מכשיר ה-Galaxy S הראשון נחשב להצלחה גדולה בעולם וכאחד ממכשירי האנדרואיד המצליחים ביותר של השנה ולכן, כממשיכו של הדור הראשון, ציפינו ממכשיר ה-Galaxy S II i9100 להרבה מעבר משדרוגים קלים. המערכת הרצה עליו היא אמנם אותה המערכת רק בשדרוגים קלים, וגם הממשק לא עבר שינוי גדול במיוחד, אבל פרט לכך, אפשר לומר כי אנחנו מדברים על מכשיר שונה לגמרי ממה שהכרנו וזהו הספתח לדור חדש של מכשירים שיגיעו אלינו בהמשך.
הכי דק שאפשר
במבט ראשון ניתן לשים לב לאחד השדרוגים העיקריים ב-S II מה-S I: גודל המסך של המכשיר קפץ מ-4 אינץ’ ל-4.3 אינץ’, מה שנותן ל-S II גודל ענק ביחס לסמארטפון ממוצע. בעוד כשאנשים בעלי ידיים גדולות לא ממש יתקלו בקשיים עם המכשיר עצמו, אנשים בעלי הידיים הקטנות יתקלו קצת באי נוחות מסוימת במהלך המשחק עם ה-S II בעת השימוש במסך המגע שלו. אנחנו חושבים שמסך בגודל 4 אינץ’ זהו הגודל האולטימטיבי. פיצוי ענקי על האי נוחות הזאת אנחנו מקבלים בזכות דבר אחד: העובי של ה-S II. כמו ב-S I, שהמסך נתן לו עובי מרשים של 9.9 מ”מ (למרות שהיום זה לא נראה ממש הרבה..), בסמסונג התעלו על עצמם והצליחו להגיע לעובי דקיק של 8.49 מ”מ (!), ועם הניסיון הרב שלנו עם מכשירים דקיקים, הפעם זה מורגש עוד יותר וכיף להחזיק בו.
יתרון נוסף בעיצוב ה-S II הוא המשקל של 116 גרם בלבד, 3 גרם פחות מה-S I: אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהמכשיר עשוי ברובו מפלסטיק, מה שלא גורם למשקלו לצמוח כמו באלומיניום שבו HTC משתמשת. לפלסטיק יש יתרון וחסרון: מצד אחד, זה מה שנותן ל-S II את המשקל הכ”כ נוח הזה מה שמוסיף עוד יותר לחווית השימוש במכשיר (בקושי מרגישים את ה-S II בכיס). מצד שני, פלסטיק נראה תמיד פחות יוקרתי ממתכן וגם פחות עמיד לשריטות.
מלבד הנדסת אנוש מצוינת, ל-S II יש את כל הדברים שאנו מצפים מסמראטפון אנדרואידי כיום: בקדמתו ניתן למצוא את מסך מסוג ה-Super AMOLED Plus (שעליו נפרט בהמשך) בגודל של 4.3 אינץ’ כשמעליו נמצאת המצלמה הקדמית לשיחות וידאו (2 מגה פיקסל!), רמקול האפרכסת, וחיישן תאורה וקרבה. מתחתיו נמצאים מקשי התפעול האנדרואידים: בית, חזרה וכפתור התפריט. מקשי החזרה והתפריט הם מקשי מגע, בעוד כשהמקש הבית הוא מקש פיזי, בדיוק כמו ב-S II ובשאר סדרת מכשירי ה-Galaxy של סמסונג.
בצידו הימני ניתן למצוא את מקשי הדלקה/השינה/כיבוי, כשבצד שמאל נמצאים מקשי השליטה בווליום. בצד העליון נמצא חיבור ה-3.5 מ”מ ומיקרופון לסינון רעשי רקע, ובצד התחתון יש את חיבור ה-microUSB מסוג MHL שמתפקד גם כיציאת ה-HDMI (נפרט על זה בהמשך). בגב המכשיר נמצא את מכסה הסוללה המחוספס, בדומה למכשיר ה-Ace, מה שנותן מגע נעים לאחיזה. כאשר נסיר את המכסה ניתן יהיה למצוא את חריצי ה-microSD וה-SIM, כששניהם נשלפים החוצה בקלות וכן הסוללה בעוצמה של 1650mAh. כמובן שגם מצלמת ה-8 מגה פיקסל עם פלאש ה-LED נמצאים בחלקו האחורי.
המסך הטוב בעולם
ל-S II יש מסך בגודל של 4.3 אינץ’ מסוג Super AMOLED Plus. כאחד מהשדרוגים החשובים לעומת ה-S I זהו שדרוג המסך הנפלא שהיה אחד מהסיבות שה-S I כ”כ הצליח. אז כשיש לו איכות צבעים מצוינת, מה בעצם היה צריך לשפר בו? את החדות. כל מי שהסתכל על ה-S I יכל לשים לב לתופעת ה-SubPixel (פקסול סביב אובייקטים וטקסט במסך) הבולטת בו, מה שהעיד על PPI (ר”ת Pixel Per Inch) נמוך, וכן זה גם היה גורם לפיקסלים ולטקסטים להראות לא חדים. לאכזבתנו ולמרות שרמת ה-PPI עלתה, זה עדיין לא זה. נכון שזה פחות נראה לעין אך לעיתים במהלך שימוש במכשיר ניתן יהיה לשים לב לפיקסלים מטושטשים. סמסונג ייצרו מסך איכותי מאוד, ועם עוד טיפה מאמץ הוא היה מושלם.
מלבד זאת, ל-Super AMOLED Plus נשארו אותם דברים שעשו אותו מדהים כמו בפעם הקודמת מה-S I: איכות צבעים כהים מדהימה, שחור שהוא שחור עמוק ולא “שחור דהוי”, מסך דקיק שמאפשר לתת למכשיר עובי דקיק במיוחד, והכי חשוב: מסך שחוסך בסוללה. עם כל אלה אנחנו חושבים שמדובר במסך המתקדם ביותר בעולם.
נושא נוסף שאפיין את המכשיר החדש הוא הרזולוציה של המסך. סמסונג החליטה להשאיר את רזולוצית ה-WVGA הרגילה, ולא לעבור לרזולוציית qHD הנותנת יחס 16:9, היחס הטבעי של רוב הסרטים. הסיבה היא כנראה גוגל, שלפי פורום המפתחים של אנדרואיד עדיין לא הוסיפה לגרסאות הסמארטפונים של מערכת ההפעלה שלה תמיכה ברזולוציה גבוהה כזו (גרסא 3 לטאבלטים כן תומכת ברזולוציות אלו). מספר יצרניות שהחליטו לא לחכות לגוגל, ביניהן מוטורולה ו-HTC, הוציאו מכשירים עם רזולוציית qHD והתאימו את גודל הממשק בעצמן, אבל חוסר התמיכה הורגש באפליקציות שהוצגו בצורה מעוותת או על חלק מהמסך בלבד. אז נכון שבגלישה זה בהחלט עוזר, מכיוון שהיינו רואים יותר חלקים של הדף על המסך ככה שהיינו צריכים לעשות פחות ZOOM IN, וגם בעת ניגון הסרטים הקווים השחורים היו נעלמים לגמרי, ובגלל שהיחס הנוכחי של רזולוציית המסך של ה-S II היא 15:9 ולא 16:9, עדיין יש קווים שחורים דקיקים בצד עליון והתחתון של המסך, אך בשימוש הרגיל לנו זה לא הפריע ממש.
מבחינת המגע, מדובר במגע מצוין שמשתווה לטובים ביותר. לא נתקלנו בפספוסים כאלה או אחרים ושימוש במקלדת הייתה מהירה מאוד.
האנדרואיד עם TouchWIZ
על גבי ה-S II רצה מערכת ההפעלה Android 2.3.3 Gingerbread כאשר עליה משולב ממשק ה-TouchWiz בגרסתה החדשה – 4.0. עדכונים ל-2.3.4 ובכלל, כל העדכונים העתידיים של אנדרואיד בשנים הקרובות צפויים להגיע גם ל-S II ללא כל בעיות כלשהן, במיוחד לאחר שסמסונג הראתה רצינות ותחזוקה שותפת למכשירי האנדרואיד שלה. השינוי הראשון ב-TW 4.0 מ-TW 3.0 הוא מסך הנעילה. כעת למסך הנעילה יש רקע בצבע כתום (כברירת מחדל), שדרך ההגדרות אפשר להחליף את התמונה ואפילו לשנות את מיקום השעון והתאריך לפי רצונכם. מלבד הרקע הכתום המעצבן, תוכלו לראות את הדברים הרגילים (שעה ותאריך). הסטת המסך בכל כיוון אפשרי תפתח לכם את המכשיר מנעילה. ברגע שנקבל הודעה או שיחה שלא נענתה, יופיע לנו אייקון בתחתית המסך עם הודעה או שיחה שלא נענתה, כשהזזת האייקון ימינה/שמאלה בהתאמה תביא אותנו ישירות אל ההתראה. אנחנו אישית מעדיפים את הפאזל מה-TW 3.0. במידה ומתנגן שיר, נוכל לשלוט בו באמצעות שלושת המקשים הבסיסים ישירות ממסך הנעילה, בדומה לשאר מכשירי האנדרואיד.
בפתיחת המכשיר מנעילה יופיע לנו המראה המוכר של מסכי הבית האנדרואידים המחופשים בממשק ה-TW של סמסונג. בבסיס, מדובר בממשק האנדרואידי הרגיל: ישנם שבעה מסכי בית שתוכלו לערוך ולשנות כרצונכם, כשגם תוכלו להוסיף/למחוק מסכי בית כרצונכם. בתחתית מסך הבית נוכל לראות מספר קיצורי דרך לדברים הבסיסים במכשיר דרכם נוכל לגשת אל הטלפון, אנשי קשר, הודעות ותפריט. הקיצורים והווידג’טים המובנים שמגיעים במסך הבית הראשי הם מצלמה, מרקט, דפדפן, אימייל, כשגם ווידג’ט מנהל היישומים של סמסונג נמצא כאן. בשאר מסכי הבית ניתן למצוא עוד מגוון רחב של ווידג’טים מובנים, בעיקר כאלה שסמסונג הוסיפה ב-TW 4.0, כאשר הבולטים ביניהם הוא ווידג’ט החדשות, כלכלה, מגוון חדש של שעונים, פתקים, סימניות ועוד מגוון רחב של ווידג’טים חדשים. עדיין לא Sense, אך אין ספק שזה מוסיף הרבה לחוויה (וגם לבזבוז של הסוללה). דבר נוסף חדש שיש לציין זה שממשק עריכת מסכי הבית (הוספת ווידג’טים, שינוי רקע וכו’) קיבל ממשק חדש, ידידותי ונוח יותר לתפעול. במרומי מסך הבית תוכלו למצוא את בר ההתראות ובו ממצב הסוללה, שעה, מצב קליטה והאם המכשיר צורך נתונים, כאשר בצד שמאל יופיע לכם התראה מתי שתקבלו מייל חדש והתראות נוספות.
ברגע שתחליקו את האצבע כלפי למטה במסך הבית וכמעט בכל מקום בממשק המכשיר, יפתח לכם חלון ההתראות (האהוב עלינו במיוחד) של האנדרואיד, שסמסונג לא שינתה אותו בכלל והבסיס מה-TW 3.0 נשאר כאן. במרומי החלון תוכלו למצוא קיצורי דרך למגוון קיצורים שונים: מצב שקט, Wi-Fi, Bluetooth, שירותי מיקום וביטול הסיבוב האוטומטי – כל אלה יוכלו לכבות ולהדליק את הקישוריות השונות. מלבד זאת ניתן לראות מידע על הרשת הסלולרית שאנחנו מחוברים אליה, וכמובן התראה במידה וקיימת אחת כזאת. במידה ומתנגן שיר, נוכל לשלוט בו באמצעות שלושת המקשים הבסיסים.
התפריט של ה-S II נשאר כמעט כמו מה-TW3.0, ששינוי ממשק קלים נמצאים פה. הדבר הראשון וזוהי גולת הכותרת בכל הממשק הוא שסמסונג הצליחה להיפתר מהמראה האייפוני שאייפן את 3.0 (ועל הדרך “סידר” לה כמה תביעות מאפל) והעניקה לממשק מראה ייחודי משלו תוך כדי שמירה על היתרונות הקיימים. איך זה בא לידי ביטוי? הרקע של המסך הוא הרקע שיש במסכי הבית, ולא מסך שחור כמו ב-TW3.0. מלבד זאת, סידור הרשת נשאר – האפליקציות מסודרת על גבי רשת שבכל דף יש 16 אפליקציות, וככל שמספר האפליקציות עולה, ככה גם מספר הדפים. את סדר האפליקציות בדפים תוכלו לערוך בקלות בדיוק כמו ב-TW3.0 כשגם תפריט העריכה קיבל את אותו סגנון של תפריט עריכה ממסכי הבית. מלבד סידור האפליקציות ע”פ רצונכם בדפים השונים, נוכל גם לשנות את סדר הדפים, למחוק אפליקציות שהתקנו מהדפים ועוד. בנוסף גם לתצוגת הרשת יש אפשרות לעבור לתצוגת רשימה אך אנחנו היינו מעדיפים שלא, מכיוון שזה פחות נוח.
כמו בכל מכשיר מסך מגע, גם כאן יש מקלדת וירטואלית שמגיע מהיצרן. מבחינת 2 המקלדות, האופקית והרוחבית, הפריסה על גבי המסך הייתה מצוינת וגם העובדה של-S II מסך בגודל 4.3 אינץ’ תרמה לעובדה שהיה לנו פשוט כיף להקליד. ההקלדה הייתה מהירה גם הודות למגע, אך עדיין המקלדת דורשת טיפה הסתגלות לסדר האותיות הייחודי שלה.
דבר נוסף וחדש ב-TW4.0 שקצת הזכיר לנו את אותו רעיון מה-LG Black הוא ביצוע זום באמצעות הטיית המכשיר. הרעיון הוא פשוט: שימו 2 אצבעות על המסך בכל מקום שדורש זום (דפדפן או גלריית תמונות) והטו את המכשיר קדימה או אחורה כדי לבצע ZOOM IN או ZOOM OUT בהתאמה. המכשיר ביצע העבודה נפלא ולא נתקע במהלך השימוש בזום.
כדי להוסיף עוד קצת צבע לממשק, סמסונג ציידה את הממשק ה-TW4.0 ב-Samsung Hubs, שכל Hub מרכז עולמות שונים. ישנם 4 האבים: Music, Reader, Social ו-Games, כשכל Hub מאחד את הנושאים שקשורים אליו. ב-Social תוכלו לאחד את הפייסבוק והטוויטר (ושאר הרשתות החברתיות) למקשה אחת ששם ירוכזו כל ההתראות החדשות שלכם; ב-Games תוכלו להוריד משחקים איכותיים יותר למכשיר ה-S II שלכם שלא קיימים באנדרואיד מארקט; ב-Reader תוכלו לקרוא ספרים, מגזינים ועיתונים; וב-Music תוכלו לרכוש מוזיקה מתוך החנות של סמסונג.
מלך הביצועים
ה-S II מצויד במפרט הדגל המשודרג לשנת 2011. הוא מגיע עם מעבד כפול ליבה בתדר של 1.2GHz (לאחר שבתחילה סמסונג החליטה ללכת 1GHz, היא שדרגה ל-1.2, החלטה שבסוף השתלמה לה ובגדול) ביחד עם כמות זיכרון RAM ענקית של 1GB האמורה לתת לנו חופש פעולה רחב ופעילות יישומים מקסימלית גם בעת שימושים כבדים.
ה-S II מספק בדיוק את מה שציפינו ממנו ואפילו מעבר לכך: בשימוש הבסיסי והרגיל של המכשיר לא נתקלנו באף תקיעה, לאג (מה שאייפן את ה-S I בעיקר בתחילת הדרך גם בגלל סוג מערכת הקבצים הכושלת RFS שהתחלפה למתקדמת יותר – EDS) או אפליקציה שקרסה. עבודה מושלמת.
גם המשחקים הכבדים שהורדנו מה-Games Hub והם משחקים מצליחים שמוכרים לנו מה-iOS עבדו לנו נהדר על המכשיר, גם בזכות המעבד הגרפי המצוין, שעל תרומתו העיקרית נפרט בהמשך. אם אתם מעוניינים בצד המספרי של הדבר, אז ב-Quadrant Standart, תוכנת הבנצ’ים הנפוצה לאנדרואיד, ה-S II מצליח להגיע למספרי שיא: בין 2800 ל-3500. מדובר באנדרואיד הכי מהיר כרגע.
יכולות מדיה גבוהות
אם אנחנו מדברים על מולטימדיה, ה-S II פורץ את הגבולות ומביא יכולות גבוהות במיוחד.
נתחיל בנגן המוזיקה שלא השתנה אפילו במקצת מה-TW3.0: בשורה העליונה של הנגן תוכלו לעבור בין המיונים השונים של השירים, כאשר יש לכם את האפשרות לעבור בין סוגי המיון השני בצורה מהירה. ברגע שתבחרו אמן מסוים שלו מספר רב של אלבומים, תפתח לכם רשימת השירים המלאה של אותו אמן כאשר ההבדל בין לאלבום לאלבום נעשית באמצעות שורה עבה שבתוכה תוצג עטיפת האלבום ושמו, ומתחתיו השירים, וכך הלאה. ברגע שבחרתם בשיר מסוים, תועברו ישירות אל האפשרויות שתוכלו לעשות כאשר השיר מושמע. כל המקשים הווירטואליים לשליטה בשיר או בווליום של הרמקול/אוזניות נמצאים כאן ושום דבר לא חסר. המעבר בין חלקים שונים בשיר המושמע נעשית באופן להגברת/הנמכת ווליום, וגם תוכלו לרשימת השירים של אותו אמן ספציפי ע”י לחיצה על כפתור “רשימה”. אופציה נוספת בממשק הוא שתוכלו להפעיל את ה-Dolby Digital Surround 5.1 – מה שיספק צליל היקפי וירטואלי (זה מצוין ברמקולים ניידים ובהאזנת מוזיקה ברכב). לחיצה על מקש התפריט תפתח לכם אפשרויות נוספות כגון אקולייזר, הוספת השיר לרשימת השמעה, ועוד מספר גדול של אפשרויות.
ההאזנה לשיר באוזניות הייתה כמו שציפינו: כיפית ומהנה. לא נתקלנו בעיוותים כאלה או אחרים במהלך האזנה ובסה”כ היינו מסופקים מאוד. גם החוזק של השיר היה דיי מרשים. חשוב לנו לציין עוד משהו קטן שסמסונג המשיכה מה-S I: תמיכה בקבצי FLAC. ה-FLAC הנחשב לקובץ המוזיקה האיכותי ביותר שקיים, שבו לא מאבדים מהאיכות של השיר (מה שמתבטא בנפח גדול יותר), וכאשר האזנו לשירים מקבצי FLAC, האיכות הייתה גבוהה עוד יותר מן הרגיל.
נגן הוידאו של ה-S II זוהי הנקודה הכי חזקה שלו וגם הסיבה שאנחנו כ”כ אוהבים אותו. מבחינת הממשק, סמסונג (שוב) לא שינתה כאן דבר מ-TW3.0 ואנחנו מקבלים את אותו דבר כמו בדור הקודם: כשהוידאו מנוגן, בצד העליון של הממשק תוכלו לחזור חזרה אל נגן הוידאו, לראות את מצב הסוללה שנותר ולהחליף בין מצבי המסך: רגיל/רחב/מלא. בשורה התחתונה תוכלו לשנות את עוצמת השמע, להפעיל DDS 5.1 ולשלוט בניגון הסרט. לחיצה על מקש התפריט תפתח לכם אפשרויות נוספות כגון הוספת סימניות, שיתוף הסרט והגדרות, ששם תוכלו לשנות את בהירות המסך ועוד.
לצפות על המסך הגדול
כעת נעבור אל הדובדבן שבקצפת: ניגון הסרטים. ה-S II, בדומה ל-S I, תומך כמעט בכל פורמט וידאו אפשרי מלבד MOV. יש לנו כאן תמיכה בקבצי וידאו מקודדי DviX/XviD (הידועים בפורמט AVI), תמיכה בפורמט הנפוץ ביותר לקבצי HD, ה-MKV, וכמובן, תמיכה בשאר הפורמטים הרגילים: 3GP, MP4, WMV, ועוד. אם ה-S I תמך בגודל וידאו של עד HD 720p בלבד (במספרים: 1280X720), אז ה-S II תומך בשלב אחד קדימה והטוב ביותר שניתן למצוא כיום: Full HD 1080p (במספרים: 1980X1080. מטורף, נכון?).
אז למה בעצם אנחנו זקוקים לתמיכה בפורמטים רחבים ותמיכה באיכות הכי גבוהה כיום? הרעיון הוא למעשה שאפשר להכניס כל סרט ל-S II מבלי להעביר אותו קידוד כלשהו. פשוט וקל: הורדתם סרט (בצורה חוקית כמובן), חלצו אותו, העבירו אותו ישר ל-S II והוא יפעל לכם ללא כל בעיות כלשהן. אם תכננו לצפות רק במסך המכשיר, HD 1080p זה דיי מוגזם לגודלו, וגם 720p גם עושה את העבודה ולא מרגישים בהבדל. אך זהו העניין השולי. ה-S II הצליח להריץ בהצלחה יתרה כל סרט שזרקנו אליו: סרטים באורך מלא (ששוקלים 11GB) ב-fHD רצו לנו ללא כל בעיות, אז אם סרטים באורך מלא באיכות ובגודל כזה רצים לנו, אז ברור שגם הקבצים ה”נחותים” והפחות איכותיים ירוצו גם ללא כל בעיות כלשהן על המכשיר. הבעיה היחידה שנתקלנו בה היא שבקבצים גדולים (סרט מלא ששוקל 11GB) לא יכולנו להעביר קדימה או אחורה, אלא רק לעצור את הסרט בלבד. אנחנו מקווים שסמסונג יתקנו את זה בעתיד. כמו כן, חשוב לציין שהמכשיר לא יכול לפענח קידוד אודיו DTS, משמע כשהסרט ינוגן על המכשיר לא יהיה אודיו. אנחנו ממליצים לשים לב כי הסרטים שאתם מנגנים אינם מקודדי DTS אלא לחפש AAC או AC3, שכן עובדים.
עניין נוסף עם נגן הוידאו הוא כמובן יציאת ה-MHL שאמרנו שנחזור אליה בתחילת הסיקור. יציאת MHL היא למעשה יציאת microUSB שמשחקת תפקיד כפול: גם העברת נתונים באמצעות USB מהמכשיר למחשב, וגם יציאת HDMI לכל דבר. תארו לעצמכם איך זה להפעיל את הסרט האהוב עליכם במכשיר ולצפות בו על גבי הטלוויזיה הגדולה והענקית שלכם? למזלנו, זה אפשרי. וכאן האיכות חשובה: אפשר לנגן סרטים עד HD 1080p, משמע שגם על הטלוויזיות הגדולות והענקיות ביותר יהיה אפשר לצפות בסרט באיכות גבוהה. לצעירנו, סמסונג לא מספקת את מחבר ה-MHL ל-HDMI בתוך הקופסה, אלא מוכרת זאת כציוד נלווה. ברגע שנקנה את המתאם המיוחל, המכשיר יהפוך לנגן מולטימדיה כל יכול. נשמע מושלם לא? רק תדאגו למכשיר או כרטיס microSD עם זכרון מספיק גדול, כדי שיהיה לכם מקום גם לשאר הקבצים שלכם ולא רק לסרט עצמו. כל הרצת הסרטים הגדולים קוראים באמצעות המעבד הגרפי המוצלח, כשגם המעבד כפול הליבה תורם את חלקו הנכבד.
וידאו: הדגמת יציאת ה-MHL לטלוויזיה
גלריית התמונות של ה-S II הייתה ונשארה אותה גלריית תמונות מועדפת ורגילה של האנדרואיד, שאותה ניתן למצוא גם במגוון מכשירים המבוססים על אנדרואיד. הגלריה מחלקת את התמונות לפי תיקיות, והמעבר ביניהם יעשה ע”י החלקת האצבע כלפי ימינה/שמאלה. ברגע שנכנסתם לתמונה יופיע לכם הממשק הריק של גלריית התמונות, וברגע שתלחצו לחיצה קטנה על התמונה יופיע לכם תפריט האפשרויות: שיתוף התמונה בדרכים שונות, מחיקת התמונה, עריכת התמונה (חיתוך, סיבוב, הדפסה). כמובן שאם תרצו לעשות זום תוכלו להשתמש ב-Multi Touch שעובד כאן מצוין. הבעיה היחידה בממשק התמונות הזה הוא שמקטין את התמונות המקוריות בכ-50%, מה שאומר שניתן לעשות זום מלא אלא עד גבול מסוים, כך שאם נראה לעשות זום של פיקסל לפיקסל, נצטרך לראות את התמונה במחשב. בסה”כ ממשק התמונות עושה את עבודתו בצורה מעולה תוך כדי שמירה על ממשק יפה ואפשרויות מצומצמות.
גם סייר הקבצים מה-TW3.0 נשאר פה וגם הוא לא קיבל שום שינוי ממשק כלשהו ומיוחד, ככה שגם הדברים מהפעם הקודמת נשארו אותו דבר: באמצעות מנהל הקבצים נוכל להעביר קבצים מתוך ה-S II גם בין הזיכרון הפנימי וגם בין כרטיס ה-microSD. כאשר אנחנו נכנסים למנהל הקבצים, יופיעו לנו התיקיות הקיימות בזכרון המכשיר, כאשר בתחילה אנחנו נכנסים לזיכרון הפנימי, וכדי לעבור לקבצים על גבי ה-microSD, נלחץ על External SD. העברת הקבצים נעשית לחיצה ע”י מקש התפריט, סימון הפריטים הרצויים ומעבר בין התיקיות ובסופו של דבר – הדבקת הקובץ במקום המתאים לנו.
דבר נוסף שה-S II תומך בו הוא ה-USB OTG. כזכור, USB OTG יאפשר לכם לחבר כל כונן חיצוני בחיבור USB כגון Disk On Key או כונן נייד באמצעות מתאם מיוחד (שגם הוא לא מסופק בקופסה) אל המכשיר הסלולרי עצמו, וברגע החיבור נוכל לראות את התוכן שיש בתוך כונן הפלאש. באמצעות אפשרות זו נוכל למחוק, להעביר ולהעתיק קבצים מהכונן פלאש אל המכשיר ולהפך. אפשרות זו שימושית במיוחד מכיוון שנוכל להריץ סרטים מתוך הכונן החיצוני ללא צורך בהעתקה לכרטיס הזיכרון הפנימי. בפועל, כל הכוננים החיצוניים, כרטיסי SD מכל הסוגים ודיסק און קי עבדו לנו ללא כל בעיות. טלפונים סלולריים ומצלמות לא עבדו לנו בכלל.
אפליקציות ומשחקים נוספים שיעשירו את חווית השימוש ב-S II תוכלו למצוא באנדרואיד מרקט, שלא ממזמן עברה את רף ה-250K אפליקציות ועושה רושם שהיא מצליחה לסגור את הפער מ-iOS לאט לאט (מבחינת כמות). תוספת נוספת לאפליקציות ולמגוון הקיים תוכלו למצוא בחנויות הנוספות שסמסונג מציעה: Samsung Apps ומשחקים איכותיים במיוחד שאין במרקט (של Gameloft) תמצאו ב-Games Hub, שנקווה שהמגוון בה ילך ויגדל – יחד עם ה-Play של סוני אריקסון.
לצלם בסטייל
שדרוג נוסף מה-S I היא כמובן המצלמה, שקפצה ב-3 מגה פיקסלים, מ-5 ל-8, וגם בנוסף בחבילה אנחנו מקבלים פלאש LED – משהו שהיה כ”כ חסר ב-S I. עדיין חסר לנו פה מקש צילום מובנה שהיה עושה את העניינים פשוטים יותר.
ממשק הצילום שונה ב-TW4.0 ונראה כאחד ממשקי הצילום הכי יפים שיצא לנו לראות, אך תחילה, נתחיל מהבסיס: בצידו הימני של הממשק תמצאו גישה מהירה לגלריית התמונות, מעבר בין צילום וידאו לסטילס, ואת מקש הצילום הדיגיטלי. בצד שמאל נמצא את מקש החלפת המצלמה (קדמית או אחורית), שליטה בפלאש ה-LED, ותפריט ההגדרות. אהבנו את הסגנון שבו התפריטים השמאליים נפתחים: האפשרויות נמצאות על מסך התמונה ואנחנו לא צריכים לעבור למסך חדש, מה שגורם לשליטה מהירה בהגדרות. מלבד זאת, התפריט שקוף למחצה, כך שאם שינינו הגדרה כלשהי שמשפיעה רבות על איכות התמונה, נוכל לראות זאת מידית במסך התמונה עצמו. כמובן שבשאר ההגדרות יש את כל מה שצריך: שינוי מצבי סצינה, מיקוד, טיימר, אפקטים, ISO, איזון לבן, וכו’. סמסונג לא חסכה כאן בהגדרות ויש לנו שליטה מקסימלית על עדשת המצלמה, בדומה למצלמות הפוקט הרגילות.
גם מבחינת איכות התמונה ה-S II לא מפשל (כמו ה-S I) ומספק לנו את הסחורה: התמונות שמופקות מה-S II פשוט נהדרות. רעש דיגיטלי נמוך, כמות פריטים בתמונה יפה מאוד, איכות הצבעים והקונסרסט מצוינים גם הם. אין לנו תלונות, ככה שצילום עם ה-S II כיפי במיוחד. כמו כן גם ל-S II (עוד שיפור ב-TW3.0) יש עורך תמונות וסרטוני מובנה שבו תוכלו לערוך את סרטוני הוידאו ותמונות הסטילס שלכם באמצעות אפשרויות שונות ומגוונות. וכדי שתתרשמו, להלן דגימות תמונה ממצלמת הסטילס של ה-S II:
צילום וידאו
שדרוג נוסף ב-S II מה-S I הוא כמובן גם בצילום הוידאו, שמ-HD 720p השתדרג ל-HD 1080p, האיכות המקסימלית שניתן למצוא כיום במצלמות הסלולר.
ממשק הוידאו של ה-S II דומה אחד לאחד לממשק תמונות הסטילס, גם בשורה הימנית והשמאלית. בהגדרות המלאות תוכלו למצוא גם הגדרות שמוקדשות לוידאו ולא לתמונות הסטילס, אך העיקרון הוא אותו הדבר.
מבחינת איכות צילום הוידאו, אנחנו נתייחס ל-2 רזולוציות ה-HD, כי יש על מה. נתחיל ב-Full HD: כאן סמסונג משתמשת באותו הטריק שבו אפל השתמשה עם ה-iPhone 4. מצלמת הוידאו משתמשת במרכז חיישן ה-8MP ולא בכל רוחבו, מה שגורם לאיבוד הפרטים ש”מסביב” לתמונה במצב 1080p. במצב 720p מצלמת הוידאו עושה שימוש מלא בחיישן המצלמה ככה שיש יותר פרטים ב-720p, אך הרזולוציה נמוכה יותר. אנחנו מעדיפים לחלק את זה ל-2: בגלל של-1080p נכנס פחות אור, היינו פחות ממליצים להשתמש בו בלילה, על אף פלאש ה-LED, ככה ש-720p בלילה יספק לכם איכות וידאו טובה יותר.
מבחינת איכות הוידאו באור יום, ה-S II במצב 1080p ממשיך לא לאכזב אותנו ולספק לנו את הסחורה על הצד הטוב ביותר: הוידאו יוצא פשוט מעולה. מלא פרטים בתמונה (ה-bitrate הוא 17MB), רעש דיגיטלי נמוך, הוידאו רץ חלק מאוד (עקב קצב פריימים יציב) וההרגשה שצילמנו סרט. כל שניה של סרט באיכות זאת היא בסביבות ה-2.4MB לשנייה, ככה שדקת וידאו יכולה להגיע למעל 100MB – סביר בהחלט. גם בוידאו ישנו פוקוס אוטומטי לצילומי מאקרו עם הוידאו (גם כשהפלאש LED דולק). הפוקוס עצמו הוא מהיר מאוד ולא איטי בכלל, בשונה מכמה מכשירים ישנים אחרים.
בעיה אחת נוספת שמצאנו בצילום ב-1080p הוא למעשה השנייה הראשונה של הסרטון, שמשום מה, לא משנה באיזה מצב אנחנו נמצאים (מאקרו או רגיל), היא לא מפוקסת: הסרטון מתפקס רק אחרי שניה אחת הוא חוזר להיות מפוקס. אנחנו מקווים שסמסונג תתקן את הבעיה הזאת בעתיד כי היא דיי מפריעה. להלן דגימת הוידאו.
רמקול ואיכות שיחה
אחת מהמגרעות היותר משמעותיות של ה-S I היה ספיקר חלש מאוד. אז הנה, אנחנו מקבלים עוד שיפור נוסף ב-S II: ספיקר משודרג. מלבד איכות טובה בספיקר, כשהבעיה היחידה שבו היא שבקושי שומעים צלילים נמוכים, הספיקר של ה-S II השמיע לנו רעשי רקע חלשים במיוחד והיינו מגדירים אותו כטוב מאוד, משמע שקולות מפוספסים יהיו לכם רק במקומות רועשים במיוחד. האפרכסת קצת איכזבה אותנו: הרעש שבקע ממנה היה קצת חלש ביחס למכשירים אחרים שהתנסינו איתם.
אחד הדברים שאהבנו מה-TW3.0 הוא ממשק אנשי הקשר, וגם ב-TW4.0 זה נשאר ולא הוזנח. אנשי הקשר מסודרים לפי סדר ה-ABC והאלף בית, כאשר גם תוכלו להוסיף לאנשי הקשר שלכם גם החברים מהפייסבוק (באמצעות סנכרון) ואת אנשי הקשר מהאימייל שלכם. הוספת איש קשר ועריכה של איש קשר מסוים היא ממש לא קשה ועשינו את זה באופו פשוט וקל. בשביל להוסיף לממשק יותר “צבע”, תוכלו גם להוסיף תמונה לאיש הקשר מסוים והיא תוצג לכם בכל סיטואציה אפשרית שבו האיש קשר מופיע. הדבר שהכי אהבנו בממשק הזה הוא שע”י החלקת האצבע שמאלה/ימינה על השורה של איש קשר מסוים, נוכל להתקשר אליו ישירות או לשלוח לו הודעת SMS מבלי לעשות את כל הסיבוך הרגיל שנדרש כדי לבצע שיחה/לשלוח SMS.
חווית הגלישה
בזכות המסך הענק בגודל 4.3 אינץ’, מספר שיפורים של סמסונג בדפדפן עצמו וכמובן הביצועים עצמו של ה-S II, הגלישה ב-S II היא מיוחדת ומכילה כמה פרמטרים שאין לאחרים, שעליהם נפרט עכשיו.
הממשק של הדפדפן הוא בדיוק ממשק האנדרואידי הרגיל, אלא מלבד התאמות צבע קטנות ועוד קצת שינויים בהגדרות שסמסונג עשתה, מדובר פה בדיוק באותו דפדפן אנדרואידי מוכר. כמובן שבר הכתובות נמצא למעלה, ולחיצה על מקש התפריטים תביא אותנו אל ההגדרות: שם נוכל לראות את החלונות הפתוחים, לפתוח דף חדש, לשנות את בהירות הדפדפן (של המסך), לרענן את המסך ולגשת להגדרות נוספות (הוספת סימניה, חיפוש בדף וכו’). מו כן, ה-Black מצויד ב-Wi-Fi b/g/n שעשה את עבודתו כראוי ולא נתקלנו בבעיות קליטה כלשהן.
הביצועים של הדפדפן האנדרואידי ב-S II הם פשוט מעולם אחר לגמרי. דבר ראשון, כל הדפים נטענו לנו מהר מאוד מהרגיל, הכי מהיר שראינו עד כה. דבר שני, סמסונג העלימה את תופעת הגמגום המעצבנת שקורית לנו בעת עשיית ZOOM IN בדפדפן וגם בתוך המעבר עצמו, מה שמאפיין לא מעט מכשירים אנדרואידים אחרים. גם כשהדף נפתח אנחנו רואים את כולו ולא רק את ה”חלק השמאלי העליון” שלו כמו שקורה באנדוראידים אחרים, וכל מה שצריך לעשות כדי לקרוא טקסט באופן ברור זה לבצע ZOOM IN. סמסונג עשתה את הדפדפן בדיוק כמו שאנחנו אוהבים, כמו בספארי של אפל.
גם ה-Abode Flash 10.3 נראה כאן מצוין. מבחינת הרצת סרטונים ביויטיוב, הצלחנו להגיע לאיכות המקסימלית: ה-S II הצליח להריץ לנו סרטי 1080p ללא כל בעיות כלשהן, שכרב המכשירים שקיימים כיום אפילו 720p לא מצליחים להריץ כראוי. שוב, זה מעיד על מעבד כפול ליבה ומעבד גרפי מצוינים שה-S II זכה לקבל.
סוללה מספקת
אחד האתגרים היותר גדולים של סמסונג היה איך לשפר את כל המפרט החיצוני והמסך של ה-S II (מה שבאופן טבעי מביא ליותר צריכת סוללה) ולשמור על אותם חיי סוללה מוצלחים מה-S I.
ה-S II מצויד בסוללה בנפח של 1650mAh, וע”פ סמסונג, אמורה לספק לנו עד 8 שעות ו-40 דקות של שיחה רצופה ו-610 של שעות של המתנה. במציאות, סמסונג הצליחה לשמור יפה מאוד על חיי הסוללה מה-S I ואף להוסיף עוד מספר שעות של שימוש – על אף הגדלת המסך ב-0.3 אינץ’ ומעבד הכפול ליבה (מהסיבה ששניהם חסכוניים מאוד בצריכת חשמל). בשימוש בינוני הצלחנו להגיע ליום וחצי, כשבשימוש מאסיבי הגענו ליום וקצת. בחוסר שימוש במכשיר הצלחנו להגיע ליומיים וחצי שלמים, כל זה ברום הרגיל של סמסונג. ברום של חברות הסלולר סביר להניח שהזמנים הללו ירדו – קחו את זה בחשבון. כמו כן, כמו, מומלץ לבצע פריקה של הסוללה והטענה מלאה מחדש מבלי לגעת במכשיר מספר פעמים כדי שהסוללה תניב את המיטב.
וידאו: סקירת המכשיר המלאה
מחיר
ה-S II משווק בכל שלושת הסלולר בישראל. בסלקום מחירו מגיע ל-145 ₪ בחודש (130.50 ₪ באתר), בסה”כ 5220 ₪ (4698 ₪ באתר), כשהמדברים מעל 299 ₪ מקבלי זיכוי והם ישלמו 15 ₪ לחודש. בפלאפון מחירו מגיע ל-134.90 ₪ בחודש, בסה”כ 4856.40 ₪, כשהמדברים מעל 249 ₪ לחודש מקבלים זיכוי של 119.90 ₪ וישלמו 15 ₪ לחודש. המכשיר יגיע גם לאורנג’ ב-25.7 והסקירה נכתבה לפני זה, עדיין לא ידוע לנו על מחיר במפעילה הכתומה. בחנויות הפרטיות מחירו נע בטווח ה-3,785 – 2,913 ₪.
לא מעט הרימו גבה למשמע המחיר הגבוה שדורשות מפעילות הסלולר ביחס למחירו ברשתות הפרטיות. ישנו גל של לקוחות שהצהירו כי יירכשו את המכשיר ברשתות הפרטיות ויבקשו ניתוק זיקה, ואכן אי אפשר להאשים אותם בכך.
ולסיכום…
נכון לרגע זה, ועד שלא יצא ה-iPhone הבא, ה-Galaxy S II הוא המכשיר הסלולר הכי טוב בעולם ללא כל מתחרים. בכל פרמטר שנסתכל עליו, הוא מציג לנו את הטופ שבטופ ותמיד מתעלה מעל שאר חבריו האנדרואידים כפולי הליבה. מפרט טכני, עיצוב ומבנה, מסך, מצלמה, מולטימדיה, גלישה וסוללה – כמעט למעשה כל דבר. יש כאלה שיגידו שה-TW4.0 נחות מה-Sense ושהפלסטיק שלו נראה פחות יוקרתי ויכול להיפגע לטווח הרחוק, אך אלה דברים שוליים יחסית לחווית השימוש שהוא מעניק. לסמסונג זמן לא קצר עד אשר יושק האייפון הבא, וגם בזכות זה, המכשיר ייזכה להצלחה אדירה בעולם.
אנחנו אהבנו מאוד את ה-S II מכיוון שהוא מציג לנו את האפשרויות הכי טובות ומגוונות בדברים שאנחנו הכי צריכים במכשיר סלולרי, וזה מבחינתינו הדבר הכי חשוב.
אהבנו
– עיצוב דקיק של 8.49 מ”מ –
– סמארטפון קליל ביותר: 116 גרם בלבד
– מסך ה-Super AMOLED Plus
– ממשק ה-TW4.0: אהבנו את השינויים
– ביצועיים מהרמה הגבוהה ביותר שיש, לא נתקע כלל וכלל במהלך השימוש
– מגע משופר נהדר
– תמיכה בכל פורמט וידאו פופולרי
– מצלמת סטילס וצילום וידאו איכותיים במיוחד
– דפדפן עם גלישה מהירה מאוד ו-Abode Flash 10.3 משודרג
– חיי סוללה מצוינים
– רמקול חזק ואיכותי
לא אהבנו
– החדות של המסך עדיין לא גבוהה מספיק
– אין מתאם MHL/USB OTG בקופסה
– גוף מפלסטיק בלבד
מה בקופסה
– Samsung Galaxy S II
– סוללה 1650mAh
– כבל USB
– מטען
– אוזניות סטראופוניות
מפרט טכני:
מעבד: Dual-core 1.2GHz ARM Cortex-A9 proccessor, Mali-400MP GPU, Exynos chipset
זכרון: 16/32GB זכרון פנימי, 1GB RAM
מסך: 4.3 אינץ’ מסוג Super AMOLED Plus ברזולוציה של 480X800 פיקסלים, מגע Capacitive
מצלמה: 8MP, רזולוציה 3264X2448
קישוריות: Bluetooth 3.0 + HS, A-GPS, DNLA, Wi-Fi Direct, Wi-Fi hotspot, Wi-Fi b/g/n, 3G HSDPA, 21 Mbps; HSUPA, 5.76 Mbps
מערכת הפעלה: Android OS 2.3.3 Gingerbread עם עדכונים עתידיים
סוללה: 1650 mAh
מידות: 125.3X66.1X8.49
משקל: 116 גרם
קרינה: 0.34 W/kg
הסמארטפון הראשון שלי :-)
קניתי אותו במרץ 2012 והוא שירת אותי נאמנה עד שפשוט הפך לטרנטה לקראת סוף 2013, אז החלפתי אותו בגלאקסי 3
פשוט מצחיק לקרוא היום את הכתבה הזאת, במיוחד בתור מי שעד לא מזמן היה בעלי גלקסי 2… מדהים איך הטכנולוגיה השתפרה מאז, וממשיכה כל הזמן
התלבטות קשה בינו לRAZR..
יש עצות?
אני עם המכשיר הנ”ל כחודש ואני ממש מבסוט ממנו. בנוגע למגיב הראשון, כנראה שאתה ממש ילד, כי לא קונים טלפון בשביל להראות לכולם שלך יש אותו ולהם לא! קונים טלפון בשביל שייספק אותך ותהנה ממנו.
לגבי יציאת הMHL-HDMI – האם ניתן לקנות את המתאם בחברות הסלולר?
קנה מ-EBAY, מוכרים ב-45$ (כולל משלוח לישראל וזה ממוכר שסומן אמין ע”י איביי):
http://cgi.ebay.com/Micro-USB-MHL-HDMI-Adapter-HDMI-HTC-EVO-3D-i9100-/120747891368?pt=PDA_Accessories&hash=item1c1d229aa8
זה 150 ש”ח, הרבה פחות ממה שימכרו לך בארץ.
בחנות הראשי של סמסונג בסגולה פתח תקווה אתה יכול לרכוש את זה ועוד מלא אביזרים שימושיים…
http://www.samsungmobile.co.il/contact_details.aspx
אתם צוחקים עלי
סוני אריקסון משיקה מכשיר חדש מסדרת ה-xperia, טלפון קונסולה ראשון המיועד למשחקים. ה-Xperia Play, שהוגדר בעבר בשם PlayStation Phone, נחשב למכשיר הראשון שהופך את פלטפורמת האנדרואיד למכונת משחקים. הטלפון מצוייד במקלדת סלייד מלאה שתספק לגיימר בקרי שליטה אנלוגיים ודיגיטליים, וכן משטח מגע לשליטה טובה יותר.
ה-Play יתחבר לחנות המשחקים של סוני אריקסון, ה-Playstation Pocket. החברה מבטיחה כי בעת ההשקה יהיו זמינים בחנות כ-50 משחקים כגון טטריס, אספלט 6, אסאסין קריד, פיפא, גיטר והירו ועוד משחקים שיוצרו על-ידי 20 חברות משחקים גדולות, בכך הצליחה סוני לעקוף את המגבלה של גוגל באנדרואיד מרקט, בה ניתן להוריד קבצי APK של עד 50MB בלבד.
המשחקים שתפיץ סוני, ישקלו בין 200MB ל-900MB לפחות ויהיה ניתן לרכוש ולהוריד הדגמות מחנות המשחקים. כמו כן יוכל המשתמש לשחק מול חברים משאר העולם. מכשירים נוספים צפויים אך הם לתמוך בחנות ולאפשר הורדה של משחקים ממנה, זאת לאחר אישור שתנפיק סוני אריקסון למכשירים בעלי חומרה מתאימה.
ה-Play יכיל מסך בגודל 4 אינץ’ ברזולוציה של 854X480 פיקסלים, עם טכנלוגית ה-Bravia של סוני. המכשיר מבוסס אנדרואיד 2.3 וכולל מעבד 1GHz ומעבד גרפי של קוואלקום – Adreno 205. עוד כולל המכשיר זכרון פנימי בנפח 400 מגה-בייט, שניתן להרחבה באמצעות microSD של עד 32 ג’יגה-בייט (כרטיס 8GB כלול בערכה). עוד תמצאו ב-Play מצלמה של 5 מגה-פיקסל עם צילום וידאו של WVGA, קישוריות WiFi ויציאת אוזניות 3.5 מ”מ. ה-XPERIA Play יושק ברחבי העולם במרץ הקרוב.
המכשיר הזה יכבוש ת’עולם אני אומר לכם
מה שאירוני כאן הוא שדווקא למכשיר גיימינג יש את החומרה הכי חלשה מבין המתחרים:
מעבד – 1GHZ חד ליבתי (כאשר ה-SGS2 מציע 1.2 דו ליבתי)
מאיץ גרפי – Aderno 205 (כאשר בסנסיישן יש כבר Aderno 220)
זכרון ראם – 0.5GB (כאשר ב-SGS2 וב-Atrix יש 1GB)
רזולוציה – FWVGA (דווקא יותר טוב מה-S2 אבל עדיין פחות טוב מה-QHD באטריקס ובסנסיישן)
מצלמה – 5 מגה פיקסל וצילום וידאו ב-480p (הגלקסי והסנסיישן מציעים 8MP ב-FHD, חוץ מזה שהוידאו אפילו לא ב-HD!)
תוסיף לזה משקל כבד מאוד ועובי גדול מאוד (יחסית למתחרים, כמובן), ותקבל טלפון עם רעיון מאוד יפה אבל ביצוע בינוני מאוד.
בקיצור, אני כנראה אעדיף לחכות לדור השני של מכשירי הגיימינגפון מאשר לקנות אותו.
מה נסגר איתך, אתה בא לפרסם פה?
כנראה שאתה לא מבין באמת מה ההבדל בין האקספיריה פליי וגלקסי 2, כי לגלקסי 2 יש מפרט הרבה יותר טוב וגבוה.
׳ללא כל מתחרים׳ לא הגזמת ? מסקירות שאני ראיתי אני מעדיף את הסנסיישן (ועיצוב ומבנה זה אחד החסרונות שלו עיצוב משעמם ובנייה של מכשיר ב 500 שקל )והמצלמת וידאו של הסנסיישן טובה יותר תסתכלו ביוטיוב, וגם הסוללה של האטריקס טובה יותר וממשק הסנס הרבה הרבה הרבה …. יותר טוב ויפה . ועוד סיבה למה אני לא כל כך מתלהב : ל כ ו ל ם יהיה אותו ( אל תצפו שמישהו יגיד לכם וואוו איזה טלפון מגניב כי גם לו יהיה אותו ) ולסיכום אני לוקח את הסנסיישן!!
כמה שאתה צודק!
זו גם הסיבה שאני בחרתי ב HTC Sensation. זה שמבחינת ביצועים הוא טוב יותר, זה לא אומר שממכשירים אחרים לא תהנו בדיוק אותו דבר. אתם באתם חושבים שהוא מנצל את המקסימום מהיכולות שלו?
מי שרוצה מכונת גיימינג שיקנה מחשב גיימרים.
אתה קונה טלפון בשביל שרק לך יהיה אותו וכולם יגידו “וואו, אף פעם לא ראיתי את הטלפון הזה”? זה ממש טיפשי.
סקירה מעולה וגם מכשיר מצוין
אבל עם מחירים כאלה עוד יעשו מחאה…