האינטרנט של הדברים (Internet of Things, או IoT) הוא בדיוק מה שאנחנו קוראים – אינטרנט של דברים. בקטגוריית הדברים נכנס כל מכשיר שעושה או יכול לעשות שימוש ברשת האינטרנט, ובדיוק כפי שאנחנו שואבים ומזינים מידע למרשתת, כך נוהג גם הדבר עצמו. ה-IoT הוא זה שמאפשר לנו לחיות בדירות ובבניינים חכמים והמערכות המוכרות כוללות מערכות ביטחון עם חיישני תנועה וקול, מכשירי חשמל חכמים, אפשרות שליטה בתאורה וחימום כדי לחסוך באנרגיה ואף מערכות השקיה המסייעות לחסוך במים. עד שנת 2020 צפוי מספר ההתקנים המחוברים (הדברים) בעולם להגיע ל-26 מיליארד, כך על פי נתונים של חברת המחקר גרטנר. אנחנו כבר רואים כיצד ה-IoT משפיע על העולם התעשייתי ומחלחל למוצרים והמכשירים שאנחנו מכניסים הביתה, והמקרה של הערים החכמות דומה – רק בקנה מידה הרבה יותר מרשים.
תארו לעצמכם את התרחיש הבא: אתם נעזרים ב-Siri או אחת מאחיותיה כדי לרכוש כרטיסים לקונצרט של פט שופ בויז שיתקיים ביוני בפארק הירקון, אליו אתם מגיעים בעזרת הרכב האוטונומי שלכם, שמפלס את דרכו לבד בגל ירוק. כשאתם מתקרבים לאזור הרכב שלכם מוכוון למקום החניה הריק הקרוב ביותר וכל מה שנשאר לכם הוא לצאת מהרכב, ליהנות מהקונצרט ולדעת שלא רק שהרכב יחזיר אתכם הביתה בבטחה (ושוב בגל ירוק), הוא גם ידע למצוא את מקום החניה הפנוי הקרוב לביתכם. הסצנה הזו היא כבר מזמן לא בגדר אפשרות השמורה לספרים ורומנים מז׳אנר המדע הבדיוני ואנחנו עושים את הדרך אליה בקצב מסחרר בזכות האינטרנט של הדברים.
יתרונות העיר החכמה
ערים חכמות עושות שימוש בתשתיות, מערכות ושירותים המחוברים למרשתת ובאמצעות חיישנים אוספים ומנתחים נתונים בכל רגע נתון. הערים עושות שימוש בנתונים האלו כדי לשפר את התשתיות והשירותים לטובת התושבים. העיר החכמה היא חלק מחזון תכנוני שמטרתו לנהל את נכסי העיר בכללותם, החל מהרמזור, דרך פינוי האשפה, Free WIFI עירוני ועד בתי הספר ובתי החולים. ככל שהעיר חכמה יותר קברניטיה יכולים לנהל אותה בצורה יותר מושכלת. המידע הנשאב והמעובד מהעיר מסייע לחזות ולפתור משברים, בעיות ומצבי חירום, כמו גם למקסם את ביצועי השירותים ולחסוך במשאבים.
אבל אלו לא החניה הפנויה, מצב התשתיות או עומסי התנועה שמשחקים תפקיד מרכזי בערים החכמות, אלא ביטחון הציבור. שרון ברק, סמנכ״לית אסטרטגיה ופיתוח עסקי במוטורולה סולושנס ישראל טוענת במאמר שהתפרסם באפריל האחרון, כי בעוד אלו נראים טוב בעיני המצלמות, ״הסיבה האמתית לנחיצותה של עיר חכמה היא בבסיסה ניתוח מהיר, כמעט בזמן אמת, של מידע חשוב ממקורות שונים, הנאסף כדי להגביר את הביטחון האישי והציבורי״. כדוגמה לטענתה מביאה ברק את פרויקט GreenLight בדטרויט, המשלב זרם וידאו ציבורי ופרטי עם מידע המגיע ממוקד המשטרה, ובאזורים בהם פועל הפרויקט צנחה רמת הפשיעה האלימה ב-50%. דברים דומים אמרה ד”ר יעל דובינסקי, מנהלת תחום אג’ייל ואינטרנט של הדברים בחברת הטכנולוגיה נס בראיון לאתר אנשים ומחשבים: ״ישום האינטרנט של הדברים בתחום ערים חכמות עבור צמצום פשע באזורים מסוימים, יכול לשלב מידע מתאורה ציבורית חכמה, מידע ממצלמות חכמות ומידע ממחשוב לביש של כוחות המשטרה״.
עולם חכם: סינגפור מובילה
סינגפור נחשבת למובילה בשילוב טכנולוגיה חכמה וכמעט כל היטב בעיר מפוקח באמצעות חיישנים. הכמויות האדירות של הנתונים מנוטרים ומספקים בחזרה מידע. בעיר ששמה לה למטרה להפוך לאומה החכמה הראשונה גם פועלת מערכת Tele-Health המאפשרת לחולים להיפגש עם רופא מבלי לצאת מהבית, ובמרכזי טיפול בקשישים הותקנו חיישנים המתריעים במקרה של אי-תזוזה לאורך זמן.
ריו דה ז׳נרו רושתה בשנים האחרונות בעשרות אלפי חיישנים המחוברים למערכות המים, הגז והחשמל. המערכת, שמתנקזת כולה למרכז בקרה אחד, מסוגלת לחזות גם אסונות שמקורם במזג אוויר קיצוני.
ברצלונה נחשבת לאחת הערים המובילות באירופה ובעולם בנושא. בעיר פועלים למעלה מ-100 פרויקטים החל מאינטרנט אלחוטי ועד קידום תשתית למכוניות חשמליות. עד כה הותקנו בתשתית רחובות העיר למעלה מ-19,500 מטרים של כבלים אופטים המפקחים על צריכת האנרגיה ואזרחי העיר אף מפקידים את אשפתם בפחים עירוניים חכמים. לטענת סגן ראש העיר, אנטונו ויווס (Antoni Vives) חסכו מערכות ה-IoT קרוב ל-60 מיליון דולר על מים, הגדילו את הכנסות העירייה מחניה ב-58 מיליון דולר בשנה ויצרו (נכון ל-2013) כמעט 50 אלף מקומות עבודה חדשים.
חכמים בלילה: ניסוי עיר חכמה במודיעין
בסוף 2016 הכריזו עיריית מודיעין וחברת בזק על ניסוי בפארק העירוני. הניסוי כולל בין היתר מצלמות אבטחה שמתריעות על התקהלות או כניסה לפארק; תאורה חכמה שנכבית בשעות הלילה – אך תידלק ותלווה את מי שיבחר לרוץ בשעות החשיכה; סנסור שמנטר את מצב זיהום האוויר ושולח את המידע לאפליקציית התושבים; סנסור שתפקידו לעדכן את התושבים בנוגע למצב החניה בסמוך לפארק ואפילו פחי האשפה בפארק צוידו בסנסורים על מנת שיתריעו מתי הגיעה הזמן לפנות אותם. בראיון לחדשות 2 אמר ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, כי הסנסורים על הפחים לבדם חסכו לעירייה 2 מיליון שקלים.
גם עיריית תל אביב משקיעה מאמצים בכיוון ובשנים האחרונות נרשם גידול בפרויקטים הטכנולוגים שהשיקה העירייה ובהם: כרטיס התושב החכם דיגיטֵל, שירותים עירוניים מקוונים בלחיצת כפתור, בקרת תחבורה חכמה, תאורה חכמה ופרויקטים נוספים.
עתידות
אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שהפוטנציאל של הערים החכמות הוא כמעט בלתי מוגבל, ומכאן שבשנים הקרובות נראה תאוצה אדירה בצמיחתן. איך יראה העתיד עוד קשה לקבוע, אבל אין ספק שהדוגמה של מסדאר (Masdar) באיחוד האמירויות הערביות שנבנתה מהיסוד כעיר ברת-הקיימא המייצרת את כל האנרגיה שלה בעצמה בעזרת פנלים סולריים, וההתניידות בה תהיה בתוך רשת מנהרות תחתית בה נוסעות מכוניות אוטונומיות הנוסעות על אנרגיה סולרית, מספקת הצצה לעתיד.
דבר חכם מאד כתושב העיר מודיעין לא יכול לומר שמרגישים בטכנולוגיה שקיימת כבר בארץ לדוגמא ת”א . הייתי מצפה שיתחילו להאיץ בתהליך עיר חכמה ( IOT) .
לא קראתי את כל הכתבה אבל לפי מה שכתוב עוד מעט זה יהיה כמו ב watch dog 2