אפליקציות שמטרתן להגן על מכשירי Android מרושעות מתנהלות לא פעם בעצמן כמו רושעות, ומנצלות את המשתמשים כדי לכרות ולמכור מידע בדרכים מפוקפקות מאוד. כך עולה ממחקר של האתר VPNpro שבדק 15 אפליקציות אנטיוירוס מתוך רשימת 30 האפליקציות הפופולריות ביותר בקטגוריה, שלהן יותר מ-2 מיליארד הורדות במצטבר. הוא גילה כי רובן דורשות הרשאות שמעידות כי הן עצמן לא פחות גרועות מהאפליקציות שמפניהן הן מתיימרות להגן על משתמשים.

הקריטריון להרשאות מסוכנות, שאומץ לפי מסמך של גוגל למפתחים, הוא הרשאות שמקנות לאפליקציה גישה למידע שאין בו ממש צורך כדי לספק את הפתרון, כמו: מיקום, חשבונות משתמש, אנשי קשר, מצלמה, מיקרופון ושיחות טלפון.

מתוך 15 האפליקציות, 12 היו סיניות, ו-4 מתוכן הוסרו עוד לפני הפרסום לאחר שהתגלה כי המפתחים העומדים מאחוריהן משתמשים בכתובת משותפת בהונג-קונג – מה שחושף את העובדה שמדובר באפליקציות מפוקפקות. 11 מהאפליקציות ביקשו גישה למצלמה, 10 ביקשו גישה לחשבונות במכשיר, 9 ביקשו גישה למיקום מדויק, 7 לאנשי הקשר, 6 לביצוע שיחות טלפון ואפליקציה אחת אף ביקשה הרשאה להקליט קול באמצעות המיקרופון.

האתר הדגיש כי שלוש מהאפליקציות דורשות הרשאות חשודות במיוחד: Virus Cleaner דורשת יכולת להעלות קבצים למערכת, מה שמאפשר לה להתקין רושעות נוספות, ואילו Security Master ו-Clean Master דורשות הרשאה לפתוח אפליקציות אחרות בלי לשאול, שגם זו התנהלות אופיינית לרושעות.

המחקר גם מציג את רשימת אפלקיציות האנטי וירוס הקיימות המסוכנות ביותר, והאפליקציות המסוכנות ביותר, להוציא הארבע שכבר הוסרו, הן: Security Master שרשמה חצי מיליארד התקנות ודורשת 10 הרשאות מסוכנות, Antivirus Free 2019 שרשמה 10 מיליון הורדות מ-Google Play ודורשת 9 הרשאות, Virus Cleaner 2019 שהורשה 50 מיליון פעמים ודורשת גם היא 9 הרשאות, כמו גם מספר ההרשאות שדורשות MAX Security ו- Super Phone Cleaner עם 50 מיליון הורדות כל אחת.

קרא עוד:  הורים לילדי הגן? את האפליקציות הבאות אתם חייבים להכיר

האתר ממליץ לא להתקין אפליקציות אנטי-וירוס שאינן מגיעות ממפתחים מוכרים ודורשות הרשאות נוספות מלבד קריאה וכתיבה לזיכרון – שהן ההרשאה הבסיסית ההכרחית לאפליקציות מסוג זה.