המים שאנו שותים מקורם במאגרי מי תהום, בכנרת, במעיינות ונחלים וגם בימים הסמוכים. על מנת להכשיר אותם לשימוש אנושי, הם עוברים תהליכים שונים של סינון וטיהור מים, וזאת על מנת לסלק מהם חומרים כגון כלור, מתכות, חיידקים, בקטריות, חול, מינרלים מסוימים – ועוד. המטרה הראשית היא כמובן לדאוג לבריאות התושבים, אך איכות מי השתייה משפיעה כמובן גם על הטעם שלהם. קיימות מספר שיטות טכנולוגיות שבהן נעשה שימוש, והבחירה בשיטה ספציפית נעשית על פי ייעוד המים והעלויות הכלכליות של השיטה.
אוסמוזה הפוכה
באמצעות אוסמוזה הפוכה (ובעברית – פעפוע הפוך) ניתן לטהר מי ים ומים מלוחים ממגוון רחב של חומרים, מרכיבים וחלקיקים, כמו למשל חול, חיידקים, כלור ומזיקים, ולהפוך אותם לראויים לשתייה ונקיים מריחות וטעמי לוואי שונים ומשונים. מדובר בטכנולוגיה מתקדמת ביותר לטיהור, והשיטה מתבצעת על ידי הפעלת לחץ גבוה על תמיסת המים, שעוברת בתגובה דרך ממברנה קרומית – ויוצאת מטוהרת. השיטה יוצרת מים שמשמשים גם לשתייה, גם לייצור יין וגם להשקיה חקלאית. בשיטה זאת עושים שימוש גם חלק ממתקני המים הביתיים.
זיקוק
באמצעות שיטת הזיקוק ניתן להפריד בין מולקולות המים לבין מרכיבים זרים שונים, בהתבסס על נקודות הרתיחה השונות שלהם. מתחילים בלחמם את המים על מנת לאדות אותם. בשלב הבא תופסים את האדים בכלי ייעודי ובשלב האחרון מצננים את המים באמצעות משטח קר. באופן זה, בסיום התהליך נשארים המים ללא חומרים לא נדיפים, כמו מלחים וניטרטים. זוהי אמנם שיטה בעלת וותק, אך בשל הצריכה האנרגטית והעלות הכספית הגבוהה שלה, עם הזמן השימוש בה נעשה פחות תדיר.
ספיחה
באמצעות שימוש במינון נמוך מאוד של פחם פעיל, שיש לו כמות אדירה של נקבוביות ושטח פנים רב, ניתן לספוח מהמים כמות גדולה של חומרים מזהמים, בשל העובדה שהמולקולות שלהם נמשכות באופן טבעי למולקולות הפחם. פחם פעיל משמש גם בתעשייה ובהיקפים גדול וגם כמסנן ומטהר מים בסביבה הביתית.
הפלרה
הפלרה משמעותה הוספה אקטיבית של פלואוריד למי השתייה, על ידי המדינה, וזאת במטרה לקדם את בריאות השיניים, לשפר את עמידות אמייל השן ולמנוע עששת. במדינות שבהן משתמשים בהפלרה, מדענים מפקחים על התהליך ומוודאים שמינון הפלואוריד במים הוא המינון הדרוש והבריא. בכל זאת מדובר בנושא שנוי במחלוקת מבחינות רבות – רפואית, מדעית ואזרחית-מוסרית. בישראל שיטת ההפלרה יצאה וחזרה משימוש בעקבות החלטות ממשלתיות, ונכון לשנת 2019 – היא בהחלט בתוקף.
חילוף יונים
שיטה נוספת לטיהור מים, שיעילה בפרט לצורך הסרת מלחים, ניטרטים וסידן והחלפתם במינרלים אחרים, כמו אשלגן. חסרונה טמון בכך שהיא לא מאפשרת לטהר את המים מחומרים רעילים כאלו ואחרים שמצויים בהם, ולכן מדובר בשיטה שהיא במהותה שיטה תומכת ולא שיטה עיקרית, ויש לשלב אותה עם שיטות נוספות של סינון וטיהור.
חיטוי בכלור
באמצעות חיטוי בכלור ניתן לסלק חיידקים, נגיפים ופטריות מהמים. הכלור הוא חומר יעיל מאוד למטרה זאת והורג את האורגניזמים הללו בנקל ובמהירות. החיטוי נעשה בשלב מאוחר יחסית בתהליך הטיהור. לכלור יש גם השפעות שליליות על איכות המים, ולכן שיטה זאת נמצאת כיום בשימוש מועט.
אולטרה סגול
שיטה נוספת לחיטוי מים היא דרך קרינה אולטרה סגולה, בה עושים שימוש בתעשיות רבות במשק. מדובר בשיטה בטוחה, ובפרט ביחס לכלור. היא בעלת עלות תפעול נמוכה יחסית, אך אחת שיעילותה גבולית, ומתאימה בפרט לחיטוי מים בעכירות נמוכה. ניתן לרכוש ולהשתמש בהתקן אולטרה סגול גם כמטהר מים במתקן מים ביתי.