לפני 3 שנים כשיצא הגלקסי הראשון, הטלנו ספק לגבי הצלחתו. 3 שנים אחרי, סדרת הגלקסי מוגדרת כמותג מצליח ומתחרה לגיטימי לאייפון של אפל. המרענן החדש של הסדרה, הגלקסי אס 3, יצא רק לאחרונה בכל העולם וגם בישראל וכבר פגשנו אותו בהשקה החגיגית בארץ. עם מעבד מרובע ליבות, מסך יותר גדול, רזולוציה משודרגת ומראה חדש מרענן, האם הגלקסי 3 יצליח לשחזר את ההצלחה של הדור הקודם?

גודל זה עניין של טעם
בשנת 2012 יצרניות האנדרואיד שוב שברו את גודל המסכים המקובל וכעת השתדרגנו ל-4.7 אינץ' במרבית מכשירי הדגל, כמו ה-One X וה-Optimus 4X המוכרים יותר. בסמסונג החליטו ש-4.7 אינץ' אינו מספיק וכך הגדילו את גודל המסך של המכשיר 4.8 אינץ'. לא נסתיר את תחושותינו: הגלקסי 3 הוא מכשיר ענק שבעלי ידיים קטנות יחסית יתקשו טיפה בתפעול השוטף שלו, עד כדי כך שאולי לפעמים נצטרך את עזרתה של היד השניה, כשהבעיה נובעת בעיקר בהגעה לחלקו הנגדי של המסך. למרות שבסופו של דבר הצלחנו להתרגל במידה לגודל (ממעבר ממסך 3.5 אינצ'), אפשר להגיד שזה כן קובע ויש אנשים שיעדיפו לא להכנס לגדלים האלה עוד מראש.

כשרואים את המכשיר לראשונה שמים לב לכך שסמסונג חיפשו להקטין את הגלקסי 3 כמה שיותר כדי שהוא יהיה יותר נוח לאחיזה על אף גודל המסך הגדול. החלק הלבן הקדמי שבדר"כ תמיד מקבל "בשר" כדי להביא איזון בין גודל המסך לגודל המכשיר נעלם קצת מהעין והמסך הגדול טיפה יותר בולט לעין מהרגיל. אפשר להגיד שהמאמץ השתלם והגלקסי 3 לא כזה ענק אם משווים אותו לקודמו, הגלקסי 2. סוגו הוא sAMOLED HD שעליו כמובן נפרט בהמשך. מעליו ניתן למצוא את רמקול האפרכסת ושאר החיישנים הרגילים (תאורה, קרבה) ומצלמה קדמית של 1.9 מגה פיקסל. משמאל לאפרכסת מתחבאת לה נורית ה-LED להתראות המתמזגת בעיצוב ומהבהבת כל פעם כאשר ישנם התראות חדשות שלא שמנו אליהם לב. מתחת למסך נמצא מקש הבית הגדול יותר, מקש החזרה ומקש התפריט.

בצד שמאל ובצד ימין ניתן למצוא את כפתור השליטה בווליום וכפתור השינה/הדלקה בהתאמה. בצד האחורי נמצאים מצלמת ה-8MP ביחד עם פלאש LED וספיקר מונופוני יחיד, כשאם מסירים את מכסה הסוללה מוצאים את כניסת ה-microSIM וה-microSD. הסוללה היא יחסית גדולה והיא בעלת הספק של 2100mAh וכמובן שניתנת לשליפה ע"י המשתמש. שמנו לב שכדי להחזיר את מכסה הסוללה סמסונג החליטה להשתמש בשיטת הקליפסים הידועה לשמצה, ככה שאם אחד נשבר סביר להניח שהמכסה לא יהיה מכנס במקום ב-100%. חשוב להיזהר עם הזמן בזה.

מבחינת הנדסת האנוש, סמסונג ממשיכה לבחור בפלסטיק כמרכיב העיקרי שממנו מורכב הגלקסי 3. בעוד כשבקדמת המסך זכוכית ה-Gorilla Glass 2 מכסה את כל המסך והעניק לנו תחושה נעימה בזמן המגע, כשבצדדים של המסך הזכוכית התעקלה כלפי מטה והעניקה לנו תחושה ממכרת של רצף שבו נתן לנו הקלדה משופרת ותחושת מגע עילאית. גם הפלסטיק (קיבלנו את המכשיר בצבע לבן) מאחור היה בעל מגע חלק ולא מחוספס כמו בגלקסי 2 הקודם. לצערנו פלסטיק הוא פלסטיק ולא משנה עד כמה הוא יוקרתי אנחנו מעריכים שעם הזמן יתחילו להצטבר שריטות במידה ולא תוענק הגנה מתאימה ע"י כיסוי.

משקלו (באופן מפתיע) של הגלקסי 3 הוא 133 גרם ועוביו הוא 8.6 מ"מ בלבד. אפשר לומר בבירור שלמרות העליה ב-20 גרם זה לא מורגש מכיוון שהמכשיר הוא גדול והמשקל מתאזן, למרות ש-133 גרם זהו יחסית משקל סטנדרטי למכשירים של היום. כמובן שתמיד היה לנו נוח להחזיק במכשירים דקיקים וגם הגלקסי 3 הוא אחד מהם, גם בגלל הפינות וקווי המתאר העגלגלים שלו שנותנים לנו אחיזה נוחה ומשופרת. בסה"כ הנדסת האנוש היא טובה, אך עדיין יש לסמסונג מה ללמוד מ-HTC.

וידאו: פתיחת קופסה והשוואה מול גלקסי אס 2

מסך ה-Pentile: לא הכי חד שיש, אבל עדיין חד
לגלקסי 3 יש מסך מסוג sAMOLED HD בגודל 4.8 אינץ' ברזולוצית HD של 1280X720. אם אתם שואלים את עצמכם איפה ה-Plus בשם של המסך, אז גם אנחנו שואלים את עצמינו. בשורה התחתונה, מדובר באותו סוג מסך שהיה בגלקסי S הראשון רק שהוא גדול יותר עם רזולוציה גבוהה יותר.

ביקורת רבה הופנתה כלפי סמסונג על ההחלטה שלה להשתמש ב-Pentile Matrix במקום ב-RGB Matrix. הנה ההסבר בקצרה  על ההבדלים:  בתצורת ה-RGB לכל פיקסל יש שלושה תתי-פיקסלים בצבעים ירוק, אדום וכחול במטריצה מסוג RGB. ב-Pentile, לכל תת פיקסל אדום וכחול יש 2 תתי פיקסל ירוקים (אדום-ירוק-כחול-ירוק), כך שלמעשה מדובר בשליש פחות תת-פיקסלים בהשוואה למסכים בתצורת RGB-RGB "רגילה". המשמעות היא שבמסך זה אנחנו נאבד כמות מסוימת של חדות (הטקסט יראה מטושטש בצורה מסוימת) וחלק מהצבעים המסוימים יראו "זחיחים" מידי. וכעת נעבור למבחן המציאות: בעיקר בזכות הרזולוציה הענקית של המסך, מה שסיפק יותר צפיפות פיקסלים (PPI) גבוהה של 306, העובדה שהמסך הוא Pentile פחות מורגשת לעין. ננסה להחמיש את זה בצורה הטובה ביותר: אם התבוננתם במכשירים בעלי מסך חד כדוגמת (אייפון 4/4S, ה-One X, סביר להניח שאתם תשימו לב לכך שהטקסט בגלקסי 3 לא חד בידיוק כמו מתחריו (גילוי נאות: המסקר הוא בעל אייפון 4). האם מדובר בעניין של קריטי שיהרוס לכם את חווית השימוש במכשיר? ממש לא, ואנחנו גם יכולים להגיד שהגלקסי 3 עדיין חד מאוד. אבל למרות הכל, אם היה כאן sAMOLED HD Plus בידיוק כמו שיש בגלקסי טאב 7.7, סביר להניח שהיינו מגדירים את הגלקסי אס 3 כבעל "המסך הטוב בעולם".

מבחינת שאר הדברים, מדובר כאן באותו מסך sAMOLED המצוין שאנחנו מכירים ולא מפסיקים לתת לו מחמאות. איכות הצבעים (במיוחד צבעים כהים וכמובן בעיקר בשחור) הייתה ונשארה מדהימה וכיף לצפות בסרטים על גבי הגלקסי 3. זוויות הצפייה גם הן מושלמות ולא נתקלנו בבעיות של איבוד צבע כשניסינו להסתכל על המסך מכל הכיוונים.

מלבד מטריצת ה-Pentile, חסרון נוסף שאולי דיי התפלאנו שהוא קיים, היא בהירות המסך. מסכי ה-AMOLED תמיד היו ידועים בבהירות הנמוכה שלהם, מה שברב המקרים גרם לכך שבקושי ראינו את מה שיש על המסך, אך בגלל כמה ממאפייני המסך בגלקסי לא נתקלנו בבעיות באור שמש ישיר, לפחות בקודמיו לסדרה. הפעם, על בהירות מלאה היה לנו קשה לצפות במסך באור שמש ישיר וציפינו לבהירות טובה יותר מקודמו.

פיצ'ר חדש נוסף שסמסונג הוסיפה הוא ה-Smart Stay. הגקלסי 3 משתמש במצלמה הקדמית כדי לבדוק האם המשתמש מביט על המסך או שלא, וכך הוא יודע האם להיכנס למצב המתנה (תאורת מסך נמוכה) ולאחר מכן לנעול את עצמו לבד. שימושי כאשר אנחנו קוראים ספרים או טקטסים ברחבי הדפדפן, כך שלמעשה לחיצה על המסך כדי להאיר אותו בחזרה נמנעה מאיתנו.

גם מבחינת המגע אנחנו מרוצים ולא נתקלנו בפספוס ואפילו הקלוש ביותר בעת השימוש במכשיר.

אותה גברת בשינוי אדרת
הגלקסי 3 מגיעה עם גרסת האנדרואיד האחרונה לרגע כתיבת שורות אלו, Android 4.0.4 Ice Cream Sandwich ביחד עם ממשק ה-TouchWiz בגרסתו המקבילה לגלקסי 2, ה-4.0.

אחת האכזבות האולי יותר שקטות השנה עם הגלקסי 3 זה הממשק. ממשק ה-TW4.0 בגרסת הגלקסי 3 לא מראה שינויים דרסטיים או כאלה שנתפעל מהם, ובבסיסו הוא עדיין מזכיר את מה שראינו בגלקסי 2, למרות שהוא מגיע ביחד עם כמה פיצ'רים חדשים ומרעננים. עיקר השינויים היו דווקא בממשק הגרפי: הממשק נראה כעת יותר אלגנטי, יפה וטבעי יותר לעומת קודמיו, כך שיותר נעים לעין להשתמש בממשק עצמו. בסמסונג הגדירו את הגלקסי 3 כ"Inspied by nature" (בהשראת הטבע) והממשק הוא אכן "מושפע" מאלמנטים אלו.

כשאנחנו מפעילים את הגלקסי לאחר ההגדרה הראשונית, אנחנו נתקלים במסך הנעילה היפה לעין – לפחות בכל מה שקשור לעיצוב שלו. אנחנו נמצא כאן בדברים הרגילים: שעה, יום ותאריך, כשבתחתית המסך נוכל לשים לב לחידוש מספר 1 בטאצ'וויז השל הגלקסי 3: קיצורי דרך מהירים לאפליקציות. בדומה למה ש-HTC עשתה עם ה-Sense, נוכל להגדיר 4 יישומים כדי לגשת אליהם בזריזות דרך מסך הנעילה. כדי להכנס לישום מסוים פשוט נגרור  אותו למעלה. מלבד קיצורי הדרך המהירים, סמסונג הוסיפה גם את טיקר החדשות למסך הנעילה, שיציג את החדשות העדכניות ביותר (של Yahoo! news, אין תמיכה בישראל נכון לרגע זה) וכמו כן גם את מזג האוויר (שימוקם מתחת לשעון) ואפילו נוכל להוסיף משפט מותאם שיופיע על מסך הנעילה כשנרצה. את כל אלה ניתן להגדיר דרך ההגדרות. ההגעה למסכי הבית נעשית באמצעות החלקת האצבע על המסך לכל כיוון. אהבנו את אפקט הגלים (ברגע שנלחץ על מסך הנעילה יופיע מעין גלים קטנים – משהו שמזכיר את הגלים שנוצרים ברגע שאנחנו זורקים אבן לתוך המים) ואת הסאונד של הגל ברגע שאנחנו פותחים את המכשיר מנעילה. השראת הטבע כמו שסמסונג אמרה.

לאחר פתיחת הגלקסי מהנעילה אנחנו נכנסים למסכי הבית. העיקרון נשאר אותו דבר: יש לנו עד 7 מסכי בית שנוכל לשנותם כרצוננו ע"י הוספת ווידג'טים, תיקיות או קיצורי דרך. אז מה כן חדש פה לעומת העבר? שבסמסונג החליטו על 5 קיצורי דרך ראשיים במקום 4 בעבר. גישה ליישומים, דפדפן, הודעות, אנשי קשר וטלפון הם הדברים המוגדרים מראש אך הם ניתנים לשינוי כמו כל שאר מסכי הבית. אם נלחץ ארוכות על מסך הבית כדי להוסיף לו ווידג'טים, נתקל גם פה במשהו חדש – רק אפשרות של לשנות את הרקע של מסכי הבית או מסך הנעילה. אז לאן הווידג'טים עברו? ובכן, כחלק מהשינויים שגוגל בעצמה עשתה ב-ICS, הוספת הווידג'טים עברה לתפריט הראשי, כך שהם משולבים ביחד עם האפליקציות הרגילות. לא נשקר לכם: לא אהבנו את ההחלטה הזאת וציפינו מסמסונג שתעשה כמו HTC (שבסנס 4.0 החליטה להמשיך עם הדרך הישנה) בעניין הזה. הווידג'טים המשולבים ביחד עם האפליקציות בתפריט הראשי מערבבת כך נראה לנו, בין נושאים לא קשורים. בכל מקרה, ברגע שנבחר להסתכל על מגוון הווידג'טים, הרעיון נותר זהה: לחיצה ארוכה על הווידג'ט הרצוי ולאחר מכן יופיעו כל מסכי הבית כך שנוכל לגרור אותו למיקום הרצוי, וגם אפשרויות עריכה נוספות של מסכי הבית כמו הוספת תיקיות וכ'ו. ממשק ה-TW לא היה עשיר בווידג'טים בגרסאותיו הקודמות וגם כאן אין יותר מידי ווידג'טים שונים. הרבה מאוד שונים (דיגיטלים, אנלוגים), ווידג'טים של נגן הוידאו, המוזיקה, הרדיו וכ'ו, ועוד כל מיני ווידג'טים משניים של לוח שנה, שעון מעורר, הארת ה-LED.

"מעודן יותר", ממשק הגלקסי אס 3

חלון ההתראות של האנדרואיד בגרסה זו של הגלקסי 3 גם עבר מעט שינויים. כאחד מהפיצ'רים החדשים ב-ICS, נוכל לגשת ממנו ישירות ממסך הנעילה בשביל גישה נוחה יותר להתראות, אך עדיין היינו מצפים להתראות כמו בסגנון של iOS 5 (לפחות בכל מה שקשור למסך הנעילה).  שורת הקיצורים המהירים גם כן עברה שינויים וכעת ישנם יותר קיצורים לעומת העבר. כעת ישנם 10 קיצורים שונים שהחלקה כלפי ימינה תפתח את השורה השניה. Wi-Fi, GPS, מצב שקט, סיבוב מסך וחסכון בסוללה נמצאים בשורה הראשונה כשבשורה השניה נמצאים ביטול איקוניי ההתראות, ביטול הגלישה ב-3G, בלוטות' (זה היה צריך להיות בשורה הראשונה), מצב נהיגה וסנכרון. מתחת לשורת הקיצרוים נמצא את שם הרשת שאנחנו מחוברים אליה, ביחד עם תאריך וקיצור דרך להגדרות, שמתחתם נמצא את כל שאר ההתראות שהחלקה על אחד מהם ימינה או שמאלה תמחק אותו (עוד פיצ'ר חדש ב-ICS).

דבר חדש נוסף ב-ICS שסמסונג התאימה את ממשק ה-TW אליו הוא המולטיטאסקינג. לחיצה ארוכה על מקש הבית תראה לנו את כל היישומים הפתוחים, כאשר החלקה של אחד מהם לכל כיוון תכבה אותו. סמסונג גם הוסיפה 2 קיצורי דרך של הסרת כל היישומים בבת-אחת וכמו כן גישה למנהל המשימות המוצלח שלהם, ששם נוכל לפנות RAM, למחוק אפליקציות ולראות כמה זיכרון פנוי נותר.

התפריט עצמו דומה מאוד למה שהיה גם ב-TW של הגלקסי 2. סידור היישומים בברירת המחדל הוא 20 לכל דף כאשר הרקע שהגדרנו הוא שקוף לגמרי ולא "דהוי" כפי שהיה בגלקסי 2. לחיצה על מקש התפריט מציגה מגוון אפשרויות של גלישה לחנות ה-Play, עריכת היישומים בדפים או מחיקתם, הסרת יישומים, גישה ליישומים שהורדו מה-Google Play, סוג תצוגת היישומים (רשת א-ב או רשימה א-ב), שיתוף היישומים באמצעות הדרכים השונות ואפילו הסתרת יישומים מהתפריט עצמו. במרומי התפריט ישנו חץ שלחיצה עליו תוביל ליישומים שהורדנו מהמרקט.

למרות שסמסונג הוסיפו לא מעט פיצ'רים מה-ICS ועוד כמה פיצ'רים שכמובן נפרט עליהם בהמשך, אנחנו חושבים שממשק ה-TW השנה דיי דומה למה שהיה בגרסתו הקודמת, על אף העיצוב הגרפי היפה שסמסונג העניקה לו. חסרה לנו פה את הפונקציונליות ומגוון הווידג'טים הרחב שיש לנו בממשקים אחרים. למרות שזה עדיין של טעם ושל דעה אישית, על הנייר אנחנו חושבים שממשק הסנס עדיף בפער מסוים מבחינת חווית השימוש והתיאום האישי על פני ה-TW. סמסונג: לתשומת ליבכם, זה לא כזה קשה כמו שזה נראה.

מבחינת שתי המקלדות שסמסונג יצרה, האופקית והרוחבית, הפריסה על גבי המסך הייתה מצוינת וגם המסך הגדול תרם בעיקר להקלדה במצב רוחבי. במצב אופקי ישנו צורך להתרגל טיפה למסך הגדול ולהימנע מפספוסים.

מלך הביצועים שנה שנייה ברציפות
הגלקסי 3 מגיע עם מעבד ה-Exynos 4212 שהוא מעבד מרובע ליבות המבוסס על ARM Cortex A9 המוכר בתדר של 1.4GHz לכל ליבה בתהליך יצור של 32 ננומטר, וכמובן שהמעבד הזה מיוצר ע"י סמסונג בעצמה. הוא מגיע עם המעבד הגרפי Mali-400MP4 שהוא שידרוג ל-Mali-400 הקודם שראינו בגלקסי 2 ביחד עם 1GB RAM. המפרט שלפניכם הוא מפרט הסטנדרטי למכשירי הדגל בשנת 2012 וביחד עם התמיכה המלאה של ICS במעבדים כפולי ליבות ומעלה, ציפינו מהגלקסי 3 להביס את כל מתחריו ואכן כך.

מבחינת השימוש השוטף במכשיר לא נתקלנו בבעיות כלשהן גם כשלקחנו את המכשיר עד לקצה. לשם המחשה: ראינו את האפשרות לנגן סרט באיכות Full HD על מסך חיצוני באמצעות אופציית ה-DNLA שפעלה ברקע, ובו בזמן לצפות בו גם בסרטון בנייד בחלון קטן (מסך בתוך מסך; אפשרות ה-Popup Play), ואת אותו החלון ניתן להזיז על גבי המסך ולהמשיך ולהשתמש במכשיר כאילו דבר לא מתרחש ברקע, כולל גלישה, שימוש בישומים אחרים וכ'ו. זו בהחלט יכולת מרשימה השמורה רק למכשירים מהזן החדש ביותר.

בזכות המעבד הגרפי, כל המשחקים החל מהקטנים ועד לגדולים (GTA III וכ'ו) פעלו לנו מצוין ללא כל תקיעות וגם בזכות המסך הרחב לא נתקלנו (לפחות בכל האפליקציות הפופולריות, כולל אלה הישראליות) בבעיות תאימות לרזולוציה. מבחינת השוואות למעבדים גרפיים אחרים, ה-Mali-400MP4 מצליח להביס את ה-ULP GeForce 2 של ה-Tegra 3 וגם את ה-SGX543MP2 של ה-A5 באייפד 2 ובאייפון 4S, אך הוא עדיין לא הצליח להגיע ליכולתו של ה-SGX543MP4 ב-A5X שמגיע אייפד 3 וככל הנראה גם באייפון 5 המתקרב אלינו.

גם מבחינת הבנצ'ים הגלקסי 3 הביס כמעט את כל מתחריו, כשהטוען לכתר הוא ה-Snapdragon S4 המבוסס על Cortex A15 שעל מעבד המרובע ליבה הקטלני שלו אנחנו נשמע רבות בשנה הבאה. בכל מקרה, ב-Quadrant הצלחנו לעקוף את רף ה-5K בקלות ואפילו הגענו ל-5.4K כשהזיכרון היה נקי. כך גם בכל שאר הבנצ'ים השונים (Linpack, NenaMark 2, GLBenchmark, SunSpider ועוד) הגלקסי 3 היה מבין הגבוהים שיש.

איכות מולטימדיה חסרת פשרות
הגלקסי 3 משתמש בעיצוב נגן המוזיקה האחרון של ה-TW ואפשר להגיד שאנחנו רואים כאן שינויים ממשים. מלבד כל הדברים הרגילים (מקשי וירטואליים לשליטה בשיר כשהוא מתנגן וכל שאר הדברים הבסיסים) וסידור השירים ע"פ אמנים, אלבומים וכ'ו, אנחנו גם מוצאים כאן דברים מעניינים. דבר אחד חדש שהזכיר לנו יותר ה-Walkman של סוני הוא נגן המוזיקה: הגלקסי נותן מטריצת ריבועים עם 4 תחושות שונות (מרגש, נלהב, רגוע ועליז) שע"פ בחירת הריבועים הוא יסדר רשימת השמעה חדשה עם שירים ע"פ התחושות שהגדרנו (כמובן שכל שיר בעצמו מוגדר מראש). האקווליזר של המכשיר מכונה SoundAlive והוא נגיש דרך כפתור התפריטים. כמו כן ע"י כשמתנגן שיר ניתן לעבור לשיר הבא ע"י החלקת האצבע על המסך.

איכות האזנה באוזניות הייתה נפלאה ואין לנו תלונות לגביה. הסאונד היה נקי וחזק והבאסים נשמעו היטב.

הדבר שהכי אהבנו בגלקסי 3 הוא ללא ספק נגן הוידאו וכל מה שבא ביחד איתו. כשנכנסים לנגן אנחנו מקבלים בהתחלה את התצוגה הממוזערת – אך אם נשים לב, במקום להציג רק תמונה אחת מהוידאו, המכשיר מתחיל לנגן בתצוגה הממוזערת את הוידאו עצמו בהילוך המהיר – ככה שאנחנו מקבלים מעין תצוגה מקדימה של הסרטון. ברגע שניכנס אל הנגן עצמו נמצא כמובן את כל כפתורי השליטה הרגילים, ההתאמה לתצוגה ואפשרות לשלוט בסאונד. לחיצה על מקש התפריט תציג לנו אפשרויות נוספות: אופציית ההתקנים הקרובים (DNLA), שיתוף, תצוגה מקדימה של פרק – שזה למעשה הצגה של 12 סצנות מכל הסרט למעבר מהיר בסרטון, כשגם כאן יש לנו את התצוגה המקדימה בכל ריבוע כמו בתפריט הראשי של הנגן. אפשרויות נוספות הן חיתוך, כיבוי וידאו אוטומטי, ובאופציות ההגדרות נוכל כבר לשלוט בבהירות של המסך, אקווילזר, גוון צבע, תאורת המסך בחוץ ועוד. ללא ספק הרבה אפשרויות מגוונות לשליטה בוידאו – אהבנו את זה.

מבחינת הרצת סרטונים, חיפשנו מה מהקבצים הקבצים הפופולרים הוא לא מסוגל לנגן, ולא מצאנו. החל מ-AVI (DviX-XviD), WMV, MP3 וכמובן הקובץ המועדף עלינו – MKV עבדו ללא כל בעיה באיכות של Full HD שזה למעשה 1920X1080 פיקסלים. גם הקבצים הגדולים רצו לנו חלק. יש כאן תמיכה בכתוביות אך לצערינו אין תמיכה בכתוביות בעברית (לא הצליל להריץ את הסרט כשהשתמשו בכתוביות בעברית). גם בזכות מסך ה-sAMOLED, הרזולוציה הענקית וגודל המסך הגדול, הצפיה בסרטים הייתה חוויה מהנה.

כדי לצפות בסרט על גבי טלוויזית HDMI, יש שני אפשרויות – DNLA או להשתמש בכבל MHL. אופציית ה-DNLA היא למעשה שיטה המשתמשת ב-WI-FI כדי לשדר למכשירים התומכים ב-DNLA (טלוויזיות, PS3, XBOX360 וכ'ו) את התכנים שיש לכם על המכשיר, וזה כולל מוזיקה, סרטוני וידאו ותמונות בסטרימינג. אם אנו מעוניינים להשתמש בכבל במקום, ה-MHL היא האופציה השנייה. יציאת ה-MHL היא למעשה כניסת ה-microUSB שמשחקת תפקיד כפול ומאפשרת גם חיבור למחשב וגם כיציאת HDMI. מתאם MHL לטלוויזיה לא מגיע בקופסה ותצטרכו לרכוש את המתאם של סמסונג.

אפשרות נוספות שסמסונג הכניסה היא ה-Popup Play – למעשה ישנו כפתור בנגן הוידאו שמקטין את הסרטון המתנגן למעין חלון קטן שאפשר להזיז על גבי המסך, ובו זמנית שכשאנחנו צופים בסרטון בחלון המוקטן נוכל להמשיך להשתמש במכשיר בכל שימוש שנרצה.

גלריית התמונות של הגלקסי 3 מגיעה עם גלריית התמונות החדשה של ICS. בהגדרה, התמונות מסודרת לפי תיקיות, אך ישנה אפשרות לסדרם לפי מיקום, זמן הצילום, אנשים (כאלה שתייגנו – פירוט בהמשך) וקבוצה. כל תיקיית תמונות מוצגת על המסך על גיבוי ריבוע גדול שהחלקה לצדדים היא בעצם המעבר בין התיקיות, כשכניסה אל התיקיה תראה לנו את כל התמונות מסודרות בסדר דומה. ברגע שנכנסו לתמונה ספציפית אפשר יהיה למצוא למעלה את קיצורי הדרך לאפשרויות העריכה והשיתוף השונות, כמו כן גם מחיקת התמונה. בתחתית המסך ישנה שורה שמציגה לנו את אותם התמונות שבתיקיה למעבר מהיר בין התמונות.
כמו שכבר בטח שמתם לב, כשצופים בתמונה בה מוצגת פנים שאפשר לזהותם, נוכל לתייג את הבן אדם הספציפי מרשימת אנשי הקשר שלנו, בעוד כשהגלקסי עצמו ינסה לזהות את הפנים באופן אוטומטי ע"פ התמונה שהגדרנו לו באנשי הקשר. ברגע שיופיע השם נוכל להתקשר לאיש הקשר, לשלוח לו הודעה וכ'ו, ע"פ הגדרות בכרטיס איש הקשר.

גם סייר הקבצים נשאר בידיוק אותו דבר והוא מבוסס על אותו העיקרון: באמצעות מנהל הקבצים נוכל להעביר קבצים. גם בין הזיכרון הפנימי וגם בין כרטיס ה-microSD. כאשר אנחנו נכנסים למנהל הקבצים, יופיעו לנו התיקיות הקיימות בזכרון המכשיר, כאשר בתחילה אנחנו נכנסים לזיכרון הפנימי, וכדי לעבור לקבצים על גבי ה-microSD, נלחץ על External SD. העברת הקבצים נעשית לחיצה ע"י מקש התפריט, סימון הפריטים הרצויים ומעבר בין התיקיות ובסופו של דבר – הדבקת הקובץ במקום המתאים לנו.

מצלמה איכותיות יותר מבעבר
המצלמה של הגלקסי 3 הייתה ונשארה 8 מגה פיקסל, בידיוק כמו בגלקסי 2. הדברים היחידים שהשתנו הם הציוד האופטי: הצמצם גדל במעט ל-F/2.6 לעומת ה-F/2.65 שהיה בגלקסי 2 וגם אורך מוקד (focal length) גדל ל-3.7 מ"מ לעומת 3.95 מ"מ בגלקסי הקודם. התוצאה: שדה תמונה רחב יותר מה שיאפשר לנו לקלוט יותר פרטים בתמונה.

ממשק הצילום נשאר בדיוק כפי שהיה בגלקסי 2. בצידו הימני של הממשק נמצא גישה מהירה לגלריית התמונות, מעבר בין צילום וידאו לסטילס, ואת מקש הצילום הדיגיטלי. בצד שמאל נמצא את מקש החלפת המצלמה (קדמית או אחורית), שליטה בפלאש ה-LED, שינוי מצב הצילום (צילום רצף, HDR, צילום חיוך, פנורמה וכ'ו), מצב המיקוד ותפריט ההגדרות. אהבנו את הסגנון שבו התפריטים השמאליים נפתחים: האפשרויות נמצאות על מסך התמונה ואנחנו לא צריכים לעבור למסך חדש, מה שגורם לשליטה מהירה בהגדרות. מלבד זאת, התפריט שקוף למחצה, כך שאם שינינו הגדרה כלשהי שמשפיעה רבות על איכות התמונה, נוכל לראות זאת מידית במסך התמונה עצמו. כמובן שבשאר ההגדרות יש את כל מה שצריך: שינוי מצבי סצינה, מיקוד, טיימר, אפקטים, ISO, איזון לבן, וכו'. סמסונג לא חסכה כאן בהגדרות ויש לנו שליטה מקסימלית על עדשת המצלמה, בדומה למצלמות הפוקט הרגילות. כמו כן גם 4 קיצורי הדרך השמאליים ניתנים להתאמה אישית.

סמסונג דיברה לא מעט על המהירות של המצלמה. מה זה בעצם אומר? שברגע שלחצתם על מקש הצילום – התמונה צולמה ללא כל עיכובים כלשהם של עיבוד התמונה או מיקוד. למעשה, הגלקסי 3 מסוגל לצלם 3.3 תמונות בשניה אחת. האפשרות הזו גם נתנה לסמסונג הזדמנות להוסיף מספר פיצ'רים חדשים למצלמה: הראשון הוא צילום רצוף, שיצלם 20 תמונות ברצף במהירות מרבית. הפיצ'ר השני שגם הוא קשור לראשון הוא ה-"תמונה הטובה ביותר" – הגלקסי 3 יצלם 8 תמונות ברצף כמו בצילום הרצוף, יעבד לכם אותם ולאחר מכן הוא יציג לכם את התמונה הטובה ביותר שהוא ממליץ לשמור. גם אופציית ה-HDR קיימת כאן, שהיא למעשה אופציה שמצלמת מספר טייקים של התמונה בדרגות חשיפה שונות, מאחדת את כל החלקים הטובים למקשה אחת ובעצם יוצר תמונה ברורה יותר ופחות חשוכה.

מבחינת אופציות שיתוף התמונה שמנו לב פה לכמה דברים נחמדים, בהמשך לתיוג הפרצופים מהגלריה: בהגדרות של מצב הצילום נמצא מצב השיתוף עם החברים. לאחר שהתמונה תצולם, הגלקסי ינסה לזהות את הפרצופים של חבריכם ע"י השוואה לתמונות שבהם הם מתויגים כבר. ברגע שהוא יזהה אותם, הוא ייתן אופציה של שיתוף התמונות עם אותם אנשי הקשר שהוא זיהה. ניתן גם לשלוח את התמונה לכל אנשי הקשר שנרצה דרך ה-Wi-Fi Direct, אך זו כבר אופציה אחרת.

כפי שכבר דמיינתם לעצמכם, איכות התמונות בגלקסי אס 3 היא מצוינת. הרעש דיגיטלי נמוך מאוד, כמות פריטים בתמונה יפה מאוד, איכות הצבעים והניגודיות מצוינים גם הם. הטווח הדינמי הוא מצוין ואין חלקים לבנים "שרופים" כשהתמונות מצולמות. להלן דגימות תמונות:

צילום וידאו איכותי יותר
גם בצילום הוידאו סמסונג דרכה במקום כי נכון לכתיבת שורות אלו, אין צילום וידאו יותר טוב מ-Full HD. כל שנותר לנו זה לחכות ל-4K, ובינתיים ליהנות באיכות המתקדמת ביותר בצילום הוידאו הנוכחי. ממשק הוידאו דומה אחד לאחד לממשק תמונות הסטילס, גם בשורה הימנית והשמאלית. בהגדרות המלאות נוכל למצוא גם הגדרות שמוקדשות לוידאו ולא לתמונות הסטילס, אך העיקרון הוא אותו הדבר.

איכות של הסרטונים ב-1080p היא מדהימה: הסרטון רץ באופן חלק ביותר, חסר רעש דיגיטלי ובעל הרבה מאוד פרטים וצבעים טובים מאוד. הוידאו מקודד כקובץ MP4 עם bitrate שנע (כמו בגלקסי 2) בין 17 ל-18 מגה לשנייה, כשגם מקבל ייצוב וידאו בזמן אמת בזכות כח העיבוד של הגלקסי 3. דגימת וידאו.

שיחות
את הספיקר של הגלקסי 3 אפשר להגדיר כחזק ומספק מאוד. כל הצלילים נשמעו חזק והיטב גם במוזיקה ובשימוש בשיחה עם איש הקשר ואין לנו תלונות לגביו. לגבי רמקול האפרכסת דווקא כן: היא לא הכי חזקה במיוחד ובמקומות רעשים תהיה בעיה לשמוע את איש הקשר שאיתו אנחנו משוחחים.

ממשק אנשי הקשר גם הוא לא השתנה לעומת הגלקסי אס 2: אנשי הקשר מסודרים לפי סדר האלף בית וה-ABC וגם נוכל לסנכרן את החברים מהפייסבוק, סקייפ, טוויטר ואפילו וואטסאפ ולקשר אותם לכרטיס איש קשר בעל מקשה אחת (מה שאפשר לעשות למעשה בכל מכשיר אנדרואיד). גם הטריק האהוב של החלקת היד שמאלה לשיחה וימינה כדי לכתוב SMS עדיין נשאר, כאן אך אוי כמה חסרה לנו האיטגרציה עם הרשתות החברתיות כמו שיש ב-Sense שנוכל ממש לראות סטטוסים/ציוצים של בכרטיס האישי שלהם. דברים חדשים שסמסונג הוסיפה כאן זוהי רשימת דחייה (אנשים שלא נרצה לקבל מהם שיחות) ולקבוע רטט מותאם אישית לכל איש קשר שתרצו.

אופציה נוספת חדשה שסמסונג הוסיפה הוא ה-Direct Call – מתי שפרטים או מספר של איש קשר כלשהו (לדוגמה: בצ'אט האסמס) יופיעו על המסך, כל מה שנצטרך לעשות כדי להתקשר אליו ישירות הוא להרים את המכשיר אל האוזן כמו באופן שאנו מבצעים שיחות סלולריות.

בשני מכשירי הגלקסי הקודמים הקרינה המייננת של המכשירים הייתה נמוכה מהרגיל. גם בגלקסי אס 3 סמסונג המשיכה במסורת הזו והקרינה שלו עומדת על 0.21 W/kg בלבד!

דפדפן וחווית הגלישה
מסך ענק ורזולוציה גדולה – זהו מתכון להנאה רצופה מהגלישה, וזה אכן כך בגלקסי 3. ממשק הדפדפן הוא אותו ממשק האנדרואידי הרגיל וסמסונג לא עשתה כאן יותר מידי שינויים. בר הכתובות נמצא במעלה הדף ביחד עם קיצור דרך מהיר להוספת סימניות וגישה גם לחלונות הפתוחים. לחיצה על מקש התפריט תראה לנו מספר שלם של הגדרות נוספות כמו חלון חדש, הוספת קיצורי דרך וסימניות, שיתוף וחיפוש בדף, תצוגת שולחן עבודה, שינוי הבהירות והצבעים של המסך ועוד מספר הגדרות שוליות.

הביצועים של הדפדפן היו בידיוק כמו שציפינו מהם. הדפים נטענו מהר מאוד וגם עשיית ה-ZOOM IN הייתה חלקה, אך משום מה כשעשינו ZOOM OUT הוצג לנו חלק לבן ולא כל הדף כמו שהיה בגלקסי 2 וכמו שיש בספארי. גם כל הדף נטען לנו במלואו ולא ראינו רק את חלקו השמאלי העליון כמו שקורה במכשירי אנדרואיד אחרים. טריק נוסף שיכול להקל טיפה: כשעושים ZOOM OUT לגמרי, אנחנו "נצא" מהדף והגלקסי יעביר אותנו לרשימת הדפים הפתוחים. שימושי אם נרצה לעבור בין דף לדף.

גם הביצועים של ה-Abode Flash 11 היו פנטנסטים והרצנו סרטי 1080p ביוטיוב ללא כל בעיות כלשהן, כשגם המשחק במשחקי הפלאש הייתה מהנה. בשורה התחתונה, הדפדפן מספק את הסחורה.

האלטרנטיבה של סמסונג לסירי – ה-S-Voice
בסמסונג הסתכלו על הבאז שסירי יצרה בעת יציאתו של ה-4S לעולם והחליטה שגם לה בא לעשות עוזרת וירטואלית. הכירו את ה-S-Voice: העוזרת האישית שלכם. גם היא יודעת לכתוב אסמסים, להתקשר לאנשים, להעיר אתכם בבוקר, להכתיב לכם פגישות, להשמיע לכם מוזיקה, להיות החזאית שלכם ועוד מלא שימושים, עד שזה מגיע אפילו לצילום תמונה, פתיחת אפליקציה, כתיבת סטטוס בפייסבוק ואפילו לצייץ בטוויטר.

אם משווים אותה ראש בראש לסירי של אפל, אפשר להגיד שהיתרון הגדול שלה שהיא יודעת לעשות ה-ר-ב-ה יותר דברים מהסירי עצמה, נכון לרגע זה. היתרון של סירי היא שסירי גם יודעת להתבדח ולצחוק איתכם ולענות לכם על שאלות מוזרות, להבין אתכם יותר טוב וגם לספק נתונים יותר מהר. בסה"כ שניהן טובות אך הם עדיין צריכות לעבור שדרוג כי כרגע הן עדיין לא יכולות להחליף את כל השימושים של האצבע. מה לגבי תמיכה בעברית? כרגע אין, אבל זה נכון באופן חלקי. אם סמסונג הייתה משתמשת במנוע הפנימי של גוגל, שהוא תומך בעברית, ה-S-Voice גם הייתה יודעת לדבר בשפת הקודש. אך בסמסונג השתמשו במנוע משלהם שהוא תומך באותם השפות שבהן סירי תומכת.

קישוריות ואחסון: מפה ועד הודעה חדשה
סמסונג ציידה את הגלקסי 3 בכל הקישוריות האפשריות. הדברים הבסיסים שהם Wi-Fi a/b/g/n (תומך גם ב-2.5GHz ו-5GHz ביחד), 4.0 Bluetooth (עם העברת קבצים גבוהה של עד 21 מגה לשניה), A-GPS וכמובן רדיו FM מובנה נמצאים כאן בחיישנים הכי מעודכנים ומתקדמים שלהם.

הגלקסי אס 3 גם מצויד בחיישן ה-NFC שגם דרכו ניתן להעביר קבצים, בדומה ל-Bluetooth. כרגע ישנם 2 דרכים. הראשונה היא S-Beam, שכרגע רק הגלקסי 3 תומך בה, וע"י הצמדת 2 מכשירים תומכים כשה-NFC דולק ניתן להעביר קבצים בין 2 המכשירים במהירות מסחררת. למכשירים שגם להם יש NFC אך לא תומכים ב-S-Beam ישנו את ה-Android Beam, שבו כבר תומכים מכשירים כמו ה-One X וה-Galaxy Nexus. גם ה-Wi-Fi Direct נמצא פה שהוא על אותו עקרון אלא רק שהעברת הקבצים נעשית דרך הרשת האלחוטית.

גם יציאת ה-microUSB הסטנדרטית נמצאת כאן רק שכמו בגלקסי 2 היא משחקת תפקיד כפול. מלבד היותה הדרך להעביר קבצים בין המחשב למכשיר עצמו, היא גם משמשת כיציאת HDMI באמצעות חיבור ה-MHL, אך כאמור, מתאם ה-MHL לא מגיעה בתוך הקופסה ונצטרך לקנות מתאם של סמסונג בשביל זה. גם ה-USB OTG נמצא כאן: ה-USB OTG מאפשרת לחבר התקני USB ניידים (דיסק או קיי, מכשירים סלולרים ועוד) ולהעביר קבצים בין הכונן הנייד למכשיר עצמו. אפשר להשמיע מוזיקה ואפילו לראות וידאו כששני ההתקנים מקושרים זה לזה, ככה שאפשר להגיד שמדובר כמעין "תוספת זכרון" לגלקסי 3.

גם ה-Wi-Fi Hotspot נמצא כאן ונוכל לשתף את האינטרנט הסלולרי שלנו לכל המכשירים שנרצה בקלות כשהמכשיר שלנו יתפקד כ-Wi-Fi נייד למכשירים אחרים.

מבחינת אחסון, גם כאן יש לנו דרכים שונות ומגוונות. הגלקסי 3 מגיע בגרסאות של 16GB/32GB/64GB זכרון פנימי ביחד עם אפשרות לכרטיס microSD של עד 64GB (בחברות הסלולר נמכרת גרסת 14GB). כמו כן, בונוס נחמד – סמסונג הגיעה להסכם עם דרופבוקס וכעת כל מי שרוכש גלקסי אס 3 (ואנחנו מעריכים שיגיע גם למכשירים נוספים) מקבל 50GB נוספים באחסון הענן במתנה למשך שנתיים. למי שלא יודע, דרופבוקס זוהי דרך לאחסן קבצים אונליין על גבי השרתים של דרופבוקס, ואל הקבצים ניתן יהיה לגשת תמיד בכל דרך שנרצה (אתר האינטרנט של דרופבוקס, אפליקצית הדרופבוקס לשלל מערכות ההפעלה השונות) מבלי שנצטרך לאחסן אותו על המכשיר עצמו, ך שמדובר במעין כונן קשיח שנמצא ברשת ונגיש לנו תמיד. 50GB זה דיי ויותר, ואנחנו מאוד אהבנו להשתמש בזה. 178GB של אחסון מקסימלי, זה אמור להספיק, לא?

סקירת הוידאו המלאה

סוללה מספקת
הגלקסי 3 מצויד בסוללה גדולה במיוחד בחוזק של 2100mAh וכל זה כדי לתת אנרגיה למסך הגדול ולמעבד המרובע ליבה. ע"פ נתוני היצרן של סמסונג, נוכל להגיע לעד 11:40 שעות שיחה ועד ל-790 שעות של המתנה ב-3G.

במבחן המציאות הסוללה של הגלקסי 3 הצליחה לספק לנו את אותם התוצאות כמו הגלקסי 2, שגם לו סוללה מצוינת. בשימוש טיפה מאסיבי על בהירות אוטומטית ו-50% בהירות כל הזמן כשמגיעים לנו התראות מהפייסבוק ומהאימייל, שיחות בוואטסאפ, כחצי שעה גלישה באינטרנט, כמה שיחות (הכל היה על האינטרנט הסלולרי של סלקום) וזמן קצר במשחקים כבדים אחרים, הצלחנו לשרוד יום שלם לפני שהסוללה שבקה חיים. אנחנו מעריכים שב-Wi-Fi הסוללה הייתה נגמרת פחות מהר, אך בסה"כ זה מה שציפינו מהסוללה וזה מה שקיבלנו ממנה.

מחיר
ההפתעה הגדולה היא השקת המכשיר במקביל לכל העולם והרבה לפני מדינות גדולות כמו ארה"ב ובריטניה, תוך כדי תרגום הממשק לעברית מלאה. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הגלקסי 3 הושק בסלקום, אורנג', פלאפון והוט מובייל, וגם ברשתות הפרטיות.

כרגע, בפלאפון הוא יעלה 4210 ש"ח לגרסת ה-16GB, סלקום 3,999, אורנג' 3,967, ובחנויות של סאני עצמה במחיר דומה. גם שאר החנויות הפרטיות בארץ מוכרים סביב 3,700 ויותר כך שמחירו דומה יחסית בין כולם ואין ספק כי הוא יקר למדי הן בארץ והן מעבר לים שם המחיר ההתחלתי שלו עומד סביב 2,700 שקלים (לא כולל מיסי ייבוא). אנחנו מעריכים כי תוך מספר חודשים בודדים מחירו ירד ואז הוא יהפוך ליותר אטרקטיבי.

לסיכום
סמסונג הציגה מכשיר ראוי ומרשים ביותר, והתעלתה על עצמה מעבר למה שציפינו על אף שידענו מה יהיה בו עוד הרבה לפני שהוא הושק בזכות ההדלפות הרבות. הוא הסמארטפון (בצוותא עם ה-One X) הכי מתקדם כיום בכל פרמטר שתרצו, מהגדול ביותר עד לקטן והזניח ביותר. אך אם ב-2011 הגלקסי אס 2 היה המלך הבלתי מעורער של האנדרואיד, השנה הוא נדרש להילחם על התואר מכיוון שה-One X הוא מכשיר מצוין בפני עצמו כמו הגלקסי ואין מישהו פייבוריט מבין שניהם, כך שההכרעה תהיה לפי דעתו של הקונה, זאת עד אשר מכשיר האייפון הבא יכנס גם הוא למגרש.

אהבנו
– העיצוב החיצוני והמראה הדקיק
– מסך ה-sAMOLED HD עדיין מהטובים ביותר שיש
– השינויים הגרפיים ב-TW4.0 והתאמה לפיצ'רים של ICS
– Direct Call, Buddy Share, Pop Up Play עושים חיים קלים יותר
– מעבד ה-Exynos 4212: ביצועים מגלקסיה אחרת
– מעבד גרפי מצוין; שני רק ל-iPad 3
– המולטימדיה הטובה ביותר שמכשיר יכול לספק
– מצלמת 8MP איכותית ביותר עם צילום וידאו איכותי גמכן
– מגוון הפעולות הרחב של ה-S-Voice
– כל הקישוריות הקיימות נמצאות כאן
– אפשרויות אחסון מרובות
– ספיקר חזק
– חיי סוללה טובים
– סוללה הניתנת לשליפה

לא אהבנו
– עיצוב פלסטיק
– קשה לצפות במסך באור שמש ישיר
– מטריצת ה-Pentile: עדיף היה לסמסונג ללכת על ה-sAMOLED HD Plus
– ממשק ה-TW צריך לעבור שדרוג משמעותי
– ה-S-Voice עוד צריכה להשתפר

מה בקופסה?
– Samsung Galaxy S III i9300
– סוללה 2100mAh
– כבל USB
– מטען

מפרט טכני:
מעבד: Quad-core 1.4GHz ARM Cortex-A9 proccessor, Mali-400MP4 GPU, Exynos 4212 Quad
זכרון: 16/32/64GB זכרון פנימי, microSD עד 64 גיגה, 50GB אחסון לשנתיים בדרופבוקס; 1GB RAM
מסך: 4.8 אינץ' מסוג Super AMOLED HD ברזולוציה של 1280×720 פיקסלים עם 306PPI ומטריצת Pentile; מגע Capacitive
מצלמה: 8MP, רזולוציה 3264X2448 עם פלאש LED יחיד; צילום וידאו fHD@30FPS; מצלמה קדמית 1.9MP
קישוריות: Bluetooth 4.0 + HS, A-GPS, Wi-Fi 802.11 a/b/g/n, DNLA, Wi-Fi Direct, Wi-Fi hotspot; NFC, USB On-the-go, 3G HSDPA, 21 Mbps; HSUPA, 5.76 Mbps,
מערכת הפעלה: Android OS 4.0.4 Ice Cream Sandwich
סוללה: 2100 mAh
מידות: 136.6X70.6X8.6
משקל: 133 גרם
קרינה: 0.21 W/kg