כשסמסונג (Samsung) הציגה לראשונה את מכשיר ה-Galaxy Note, רבים הטילו ספק בהצלחתו. מכשיר עם מסך ענק – להזכירכם, 5.3 אינץ',  כשהממוצע בשוק עמד אז על 4 אינץ' – היה נראה כעוף מוזר בשוק הטלפונים החכמים, גם בגלל החרט, או ה-S Pen, בו היה מצויד. אבל הנה, כשנה אחרי, וסמסונג תוקעת יתד חזק בשוק הטאבלטפונים עם מכירות נאות של המכשיר הראשון, וכעת יורשו, ה-Galaxy Note II, כבר נמצא בשטח עם מסך אפילו גדול עוד יותר ועם מראה חיצוני חדש. ונאה.

אבל עד כמה השינוי משמעותי? האם התוספות והשדרוגים בהם מצויד ה-Note II 'מצדיקים' מכשיר חדש? ומעבר לכך, אם משאירים לרגע את החרט מחוץ לתמונה, עד כמה הוא מובדל מה-Galaxy S III שנחשב כיום למכשיר הדגל של החברה בשוק הטלפונים החכמים, האם הוא מציע משהו מעבר לרק מסך גדול יותר? ובאותה מידה, עד כמה המכשיר הזה יכול להקסים, אם בכלל, משתמשים חדשים בתחום או כאלה שלא החליפו את טלפון האנדרואיד (Android) שלהם מזה זמן רב, ועכשיו הם שוקלים לעשות זאת?

עיצוב ומבנה
אז קודם כל ולפני הכל: קשה, קשה שלא להתאהב, או לפחות להעריך מאוד, את ה-Galaxy Note II, או בעצם GT-N7100 אם רוצים לדקדק בשם הדגם על פרטיו, ואנחנו מדברים על אהבה ממבט ראשון. למרות גודלו, ולמרות המרחק הקטן יחסית שנותר בינו לבין טאבלט בגודל של 7 אינץ' פחות או יותר, המכשיר דקיק (ראו בהמשך את פרק החומרה והביצועים לפירוט מלא), אפילו דקיק להפליא אם מתייחסים לגודלו. למעשה, הדקיקות הזו הייתה אחד הדברים הראשונים שאמרו כל מי שחזו במכשיר ונגעו בו. לרגע זה אפילו נראה כלא ייתכן עם מסך בגודל של 5.55 אינץ', אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה. אז נכון שזה ממש לא המכשיר הכי דק בשוק, אבל הוא מאוד דקיק יחסית לאורכו.

הדבר השני שבולט, או הראשון תלוי במי שהציץ במכשיר, הוא הבהירות המצוינת של המסך. למעשה, בבדיקות שלנו התברר שה-Note II הוא מכשיר עם יכולת עבודה מושלמת כמעט בכל מצב, כולל באור שמש ישירה, גם כשחובשים על העיניים משקפי שמש. אם תחשבו על זה, כנראה שמדובר בברירת מחדל, או אין ברירה, עבור סמסונג. החרט, אליו כמובן נקדיש בהמשך פרק שלם ונרחב, יוצר בידול מכוון של הטלפון הזה לטובת אנשי עבודה על חשבון שעשועים. אנשי עבודה הם אנשים שעובדים בשטח לעתים קרובות. אם הם ישלפו את הטאבלטפון מהכיס, ינסו לעבוד, ולא יכולו לקרוא דבר על המסך, הם ימשיכו להשתמש בו? ברור שלא, ועם היכולות שמספק החרט לעבודה מחוץ לכתלי המשרד, הבהירות חייבת להיות מצוינת, והיא כזו.
עם זאת, כמו בטלפונים וטאבלטים רבים אחרים, לא אהבנו את האפשרות לכיוון אוטומטי של בהירות המסך באמצעות החיישן שמשולב במכשיר. כמעט בכל המקרים המסך היה כהה מדי לטעמנו, והעדפנו לחזור לשליטה ידנית, כדי לבחור את הבהירות בעצמנו.
יותר מפעם אחת במהלך החודשים שחלפו מאז ההשקה של ה-Note קראנו ושמענו תגובות של קוראים ומכרים כי הגודל המרתיע, לכאורה, של המכשיר הוא לא יותר ממחסום פסיכולוגי שפג עם תחילת השימוש. תרשו לנו להצטרף לאמירה הזו בקול חזק וברור: הגודל ממש לא מפריע. המכשיר בכללותו מאפשר שימוש נוח ביד אחת, ולמרות שהוא מכסה חצי פרצוף בזמן שמדברים אתו, זה לא ממש נורא. כמה מאיתנו כבר גם כך או כך משתמשים בדיבורית או ברמקול כדי לשוחח בטלפון? במקרה כזה הרי הגודל של המכשיר בכלל לא משנה.
המכשיר מגיב בקלות וברכות לכל תגובה של האצבע, המסך הקפקטיבי עושה את העבודה היטב, וזה מורגש במיוחד בעת שמשחקים. עם זאת, בזמן משחקים ארוכים נתקלנו בשתיים מהבעיות של המכשיר: רמקול המונו המאכזב יחסית, כולל מבחינת עוצמת קול מרבית אבל גם באיכות, והתחממות. משחק ממושך ב-Real Football 2012 או ב-Rail Rush גרם עד מהרה להרגשה של חום ביד השמאלית בעיקר, לא ברמה שגורמת למשתמשים לזרוק את המכשיר מהיד בהפתעה מזועזעת, אבל חום שמורגש היטב, וזאת למרות שאפשר להמשיך לשחק.
עוד נקודה שאהבנו היא עוצמת קליטת ה-Wi-Fi של המכשיר. כידוע, מערכת האנדרואיד מאפשרת לשמור נקודות WiFi אליהן כבר בוצע חיבור בעבר לשימוש חוזר. ההתחברות ב-Note II הייתה במקרים אלו קלילה להפליא, ולמעשה חלקה באופן מפתיע לטובה. כך, לדוגמה, ההתחברות לנתב הביתי שמולו נבדק המכשיר התבצעה ממרחק של יותר מ-25 מטרים, כשהיינו מחוץ לבית. עוד בדרך כבר שמענו את הטלפון מכריז על קיומן של הודעות דואר אלקטרוני חדש, ויותר מפעם אחת, גם היה עדכון מוכן להורדה עבור אחד היישומים שמותקן בטלפון.
המגע של המסך מרגיש טבעי לחלוטין, והוא רגיש להפליא. קצוות המכשיר עגלגלות כך שהמגע פשוט מחליק היטב ומספק חוויה מצוינת. בצד העיצוב, הוא מגיע בצבע לבן פנינה או באפור מטאלי, שניהם צבעים יפים לטעמנו כאשר האפור משדר הרגשה מעט יותר יוקרתית. המבנה שלו כמעט  זהה לחלוטין לזה של ה-Galaxy S III – הוא בנוי בצורה איכותית ומרשימה, כשהזכוכית מכסה את כל פני המכשיר כמעט, להוציא מסגרת מתכתית דקיקה מסביב. עם זאת, המכשיר עצמו עדיין עטוף בפלסטיק, דבר שבולט ומורגש לאורך השימוש בו, במיוחד בפתיחת מכסה הסוללה. לעתים תגלו שהוא נפתח כמעט "מעצמו".
בקדמת המכשיר ממוקם כפתור בודד בתחתית המסך.  שני כפתורי המגע האחרים, שהנם למעשב כפתורי תוכנה, שנמצאים שם מופיעים רק כשצריך אותם, אבל  הם שם. מספר הכפתורים מסביב למכשיר הצטמצם למינימום: כך נמצא את כפתור הכיבוי/ההדלקה בדופן הימנית, כפתור לשליטה בעוצמת השמע משמאל, חיבור ה-microUSB/MHL בתחתית ואוזניות בקצה העליון. מתחת למכסה הסוללה נמצא את חריץ ה-microSIM, הרחבת זיכרון בכרטיס microSD והסוללה.
חומרה וביצועים
השיפורים לעומת המכשיר הראשון בסדרה, ה-Note, לא כל כך ברורים ברגע הראשון, להוציא אולי גודל המסך הגדול יותר, במיוחד עבור מי שמכיר את המכשיר הקודם – כן, 0.25 אינץ' זו יחסית תוספת גדולה. השינוי המשמעותי ביותר הוא כמובן המעבד. לעומת מעבד כפול הליבה של ה-Note, מצויד ה-Note II במעבד Exynos 4 מרובע ליבות שפועם במהירות מרבית של 1.6 ג'יגה-הרץ שגבוהה יותר ממה שהוצע בגלגול הקודם עם 1.4 ג'יגה-הרץ וגם הזיכרון גדל כפליים לעבר 2 ג'יגה בייט. אבל, זהו אותו מעבד גרפי, ה-Mali-400MP והוא צריך לטפל ברזולוציה מעט נמוכה יותר של 1,280×720 פיקסלים לעומת ה-1,280×800 ב-Note הקודם. למה? ככל הנראה להתאים טוב יותר את יחס ההיבט למידות הנוכחיות של המכשיר.

המסך הוא באותה איכות נהדרת שלמדנו להכיר כבר בפעם שעבר – HD Super AMOLED שמספק חדות ובהירות, למרות שדווקא ציפינו לרזולוציה קצת גבוהה יותר במכשיר החדש. במפתיע, סמסונג השתמשה במטריצת RGB ולא ב-PenTile כפי שעשתה עם ה-Galaxy S III, דבר שלדעת רבים מספק איכות טובה יותר למסך ואכן הוא חד מאוד, הצבעים עזים וכיף להתבונן בו. ואולם, צפיפות הפיקסלים שהוא מציג עומדת "רק" על 267ppi לעומת 306ppi ב-S III.

גם המצלמה הקדמית והאחורית זהות לחלוטין לאלו של המכשיר הקודם, עם 8 מגה-פיקסלים ומיקוד אוטומטי מאחור ו-1.9 מגה-פיקסלים מקדימה, אז היכן ההבדלים הנוספים? טוב, כמובן במידות ובמשקל: 151.1×80.5×9.4 מ"מ ו-180 גרם. חדי העין, טוב לפחות אלו שזוכרים את הסקירה שלנו על ה-Note הראשון יופתעו. המכשיר החדש באופן טבעי צמח באורכו בגלל גודל המסך, אבל הוא צר ודק יותר וזאת למרות שבקרביו שוכנת גם סוללה גדולה יותר של 3,100mAH. מכובד, וחייבים לציין זאת שוב, זה גם נראה טוב. שדרוגים נוספים הם תמיכה בגרסה 4.0 של בלוטות', שבב NFC, וכמובן גרסה מעודכנת של מערכת ההפעלה – 4.1.1.

זה המקום לציין שהמפרט דומה מאוד למה שמוצאים ב-Galaxy S3, כולל המסך ואיכותו, וכולל המעבד עם השבב הגרפי שמשובץ בו. ההבדל הוא כמובן בגודל המסך ובעט שמוסיף למעשה ל-Note את איכויות העבודה שלו.

קרא עוד:  המפרט המלא של ה-OnePlus 7T ו-7T Pro נחשף, ההשקה ב-10 באוקטובר

לאור המעבד המיר ותוספת הזיכרון, לא הופתענו שבבדיקות שלנו שברנו שיאים. ב-Quadrant Standard, לדוגמה, הגענו לציון שיא של 6,000 נקודות שהשאיר מאחור כל מכשיר שבדקנו עד היום, במיוחד את הטאבלטים שמצויים כיום בשוק – אם מתייחסים ל-Note II כתחליף לטאבלט. גם ב-AnTuTu הגענו לציון שיא של 13,559, 30% יותר טוב לעומת כל טאבלט שבחנו, כולל כמובן אלו שמצוידים במעבדי ה-Tegra 3 מרובעי הליבה. במבחן Smartbench 2012, שמבצע הפרדה ברורה בין בדיקות פרודוקטיביות לבין בדיקות משחקיות, ה-Note II הציג שיפור ניכר בתחום הפרודוקטיביות עם 4,889 נקודות, אבל הפתיע עם ציון של 1,639 נקודות בלבד במשחקיות. ה-Asus Transformer Prime השיג באותה בחינה 2,432 נקודות מרשימות. למעשה, בכל מבחן תלת-ממד שערכנו התברר שהשבב שמשולב ב-Tegra 3 טוב יותר מה-Mali 400MP.

תוצאות אלו אומרות שבכל מה שקשור לשימוש ב-Note II גם כקונסולת משחקים יש בחירות טובות יותר, אבל זה לא אומר שאי אפשר לשחק. ממש לא. תאמינו לנו. גם המשחקים הכבדים ביותר של Gameloft רצו ללא בעיות ובאיכות מרשימה ביותר במכשיר הבדיקה שלנו, באופן חלק לחלוטין. בנוסף, בשילוב שני התחומים, עבודה ומשחקיות, אין לנו ספק שה-Exynos מספק ביצועים טובים יותר.

החרט תחילה
ה-Note II הוא לא רק מסך גדול: יותר מהכל הוא כלי עבודה. בסמסונג מאוד מבליטים את העובדה שהוא מצויד בחרט, ב-S Pen. החרט היה פופולרי עוד בימי Windows Mobile העליזים וה-Palm Pilot, והוא חוזר כעת עם הרבה יותר יכולות. הוא אינו מיועד רק כדי לכתוב פתקים או לסמן ולהדגיש חלקים בטקסט – במכשיר החדש שלה מרחיבה סמסונג את השימוש בחרט לתחומים רבים אחרים, כולל תכני מולטימדיה.

הדבר הבסיסי ביותר שהעט מאפשרת לנו לעשות היא להחליף את השימוש באצבע, זאת לצור דיוק מרבי בעת הלחיצה במסך. הפעלת האפשרות Air View בהגדרות המכשיר גורמת להצגת עיגול קטן כשמרחפים עם העט מעל המסך, כשהעיגול הזה עוקב אחר הזזת החרט. העט קטן יחסית ובקצהו הוא דק, ובמרכזו נמצא כפתור קטן המשמש מספר פונקציות מתקדמות יותר. כך לדוגמה, לחיצה על הכפתור ונגיעה במסך למשך שנייה מובילה לביצוע צילום מסך וקפיצה זריזה ליישום העריכה. דוגמה אחרת היא לחיצה על הכפתור וסימון אזור מסוים במסך, כמו תמונה באתר אינטרנט או טקסט במייל, כדי לבצע גזירה כולל אפשרות לשתף את מה שגוזרים באמצעות יישומים שונים (מייל, פייסבוק, MMS ועוד). הגזירה שמבצעים גם נשמרת בזיכרון באופן זמני, כך שניתן להשתמש בה ביישומים אחרים שקשורים לעט.

יישום ה-S Note, שהיה גם בדור הקודם ונפתח כאמור בהוצאת העט מהמכשיר מציג אפשרות ליצור פתקים בקלות, לערוך ולצייר עליהם, להוסיף תמונות ותרשימים, כולל מפות גוגל – ולשתף את היצירות בלחיצה קלילה על הכפתור בחרט – יעיל באותה מידה גם כאן. בנוסף, נתן לבצע הקלקה כפולה בכל נקודה במסך כדי לפתוח חלון ייעודי של ה-S Note לכתיבת הערות, גם בזמן שיחה.

תכנון ויעילות העט מתבטאות גם בלוח השנה ובשימוש עם ה-S Planner, בו ניתן להציג פגישות, תזכורות ועוד. בלחיצה על כפתור העט משמאל, מאשרת להוסיף הערות, לקשקש על הלוח שנה ולהדגיש פגישות חשובות. ניתן לייצא כל תמונה לקובץ PDF, תמונה ולשלוח לחבר, ולחלק מערכת התוכנות המובנות ישנו עורך וורד, אקסל, PowerPoint ו-PDF.

מעבר לשימושים הללו, החרט בא לידי ביטוי גם במקומות נוספים ובהם יכולתו מנוצלת לצורך הצגת “תצוגה מקדימה” כמעט בכל תחום במכשיר. כך, לדוגמה, אם נכנסים לרשימת הפתקים ניתן לעמוד מעל קבוצת רשומות ולהציג תצוגה של כלל הרשמות הקיימות בה, בגלריית התמונות ניתן להציג כך במהירות תכנים של אלבומים מבלי שצריך להיכנס אליהם, ובאותו אופן גם בנגן הוידאו אפשר להשתמש בתצוגה מקדימה כדי לנגן את הסרט וכן להציג תמונות מוקטנות על ציר הזמן של הסרטון כשכל מה שצריך לעשות זה לרחף מעליו עם החרט. באופן דומה זה עובד גם בממשק ה-SMS, כך שניתן להציג תוכן הודעה מבלי להיכנס אליה, וכן גם ביישום הדואר האלקטרוני – אבל לא ביישום ה-Gmail, כ מדובר ביישום חיצוני ולא אחד שנוצר בידי סמסונג.

ממשק ה-TouchWIZ ממשיך את למעשה את הדו שהוגדר ב-Galaxy S III, כשההבדלים בעיקר קשורים לתוספת של יישומים עבור החרט. גרסת האנדרואיד 4.1 רצה כאן, הגרסה החדשה ביותר כיום יחד עם ממשק ה-TouchWIZ 4.0. השינויים בממשק בהשוואה לקודמו אינם גדולים במיוחד, בעיקר הוא מעודן יותר ונראה יותר טבעי ונעים לעין. במסך הנעילה נמצא 5 יישומים להפעלה מהירה. על ידי גרירת צלמיות ניתן להפעיל בזריזות כל יישום שבוחרים, ובאותו האופן פותחים גם את המסך מנעילה עם אפקט מים מרגיע. ניתן להוסיף למסך הנעילה גם מזג האוויר המקומי, התראות מפייסבוק ומשפט קבוע בהתאמה אישית.

מסך הבית והווידג'טים לא השתנו גם כן, ישנם עד 7 מסכי בית חופשיים להוספה והסרה של ווידג'טים וקיצורים וכחלק מהשינוי והמעבר לגרסת ה-ICS, הוספת הווידג'טים עברה לתפריט הראשי. חלון ההתראות בגרסת ה-Jelly Bean מציג תצוגה מקדימה להודעה או מייל שהתקבל, וגם אם מדובר במספר הודעות בו זמנית. ישנה אפשרות, בדומה לקודמו, לכבות ולהדליק קישוריות שונות (GPS, WiFi וכו'), אך בסמסונג הוסיפו עוד מספר כפתורים כמו "מצב חסימה" המשתיק את המכשיר מכל ההתראות השונות, מצב חסכון בסוללה ועוד.

ללא פלאש
דפדפן האינטרנט במכשיר הוא המקורי של ממשק ה-TouchWIZ ומערכת האנדרואיד. דפדפן הפועל היטב וזריז מאוד, אך אינו נוח כשמדובר בהפעלה של מספר חלונות בו זמנית. הוא מאפשר לעבור למצב קריאה, כך שבדומה לדפדפן הספארי הוא מציג רק את הטקסט והתמונות. יש כפתור לשמירת הדף לקריאה במצב בלתי מקוון, וכפתור לשינוי בהירות המסך למקרה שאנחנו נמצאים במקומות עם אור חזק במיוחד. יתרון בולט, לא משנה עם איזה דפדפן נגלוש, הוא המסך, שכן פרט לגודל הרזולוציה הגבוהה מאפשרת להציג דפים שלמים מבלי הצורך לבצע זום ולהגדיל. יש אפשרות להציג חלון מוקטן ונוסף של דפדפן, בעיקר כשלוחצים על קישור בתוך הודעת דואר אלקטרוני או מסרון, כשאותו חלון ניתן להזזה באופן חופשי מבלי שהוא מפריע בכלל לתוכן שנמצא מאחוריו, תוכן אליו ניתן לחזור בכל רגע שרוצים. כאן גם מצאנו חסרון שלא רק בלעדי למכשיר זה, אלא לכלל מכשיר ה-Jelly Bean – אין פלאש. הדפדפן לא מציג פלאש כלל, ואין אפשרות לגלוש לאתרי פלאש כשרובם עדיין לא עברו לפורמט החדש ב-HTML 5 (אז ככה מרגישים בעלי אייפון?).

כמו שכבר רמזנו לעיל, אפשרות חדשה שעדיין לא זמינה לכל מכשירי ה-Note היא המסך המפוצל. לחיצה ארוכה על כפתור החזרה במכשיר מקפיצה חלון קטן עם מספר יישומים שונים, ובגרירת היישום מהסרגל למרכז המסך תפתח אותו בחלון מוקטן. למעשה, מה שמוצע למשתמשים כאן לראשונה הוא פעילות בריבוי יישומים אמיתית – שני יישומים פועלים זה לצד זה ומאפשרים. כך ניתן לקרוא הודעות SMS ולכתוב מייל במקביל, או לצפות בסרטון וידאו בזמן שגולשים ברשת ועוד.

אי אפשר גם בלי להזכיר את ה-S Voice, העוזרת הווירטואלית של סמסונג שהושקה כמתחרה ל-Siri של אפל (Apple). בלחיצה כפולה על מסך הבית היא תשמע ותנסה לסייע לכל בקשה. ההתנסות שלנו אתה מלמדת כי היא מצליחה להבין, באופן מרשים יש לציין, את האנגלית העילגת שלנו גם עם המבטא הכל כך ישראלי. קבענו פגישות, שלחנו מייל (באנגלית), בדקנו את תחזית מזג האוויר, הפעלנו יישומים וניסינו להתבדח איתה (מה את חושבת על האייפון 5? "אין לי דעה בעניין"). אנחנו לא מצאנו שימוש יתר בעוזרות הווירטואליות, אולי אחרים כן.

זמן עבודה ממושך
גודלו של המסך נוצל גם למטרה לא פחות חשובה – סוללה. כפי שכבר הזכרנו קודם לכן, המכשיר מצויד  בסוללה עם נפח של 3,100mAH, נפח שהוא כמעט כפול ממה שמוצע ברוב הטלפונים החכמים של ימינו, מה שכמובן גם משפיע משקלו הכולל (180 גרם) של המכשיר, אבל גם מעניק במקביל יתרון, שכן הסוללה מספקת למכשיר חמצן ליותר זמן ולפי הגדרות היצרן אלו 16 שעות שיחה ו-890 שעות המתנה, כמעט כפול מכל טלפון חכם אחר. אחרי שהשתמשנו במכשירי הבדיקה שלנו זמן, אנחנו יכולים לומר כי היא בהחלט חזקה כמעט כפליים. ביום עמוס עבודה עם המכשיר, כולל כל האפשרויות כמעט שהוא מציע, הסוללה עמדה בסוף היום על קו ה-50% אחרי שהתחלנו את היום ב-7 בבוקר עם 100%. לשם השוואה, ה-Galaxy S II היה כבר כמעט "מת" עוד לפני חמש בערב.

קרא עוד:  סמסונג רשמה פטנט על טלפון עם מסך נשלף

כמובן שהיכולת של הסוללה להחזיק מעמד תלויה גם בשימושים. אנחנו לא מתעלמים מכך, אבל התרחיש שבדקנו לעיל היה של שימושים רגילים לחלוטין, שכוללים בין השאר צפייה בסרטונים וגם משחקים קצרים פה ושם. אם בכל זאת תחליטו להשתמש ב-Note II כקונסולת משחקים, כנראה שלא שהמכשיר לא יישאר פעיל כל כך הרבה זמן, אבל מצד שני אנו מבטיחים לכם שלא תצטרכו לחפש שקע חשמל כל כך מהר וצפויות לכם לא מעט שעות משחק, גם אם תשחקו משחקים באיכות גובהה וברזולוציה המלאה שמציע המסך.

מולטימדיה ותקשורת
לגבי הרמקול של  המכשיר כבר הבענו את דעתנו. אבל מעבר לכך, המכשיר מגיע עם מגוון גדול מאוד של יכולות מולטימדיה, ואם לצפות במסך הגדול אינו מספק, ניתן לעבור ולצפות במסך הגדול באמצעות חיבור ה-microUSB המסוגל להתחבר (באמצעות מחבר) ליציאת HDMI של הטלוויזיה, או באופן אלחוטי באמצעות DLNA במכשירים תומכים.

כפי שציינו קודם לכן, עט הסטילוס מאפשר להציג תצוגה מקדימה הן של תמונות והן של סרטים, כאשר בכניסה לגלרייה הסרטים יחלו להתנגן אוטומטית (ללא סאונד) ובמעבר על אחד הסרטונים עם העט הוא יתחיל להתנגן בחלון קטן. אפשרות נוספות שסמסונג הכניסה היא ה-Popup Play – למעשה ישנו כפתור בנגן הוידאו שמקטין את הסרטון המתנגן למעין חלון קטן שאפשר להזיז על גבי המסך, ובו זמנית שכשאנחנו צופים בסרטון בחלון המוקטן נוכל להמשיך להשתמש במכשיר בכל שימוש שנרצה. הנגן תומך ברוב הקידודים המוכרים כדוגמת ה-Divx ו-Xvid, ניגון תכני Full HD עם קובץ MKV האיכותי  וגם כמובן ניגון מוזיקה בקבצי MP3 ו-AC3/FLAC.

כמובן ישנו מקלט GPS שלא התקשה לעבוד אצלנו במשך מספר שעות במהלך השבוע וזיהה את מיקומנו בזריזות עם תוכנת Waze. בנוסף גם קישוריות NFC נמצאת כאן, כאשר השימושים שלה כיום הם בזיווג והעברת קבצים בין מכשירים ביישום ה-Samsung Beam וביצוע משימות והגדרות מראש עם פקודות שניתן לתכנת זאת במידה ויש ברשותנו מדבקה תומכת NFC.

קישוריות ה-WiFi תומכת בתקן b/g/n, וכן Bluetooth 4.0 הנחשב לחסכוני בסוללה, כאשר ניתן לבצע העברת קבצים דרך WiFi Direct ואם נרצה נוכל לשתף את תקשורת הנתונים ב-WiFi Hotspot לעד 5 משתמשים בו זמנית. חיבור ה-microUSB משמש גם כ-USB OTG, ועם מתאם נוכל לחבר התקן זיכרון נייד ולהעתיק ממנו ואליו קבצים, לנגן מוזיקה ולהשתמש בו כזיכרון נוסף למכשיר באופן חופשי.

סקירת וידאו

צילום
מה עם המצלמות? המצלמה הקדמית, עם 1.9 המגה-פיקסלים שלה, הוכיחה את עצמה כמספקת ויותר עבור שיחות וידאו ותצלומים עצמיים. הרזולוציה מספיק גבוהה כדי לנהל שיחות בהן רואים היטב את הפנים של המדבר, בתנאי בית רגילים ובטח ובטח שבחוץ.

המצלמה האחורית, למרות שהיא מצוידת במיקוד אוטומטי וכמובן בפלאש לד, הוכיחה שוב עד כמה רב המרחק בין רוב המצלמות של הטלפונים החכמים לבין מצלמות דיגיטליות אמיתיות, ובמקרה שלנו, בעיקר החוסר של מייצב תמונה מכני ו/או דיגיטלי. במה הדברים אמורים?

אחת התכונות הנחמדות יותר של המצלמה היא היכולת לבצע זום רציף, בקפיצות של 0.1, עד גודל של x4 מתמונת המקור. מדובר כמובן בזום דיגיטלי בלבד, וניתן להשיגו בשתי דרכים: על ידי צביטת המסך או על ידי שימוש במחוון שממוקם בצד ימין, מתחת לצלמית בה משתמשים כדי לבחור האם לבצע צילום סטילס או וידאו. את הזום ניתן לבצע באופן רציף גם בעת שמצלמים סרטון וידאו, וכמובן שזה מוסף המון לחוויית הצילום. עם זאת, ברגעים אלו, בהם מחזיקים את המצלמה ביד אחת ובשנייה מבצעים את הזום, מורגשות היטב בתוצאה הסופית הרעידות של המצלמה/יד, וחבל.

למה חבל? כי באור יום, וגם בתוך בית בצילומים בשעות היום, התוצאות שמקבלים מהמצלמה פשוט נהדרות. הצבעים חדים, מדויקים למדי, וגם לא הבחנו ביותר מדי הפרעות כרומטיות. עם זאת, כמובן שברגע שמגדילים את התמונה לגודל מלא, או לפחות מתקרבים לשם – הרזולוציה המרבית של התמונות היא 3,264×2,448 פיקסלים גם מתחילים לראות קצת בעיות כמו מריחת צבעים ומעט עיוות, אבל התוצאה בכללותה, במיוחד עבור אלו ששומרים את התמונות ולא מדפיסים אותן, מלבבת למדי, כזאת שמשאירה רושם על הצופים.

ישנם מספר פיצ'רים נוספים למצלמה כדוגמת הצילום הרציף אשר מצלם 20 תמונות ברצף בלחיצה רצופה על כפתור הצילום. פיצ'ר נוסף הוא ה-"תמונה הטובה ביותר" אשר מבצע צילום אוטומטי של מספר תמונות ומאפשר למשתמש לבחור את התמונה הטובה ביותר. בגלריית התמונות ניתן להוסיף, באמצעות עט הסטילוס, הערות בגב התמונה, כך ניתן להוסיף תיאור, מי מצולם וגם תאריך והכל בכתב יד טבעי.

יש לציין כי כל צילום וידאו או סטילס שאנו מבצעים, מועלה אוטומטית לחשבון הדרופבוקס שמגיע עם המכשיר ומספק 50GB נוספים למשך שנתיים מלאות, כך שנוכל לצפות בתמונות מכל מקום ויותר חשוב, לדעת שהם מגובות בענן.

צילום הוידאו מספק איכות של [email protected], אותה איכות טובה למדי שקיבלנו ב-S3. הצבעים מעט כהים לטעמנו, אך החדות טובה מאוד. גם המיקרופון קולט היטב סאונד הנשמע מרחוק, והקובץ נשמר תחת סיומת MP4. דגימת וידאו.

סיכום
לא, לא שכחנו שאנחנו צריכים להתייחס גם למחיר. פשוט השארנו את זה לסוף, ואנחנו חייבים לציין שהוא קצת הפתיע אותנו לטובה. המחיר של ה-Galaxy Note II עומד על 3,700 ש"ח שזה אמנם לא זול, אבל גם לא נורא יחסית לעומת ממוצע מחירי הטלפונים החכמים החדישים שבשוק. אבל האם אפשר להמליץ עליו בלב שלם, תוך שצריך לזכור שברוב השדרוגים צריכים גם להחליף מסים רגיל למיקרו-סים?

ההרגשה שלנו בסופו של דבר, שלמרות שמדובר במכשיר מלהיב ומרשים ביותר לכל דבר ועניין, היה ניתן לצפות ליותר. אז נכון שהמעבד חזק יותר, ונכון שהסוללה קצת גדולה יותר, ונכון שיש 2 ג'יגה-בייט זיכרון, וכמובן מסך גדול יותר, ונכון שהחרט מבצע קצת יותר פעולות מאשר ב-Note המקורי – אבל יותר מדי דברים נותרו כמות שהם, ובמיוחד התאכזבנו שלא ראינו שיפור ברזולוציה. מסך כזה גדול, על פניו, היה יכול להציע כבר יותר מאשר רק 1,280×720 פיקסלים. בשורה התחתונה מדובר בשיפור אבל לא במשהו באמת חדש לחלוטין.

כמו כן, המכשיר מיועד למי שרוצה את החרט. אם מוציאים אותו לרגע מהתמונה, אין הרבה הבדל בין ה-Note II ל-S III להוציא גודל המסך. הם עובדים פחות או יותר באופן זהה, הם חזקים באותה מידה, ואפילו מערכת ההפעלה עם המעטפת שלה זהים.

מכך יוצא שלמרות שה-Note II הוא אחד מהטלפונים החכמים הטובים, היפים והמהנים שיש כיום בשוק, בטח במסגרת הטלפונים מבוססי האנדרואיד,  הוא עדיין משאיר המון מקום לשדרוג. מתחרה זריזה, שאולי תבין ששוק הטאבלטפונים בהחלט מעניין, יכולה בהחלט להגיע מהר יחסית לשוק עם משהו טוב יותר. כרגע, המסקנה שלנו ברורה: מכשיר נהדר, אבל מצד אחד לא מתאים לכל אחד, ומצד שני, הוא גם לא מציע מספיק סיבות להחלפה לבעלי הדור הראשון של ה-Note.

 פורסם לראשונה באתר THspot