נפל דבר בתביעת אפל נגד סמסונג. לאפל הניצחון, ההפסד – למערכות המשפט ורישום הפטנטים האמריקאיות, לחזית הפיתוח הטכנולוגי ולצרכן האמריקאי.

המשפט המאוד מתוקשר, שהגיע היום לפנות בוקר להכרעה וגזר דין, שבו סמסונג נמצאה אשמה ונפסקו פיצויים לטובת אפל על סכום של יותר ממיליארד דולרים, היה בעייתי, וזה בלשון המעטה. אני לא נכנס לשאלת מי צודק או לא צודק, אני לא תומך באף חברה, אם זה מהעדפתי האישית, או מחובתי המקצועית ככתב כאן באתר (גם אם לא כותב לעיתים קרובות). אבל מה שקרה זה, שאפל מקליפורניה, הגישה תביעה על סך 2.5 מיליארד דולרים אמריקאים כנגד סמסונג הקוריאנית, בבית משפט בקליפורניה, בארצות הברית.

החברות הציגו את הטיעונים, הביאו עדים, תחקרו אותם משני הצדדים, ואז נתנו לחבר המושבעים Of One's Peers, שזה אומר קבוצה אקראית של אזרחים אמריקאים, להחליט. וזה בעייתי מאוד. בראש ובראשונה, מדובר בקבוצה של תושבי קליפורניה. אזרחים אמריקאים. ככאלה שמשתתפים בחובת חבר מושבעים, אתם יכולים להיות בטוחים שלא מדובר בפעילים פוליטיים רדיקליים, או טיפוסים מוזרים. מדובר באנשים די פשוטים. תושבי קליפורניה, ארצות הברית. במשפט שבו אפל, חברת המחשבים האמריקאית המקומית, עם המנכ"ל הכריזמטי והמת, והפרסומות המפורסמות, והחנויות המרובעות-לבנות-שקופות. אפל, נגד סמסונג. מקוריאה. יש אמריקאים שלא יוכלו להגיד באיזה יבשת נמצאת קוריאה. עזבו, מספיקה הבדיחה הישנה – איך קוראים לדובר שלוש שפות? תלת-לשוני. שתי שפות? דו-לשוני. שפה אחת? אמריקאי. אז זה קוריאה. הזאת שעל יד צפון קוריאה. או שבעצם זו אותה קוריאה? אני בספק אם המושבעים יודעים. סמסונג מקוריאה הגרעינית, מדינה אפלה, שבה מפעלי אלקטרוניקה שבהם עובדים מאות אלפי בני אדם בתנאי עבדות, מייצרים שבבים, מחשבים, מכוניות ועוד דברים שפעם ייצרו רק באמריקה.

מעבר לדעות הקדומות שייתכן שהיו למושבעים, עם הנטייה הטבעית לצדד בחברה האמריקאית שמייצגת גאווה לאומית, CNET סקרו את המושבעים מבחינה טכנולוגית והתוצאות היו מדאיגות. לא היה לאף אחד מהם את הידע הדרוש כדי להכריע בתיק כזה. לשלושה מהם היו טלפונים ניידים פשוטים תוצרת LG, לשניים היו מכשירי אנדרואיד, לאחד אייפון. לאחד מובטל לא היה בכלל טלפון נייד. הרגלי השימוש שלהם במחשב הסתכמו באימייל, כשאחד דיווח שיש לו משתמש בפייסבוק שהוא לא מפעיל, ואחד דיווח שהוא משתמש באינטרנט כדי לשחק במשחקי פלאש. לאף אחד מהם לא היה חשבון טוויטר.

נניח וכל זה לא רלוונטי, הרי מושבעים מהסוג הזה גם מכריעים במקרי רצח, בלי שאף אחד מהם רצח או נרצח (כנראה). לא חייבים ידע מקיף כדי להחליט האם מוצר 1 הוא העתקה של מוצר 2. רק מה? הם הגיעו להחלטה ביום שישי בצהריים (ז"א ממש לכבוד הסופ"ש), אחרי 3 ימים של דיונים. הדיונים האלה זה בדלתיים סגורות, אבל לא מדובר על דיונים מרתוניים – מדובר במקרה הטוב בדיונים של 8 שעות. 3 ימים כאלה זה 24 שעות. המושבעים קיבלו כתב תביעה של 109 עמודים שנוסחו על ידי עורכי דין מאוד יקרים, מה שאומר שקשה להבין את המסמכים האלה, כשבתוך ה-109 עמודים האלה יש 700 סעיפים. 700. 24 שעות זה 1,440 דקות. חלקי 700? קצת יותר מ-2 דקות לסעיף, ומדובר על קריאה של הסעיף הטכני המסובך, שמנוסח במשפטית מקצועית, דיון על הסעיף והגעה להחלטה.

הדעה שלי, בשורה התחתונה, היא שלא מדובר היה במשפט הוגן. זה הכל. כבר קרה שסמסונג הפסידו נגד אפל, אני בטוח, אבל לקבל את כל הטענות של אפל נגד סמסונג, ולא לקבל טענה אחת של סמסונג נגד אפל? מושבעים שלא מסוגלים להבין את הטכנולוגיה שעליה הם צריכים להחליט, רובם לא השתמשו במוצר שמשתמש בטכנולוגיה שעליה הם צריכים להחליט, והם הקדישו לכל המסמכים והעדויות בין 15 ל-42 שעות? במקרה הטוב זה קצת יותר מ-3 דקות לסעיף, במקרה הפחות טוב קצת יותר מדקה, כשעל הכל מרחף ענן הגאווה האמריקאית באפל, מול חברה מהמזרח הרחוק, שבהצלחתה גונבת משרות מהעובדים החרוצים האמריקאים, ההמצאה המקורית של ארצות הברית של אמריקה מול ההעתקה חסרת הבושה של הייצור ההמוני והזול במזרח הרחוק וגם לחץ הבית של המושבעים, שרק במקרה סיימו את הדיונים ביניהם בזמן לסוף השבוע.

אני לא יודע אם סמסונג יצליחו להגיע להפיכה של פסק הדין, אני לא יודע אם הם ישלמו את הקנס, שיש להודות שהוא די קטן עליהם. מה שכן, המשפט הזה והתוצאות שלו הם דבר שרע מאוד למערכת המשפט האמריקאית שנחשפה במערומיה, מערכת הפטנטים האמריקאית שאצלה אפשר לטעון בלעדיות על צורות גאומטריות, אבל הכי רע, זה לצרכנים – שאם פסק הדין ימומש, ותביעה עם תוצאות כאלה תחזור על עצמה – עלולים להתחיל לשלם יותר, ועם האטה בפיתוחים הטכנולוגיים, לקבל פחות תמורת הכסף. מה שבטוח, הסיפור הזה לא נגמר. עכשיו מגיע של הערעורים, שעלול להימשך חודשים רבים, וכמובן פתיחת החזית של גוגלרולה מוביליטי נגד אפל. הולך להיות מעניין.

עדכון 6:29: תיקון טעות – המושבעים התדיינו על 700 טענות, והיו אמורים להשתמש במדריך משפטי של 109 עמודים, כשבראיונות לתקשורת, מסתבר שבגלל קצת נסיון משפטי של חלק מהמושבעים, הם כנראה לא טרחו לקרוא, מה שבא לידי ביטוי בנימוק לפיצוי, שכתב נציג חבר המושבעים: "רצינו שהמסר שאנחנו מעבירים לא יהיה סתם מכה על גב היד, רצינו לקבוע סכום פיצוי שיהיה גבוה מספיק כדי להכאיב, אבל לא מוגזם", כשבמדריך של ה109 עמודים מצויין פעמיים שקנס אמור להוות פיצוי להפסדים שנגרמו לתובעת. התובעת שיש לה את שווי השוק ההכי גדול אי פעם. תצפו  לעדכון בהמשך הערב.