עם צאת האייפד שוק הקוראים האלקטונים נכנס למגננה – המתחרה החדש והמלהיב תפס את המתחרות עם המכנסיים למטה, כשמאז השקתו אנחנו רואים עוד ועוד יוצרנים אשר מוציאים ממפעליהם מכשירי טאבלט משוכללים, הרצים על שלל מערכות הפעלה. המפסידים הגדולים היו הקוראים האלקטרונים – למה שמישהו יקנה מכשיר עם מסך בגווני אפור, שבקושי מסוגל להציג אתרים, כשיש לו מכשיר קסום כמו אייפד שיכול להציג ספרים, סרטים, אתרי אינטרנט וגם להריץ משחקים? אך אף יצרנית לא קפאה על שמריה והמשכנו לראות עוד מתחרים גם בתחום הקוראים, כשנראה שהגבולות מטשטשים עם היציאה של הNook הצבעוני.

לסוני יש קו וותיק של קוראים אלקטרונים. הראשון יצא כבר ב-2006, ובמקביל עם החשיפה של הטאבלטים החדשים שלה בתערוכת IFA, היא גם הכריזה על קורא חדש, שלראשונה הוא קורא המבוסס על אנדרואיד 2.2 עם ממשק מיוחד של סוני, זאת בניגוד לקוראים האחרים מתוצרתה אשר היו מבוססים על מערכת ייחודית המבוססת על לינוקס.

מלבד עיצוב המזכיר את מכשירי האנדרואיד של החברה (אשר מסגיר את מערכת ההפעלה של המכשיר), הקורא האלקטרוני די סטנדרטי ולא מציע מפרט יותר מרשים משל מתחריו, מלבד דבר אחד – הוא הקורא האלקטרוני בגודל 6 אינצ' הקל ביותר אי פעם – 168 גרם סה"כ. מדובר בהישג מכובד,  ככה שמכשיר בגודל של טאבלט, עם מסך מגע מבוסס דיו אלקטרוני, שוקל כמו סמטארטפון ממוצע. לצד העיצוב המרשים והמשקל הנמוך, הוא לא נותן מפרט יותר טוב מהמתחרים, עם זמן סוללה של עד חודש ללא שימוש בWiFi b/g/b, מסך דיו אלקרוני ברזולוציה של 800*600, 16 גוונים של אפור ותג מחיר לא יותר מידי מפתה של כ150$, המכשיר יהיה זמין לקנייה החל מאוקטובר הקרוב.

-פרסומת-
זהו הפרופיל האישי שלי, והוא יכול לשמש לי כבמה להלל את עצמי ולספר על עצמי סיפורי אלף לילה ולילה... אבל אין הנחתום מעיד על עיסתו, לכן, אצטט את גדולי האומה: "יש איזה רועי אחירון מטומטם מעצבן באתר TGSPOT..." (אריק, טרול, פיקסלים על פורום, 2011) ובנימה רצינית, טכנולוג, כותב להנאתי, גם מצלם (לפעמים).