שתי סדרות אהובות של נינטנדו (Nintendo) הצליחו להמציא עצמן מחדש על ה-Nintendo Switch עם Zelda Breath Of The Wild ו-Mario Odyssey, שזכו להתקבל באהדה הן אצל המבקרים והן אצל השחקנים.
לכן היה זה רק טבעי לצפות מגיים פריק (Game Freak), המפתחת של משחקי פוקימון (Pokémon), לתוצאה דומה עם Pokémon Sword & Shield, שכן לא מדובר רק בכותר ראשי ראשון על ה-Switch אלא גם בכותר ראשון בסדרה שמביא אותה אל עידן האבחנה הגבוהה.
ברוכים הבאים לגאלאר
מיד בפתיחת המשחק ניכרת האווירה הספורטיבית של Pokémon Sword & Shield ובדיוק כמו שכדורגל הוא הספורט הלאומי של אנגליה, כך גם קרבות פוקימונים בליגה (Pokémon League) של מחוז גאלאר (Galar Region). עם אצטדיונים מלאים עד אפס מקום בקהל שנלהב לחזות במאמנים הטובים ביותר במחוז בניסיונם להביס ב’ליאון’, האלוף הבלתי מעורער.
זוהי גם המוטיבציה של גיבור המשחק, שלא בהכרח רוצה ‘לתפוס את כולם’ אלא מתחיל את המסע שלו בדרך להרוויח את כל תגי המכון בכדי לקרוא תגר על ליאון ולהיות אלוף המחוז החדש.
הרגעים הראשונים במשחק מועברים עם סרטוני מעבר מסקרנים המספקים הכרות עם גיבורי הפוקימונים ההתחלתיים – סובול לטאת המים, סקורבאני ארנבון האש וגרוקי קופיף העשב – אלה מוכיחים פעם נוספת כי במפתחת גיים פריק עדיין לא איבדו את הקסם והדמיון בעיצוב של מפלצות הכיס הללו, גם בדור השמיני של המשחק.
Pokémon Sword & Shield כולל 400 פוקימונים, מתוכם 81 חדשים לגמרי ו-13 בעלי צורה ייחודיות לאזור, מדובר בפחות מחצי מכמות הפוקימונים הקיימים, נתון שקצת הרתיע מעריצים הדוקים של הסדרה, אבל למרות זאת אין זה מרגיש כי בגאלאר יש רגע דל ובכל אזור ניתן למצוא עשרות של פוקימונים ייחודים. אך מסר מרגיע למעריצי העכבר החשמלי – פיקאצ’ו כן נכלל ברשימה.
הערים במשחק מושפעות באופן ברור מאנגליה ואולי נראות בעלות עיצוב מיוחד ומרשים בסרטוני הפתיחה, אך בפועל הן לא יותר ממסדרון בדרך אל הנקודה הבאה אליה השחקן צריך להגיע.
הן כוללות מעט דרכים צדדיות אך למעט מקרים בודדים אין תגמול מהותי לשחקנים שמעוניינים לחקור כל פינה במפה, למעט תקליטי TM המאפשרים ללמוד מהלכים מיוחדים.
מכניקת קרב מוכרת
כמו כל משחק פוקימון בערים, גם ב- Pokémon Sword & Shield ניתן למצוא את מרכז הפוקימונים (Pokémon Center), בו ניתן לרכוש ציוד להמשך המסע או לרפא פוקימונים שנחבלו בקרב וגם מספרה וחנויות בגדים כמאפשרות להתאים אישית את המראה של הדמות שלכל עיר מבחר משלה.
ההתאמה האישית של הדמות היא כיף גדול ולאורך המשחק מצאנו את עצמנו רוכשים ומחליפים עשרות תלבושות עד שבסופו של דבר הגענו למראה הרצוי.
ה’אטרקציה המרכזית’ בערים הגדולות היא הגעה אל המכון המקומי. כל מכון מתמחה בסוג מסוים של פוקימונים כמו אש, עשב, מים וכו’ ובראשו עומד מנהיג מכון (Gym Leader).
כדי להתחרות במנהיג המכון ולזכות בתג המיוחל יש קודם להשלים את אתגר המכון. רוב הזמן האתגרים הללו מרגישים כמו גימיק שנועד להאריך את המשחק באופן מלאכותי.
העדר של אתגר אמיתי מורגש גם במהלך הקרב נגד מנהיג המכון ובניגוד מוחלט להצגה המרשימה של הקרב הכולל קטעי מעבר מושקעים, מוזיקה קצבית סוחפת וקריאות קהל שממלאות את האולם באנרגיה, הקרב עצמו קל מדי. במיוחד אם בוחרים בסוג הפוקימון הנגדי לאלה של המכון, אם כי מדובר בטענה קבועה נגד הסדרה ולא בפרט שבלעדי רק ל-Sword & Shield.
צ׳אריזארד גדל
גם התוספת של יכולת הדיינמקס, יכולת חדשה המאפשרת להפוך את הפוקימון לענק למשך שלוש תורות כשזה עתה מצויד בגרסאות החזקות ביותר של המתקפות שלו, לא הצליחה להוסיף פלפל לקרבות המכון הצפויים.
היא אולי נראית מרשים מבחינה ויזואלית, שכן זה בהחלט מרשים לראות פוקימון גדל לגודל של בניין, כאשר ישנם אפילו פוקימונים בעלי צורת ג’יגנטמקס (Gigantamax) מיוחדת ומאיימת במיוחד. אבל כל מה שצריך להשתוות אל היריב כשהוא מפעיל את הדיינמקס הוא להפעיל את אותה היכולת כנגדו.
בעוד היא לא מוסיפה קושי בקרבות נגד מנהיג מכון יהיה מעניין לראות כיצד שחקנים תחרותיים אחרים יפתחו אסטרטגיות חדשות סביבה, בקרבות של שחקן נגד שחקן.
טעם של עולם פתוח
Sword & Shield מביא עימו שינוי גדול לסדרה כשהוא כולל את אזור הפרא (Wild Area). זה מתפקד כמעין עולם פתוח בו מופיעים שחקנים הכולל מערכת אקולוגית קטנה עם מחזורי יום ולילה ותנאי מזג אוויר משתנים, המתעדכנים מדי כמה שעות ומשפיעים באופן ישיר על אילו פוקימונים יהיה ניתן למצוא באזור.
באופן מפתיע דווקא האזור החדש מדגיש את החסרונות של פוקימון חרב ומגן. הוא נותן טעימה לכיצד היה יכול להראות משחק פוקימון בעולם פתוח ודווקא זה מדגיש את הלינאריות הבנאלית של שאר הדרכים במפה.
למרות החידוש המבורך אוזר הפרא לא חף מבעיות. למעשה, הוא דל מבחינה גרפית עם עצמים באיכות גרפית ירודה לשאר המשחק. לאלה לא מוסיפים בעיות בביצועים שגורמים למשחק לגמגם כאשר מופיעים יותר מדי דמויות על המסך כשאלה גם נטענים לזיכרון ואז צצים באופן פתאומי. נקווה שבעתיד המפתחת תשחרר טלאי שיטפל בסוגיות הטכניות הללו.
ידידים לעד
באזור הפרא אפשר למצוא גם מאורות פוקימונים (Pokémon Den) אשר נראות בעולם המשחק כמו באר עם אלומת אור אדומה שבוקעת ממנה. במאורה נמצא פוקימון בצורת הדינמקס שלו ובכדי לנצח אותו יש לצבע פשיטה (Raid) ולחבור לעוד שלושה מאמנים – ממוחשבים או אמיתיים.
כאן יכולת הדיינמקס מצליחה לזרוח שכן מדובר בקרב מאתגר באמת. הפוקימון המותקף לא מוגבל לצורה המוגדלת שלו רק למספר תורות ואף יכול לזמן מגן שחוסם את ההתקפות. אם לא די בכך לפני תחילת הקרב יש לבחור פוקימון אחד בו נעשה שימוש שכן קרב שכזה מוגבל לעשרה תורות או ארבע פסילות בלבד.
רמת הקושי של הקרבות הללו עולה בהתאמה לרמת הפוקימון שנמצא במאורה ובקרבות מול פוקימונים בעלי רמה גבוהה בחירת הפוקימון התוקף ושיתוף הפעולה עם מאמנים חזקים קריטיים לניצחון.
מזל שב-Pokémon Sword & Shield ניתן לחבור לשחקנים נוספים או חברים בקלות יחסית דרך תפריט ה-Y-Com. בלחיצה על כפתור Y נפתח תפריט המאפשר לבצע מספר פעולות מקוונות או מול שחקנים שנמצאים לידו באופן מקומי. פעולות כמו החלפת פוקימונים, החלפה של קלפי שחקן, קרבות שחקן נגד שחקן ואפילו לבחור קרובות Max Raid אליהם ניתן להצטרף.
כבר לא סיזיפי
מעבר לקרבות אולי החלק המרכזי בכל משחק פוקימון הוא תפיסתם של אלה. ב-Sword & Shield ניתן למצוא אותם הן משוטטים בשטח, בדיוק כמו באופן שהוצג לראשונה ב-Pokémon Let’s Go אבל ניתן גם בדיוק כמו במשחקים הקלאסיים לחפש כאלה המסתתרים בדשא הגבוה.
שילוב של שתי הגישות הללו מאפשר לחפש ולתפוס פוקימון ספציפי אשר חסר בפוקדע (Pokédex) אך לא גורע מהריגוש של חיפוש אחר פוקימונים מיוחדים יותר שמסתתרים בדשא. לחילופין הן מאפשרות להימנע מהיתקלות מיותרת כאשר לא מעוניינים לקחת חלק בעוד קרב מיותר.
וניכר כי Sword & Shield מכבד את הזמן של השחקן, שכן זהו שינוי אחד מיני רבים שנועדו למנוע בזבוז זמן מיותר של השחקן או ביצוע פעולות שוב ושוב רק כדי להשיג מטרה מסוימת. כמו היכולת לחלק את נקודות הנסיון בין הפוקימונים השונים או היכולת להקים מחנה ולרפא אותם בכל מקום מבלי לחזור למרכז הפוקימונים.
המכאניקות הללו מבטיחות כי המומנטום של המשחק לא ייעצר וכאשר מדובר במשחק עם אורך ממוצע של 20 שעות רק כדי לסיים את העלילה הראשית, כל שינוי שכזה הוא מבורך.
השורה התחתונה
Pokemon Sword & Shield הוא משחק שניתן להפיק ממנו שעות של הנאה גם אחרי הכתוביות, קרבות הפשיטה יגרמו לכם לחזור ולנסות למלא את הפוקדע עם חברים. הוא מתאים לשחקנים ותיקים וחדשים בשלל גילאים והשיפורים שהוכנסו בו מבורכים, עושים רק טוב לסדרה כשהם מסירים מזו את החלקים הכי משעממים שבה.
עם זאת, למרות הרעיונות החדשים אלו לא מוציאים את המפתחת גיים פריק מאזור הנוחות שלה. למעשה, השלם כאן אינו גדול מסך חלקיו – מרגיש כאילו במפתחת לא היו מוכנים ללכת עד הסוף וכך לא ניצלו את מלוא הפוטנציאל של משחק פוקימון מדור חדש על קונסולה חדשה ועוצמתית ומעט מאכזב לגלות שזוהי לא ההתפתחות האמיתית של הסדרה אלא רק צעד קטן בכיוון חדש.