סוני-אריקסון, שרק לפני ארבע שנים גרמה ליצרניות הגדולות בעולם לשקשק ממרום הפודיום, איבדה מאז השקת האייפון את רוב קסמה, מבלי שהסיבה לכך תהיה ידועה לאיש. מכשיריה הפשוטים נחשבים עד היום למכשירים האיכותיים מסוגם, ואפילו הסמארטפונים היקרים ביותר בקושי מצליחים לגרד ל-Satio הוותיק שלה את חיישן הצילום בעל 12 המגה-פיקסלים, אך נראה שההתלהבות ממכשירי מגע בעלי מעבדים מהירים עלתה לה בהזדמנות חייה לרשת את מקומה של השכנה מפינלנד.
בסוף 2009 נראה היה לרגע שהחברה התעשתה מהלם הסמארטפונים, כאשר הציגה לעולם את ה-X10, אך שרשרת עיכובים בלתי מתוכננים הובילה לכך שהאנדרואיד הראשון מלונדון הושק באיחור של רבעון שלם, וזכה בשל כך לגל ביקורות נוסח “ראינו כבר את כל זה – ב-HTC Desire“. העובדה ששדרוג גרסאות האנדרואיד לסדרת ה-Xperia של 2010 התברר כמסובך במיוחד לא עזרה לחברה, שהחליטה בסופו של דבר שמעתה והלאה היא לא תיתן לאף אחד הזדמנות ללעוג לה. התוצאה נראתה היטב בתחילת 2011, עם הצגת סדרת ה-Xperia החדשה: 4 מכשירים (Arc, Play, Neo ו-Pro) שצוידו כולם במפרט חדיש, עיצובים מקוריים (מלבד ה-Neo, יורשו של Vivaz) ומועדי שחרור כמעט מיידיים.
נכון – רעידת האדמה ביפן הרסה לסוני-אריקסון את החלק של מועדי השחרור המידיים, אך מכשיר הדגל, שהספיק לצאת בזמן, קנה לחברה מעט זמן עד להשקת היורש (האמתי, לא ה-Arc S שהוכרז בחודש החולף, ומהווה שדרוג מצוין אך לא פורץ-דרך) – Xperia Duo, המכשיר כפול הליבה שלפי השמועות אמור להיות שובר-השוק האמתי של השוודים והיפנים. האם בשנה שבה רוב המתחרים הם כפולי ליבה – Galaxy S 2, Sensation, Optimus 2X – מצליח הארק להתבלט? הגיע הזמן לבדוק.
הקופסא
ברוב הסקירות באתר לא תמצאו סעיף נפרד על האריזה (מלבד “מה בקופסא”, שאינו נחשב לצורך העניין), אך במקרה הזה הייתי חייב לגעת בנושא. זאת מאחר וסוני-אריקסון עשתה עם הארק משהוא לא שגרתי: זהו המכשיר היחידי בסדרת Xperia 2011 שאינו משויך במקביל ל”סדרה הירוקה”, GreenHeart (סדרת מכשירים הבנויים מפלסטיק ממוחזר וללא PVC ורעלנים אחרים), אך כל מה שסביבו דווקא כלול בה: אריזת המכשיר עשויה כולה קרטון, ללא חלקי פלסטיק; האביזרים ההיקפיים כולם שייכים לסדרה הממוחזרת/מתמחזרת; חוברת הוראות השימוש נפקדת, שכן היא הוחלפה בחוברת וירטואלית; ודיסק התקנת תוכנת הסנכרון למחשב הוחלף בקובץ התקנה המציע להריץ את עצמו בפעם הראשונה שתחברו את הטלפון למחשב.
עיצוב והנדסת אנוש
עיצוב הוא אחד מתחומי ההתמחות של סוני-אריקסון משחר קיומה. על יופיים או כיעורם של מכשירי החברה מעידן ה-feature phones אפשר להתווכח במשך שעות, אך השורה התחתונה היא שזו אחת החברות היחידות בתחום הסלולאר שניתן לומר בבטחה שכל עיצוביהן מקוריים לחלוטין, ללא שום רמז להעתקה ממתחרות (מה שלא ניתן לומר על המתחרות מקוריאה, ואפילו לא על השכנה הסקנדינבית).
במקרה הזה, ניכר שהחברה התאמצה אפילו יותר מהרגיל. מבט אחד בארק מספיק כדי לקבוע שמדובר במכשיר האנדרואיד היפה ביותר שיוצר אי פעם, ולפי התמונות המודלפות של יורשו והעיצובים שנראו לאחרונה אצל המתחרות – נראה שזה יישאר כך עוד שנים.
כידוע, עיצובו של המכשיר הוא שהעניק לו את השם Arc – קשת. מהצד הוא אכן מזכיר כזו, כאשר בשני הקצוות עומד עוביו על סנטימטר אחד, ובאמצע 8.7 מ”מ. הדעות באשר לארגונומיות של העיצוב הזה נעות מ”נוח מאוד” עד “מציק”, ומהתבוננות בתמונות המכשיר במשך מספר חודשים נטיתי להאמין דווקא לגרסא השנייה – לשווא. כאשר אחזתי בו במו ידיי נוכחתי שהקימור האנכי, ההפוך מצורת היד, אינו מורגש באופן בולט, בעוד הקימור האופקי של הצדדים האחוריים מעניק אחיזה נוחה.
צידו הקדמי נראה כאילו נלקח מסרט מד”ב – המסך בן 4.2 האינצ’ים בנוי בשיטה המאפשרת לו “להיעלם” במסגרת השחורה כאשר הוא כבוי, כאילו מדובר במשטח שחור אחיד וחלק. מתחתיו נמצאים שלושה כפתורים פיזיים המעוצבים כפס מתכת דק, ובמרווח הצר שביניהם לבין תחתית המסך נמצאים הסמלים שלהם – שאינם מוארים, וחבל. זה המקום לומר שלא ברור לי אם האשם הוא העיצוב הדחוס והיפהפה של החלק הזה או שמא גודלו העצום של המסך (המכשיר הקודם שלי היה מצוייד במסך 3.2 אינצ’), אך נראה שאני לא היחיד שמתקשה ללחוץ על הכפתורים הפיזיים בלי ללחוץ בטעות גם על המסך מעליהם.
בחלק העליון, בפס הפלסטיק שמעל הזכוכית, נמצאת האפרכסת, ולצידה השמאלי חיישן קרבה וחריץ שכנראה נועד במקור למצלמה קדמית, אך נאטם בפלסטיק בשל קושי טכני למקם את רכיבי המצלמה יחד עם שאר הרכיבים הדחוסים בחלק זה של המכשיר.
צידו האחורי חלק כמעט לחלוטין. בפינה השמאלית העליונה שלו נמצאים המצלמה והמבזק, מעט מתחתם מיקרופון לצילום וידאו וביטול רעשי רקע בזמן שיחה, בדיוק באמצע לוגו Xperia ובתחתית רמקול, הממוקם בצורה המונעת ממנו להיחסם כאשר המכשיר מונח על משטח כלשהו, כפי שקורה במכשירים שטוחים לחלוטין. בגרסא הכהה עובר החלק האחורי בהדרגה משחור בחלקו העליון לכחול כהה בחלק התחתון, ובגרסא הבהירה צבעו הכסוף אחיד. יש לציין כי הכיסוי האחורי הכהה בוהק מאוד (glossy), כך שכל מגע עם אצבע משאיר בו סימן, בעוד הכיסוי הבהיר רגיש הרבה פחות, למרות ששניהם מרגישים ביד כאותו חומר בדיוק.
הצדדים, הכסופים בשתי גרסאות המכשיר, לא מכילים הפתעות מיוחדות: השמאלי חלק לחלוטין מלבד חריץ אוזניות 3.5 מ”מ בקצהו העליון – שבאופן מוזר אינו מוכן לעבוד עם אוזניות סלולאריות של יצרניות אחרות – ובשמאלי נמצאים כפתורי עוצמת השמע וכפתור הצילום.
הדפנות העבות – העליונה והתחתונה – גם הן כסופות בשתי הגרסאות. בזו העליונה נמצא שקע ה-Mini HDMI, שהוא השקע היחיד במכשיר המוגן במכסה, וכפתור ההדלקה/כיבוי/נעילה, שכפי שמציין כל מי שנגע בו, קטן מדי ולא בולט מספיק. מזל שבסוני-אריקסון אפשרו להפעיל את מסך ביטול הנעילה גם באמצעות כפתור הבית התחתון. בתחתית המכשיר נמצאים המיקרופון, חריץ לציפורן לצורך שליפת הכיסוי האחורי וחריץ מפוצל המיועד לרצועות נשיאה, הפופולריות בעיקר בקרב משתמשי הטלפונים הפשוטים של נוקיה וס”א.
חומרה
בדרך כלל, נוהגות יצרניות סלולאר להוציא בכל שנה סדרת מכשירים, שאחד או שניים מהם מוכתרים כמכשירי דגל ומצוידים בחומרה יוצאת דופן. השנה החליטה סוני-אריקסון ללכת על כל הקופה, והכריזה על ארבעה מכשירים שכל אחד מהם לכשעצמו יכול להיחשב מכשיר דגל. ההבדל היחיד הוא גודל המסך והעיצוב, כאשר ל-Play ול-Pro מאפיינים ייחודיים נוספים.
מתחת למכסה המנוע של הארק, אם כן, מסתתרת חומרה שמלבד Optimus Black אף מכשיר דגל השנה לא הסתפק בה: המעבד הוא Snapdragon MSM8255 מהדור השני, בעל ליבה בודדת ומהירות שעון של 1GHz, עם מאיץ גרפי Adreno 205. הזיכרון כולל RAM בנפח 512MB ואחסון פנימי בנפח 320MB, כאשר החברה ממליצה למשתמשים לאחסן כמה שיותר מהאפליקציות על כרטיס ההרחבה מסוג microSD (עם המכשיר מגיע אחד בנפח 8GB, והחריץ תומך בכרטיסים עד נפח 32GB). כמו כן, נמצאים כאן כל סוגי הקישוריות הנפוצים – סלולאר בדורות 2.5 ו-3 לסוגיהם, WiFi b/g/n עם תמיכה ב-DLNA ושיתוף קישוריות כנקודה-חמה, בלוטות’ 2.1 וכמובן גם קישוריות חוטית דרך MicroUSB למחשב ו-MiniHDMI לטלוויזיה. בתחום החישה, תמצאו בארק GPS עם תמיכה ב-A-GPS, מצפן דיגיטלי, אקסלרומטר וחיישן קרבה.
מעל לכל זה נמצא, כמובן, המסך. אותו מסך פלאי המיועד להתחרות מול הבהירים ביותר (Nova), השחורים ביותר (S-AMOLED), החסכוניים ביותר (תלוי את מי שואלים) וכל היתר. תצוגת ה-Reality Display היא למעשה מסך LCD TFT בעל תאורת LED, המיוצר בשיטה בשם No Air-Gap Display (צג ללא מרווח אוויר), המוותר על אחת משכבות הזכוכית בייצור המסך, ואיתה גם על החלל הריק הדרוש בינה לבין שכבת הזכוכית העליונה. שיטת הייצור הזו מביאה איתה כמה יתרונות: ראשית, היא מאפשרת לדחוס את המסכים במכשירים דקים יותר. שנית, היא חוסכת שלב של דה-פיגמנטציה מהתמונה המוקרנת ומעניקה לצופה את מלוא רמת הצבע האפשרית, כמו גם נראות גבוהה יותר באור שמש. שלישית, בדומה למתחרה לבית סמסונג היא מפחיתה את כמות ההשתקפויות. שתי התכונות האחרונות נובעות מהעובדה ששכבת הזכוכית ה”חסרה” חוסכת שבירה של קרני אור – גם אור הנובע מתוך המסך וגם אור המגיע מחוצה לו.
גם מצידו השני של המטבע יש למכשיר מקור לגאווה: מצלמה דיגיטלית בעלת חיישן ה-Exmor R של סוני, המעניק איכות תמונות כשל מצלמה דיגיטלית ייעודית, ומבזק LED. כמובן שבנוסף לתמונות איכותיות מאפשרת המצלמה האיכותית לצלם גם וידאו איכותי למדי, אך בשל החיישן בעל הליבה הבודדת מוגבלת האיכות ל-HD 720p “בלבד”. בתוצאות שמתקבלות מהמצלמה נעסוק בהמשך.
תוכנה
לאחר שלמדה את הלקח מ-2010, ציידה סוני-אריקסון את מכשיריה החדשים בגרסתה האחרונה של אנדרואיד, ולמעשה הייתה החברה הראשונה אחרי גוגל להוציא מכשיר ג’ינג’רברד לחנויות.
גרסא 2.3 של מערכת ההפעלה הגוגלית נוכחת כאן היטב, כמעט ללא מלבושים מפוארים. קו המחשבה פשוט: פחות תוספות = פחות זמן פיתוח לעדכוני גרסא. ואכן, מאז יצא הארק לשוק, גרסת מערכת ההפעלה שלו מתעדכנת ללא הפסקה, ובחודש הקרוב הוא צפוי להיות בין הראשונים בעולם לקבל את אנדרואיד 2.3.4, עליה הוסיפה ס”א כמה תכונות ייחודיות.
בינתיים מסתפק המכשיר בגרסא פשוטה: מסך הבית נראה כהכלאה בין זה של ה-X10 לזה של גוגל (או ליתר דיוק: של TAT), עם חמישה עמודים עליהם ניתן למקם קיצורי דרך וווידג’טים למיניהם, אינדיקציה גרפית ברורה למיקומכם בין החמישה וסרגל עוגן תחתון, בו ניתן למקם ארבעה קיצורי דרך קבועים לפי בחירתכם, משני צידי הכפתור הפותח את “מגירת האפליקציות”.
גם מגירת האפליקציות זכתה לשיפוץ קל, ובמקום הממשק הרגיל הנגלל אנכית ללא סדר, תמצאו חלוקה לעמודים נגללים אופקית, ואפשרות לסדר את האפליקציות לפי סדר אלפאביתי, סדר ההורדה או סדר אישי. קביעת הסדר האישי נעשית באופן דומה לרוב מכשירי אנדרואיד (או, במלים אחרות: כמו באייפון): תופסים את אחד האייקונים בלחיצה ארוכה עד שהשאר מתחילים לזוז (או ע”י לחיצה על כפתור העריכה בתחתית הסך), ומתחילים לגרור.
וילון ההתראות לא עברה שום שינוי נראה לעין – וחבל. אין מתגי שליטה על מודולי התקשורת ובהירות המסך, כך שמי שנוהג להשתמש באלה ייאלץ להסתפק בווידג’ט על מסך הבית או למצוא אפליקציה המאפשרת להוסיף שורת מתגים לוילון ההתראות.
על הפשטות והמינימליסטיות של ממשק האנדרואיד על פי לונדון, מפצות תוספות שונות ומשונות כגון אפליקציית ה-TimeScape, המאפשרת תצוגה תלת-ממדית ורציפה של התקשרויות אחרונות – החל משיחות והודעות SMS, דרך מיילים וכלה בעדכונים מפייסבוק, טוויטר ואף רשתות חברתיות נוספות (באמצעות תוספים הניתנים להורדה מה-Android Market);שילוב סטטוסים מפייסבוק בספר הטלפונים דרך Facebook inside Xperia; נגן המוסיקה של החברה, החולק מאפיינים רבים עם מותג הווקמן של החברה ומאפשר שיתוף מהיר של השירים המואזנים כמו גם גילוי רשימות ההשמעה שהחברים משתפים בפייסבוק וטוויטר; ועוד.
ביצועים
על הנייר, ה-Arc לא מספק הפתעות מיוחדות. במבחן ה-Quadrant הנפוץ הוא הניב בין 1,325 ל-1,638 – טווח צפוי עבור מעבד בעל לב גיגה-הרץ אחד; ב-Neocore של Qualcomm הוא הגיע ל-58.9 פריימים בשנייה – קרוב מאוד לציון המקסימלי האפשרי עבור פחות משתי ליבות (60fps); ובמבחן Linpack נעה התוצאה בין 20 ל-32 וחצי Mflops (מיליוני חישובים בשנייה). שום דבר יוצא דופן – לא במובן החיובי ולא במובן השלילי.
מצד שני, בהשוואות שטח מול מכשירים אחרים מפתיע הארק לא פעם; ממשק האנדרואיד של סוני-אריקסון, שמלבד זה של LG הוא הקרוב ביותר למקור, רץ חלק כמעט לחלוטין – במיוחד אם מוותרים על ווידג’ט ה-TimeScape התובעני, הדורש את מלוא תשומת הלב גם מהמעבד וגם מהחיבור האלחוטי לרשת; אפליקציות נטענות על ידיו במהירות העוברת לא פעם את זו של המתחרים כפולי-הליבות, וגם בכיבוין או במעבר ביניהן קשה לגרום לו להתבלבל ולמצמץ. רק הצטברות של עשרות אפליקציות העובדות ברקע מצליח לגרום לו להודות בגמגום שהוא אינו מדור ה-S2, ה-2X וכו’.
אך כל זה לא מגיע “חינם”. ביצוע משימות כבדות יחסית גורם למכשיר להתחמם במהירות מסחררת אפילו יותר מהממוצע בסמארטפונים החדשים, ומזכיר למשתמש שגם סמארטפון מתקדם צריך לנוח הרבה.
מסך
באופן תיאורטי, מסך ה”ריאליטי” נחות מעט מאלה של מכשירי הדגל הקוריאניים והאייפון 4. זווית הצפייה שלו אינה רחבה, ובמבט מהצד – כל צד – מתעוותים הצבעים. מצד שני, מדובר באחת התצוגות הצלולות שראיתי אי פעם. התוכן נראה כאילו הוא צף באוויר מעל המכשיר, בזכות שכבת הזכוכית ה”חסרה”, ואפילו השמש הישראלית לא מסנוורת אותו, אם כי היא כן מפריעה להבחין בצבעים החיים שלו בבהירות שאינה מקסימלית. טווח העוצמה של התאורה האחורית הוא מהרחבים שראיתי, ונע בין מסנוור בקצה העליון לבלתי נראה (כלומר: דמוי Pixel Qi או קרוב לכך) בקצה התחתון. בנוסף, הוא מכיל ייתרון נסתר על פני היריבים האסייתיים: רזולוציית המסך שלו לא מסתפקת ב-WVGA הסטנדרטי, אלא ב-480×854 פיקסלים – המקסימום הנתמך ע”י אנדרואיד בגרסאות שלפני 3. התוצאה היא מסך רחב (או ארוך) יותר באופן יחסי, המתאים לצפייה בסרטים בפורמט 16:9 ללא שיישארו סביב הוידאו קווים ריקים.
Mobile Bravia Engine
חלק מהשמועות הראשונות לגבי מכשיר הדגל של סוני-אריקסון לשנת 2011 טענו בעקשנות כי החברה מתכוונת לשייך אותו לקו מסכי הטלויזיה שלה, Bravia, כפי שעשתה טושיבה עם טלפון ה-Regza. ואכן, בסמארטפון משולבת טכנולוגיה המגיעה מתחום הטלוויזיות, גם אם שמו נשאר לבסוף Xperia.
כדי לתקן את הבלבול שנוצר מסקירות אחרות, אבהיר כאן כי מנוע הבראוויה אינו קשור למסך. למעשה, מדובר בתוכנת עיבוד תמונה שמטרתה לפצות על איכות תמונות ווידאו לקויה. תפקידה הוא לסרוק את התמונות טרם הצגתן, לתקן איזוני צבעים לקויים הגורמים לאפקט של חוסר צבע ובמקרה הצורך לבצע הדמיה של Upscaling (הוספת פרטים לפי צורות ווקטוריות כדי למנוע “פיקסול”).
בפועל, התוכנה עובדת מצוין בצפייה על גבי מסך טלויזיה באמצעות חיבור ה-HDMI או על מסך הטלפון כאשר הוא בבהירות גבוהה. הצבעים ה”מתוקנים” נראים חיים, והחלקת התמונה גורמת לסרטוני יו-טיוב שעברו כמה קידודים יותר מדי להיראות כמו שהיו נראים אילולא הוקלטו מטלויזיה לוידאו, מוידאו לקובץ AVI ומשם לפלאש. בבהירות של מתחת לחצי, לעומת זאת, קשה להבחין בהבדלי הצבעים, ורק בסרטונים בעלי איכות ירודה במיוחד ניתן עדיין לראות בבירור את השיפור המלאכותי ברזולוציית התמונה.
צילום
מבחן הצילום אינו קל. זאת משום שחלק ניכר ממנו הוא בעיני המתבונן. לכן אתחיל ממה שאין עליו עוררין.
חיישן הצילום של ה-Arc הוא חיישן טוב. מצד שני, הארגונומיה של המכשיר ממש לא. מיקום החיישן קרוב הרבה יותר מדי לקצה המכשיר, וקשה לאחוז בו מבלי שלפחות אצבע אחת תיכנס לתמונה. ניתן, כמובן, לנסות להתרגל לאחוז במכשיר באופן אחר (“אתם מחזיקים אותו לא נכון”…), אך כל אחיזה כזו כרוכה בפגיעה אנושה ביציבות – גורם מספר אחת להרס “שוטים” מושלמים. גם כפתור הצילום, הממוקם בפינה הימנית העליונה (בעת אחיזה אופקית) קטן מדי וקשיח מדי ללחיצה. גם צילום בעזרת נגיעה במסך אינו פותר את הבעיה, שכן גם הוא נובע מאחיזת מצלמה שגויה.
במבחן המציאות – נוח או לא נוח – התמונות של הארק נופלות רק מאלו של נוקיה N8 ואייפון 4 בעלי חיישני הענק. מול המתחרים כפולי הליבה הוא נלחם בקרב צמוד, והמנצח תלוי בנשאל. מי שמחפש צבעים חיים, ימצא כאן בקלות את מבוקשו. מי שכל “גרעון” בתמונה עושה לו רע – מוזמן להמשיך לחכות למכשיר ה-Windows Phone הראשון של נוקיה, משום שהמתחרים האנדרואידים אינם טובים בהרבה (או בכלל). באופן אישי, אני יכול לומר שלא הצלחתי להפיק תמונות ראויות בעזרת המכשיר, אך בעלי ידיים יציבות יותר סיפרו על תוצאות שמעמידות במבחן את כדאיות הרכישה של מצלמה אחרת.
במבחן הוידאו התוצאות לא היו ברורות. כלומר: התמונה בסרטון ה-HD ברורה למדי, אך לא ברור עד כמה הקושי של המכשיר להתמודד עם תנועות מהירות (של העצמים בתמונה או של המצלמה עצמה) בולט יותר מזה של כפולי הליבה, אם בכלל:
שיחות
יש אנשים שהסעיף הזה נראה להם ארכאי, אך יש לזכור כי עד שיגיע הדור הרביעי עדיין מוגדרים הסמארטפונים כ… טוב – ‘פונים. כאן מפגין הארק הצטיינות כוללת. איכות השמע מהאפרכסת צלולה באופן נדיר, גם אם עוצמת השמע שלה אינה הגבוהה ביותר שנתקלתי בה. בדרך כלל נראה שגם הצד השני בשיחה שומע אותי היטב, כל עוד הקליטה סבירה (ובישראל היא בד”כ כזו). החיסרון הוא שהגוף הדקיק רועד כולו לפי צליל קולו של בן השיח, לפעמים בעוצמה הנדמית כהתראת רטט.
הרמקול מעט מאכזב. איכותו לא רעה, אך עוצמתו חלשה מאוד ביחס לכל מכשיר קודם של החברה, ואפילו ביחס לרוב המתחרים. כמו כן, נראה שמיקומו, שתוכנן בקפידה כדי למנוע סתימה ע”י משטחים, לא לקח בחשבון הנחה של המכשיר בכיס – שם נוטה הצלצול להיבלע לחלוטין, כאילו הצליל נבלע בתוך חלל הרמקול.
חיי סוללה
הארק מצויד בסוללת 1,500mAh, שאינה מביישת אותו מחד אך אינה משתווה לאלו של כפולי הליבה מצד שני (1,650 ב-GS2 ו-1,950 ב-Atrix, לדוגמא). כמכשיר אנדרואיד, קשה שלא לצפות לאכזבה. ואכן, שימוש במלוא יכולותיו (צילום סטילס ווידאו, מיילים וגלישה, משחקים ואפליקציות) מצריך שתי הטענות ביום. אך עם כמה טריקים בסיסיים לחיסכון בסוללה ניתן להגיע ליום שימוש מלא, ושימוש בתותחים כבדים יותר הצליח למשוך אפילו יומיים.
סקירת וידאו
לסיכום
בדיוק כמו על כוכב האנדרואיד הראשון של סוני-אריקסון, גם על השני ניתן למתוח ביקורת מכאן ועד הודעה חדשה בשל המפרט שכאילו נועד להתחרות במכשירים שיצאו חצי שנה לפניו. אך מה שעל פניו נראה כמפרט של “מעט מדי, מאוחר מדי” מצליח להרשים בביצועי-אמת שהפתיעו רבים ממבקריו.
על כל זה מתווסף הדובדבן שבקצפת – המחיר. כאשר הוכרז, ציפו כולם לתג מחיר גבוה, כיאה למכשיר דגל (ולא חשוב של איזו שנה). במיוחד לאור העובדה שמחירו של קודמו שבר שיאים במדינות לא מעטות. הפעם הסתפקה החברה בתג מחיר הגיוני יותר, שעד מהרה החל לצלול עקב פירורי טרוניות שהותיר אחריו ה-X10 (מכשיר לא רע כשלעצמו, אלמלא המחיר השערורייתי).
בחברות הסלולאר בישראל הושק הארק ביולי עם תג מחיר של כ-4,000 ש”ח, בעת שבשוק החופשי הוא עמד על 3,000. מאז ירד המחיר לכ-2,000 בשוק החופשי ומעט יותר מ-3,000 אצל הספקיות. במחיר הזה, Xperia Arc מספק את רוב הצרכים של משתמש הסמארטפון ומהווה בחירה מצוינת.
אני ואחי קנינו את המכשיר xperia arc (ולא arc s). רציתי לדעת אם יש אופציה להוריד איזו אפליקצייה במכשיר של “צילום המסך”. לי אין שום אופצייה כזאת שבאה עם המכשיר,להפתעתי כששאלתי את אחי הוא אמר לי שלחיצה ארוכה על כפתור הכיבוי (השמאלי למעלה) נותנת לו אופציות שונות ואחת מהן היא “צור צילום מסך” והוא לא הוריד כלום,זה פשוט הגיע ככה ושנינו עם אותו מכשיר (חשבתי אולי שלו יש את הs אבל קנינו את המכשיר לפני שהשיקו את הs). בקיצור אשמח לדעת אם אתה יודע על אופציה כזו במכשיר או על אפליקציה שנתמכת באנדרואיד ואני יכולה להוריד למכש
שלום חן. אחיך צודק – בעדכון לגרסא 2.3.4, שיצא באוקטובר, הוסיפה סוני-אריקסון כמה תכונות חדשות, ואפשרות צילום המסך מתוך תפריט הכיבוי היתה אחת מהן. אם המכשיר שלך לא מעודכן, חבר אותו למחשב ובצע עדכון בעזרת תוכנת PC Companion.
לחילופין, אם המכשיר שקנית חסום לעדכונים (זה קורה, לפרטים נוספים: http://it.themarker.com/tmit/article/19740), חפש בחנות האפליקציות אחת שאינה דורשת root. יש כמה וכמה כאלה.
רכשתי סוני אריקסון XPERIA TM ARC S ואין לי מושג איך להשתמש בו.
האם משהו יודע היכן ניתן להשיג מדריך הפעלה בעברית.
תודה
זה מכשיר מעולה. טס, רואים טוב ולא עושה בעיות….
אגב הוא גם מתעדכן הרבה…
מכשיר מדהים!!!!!!!!!!
שווה לקנות
מומלץ מאוד
מתאים לכל אחד
ה” חריץ של המצלמה הקדמית” הוא בעצם חיישן שמכבה את המסך ברגע שמקרבים את אוזן לפלאפון כדי שלא ילחצו סתם מקשים באמצע השיחה