בתקופה זו של חג השבועות, על פי המסורת היהודית, הובאו לבית המקדש הפירות הראשונים של השנה – הביכורים. גם העולם הטכנולוגי עשיר בפיתוחים ובהמצאות שצצים חדשות לבקרים. לקראת חג הביכורים, בחרנו לבחון מתי וכיצד הגיעו לראשונה כמה המצאות משמעותיות אל הטלפונים הסלולריים שלנו. מתי היצרניות ערכו לנו הצגת בכורה של טלפון-המצלמה? כמה שנים מלווים אותנו המסרונים מאז ששוגרו לראשונה? וממתי ישנה משמעות לעוצמת הלחיצה שלנו על מסך המגע? מוקדם יותר ממה שאתם חושבים.
חשוב להקדים ולומר כי מטבען של המצאות חדשות, הן מוצגות תחילה במכשירי אב-טיפוס או מכשירי קונספט ולוקח זמן עד שמכשירים כאלה משווקים לשוק הרחב ונחשבים כהצלחה מסחרית, אם בכלל. בכתבה בחרנו להציג את הזמן בו החלה הטכנולוגיה להתפשט לכיוון השוק, בעוד שבחלק מהמקרים היו אבות טיפוס שלא יצא מהם כלום.
בחנו את עצמכם
חייכו, המצלמה כבר בפנים
עד סוף המאה הקודמת התרגלנו שכדי לתעד את חיינו אנו צריכים לקחת עמנו מצלמה למקומות רבים. אך כשמהנדסי התקופה ההיא הבינו שהטלפון הסלולרי נמצא איתנו בכל מקום, היה נראה להם צורך טבעי להטמיע בו גם מצלמה שתאפשר לנו לתעד את חיינו בכל זמן ובכל מקום.
לקראת שנת 2000 הוצגו כמה דגמים של מכשירים עם מצלמה מובנית. סדרת המכשירים שהצליחה באופן מובהק גם מבחינת נתוני המכירות היא של חברת שארפ (Sharp) כשדגם J-SH04 היה הראשון שהציגה החברה. לא, זו לא הייתה מצלמה באיכויות שאנו רגילים אליהן, ואם נדבר במושגי רזולוציה, ידעה המצלמה ההיא לצלם ברזולוציה של 0.1 מגה פיקסל. עם זאת, לכולם היה ברור שזהו עניין של זמן עד שהמצלמות תשתפרנה ועדות לכך ניתן היה למצוא בנתוני המכירות של שארפ: 5 מליון מכשירי טלפון-מצלמה נמכרו עד שנת 2002.
מאוחר יותר השכילו חברות הסלולר להשתמש במצלמה המובנית במכשיר כדי לערוך שיחות וידאו בין מנויים, יכולת שבאה לידי שימוש בטלפונים נייחים החל ממחצית המאה הקודמת. כשמהירות העברת הנתונים שופרה גם במכשירים הסלולריים ניתן גם היה לקיים באמצעותם שיחות וידאו.
כששיחות טלפון הפכו לאותיות
את הופעת הבכורה שלהם עשו המסרונים, אותם SMSים שאנחנו כל כך אוהבים לשלוח, בשנת 1992. מאטי מקונן היה האיש שהגה את הרעיון והציג אותו עוד בשנת 1984. 8 שנים מאוחר יותר היה זה ניל פאפוורת’ ששלח את המסרון הראשון למנהל ספקית התקשורת Vodaphone – ריצ’ארד ג’ארוויס. האחרון נכח באותה העת במסיבת חג מולד באנגליה ופאפוורת’ שלח לו את ההודעה “חג מולד שמח” ממקלדת מחשב, שכן בטלפונים עוד לא היתה מוטמעת שיטת ההקלדה שתאפשר להקליד את הטקסט.
לאחר כשנתיים ניתן היה גם להקליד טקסט ישירות מהמכשיר, דבר שבוודאי תרם לפופולריות של המסרונים במשך שנים רבות. בשנים האחרונות תפסו אפליקציות המסרים המידיים כמו ווטסאפ (WhatsApp) את מקומם של המסרונים והיא עושה זאת באמצעות העברת הודעות הטקסט, כמו גם קבצי הקול והתמונות, על גבי רשת האינטרנט.
תנו לאצבעות ללכת במקומכם
אין ספק שגם מסכי המגע עשו מהפיכה של ממש בעולם הטלפונים הסלולריים, עד שנדמה שמסכי המגע הם מאפיין בולט שמבדיל בין טלפון סלולרי ‘טיפש’ לטלפון חכם. בשנת 2007 השיקה חברת אפל את מכשיר האייפון הראשון ובחרה לצייד אותו במסך מגע משוכלל. בשל הצלחתו האייפון, ראו יצרניות הסמארטפונים כי-טוב ובחרו להשתמש בטכנולוגיה החדשה-ישנה הזו, אך זו ממש לא הצגת הבכורה של מסך המגע.
עוד בשנת 1965 הוצג מסך המגע לראשונה ובמהלך השנים עבר יישומים רבים והתבסס על טכנולוגיות שונות. בשנות ה-90 היו אלה מחשבי כף-היד שאימצו את מסכי המגע, כשבשנת 1993 הציגה חברת IBM את הטלפון הסלולרי הראשון עם מסך המגע – הסיימון.
וכטבעה של טכנולוגיה, עם התקדמות השנים שופרו מסכי המגע. בעבר היו אלה מסכים המבוססים על לחץ שהיה מופעל עליהם באזור המגע באמצעות האצבע או עט ייעודי. לאחרונה מתבססים המסכים על קיבוליות חשמלית (Capacitive) כשמוליכים חשמליים פרוסים תחת המסך ומזהים את המטען החשמלי באצבעו של המשתמש.
בשנת 2014 הציגה אפל את היכולת לזהות את עוצמת הלחיצה בהתבסס על טכנולוגיה שמכונה Force Touch. באמצעות עוצמת הלחיצה המשתנה ניתן להפעיל פונקציות שונות במכשיר כדוגמת פתיחת תפריטים ותפריטי משנה ויצרניות נוספות הציגו אף את היכולת לשקול פריטים על גבי המסך.
מוסיפים קצת צבע לחיים
השנה הייתה 1998 כשנפל דבר בתחום הסלולר: במקום מסכי השחור-לבן שאפיינו כל כך את הטלפונים הסלולריים עד אותה שנה, הציגה חברת סימנס את מכשיר Siemens S10 שכלל מסך צבעוני, אך זה הציג רק בארבעה צבעים. עברו שנתיים ומסך צבעוני עם 4,096 צבעים הוצג בנוקיה 9210.
עם השנים רק השתפרו רזולוציות המסכים וכמות הצבעים המוצגים. מכשירי הדגל של 2016 מציעים מסכים המבוססים על 16 מליון צבעים, רזולוציות 4K וגם מסכים עם קצוות מעוקלים. אם תשאלו אותנו – אנחנו עדיין מתגעגעים למשחק הסנייק של נוקיה 5110. שם היה מסך שחור לבן ונחש (המיוצג על ידי קו עבה) שהיה צריך לאכול את האוכל (שהוצג על ידי ארבעה פיקסלים) מבלי לפגוע בקירות או בעצמו.
מכשיר כבקשתך
כמה פעולות מסוגל לבצע הטלפון החכם שלכם? ניתן באמצעותו לשוחח, לצלם, לחשב חישובים, לשמוע מוזיקה, לגלוש באינטרנט וזו רק תחילתה של הרשימה. אך האם אתם באמת משתמשים בכל אותן האפשרויות? דב מורן, יזם הייטק ישראלי ורב זכויות, הגה בשנת 2007 את “מודו” – טלפון סלולרי קטן מימדים הכולל פונקציות בסיסיות בלבד. לטלפון זה היה ניתן להלביש מעטפות מיוחדות המסוגלות להרחיב את יכולתיו: מעטפת הכוללת מקלדת, אחרת הכוללת רמקולים איכותיים ועוד. כך יכול היה כל לקוח לרכוש לעצמו רק את המעטפות שהיה צריך ובכך להרכיב לעצמו את החומרה שתענה לצרכיו.
אמנם הרעיון של מורן לא כבש את שוק המובייל העולמי והחברה נאלצה להיסגר, לא לפני שגוגל קנתה את הפטנטים של מודו בשנת 2011. בכנס Google I/O האחרון ניתנו פרטים נוספים על המכשיר המודולרי שהיא מפתחת בפרויקט ARA. זהו מכשיר שמתבסס על רעיון דומה לזה של דב מורן אך בנוי ממודולים רבים כשלכל אחד פונקציונאליות שונה. גרסת המפתחים של המכשיר צריכה להשתחרר לקראת סוף 2016 וגרסה סופית לצרכן ב-2017.
עד אז ניתן ליהנות מה-LG G5, אך קשה להגדיר אותו כמכשיר מודולרי בהשוואה לאלה שדיברנו עליהם. ניתן להרחיב את יכולות ה-G5 באמצעות חיבור מודולים חיצוניים: אחד שמאפשר לצלם בנוחות רבה יותר, אחר שמאפשר להאזין לאודיו באופן איכותי יותר ויתכן שבשנים הקרובות נשמע על מודולים מעניינים נוספים.
מכשירי צדפה
פעם, כשטלפונים סלולריים היו יודעים בעיקר להתקשר זה לזה ולא כללו מפרט טכני משובח במיוחד, הייתה חשיבות לא קטנה למשקל, לקומפקטיות ולעיצוב החיצוני. מכשירי צדפה, שגם כונו מכשירי Flip, היו האמירה העיצובית האחרונה לאורך כל שנות ה-90. בתחילה הם נותרו עבים ומסורבלים וכללו מנגנון קיפול חלקי. במעלה השנים, כשמכשיר הסלולר היה מתקפל לשניים באמצעות ציר הממוקם במרכזו, הוא היה חוסך מקום ונכנס היטב לכיס המכנס. זאת מבלי לשבח את מנגנון הקיפול המהיר, שהיה פועל בתנועת יד פשוטה, ובמכשירים אחדים גם היה נפתח בלחיצת כפתור.
למרות שמנגנון הצדפה הוצג עוד קודם לכן במחשבים ניידים ובמכשירים נוספים, נחשבה מוטורולה לחלוצת מכשירי הצדפה הסלולריים כשאימצה את התצורה הזו למכשיר ה-MicroTAC בשנת 1989. לאורך השנים אומצה ושופרה התצורה אצל יצרניות רבות וישנם דגמים מעטים מאוד שממשיכים לצאת בתצורת הצדפה גם היום. אחת הדוגמאות לכך הוא ה-W2016 של סמסונג: מדובר במכשיר הזהה בתכונותיו לגלקסי S6 הדי עדכני. הוא כולל מסך מגע איכותי, אך כשפותחים אותו מופיע מסך מגע נוסף ומתחתיו לוח מקשים – אם תרצו הקאמבק של מכשירי הצדפה.
GPS
מי מאיתנו נכנס לרכב ומתכנן את מסלול הנסיעה באמצעות מפת כבישים? לא רבים, וזאת בזכות אחת ההמצאות שהגיעה מן העולם הבטחוני והיום משרתת כל ילד שמחזיק סמארטפון – GPS. את הצגת הבכורה שלו, כאמור, עשה ה-GPS עוד הרבה לפני עידן הסמארטפונים ובאמצעות לוויינים בחלל הוא מספק את המיקום המדויק.
בשנת 1999 הוא שולב לראשונה בטלפון סלולרי שנקרא Benefon Esc והיה נמכר בעיקר באירופה. עם השנים הוכנסו חיישני GPS מתקדמים ומדוייקים יותר למכשירים ואלו שולבו עם האפליקציה השיתופית Waze שהיא הצלחה מטאורית כשלעצמה. אז נכון שהיום אנחנו לא נוסעים בלי Waze אפילו כדי לקחת את הילדים מהגן, אבל צריך לתת כבוד לחלוצים שכבר בשנת 99 שילבו חיישן GPS במכשיר הסלולרי.
האינטרנט מגיע לסלולרי
אינטרנט סלולרי – אחת ההמצאות שאנו משתמשים בה כל כך הרבה אך לא תמיד שמים לכך לב. האפליקציות, הגלישה בדפדפן, כל תעבורת הנתונים של המכשיר הסלולרי שלנו מתבצעת באינטרנט הסלולרי המהיר והיציב שקיים ב-2016.
אך קשה להיזכר שהמהפכה החלה כבר בשנת 1997, אז חשבו חברות מוטורולה, נוקיה, אריקסון ו-Phone.com כיצד ניתן ליצור סטנדרט עולמי אחיד איתו ניתן יהיה לגשת לתכנים ייעודיים באינטרנט באמצעות הטלפון הסלולרי. החשיבה הזו הולידה את פרוטוקול WAP = Wireless Application Protocol. הגלישה אז הייתה בסיסית מאוד ולא כללה גרפיקה מרהיבה, אך אתרי תוכן שונים הותאמו לדפדפנים הבסיסיים וניתן היה לקבל מידע עדכני מהאינטרנט באמצעות המכשיר הסלולרי. לימים פינה פרוטוקול WAP את מקומו לטובת אפליקציות דפדפנים המתאימות למערכות ההפעלה השונות.
למה להסתפק במקלדת מצומצמת?
עד כמה נוחות המקלדות המותקנות בסמארטפון? על כך הדעות חלוקות וכנראה שבסופו של דבר תלוי עד כמה אתם רגילים אליהן. עם זאת, כנראה שכולם יסכימו שמקלדת מלאה (QWERTY) היא דבר נצרך בימינו, במיוחד כשאנו נדרשים להקליד רבות בסמארטפון שלנו.
מפתיע, אך כבר בשנת 1996 הופיעה לראשונה מקלדת פיזית מלאה בטלפון סלולרי. היה זה Nokia Communicator 9000 שכלל יכולות מרשימות ביחס לאותה תקופה: משלוח מיילים, מעבד תמלילים, פקס מובנה ועוד.
נוקיה המשיכה לשפר את סדרת ה-Communicator לאורך השנים ועשתה זאת באמצעות כמה מכשירים, כשהאחרון שבהם היה ה-Nokia E90 בשנת 2007. מאז החלו לצוץ סמארטפונים עם מסכי מגע ובהם רצות מקלדות QWERTY וירטואליות.
פורסם לראשונה באתר נקסטר מבית מאקו
יש 9/11
בחרתי פשוט את מה שנשמע לי הכי לא הגיוני, וצדקתי. ?
הטלפון המוצפן הראשון-ורד הרים של צה”ל…
בישראל יש לנו את האבטחה הכי מתקדמת והרפואה הכי מתקדמת כמעט הכל הכי מתקדם…
רק חבל שאת ההמצאות הכי טובות והכי מתקדמות מביאים קודם לארצות אחרות ולארץ או שמביאים מאוחר יותר או שלא מביאים בכלל…
הוואווי לא המציאה את ה3D touch אפל השתמשו בטכנולוגיה קודם עם השעון שלהם והיו שמועות רבות שהם מתכוונים ליישם את זה גם על האייפון אז הוואווי מיהרו ולהכריז על מוצר לא מוגמר רק כדי להקדים את אפל עם האייפון ובסופו של דבר גם ביטלו את האפשרות בטלפון.
נכון אבל שאלו מי חשב על להביא את זה לטלפון קודם והתשובה היא וואווי.
זה כמו שהקורא טביעות אצבע הראשון לא הומצא בטלפון אבל שאלו מי חשב על זה קודם בטלפון והתשובה היא מוטורולה.
בכלל קראת את התגובה שלי? הוואוי לא חשבה על זה אפל כבר שנתיים וחצי (זמן פיתוח השעון שלהם) הגו את הרעיון וישמו את זה בשעון הרבה לפני הוואוי וחשבו ליישם את זה גם באייפון, זה שהם הכריזו על טלפון כזה ראשונים לא אומר שהם הגו את הרעיון ראשונים, היו אין ספור דיווחים ותמונות של רכיבי מסך האייפון הרבה לפני שהוואווי הכריזה על הטלפון שלהם, לפעמים אני לא יודעת אם אתה בכוונה משחק אותה ראש קטן.
עולם כמנהגו נוהג. אפל חושבת תמיד איך להתקדם ושאר היצרניות עושות את עצמן כאילו הן הראשונות.
גוגל היא זו שמקדמת את אנדרואיד ומכשירי האנדרואיד, כמו תמיכה בUSB-C ותמיכה בקורא טביעות אצבע, אמנם מאוחר.
שאר היצרניות פשוט לא יכולות לקדם פטנטים אם גוגל לא תעשה את זה קודם כי היא פשוט עושה את זה הכי טוב וחבל שהיא עושה את זה מאוחר יחסית.
אמנם זה לא שאחרות לא חושבות איך להתקדם, זה פשוט לא הולך להן כמו שצריך כי אנדרואיד לא שלהן.
כמו עכשיו גם לדוגמה, סמסונג היא זו שהמציאה את המולטי והספליט ווינדוס אבל רק גוגל היא זו שתעשה את זה כמו שצריך כי היא תביא את התמיכה המלאה בכל האפליקציות. סמסונג לא יכלה לשלוט בזה באופן מלא כי אנדרואיד לא שלה וזה החיסרון הכי גדול של אנדרואיד.
מזכיר לי את ה- AirView של סמסונג.
תכונה מרשימה וכל-כך חסרת שימוש, לא מופיעה בכמעט אף אפליקציה.