ישראלים עושים הרבה יותר דברים ברשת – אבל משתפים פחות, כך עולה מנתוני “דוח החיים הדיגיטליים” של בזק, שנערך בן 1,300 משתתפים בגילי 13 ומעלה מכל המגזרים בישראל.
6.6 מיליון ישראלים גולשים ברשת וצורכים בממוצע 8 גיגה-בייט ליום על גבי הרשת הביתית בלבד – עלייה של 30% תוך שנה.
וידאו: נטפליקס ומכשירים ניידים בעלייה, המחשב בירידה
נראה שאפשר לייחס את העלייה הדרמטית הזו לעלייה בחדירה של נטפליקס בארץ: 18% מהישראלים צופים עתה בנטפליקס – עלייה של פי 2.5 לעומת השנה שעברה. מעניין לציין בהקשר של הרגלי הצפייה כי מבוגרים (בני 18 ומעלה) צופים בתכני וידאו בעיקר בסלון (75%) ובמיטה (49%), בעוד בני הנוער צופים בסלון ובמיטה באופן שווה (71%-72%), ויותר מפי שניים בתחבורה הציבורית (39% לעומת 16% בקרב המבוגרים).
בקרב בני הנוער חל מהפך בהרגלי הצפייה: אם בשנתיים הקודמות פי שניים מבני הנוער העדיפו לצפות בווידאו במחשב מאשר בטלפון, השנה רק 30% העדיפו לצפות במחשב ו-46% במכשיר הנייד.
רשתות חברתיות: משתפים פחות, אבל לא משתמשים פחות
בתחום הרשתות החברתיות חלה כנראה ירידה משמעותית מההתלהבות של הציבור: יותר משליש מכלל הנשאלים דיווחו כי הם משתמשים בפייסבוק פחות כדי לשתף סטטוסים ותמונות ולהתכתב במסנג’ר, ומצד שני כמות דומה של אנשים דיווחו כי הם משתמשים יותר בקהילות וקבוצות או מתקשרים דרך פייסבוק עם חברות מסחריות. בנוסף, 18% משתמשים בשירות ככלי תקשורת עם פוליטיקאים.
גם השיפור במצלמות המכשירים הסלולריים לא עוזר לעודד שיתוף ברשתות החברתיות: הישראלים מצלמים ומשתפים פחות תמונות וסרטונים של משפחה וחברים, אירועים, נופים, סיטואציות משעשעות ואוכל (ירידה של 10% בממוצע) – וקצת יותר את עצמם (27% לעומת 24% ב-2015).
משתמשים רבים מדווחים כי הרלוונטיות של הפוסטים ירדה השנה: 20% אמרו שחלק גדול מהפוסטים שהם רואים לא רלוונטיים להם ו-56% מכלל המשתמשים אמרו כי חשיפה לפוסטים לא רלוונטיים מפריעה להם. גם צריכת החדשות דרך הרשת החברתית הגדולה ירדה ביותר מ-10% (37% לעומת 48% לפני שנה).
אחד השימושים היחידים ברשתות החברתיות שנמצא בעלייה הוא שיחות הווידאו: 27% מהמבוגרים ו-33% מבני הנוער מבצעים שיחת וידאו לפחות פעם בשבוע, ו-23% מבני ה-18 ומעלה ו-61% מבני הנוער ביצעו ב-2018 שיחת וידאו רבת-משתתפים.
הרשת החברתית שבה בני הנוער פעילים ביותר היא וואטסאפ – 95% מהם פעילים בה. הרשת שרשמה את הגידול הדרמטי ביותר היא אינסטגרם עם 88%, בעוד פייסבוק רשמה ירידה קלה ל-61% וסנאפצ’ט ירדה ל-38%. רק 21% מהנוער מדווח כי הוא פעיל בטלגרם, ורק 18% פעיל ב-TikTok (לשעבר Musical.ly) – ירידה קלה לעומת השיא בשנה שעברה.
21% מבני הנוער מעלים לפחות סטורי אחד ביום לאינסטגרם, ו-61% לפחות פעם בשבוע. אבל לא כולם יודעים בכלל מה זה סטורי: 75% מבני ה-35 ומעלה ו-27% מבני הנוער לא יודעים מה זה. גם ההאשתג כבר לא רלוונטי כנראה: 72% מהמבוגרים ו-41% מבני הנוער לא יודעים מה זה.
האפליקציה שישראלים הכי אוהבים היא וואטסאפ: 78% לא מוכנים לוותר עליה, למרות ש-44% מתוכם דיווחו כי כבר החלו לקבל בה הודעות פרסומת. רק 47% לא יהיו מוכנים לוותר על ווייז, 40% על פייסבוק, 22% על מייל ו-21% על יוטיוב.
יותר תוכן, יותר כסף
בזמן שהרשתות החברתיות פחות מלהיבות, אפליקציות הווידאו והמוזיקה זוכות לעדנה: הישראלים מאזינים הרבה פחות לרדיו (22% לעומת 49% ב-2013) ולדיסקים (6% לעומת 10%), בעוד שהשימוש ביוטיוב כאפליקציית מוזיקה רושם עלייה דרמטית (43% לעומת 19% ב-2013) ואפליקציות המוזיקה גם הן ממשיכות לצבור פופולאריות (21% לעומת 15%). בתוך הנתונים האלה מעניין לציין כי 36% מהנוער משלם על מוזיקה.
עוד תחום שעליו בני נוער מוציאים כסף הוא גיימינג: 47% מבני הנוער מדווחים על עצמם כגיימרים – עלייה של כ-10% מהשנה שעברה. 37% מבני הנוער שיחקו פורטנייט כל יום בחופש הגדול, ו-30% מתוכם גם שילמו בממוצע 357 שקל על אביזרים במשחק.
גם בקרב הציבור הכללי הרשת נתפשת יותר כזירת מסחר: 78% מהישראלים קנו השנה ברשת, כאשר 33% מהקניות בוצעו מהסמארטפון, 64% מהגולשים קנו באתרים ישראלים ורק 45% מאתרים בחו”ל. ההוצאה המקסימלית הממוצעת גדלה מ-1,000 ל-1,400 שקל, וכמעט 40% מהישראלים סומכים על חנויות הרשת מספיק כדי להרשות להן לשמור את פרטי האשראי שלהם. 37% מחפשים את המוצרים באתרי הקניות בלבד, 31% מחפשים מוצרים דרך גוגל ורק 26% מחפשים באתרי השוואת מחירים.
יותר מרבע מהישראלים (26%) גם עושים כסף ברשת – 12% באמצעות ביקור באתרים או כתיבת ביקורות תמורת תשלום, 10% ממכירת מוצרים, 10% מפרסום חוות דעת, 7% מצפייה בפרסומות ועוד 7% מכתיבת תגובות ברשתות חברתיות.
42% מעבירים או מקבלים כסף דרך הטלפון.
בכל מה שקשור לכסף וירטואלי הציבור בארץ ספקני הרבה יותר: כמעט 40% אומרים שאף אחד לא מבין מה זה ביטקוין, כמעט חצי חושבים שלא כדאי להשקיע בו, ו-50% לא מאמינים שהמטבעות הווירטואליים יהיו אמצעי התשלום המרכזי בעתיד.
התמונה באדיבות Shutterstock