED Plus של המתחרה הגדולה, ויחד עם הגנת ה-Gorrila Glass 2, המסך הוא מהאיכותיים שיש כיום בשוק הטלפונים.

כפתורי המגע בתחתית הצטמצמו בדור האחרון של HTC. מה שנותר מהם הוא כפתור החזרה וכפתור הבית. הכפתור השלישי, שלרוב משמש ככפתור התפריט, פונה מהשטח לטובת הלוגו של HTC. לדעתנו הוא חסר. במקום זאת הממשק מכיל את הכפתורים הנסתרים ואילו כפתור הבית יכול לשמש, בלחיצה ארוכה, לצורך הגעה מהירה לחיפוש או, בלחיצה כפולה, למנהל המשימות. לחיצה וגרירה משמשים לצורך ביצוע חיפוש מהיר בגוגל (Google). בנקודה זו לדעתנו HTC פספסה. היא הייתה יכולה וצריכה, לנצל את הלוגו ככפתור לכל דבר.

Sense 5: הראה לי את הפיד שלך
משנה לשנה, ממשק ה-Sense של החברה המולבש על מערכת האנדרואיד רק הולך ומצטמצם. לדעתנו מדובר במהלך נכון. לא רק כי הוא חוסך בדרישות הזיכרון של המכשיר, אלא גם עומס המידע שהציג למשתמש, והשינויים הרבים שבוצעו מאז השקת הממשק המקורי, אינם נחוצים כיום. למעשה, רבים מוכנים לוותר עליהם . HTC עשתה נכון גם הפעם שוויתרה על שינויים כבדים במערכת. גרסה 5.0 של ממשק ה-Sense מציג התאמות באופן בסיסי יחסית. השינוי הגדול שמוצאים הוא במסך הבית. מדובר בממשק חדש בשם BlinkFeed המספק עדכונים רציפים למשתמש. Blinkfeed המתעדכן ממקורות חדשותיים יחד עם מידע  שמגיע מהרשתות החברתיות, היומן האישי, גלריית התמונות ואפילו תכני טלוויזיה. הממשק מזכיר במעט את ממשק ה-Timescape שהיה מותקן במכשירי העבר של סוני אריקסון (Sony Ericsson), רק שהוא עושה את העבודה הרבה יותר טוב, והוא נוח יותר לשימוש. ניתן לגלול מטה או מעלה וכל עדכון מוצג באריח משל עצמו. לחיצה על אריח מובילה לעדכון הרלוונטי – אם זה חלון להמשך קריאה או יישום נפרד. ניתן לחבר את חשבון הפייסבוק, הטוויטר, אינטסטגרם, פליקר ולינקדאין, ומבחינת עדכוני חדשות ניתן להירשם למגוון מקורות באנגלית (אין עברית כלל). כאמור, ניתן להוסיף את הלו"ז האישי וכן תמונות מהגלריה. אפשר גם לקבל טיפים ומידע, לבצע חיפוש ולשתף סטטוסים ישירות מהממשק, אולם לא יוצגו עדכונים ללא תמונה. BlinkFeed בסך הכל שימושי למדי לחובבי העדכונים, וזאת בזכות הגישה המהירה למגוון מקורות, רק חבל שאין מקורות ישראליים, או אפשרות להסיר זאת למי שלא מעוניין.

ממשק הסנס 5. מימין לשמאל: Blink Feed, מסך הבית ומגירת האפליקציות
ממשק הסנס 5. מימין לשמאל: BlinkFeed, מסך הבית ומגירת האפליקציות

 

גם מסכי הבית הותאמו לגרסת המערכת העדכנית, אנדרואיד 4.2.2, העדכנית ביותר נכון לכתיבת שורות אלה. גם כאן אפשר להבחין במהלך הצמצום. הטבעת הגדולה, המשמשת לפתיחת המכשיר מנעילה, נעלמה. בר ההתראות נותר כמעט ללא שינוי מהממשק הרגיל של האנדרואיד, וכמות הווידג’טים הזמינה הופחתה משמעותית.

לחיצה ארוכה על מקום פנוי במסך פתוחת את תפריט ניהול מסכי הבית באמצעותו ניתן להוסיף עד 5 מסכים שונים, לא כולל מסך ה-BlinkFeed שאינו ניתן להסרה. דרך התפריט הזה ניתן להוסיף גם ווידגט’ים, אפליקציות וקיצורים שונים באמצעות גרירת ווידג’ט או קיצור למסך הרצוי.  בתחתית כל מסך יש 4 קיצורים קבועים, כשניתן להחליף ולשנות אותם או ליצור תיקייה משותפת.

מסך הנעילה שונה גם הוא במעט. השעון מוצג בגדול במרכז לצד מזג האוויר הנוכחי, ובגרירה כלפי מעלה נפתח המכשיר מנעילה. בנוסף יש גם 4 קיצורים בחלק התחתון, אולם באופן מפתיע אי אפשר לבצע בהם התאמה אישית, וחבל שכך. מדובר בקיצורים שמוצאים גם במסך, ללא כל הבדל. גרירתם כלפי מעלה… ניחשתם נכון, תפעיל את היישום שלהם. כמו בממשק ה-Sense הקודם, יש מספר מסכי בית לבחירה תחת תפריט ההגדרות הראשי ומשם ניתן לבחור ממסך המציג אלבום תמונות, מוזיקה, פרודוקטיביות (הודעות, מיילים ושיחות) או בלי נעילה כלל. יש גם תפריט הגדרות לעיצוב מסך הבית ומסך הנעילה תחת הגדרות המכשיר. התראה חדשה או שיחה שלא נענתה תוצג במסך הנעילה, וגרירתה כלפי מעלה תפתח את ההתראה הרלוונטית.

שורת ההתראות נשארה כמעט כמו בממשק האנדרואיד המקורי. ההתראות מסודרות אחת אחר השנייה, גרירה ימינה או שמאלה תמחק את ההתראה. לחיצה על כפתור ה-X בחלק העליון מוחקת את כל ההתראות, ןלחיצה על הכפתור הסמוך מעבירה למסך חדש, שנוסף בגרסה 4.1 של אנדרואיד, בו ניתן להחליף משתמש, לכבות ולהדליק קישוריות, לבטל את הסיבוב ולצלם את המסך. חבל שהכפתורים הללו, לפחות בחלקם, לא זמינים דרך שורת ההתראות. מנהל המשימות זמין בלחיצה כפולה ומציג את היישומים האחרונים שהופעלו בצורת רשת עם תצוגה מקדימה. גרירה כלפי מעלה תעלים את היישום מהרשימה.

HTC-One-front-hand

מגירת היישומים עברה שינויים, אם כי עדיין HTC בחרה להישאר עם גלילה מלמעלה למטה. לשם שינוי, ניתן לסדר את היישומים ולגרור ממקום למקום, וגם יש אפשרות חביבה ליצור תיקיות בתוך כל הרשימה הנגללת, כך שבהחלט ניתן לעשות סדר כמו שצריך. בחלק העליון ממשיך להיות מוצג ווידג’ט השעון עם מזג האוויר, וגרירת הרשימה מטה פותחת תפריט נסתר בו ניתן לקבוע את הסדר של הרשימה, לבצע חיפוש ולהגדיר יישומים נסתרים.

כחברה צנועה, ב-HTC לא השקיעו יותר מידי בתוספות 'מלהיבותק כפי שעשתה סמסונג עם ה-Galaxy S4: לא נמצא כאן גלילה אוטומטית בעזרת העיניים, או הנפת היד לשימוש במחוות תנועה, לדוגמה. ה-Sense הוא ממשק מאוד פרקטי, פשוט,  נוח לעבודה אבל גם קצת משמים באופן מסוים. העובדה שאי אפשר להסיר את ה-BlinkFeed מרגיזה, והתאמות למשתמש, הוספת יישומים חדשים ועוד קצת תכונות היו רצויים לדעתנו.

ביצועים: עד הקצה
ה-HTC One הוא מהמכשירים הראשונים לאמץ את המעבד מרובע הליבות Snapdragon 600 של קוואלקום (Qualcomm), שפועל במהירות 1.7 ג'יגה-הרץ. בשבב משולב המעבד הגרפי Adreno 320, והוא מלווה ב-2 ג’יגה בייט זיכרון RAM ונפח אחסון פנימי של 32 או 64 ג’יגה בייט, זיכרון אשר לאכזבתנו לא ניתן לשדרוג. בשימוש היומיומי, המכשיר עבד נהדר. לא חווינו כל תקיעות או בעיות, רץ בזריזות למעט פעמיים בהן אחד היישומים קרס לו.

מהניסיון שלנו, קשה לומר מי מהיר יותר, וזה כמעט לא מורגש בהשוואה ל-Galaxy S4 ואף ה-Galaxy S3. בשביל זה הרצנו מספר מבחני ביצועים והתוצאות מרשימות: באפליקציית AnTuTu קיבלנו תוצאה של 23,477 נקודות, ב- Vellamo HTML קיבלנו 2,374 נקודות, ב-Vellamo Metal קיבלנו 786 נקודות וב-Quadrent קיבלנו תוצאה מסחררת של 12,458 נקודות. לשם השוואה, בסקירה של הגלקסי אס 4 קיבלנו באותם המבחנים תוצאות כמעט דומות של 12,836 נקודות ב-Quadrant אולם ב-AunTuTu ה-S4 היה מעט גבוה יותר עם 29,039 נקודות. כך, אפשר לומר כי ה-Snapdragon 600 הוא כמעט זהה ל-Exynos 5 Octa של סמסונג.

יש לציין כי המכשיר מתחמם מאוד בעת מאמץ ממושך כמו הפעלת משחקים כבדים, סרטים באיכות גבוהה או במקרה שלנו, יישומים למבחני ביצועים.

HTC-One-Back

צילום: כי לא צריך תמונות פוסטר
HTC הציגה ב-One שינוי משמעותי בהסתכלות החברה לעולם הצילום בנייד. עד כה המצלמות במכשירי החברה השונים הציגו איכויות לא מרשימות במיוחד, ממוצעות ופחות מכך בחלק מהמקרים, והעליה במספר הפיקסלים לא הביאה לשינוי משמעותי. בחברה כנראה הבינו זאת והציגו טכנולוגיה חדשה בשם Ultrapixel. הרעיון הוא פשוט: במקום תמונה גדולה עם מספר גדול של פיקסלים המגדילים גם את הרזולוציה, טכנולוגיה זו משלבת 3 חיישנים נפרדים של 4 מגה-פיקסל שבמיאות לתצלום ברזולוציה נמוכה יותר, אבל עם יותר פיקסלים . כך, שבמקום לצלם תמונות ענק ברזולוציות שמאוד מקשות על שיתופם בשל גודלם הגדול, טכנולוגיית ה-Ultrapixel מביאה למעשה איכות גבוהה ברזולוציה נמוכה. כך התמונות הן 'רק' ברזולוציה של 2,668×1,520 פיקסלים, גודל שמספיק לרוב השיתופים וגם להדפסת תמונות עד גודל מקסימלי של 50×90 ס"מ, אם רוצים.

והאיכות? על פי כל האמור, איכות התמונה שאמורה להתקבל איכותית יותר ובעלת פרטים רבים יותר בהשוואה לחיישני המצלמה המסורתיות. ואכן, התוצאה הסופית שהתקבלה הייתה טובה מאוד. תחילה ניתן להבחין כי התמונות בהירות יותר והרבה יותר אור נכנס לחיישן. האיכות גבוהה והצבעים עשירים למדי. גם בתאורה נמוכה לא ראינו רעש דיגיטלי כמעט ואף הצלחנו לצלם מספר תמונות תקריב (מאקרו) טובות מאוד כשעמדנו 8 ס"מ לפחות מהאובייקט. אבל, וזה אבל גדול, קשה לומר כי תמונות ה-4 מגה פיקסל שקיבלנו היו הרבה יותר טובות מה-13 מגה פיקסל של ה-Galaxy S4. אי אפשר עדיין להשוות את האיכות לזו של מצלמה דיגיטלית, וחלק מהתמונות יצאו לנו לא חדות במיוחד. כן, יותר אור נכנס לתמונות והתמונות בהירות למדי, הצבעים מצוינים אך אם נרצה לבצע עריכה מתקדמת, לחתוך פרט מהתמונה ולשתף, ברזולוציה הנמוכה הזו התמונות יצאו בסופו של דבר קטנות מידי, כך שאם משתפים תמונות לחברים, מצלמים לתיעוד, מעלים לפייסבוק או לאיסנסטגרם ולא צריכים להדפיס מעל הגודל שציינו, היא מספיקה בהחלט, אך אם רוצים עריכה מתקדמת יותר – אל תבנו על זה.

אינסטגרם בלחיצת כפתור
אפליקציית הצילום של ה-One (או ממשק ה-Sense) היא בין הנוחות שיש. כפתור גדול לצילום תמונות סטילס, כפתור גדול לצילום סרטוני וידאו – זה מה שצריכים. לא כפתור מעבר בין מצבים, לא חלילה להיכנס לתפריט כדי לשנות מצבים. פשוט ונוח. מעל כפתורים אלו מוצגת התמונה האחרונה ובלחיצה עוברים לגלריית התמונות. בחלק התחתון יש כפתור להוספת אפקטים לתמונה, ובעזרתו אפשר לבחור להחיל אפקטים רבים בזמן הצילום (Live View), כשחלקם מזכירים מאוד את האפקטים הקיימים באפליקציית האיסטגרם. לא חדש בממשק ה-Sense, ובהחלט שימושי. בחלק השמאלי יש את כפתור המבזק, HTZ Zoe והגדרות נוספות כמו בחירת מצלמה קדמית, מצב סצנה (שחבל שהוא לא ככפתור נוסף), הגדרות רזולוציה של וידאו ועוד. ניתן גם לקבע את המיקוד על ידי לחיצה על אזור במסך ולעבור בין המצלמות בתנועת סוויפ מעלה או מטה.

HTC-One-Camera-App
ממשק המצלמה. פשוט וקל לשימוש.

התוספת החדשה, ה-Zoe היא האלטרנטיבה של HTC ל-Sound and shot של סמסונג ב-S4. זוהי פונקציה המאפשרת לצלם צילום סטילס בשילוב וידאו באורך של 3.6 שניות והיא מתחילה לצלם 0.6 שניות לפני שהמשתמש לוחץ על כפתור הצילום בפועל. אחרי הצילום, ניתן לבצע עריכה מתקדמת, כמו הוספת אפקטים, אבל היתרון העיקרי של Zoe הוא בצילום קבוצתי. כך, לדוגמה, אם תצלמו מספר אנשים בתמונה, ניתן לבחור את הפרצוף המסוים שעצם את עיניו, ולעבור בין תמונות שונות שצולמו ב-Zoe ולבחור את הטובה ביותר. באותו האופן ניתן להחליק את עור הפנים, לשפר את העיניים, להסיר עיניים אדומות ולהוריד בוהק של הפרצוף, לכל אחד מהפרצופים בתמונה בנפרד. אם רוצים, ניתן גם לשתף את התוצאה הסופית או את כל הסרטון הקצר שצולם בקובץ MP4.

     
לתמונות נוספות

מעבר לגלריה הבסיסית, ישנה אפשרות עריכה מתקדמת לכל תמונה, ובדומה לעריכה בפונקציית Zoe, ניתן להסיר עיניים אדומות, לרטש פרצופים ועוד. יש גם אפשרות, שימושית, לצרף חשבונות של רשתות חברתיות כמו פייסבוק, פליקר, דרופבוקס ופיקסה. ניתן ליצור גלריית תמונות מונפשת בלחיצת כפתור, ולשתף אותה ברשת לכל החברים עם HTC Share כמו הדוגמה הזו.

סאונד משובח
השילוב של Beats Audio במכשירי החברה אינו דבר חדש, אבל ה-One שמגיע עם זוג רמקולים סטראופוניים זה כבר עניין אחר. קשה שלא להבחין ברמקולים שבצידי המכשיר. הם גדולים ועוצמתיים למדי – הלוגו של Beats מוצג בכל פעם שמושמעת מוזיקה או אפקטים, ברמקולים והן באוזניות – והם תורמים לאיכות מיטבית, ומרשימה למדי. גם נגן המוזיקה הפנימי הופך את החוויה למהנה יותר. הנגן מוריד באופן אוטומטי את תמונות האמנים והאלבומים הנמצאים בכרטיס הזיכרון, ומספק מידע רב על האמן או השיר דרך SoundHound. יש מצב שמכונה 'ערוץ מוזיקה' המציג אנימציה חביבה עם פרטי האלבום והעטיפה, מעין ערוץ MTV פרטי שכזה. אהבנו מאוד. נגן המוזיקה זמין גם דרך מסך הנעילה וכן דרך בר ההתראות לכיבוי ושליטה באופן מהיר.

קליפ בקליק. נגן המוזיקה ב-One
קליפ בקליק. נגן המוזיקה ב-One

נגן הוידאו הוא חלק מיישום הגלריה, והגדרותיו בסיסיות למדי. הוא תומך במגוון מקודדים (DivX/XviD/MP4/WMV) וגם יש אפשרות ללכוד תמונות תוך כדי ניגון. אנחנו הפעלנו קובץ MKV באיכות 1080p, ואנו חייבים לציין את חדות המסך המרשימה .

בשל מבנהו של ה-One, האחסון הפנימי אינו ניתן להרחבה, למרות שזה לא ממש תירוץ מבחינתנו לחסרון הזה. יש לו אמנם זיכרון לא מועט של 32 ג'יגה בייט (או 64 ג'יגה בייט) ועוד 25 ג'יגה בייט בדרופבוקס, אבל תמיד לא מזיק ואף רצוי חריץ הרחבה מסוג microSD.

בצד הקישוריות ל-One באמת שלא חסר דבר. מלבד תמיכה בתקשורת דור 3 GSM Quad-band יש דגם התומך ב-LTE. בצד של התקשורת האלחוטית יש WiFi בתקן a/b/g/n ו-DLNA יחד עם Bluetooth 4.0 ו-NFC. כל אלו זמינים לגישה מהירה דרך בר ההתראות. אפשרויות התקשורת האלחוטית הקיימת כברירת מחדל היא שיתוף WiFi הן דרך נקודה חמה והן דרך חיבור ה-USB או Bluetooth. ניתן להגדיר כי החיבור יתנתק במידה ואין תקשורת בין 5 עד 10 דקות כדי לחסוך חיי סוללה.

חיבור ה-MHL בתחתית המכשיר, ולא ברור לנו מדוע היא לא ממורכזת אלא ממוקמת בצד המכשיר (דבר המפריע לעתים בשימוש במתקן אחיזה אוניברסלי), מאפשר יציאה של HDMI עם מתאם (הנרכש בנפרד).

השימוש שלנו ב-GPS כלל בעיקר את אפליקציית הניווט Waze אשר עבדה מצוין, זיהתה את מיקומנו מהר למדי. אבל, וזה דווקא קשור לרזולוציית המסך – התצוגה הייתה קטנה מידי והכל היה נראה אמנם חד אך קטן.

אין לנו הרבה דברים חיוביים לומר על הדפדפן המובנה, המבוסס על הדפדפן הסטנדרטי הוותיק של מערכת האנדרואיד. פשוט ובסיסי מאוד, דורש לא מעט לחיצות כדי להגיע לדברים הרצויים. כך המעבר בין העמודים (החצים) מתחבאים בכפתור בבר העליון במקום להיות כחלק מהסרגל. גם הגישה לטאבים השונים היא בכפתור נוסף ואין תמיכה בסוויפ. כן יש אפשרות לגלישה במצב שולחני ותמיכה מלאה בפלאש, אף שאם רוצים אפשר לבטל זאת בלחיצת כפתור. להגנתה של HTC, דפדפן הכרום של גוגל מגיע כאן כברירת מחדל, כך שניתן להשתמש גם בו אם כי הוא אינו תומך בפלאש.

תוספת חדשה במכשירי הדור האחרון הוא משדר האינפרא-אדום המאפשר להשתמש במכשיר כשלט אוניברסלי. המשדר ממוקם בצורה אלגנטית בכפתור הכיבוי/הדלקה של המכשיר בקצה העליון, ועם אפליקציית הטלוויזיה המגיעה כחלק ממנו ניתן לשלוט ברוב השלטים בבית. לצערנו, פרט לשליטה בשלטים שונים לא נוכל לנצל את מלוא הפוטנציאל של האפליקציה, אשר מסוגלת לקבל מידע על תוכניות ושידורים של חברות כבלים ולווין ברחבי העולם, שכן כאן בישראל השירות אינו זמין.

סקירת וידאו

סוללה: סביר פלוס
ה-One מגיע עם סוללה מעל הממוצע, בעלת הספק של 2,300mAh. כפי שכתבנו לפני כן, הסוללה אינה מתפרקת ולכן לא ניתן להחליפה באופן פשוט. אנחנו השתמשנו במכשיר לא מעט במהלך הסקירה, ומצאנו כי הסוללה מצליחה להחזיק לנו יום שלם ללא בעיה, והצליחה להתמודד לא רע גם בימים עמוסים.

לסיכום, גם ל-HTC יש סוף סוף מוצר מנצח, כזה שיכול וצריך להתחרות בצורה שווה מול ה-Galaxy S4, ה-Xperia Z וגם ה-iPhone 5. מחירו נע כיום סביב 3,000 שקל, באופן מפתיע מעט יותר יקר מאשר מתחריו האנדרואידים. הוא איכותי מאוד, נראה נהדר ואין דומה לו בשוק. המצלמה לא מאכזבת ומספקת תמונות טובות, אם כי לא נוכל לומר כי הוא טובה בהרבה מהמתחרות,. גם ממשק ה-Sense 5 מספק חווית שימוש טובה בסך הכל ואיכות הסאונד משובחת בצורה יוצאת דופן. המסך אינו 5 אינצ' כפי שהיינו רוצים לראות אבל דווקא מי שמגיע ממסכים קטנים יותר ימצא את הגודל נוח ביותר. אנחנו הולכים לחפש דווקא את המסכים הגדולים.

שתף:
-פרסומת-
העורך הראשי ומנהל האתר. איש חומרה שנולד עם מברג ביד ומקום לכרטיס הרחבה. בעל תואר ראשון במדעי הטכנולוגיה ומעריץ מושבע של גאדג'טים מאז שהמציאו את המסך (גם לא מגע). מעביר את זמנו עם מוצר שזה עתה יצא לבין זה שייצא, חי את הרשת ואף פעם לא שוכח שטכנולוגיה טובה היא פרי מחשבתם של אנשים טובים.