מחקרים אחרונים שפורסמו על ידי חברות מחקר השוק מראות שמערכת ההפעלה של גוגל (Google), הלו היא אנדרואיד (Android) על כל צורותיה וגרסאותיה, שולטת ביותר מ-80% משוק הטלפונים החכמים והולכת ומתקרבת לשליטה הכמעט מוחלטת הזו גם בשוק הטאבלטים. עבור רבים זה נראה משהו שהוא ברור מאליו לאור ריבוי החברות שפועלות מסביב לאנדרואיד מול המיעוט המובן מאוד סביב iOS והקצת פחות מובן, אולי, סביב מערכות ההפעלה של חלונות, ה-Windows Phone במקרה של הטלפונים ו-Windows 8 במקרה של הטאבלטים.
אבל האם זה באמת כל כך מובן מאליו? אם תסתכלו שנה אחורה על המספרים, אפל, לפחות בתחום הטאבלטים, נתנה יותר מתחרות חזקה. מה ששינה את התמונה זה מה שנהוג היום לכנות הפלישה הסינית. החברות שרק ייצרו חלקי מכשירים, או הרכיבו מכשירים שלמים עבור היצרניות הגדולות בעולם הבינו שהן יכולות לעשות את זה לבד, ואפילו יותר זול, וגם להצליח במכירות ברחבי העולם. מותגים שבקושי היו מוכרים אפילו במזרח הרחוק התחילו להציע את עצמם כאלטרנטיבה. מאות מכשירים, אם לא אלפים, התחילו להופיע בכל מקום ברשת במחירים שלעיתים הינם ממש מגוחכים, אבל עם תצורות סבירות, ובהכי חשוב, בשורה התחתונה, עם תמורה טובה מאוד להשקעה. לא סתם לפי הערכות שפורסמו באתרים שונים במזרח אסיה חלקם של הטבאלטים ‘הלבנים’, הולך וגדל בהתמדה.
גם בישראל זה כמובן בא לידי ביטוי, ותרשו לנו להתחיל להתרכז בטאבלטים, כי זה העניין של הסקירה הזו שלנו. יש לחדירה הסינית שני היבטים: חברות שפשוט מביאות דגמים לבנים, מדביקות עליהן מדבקות בשמות שונים ומגוונים, וחברות שמנסות לקחת מותג שהוא קצת מוכר ולנסות לבנות קו מוצרים שלם שמציע מכשירים ברמות שונות של איכויות ומחיר.
מהבחינה הזו הצעד שנקטה ח.י. הוא בכיוון השני מבין השניים שהוזכרו לעיל, ועל כך מגיע להם נקודת ציון חיובית. הם בחרו במותג יחסית מוכר, QUE, אך ישבו וקבעו רמות מחירים ותצורות שונות בעצמן לייצור לא הסתפקו בדגמים מוכנים שרק הדביקו להם שמות.
עם זאת, כמובן, לא מדובר במשפחת טאבלטים שאמורה, לפחות בינתיים, להתחרות בשמות הגדולים בשוק. בהתאם לכל מכשירי הפלישה הסינית, המטרה היא שוק הביניים, לכל היותר, מכשירים שאינם זולים מדי – כלומר 300 ש”ח ופחות – אך גם יקרים מדי כדי שיוכלו לספק חלופה למוצגים הגדולים. אם תרצו, בסך הכל מדובר, קצת בהגזמה אולי, בקו טאבלטים ישראלי.
עיצוב: אנחנו לקחנו לביקורת את ה-QUE TBQ7850. כמו כל הטאבלטים בסדרה השם של טאבלט מסגיר במדויק את גודל המסך, וזה אומר שמדובר בטאבלט עם מסך בגודל 7.85 אינץ’. מזכיר משהו? כן, וכנראה שלא במקרה. עם רזולוציה של 1,024×768 פיקסלים, שנותנת יחס היבט של 4:3, זה מזכיר מכשיר הרבה יותר יקר והרבה יותר מתקדם, ה-mini iPad של אפל (Apple) כמובן.
למעשה המידות של ה-TBQ7850 מזכירות מאוד את אלו של ה-mini iPad: אורך של 200 מ”מ ורוחב של 135 מ”מ. הוא רק מעט עבה יותר, 8.7 מ”מ לעומת 7.5 מ”מ וגם השוליים מסביב למסך גדולים יותר, אפילו קצת יותר מדי.
גם העיצוב הכללי מזכיר במבט ראשון את המכשיר התפוחי שהוא אחד ממובילי השוק בתחום של הטאבלטים הקטנים, וזה לא עיצוב רק בכלל. הצבע הלבן מקדימה, והגב האפור המתכתי מאלומיניום מעניקים לו בהחלט מראה יוקרתי. בנוסף, המכשיר בנוי כך שמכל הכיוונים יש אלכסונים שנוטים פנימה ומסתירים במבט מקדימה את כל הכפתורים הפיזיים והחריצים של המכשיר. אנחנו אהבנו את העיצוב הזה, ולדעתנו הוא מוצלח מאוד.
עם זאת הגימור הוא אינו ברמה של המכשירים היקרים. וזה מובן מאליו, כמובן, כי דרכם של מכשירים אלו אל לב הלקוח וביתו עוברת דרך הכיס, וכדי לחסוך בכמות הכסף שמוציאים מהכיס, צריך לקצץ בפינות גדולות וקטנות כאחד – גימור הוא הפירוש שטח בו חוסכים. כך או כך, כפתורי ההפעלה והשליטה בעוצמת קול מיוצרים מפלסטיק פשוט והם ממוקמים בצד ימין למעלה. הם קצת קשים לשליטה מבלי להסתכל, קצת קטנים וקצת זזים. בחלק התחתון מצד ימין נמצא חריץ ה-SD. למעלה מהפינה הימנית ממש ושמאלה: חיבורי אודיו, USB ו-HDMI. רמקול יחיד נמצא מאחור בחלק העליון הימני של המכשיר, והוא עוצמתי למדי. במצלמה בדיוק באמצע גם מקדימה וגם מאחור, כשמאחור היא ממוקמת בתוך תלולית קטנה בלי הגנה ממשית על העדשה.
גב המכשיר מחוספס מעט כך שקל יחסית להחזיק אותו ביד, כל עוד מידה כזו של מכשיר מתאימה לכם לעבודה ביד אחת, ובגלל שמדובר בגב אלומיניום, גם לא צריך לחשוש מסימנים שנשארים מהיד לאחר השימוש. גם לאחר תקופה ארוכה למדי בה המכשיר היה אצלנו לבדיקה שוטפת, הגב נשאר בדיוק באותו הצבע כנו ביום בו קיבלנו את המכשיר לצורך ביצוע הסקירה.
טכנולוגיה: אחד האמצעים הישירים להגעה למטרה של תג מחיר נמוך יחסית היא כמובן שימוש במערכת על שבב שאינה מיוצרת על ידי חברות העל בתחום: קוואלקום (Qualcomm), סמסונג (Samsung), Nvidia וגם אינטל (Intel), לצורך העניין. אבל, אם כבר כברירת מחדל במכשירים הזולים יותר התרגלנו לראות מערכת על שבב של מדיה-טק (MediaTek), ב-TBQ7850 מצאנו מערכת על שבב של חברה אחרת שמתכננת שבבים לשוק הנמוך עד הבינוני, והיא אול-ווינר (Allwinner).
אול-ווינר, כמו גם רוקצ’יפ (Rockchip) נכנסו לתחום ייצור המערכות על שבב לטלפונים חכמים וטאבלטים כמעט במקביל למדיה-טק, אבל כוכבה של האחרונה דרך בעוד שהן נשארות קצת מאחור. אולי עכשיו, כשמדיה-טק מכוונת אל מקומות גבוהים הרבה יותר, נתחיל לראות יותר מכשירים שמבוססים על מעבדים של החברות הללו.
כך או כך, ה-TBQ7850 מבוסס על מערכת על שבב Allwinner A31 שהיא הראשונה של החברה מציעה ארבע ליבות. ארבע ליבות אלו מבוססות על ה-Cortex-A7 של ARM והן פועלות במהירות מרבית של 1.2 ג’יגה-הרץ (עם צעדים שמתחילים מ-120 הרץ). זו גם המערכת הראשונה של החברה שתומכת בתצוגה של 4Kx2K מכיוון שהיא גם הראשונה שאינה מגיעה עם Mali, ה-GPU שמציעה ARM, אלא עם PowerVR SGX544MP2 שמציע יכולות גבוהות יותר. כמובן שרשימת התכונות של המעבד ארוכה יותר ממה שמופיע כאן בפסקה הקצרה הזו, אך נשמור את זה למועד אחר.
הטאבלט הזה מגיע עם 1 ג’יגה-בייט זיכרון עבודה, אבל עם 8 ג’יגה-בייט נפח אחסון בלבד, וכן, זיכרון זה בהחלט מקום לחתוך עלויות. לפחות יש אפשרות להרחיב את זיכרון האחסון עם כרטיס microSD בנפח של עד 32 ג’יגה-בייט לכל היותר. גם המצלמות מאכזבות למדי: האחורית 2 מגה-פיקסלים, קדמית 0.3 מגה-פיקסלים.
שימושיות: אל המסך של הטאבלט מושא הסקירה שלנו כבגר התייחסנו לפני כן. כעת נציין גם שמדובר במסך IPS וזוויות הצפייה שלו פשוט מצוינות. טוב לראות בהיבט הזה לא חסכו בחברה. עם זאת, עם צפיפות של 163 פיקסלים לאינץ’, קשה לומר שהתמונה איכותית מספיק, וזה ניכר בתמונות וגם מעט באת הצגת סרטי וידאו בהם לפעמים הניתן היה להבחין במריחות קלות של צבע.
יחד עם האיכות הנמוכה יחסית של המצלמות, וכן ברור שזה להוריד עלויות כדי להוריד את המחיר הסופי לצרכן, קשה לומר שמדובר בטאבלט שפונה לצד היצירתי של המשתמשים. יישום המצלמה טוב יותר מברירת המחדל של גוגל עצמה, כולל יכולות עריכה מתקדמות כמו יישור תמונה, הפיכה ועוד, וכן מספר פילטרים לשחק עמם כולל ספיה, שחור לבן, הוספת גרעיניות ועוד. כמו כן ניתן גם לקבוע מספר הגדרות בודדות כמו זיהוי פנים וחשיפה, וכן יש אפשרות לבחור בין צילום יחיד לצילום רציף. יש גם מצב פנורמה, אבל הוא רחוק מלהרשים והתוצאה שלו היא בעיקר תמונת מרוחות ולא תמונה אחת יציבה וארוכה. למרות זאת, התוצאות רחוקות מלהיות מדהימות, בלשון המעטה.
יישום המצלמה הוא אחד השינויים הבודדים שמוצאים ב-QUE TBQ7850 שבאופן עקרוני מבוסס על אנדרואיד 4.2.2 נקי. יישום אחר מוצלח למדי הוא מנהל קבצים המאפשר לעבור בקלות בין כרטיס הזיכרון לזיכרון הפנימי של המכשיר, וכן לראות רק את התמונות השמורות ועוד כמה אפשרויות. עוד משהו שאפשר לציין לטובה זה את העובדה שהמכשיר מגיע שהוא כבר פתוח לשימוש מלא עם גישה לשורש הראשי של מערכת ההפעלה (Rooted).
לא ברור לנו מדוע בחרו בח.י. לעשות זאת, אבל אנו מברכים על כך. אולי זה בגלל שהחליטו לוותר לחלוטין על כפתורי שליטה פיזיים ולהעניק כפתורי שליטה באמצעות תוכנה בלבד (להוציא כפתור ההפעלה/כיבוי והשליטה בעוצמת הקול שכבר הזכרנו מוקדם יותר). אחרי שמורידים את הפיקסלים של שורת כפתורי התוכנה, שכוללת גם כפתור לביצוע צילומי מסך, כל מה שנותר מהמסך בפועל הוא 976×768 פיקסלים, אבל זו בעיה שמוכרת בכל מכשיר שמציע רק כפתורי תוכנה, ולא משנה מחירו.
עוד דבר מעניין שקשור לתוכנה של המכשיר הוא שימוש בפס התראות כפול. גרירת המסך המטה בצידו הימני של המסך מובילה לפתיחת תפריט ההגדרות. גרירה מצד שמאל כלפי למטה פוחת את פס ההתראות עצמו. מעניין.
מבחנים: קשה לבוא בתלונות לטאבלט שמוציא תוצאות נאות ויותר מול טאבלטים שדומים לו בגודלו ובדקנו בחודשים האחרונים, אז לא נעשה זאת. ה-QUE TBQ7850 עמד בכבוד אל מה שזרקנו לעברו, והשיג תוצאות בהחלט נאות גם בהשוואה למתחרים יקרים הרבה יותר.
זה בא לידי ביטוי במיוחד במבחנים הגרפיים שאנחנו מעבירים לכל טאבלט שמגיע אלינו. במבחן Epic Citadel הוא הגיע לתוצאה של 56.6 פריימים לשנייה שהייתה טובה יותר אפילו מזו של ה-Tab 3 בגודל של 8 אינץ’ שהגיע ל-53.7 פריימים לשנייה, אך ברזולוציה מעט יותר גבוהה (1,280×800 פיקסלים). במבחן Futuremark 3D הפער אפילו היה מובן קצת יותר. הוא הגיע ל-4,779 נקודות מול 2,360 נקודות של ה-Tab 3 ו-2,857 נקודות של ה-Slate 7 של HP. אין ספק שהשבב המשובץ במערכת על שבב איכותי יותר ממה שמציעים הטאבלטים הדומים שבדקנו לאחרונה.
גם במבחנים הסיננטיים הוא הפציע אותנו די לטובה עם 11,899 נקודות ב-Antutu שהציבו אותו במקום השני אחרי ה-Slate 7 בבדיקה מול הטאלבטים הדומים לו בגודלם. רק ב-Vellamo הוא ‘נכנע’ ליכולות הגלישה ופענוח ה-HTML 5 של מתחריו עם 1,262 נקודות בלבד במבחן HTML 5 ו-361 בלבד במבחן ה-Metal.
בשורה התחתונה, המערכת על שבב שמשולבת בטאבלט הזה של QUE בהחלט מספקת וטובה.
העבודה עם הטאבלט התגלתה כחלקה למדי במהלך הגלישה. כל עוד אות ה-WiFi עצמו היה מספיק חזק, הגלישה הייתה חלקה לחלוטין. יישומים שהורדנו מ-Google Play ירדו יחסית מהר, גם כשהעמסנו להורדה מספר יישומים במקביל לא הרגשנו שהטאבלט נתקע או מגמגם בזמן העבודה שלו. אפילו משחק כבד כמו FIFA 14 עבד חלק לחלוטין, וזאת למרות שברקע פכלו כמה יישומים וכן בוצעה הורדה.
בסך הכל בזמן השימוש השוטף זכינו לקבל את החוויה לה ציפינו, ולה אנו מצפים בעצם בכל עת שאנחנו לוקחים ליד טלפון חכם או טאבלט: עבודה נקייה מבעיות אמיתיות.
סיכום: ה-QUE TBQ7850 בסופו של דבר הפתיע אותנו לטובה. זהו מכשיר שמיועד למי שרוצה יותר מהמינימום ועדיין לא להיכנס לתחומים של המחירים הגבוהים של הטאבלטים, גם בשוק של הטאבלטים עם המסכים הקטנים יותר בגודל של עד 8 אינץ’. אמנם יחס ההיבט של 4:3 יכול אולי להרתיע חלק ממשתמשי האנדרואיד, אבל אם מתרגלים מקבלים כאן תמורה נאה לכסף שמשקיעים בו.
אהבנו את העיצוב, גם אם הגימור לא ממש גבוה, אהבנו קצת פחות שמדובר במכשיר עדין מאוד שממש, אבל ממש, לא כדאי להפיל מהידיים, ואהבנו גם שצירפו לו מדריך למשתמש נחמד בעברית באיכות יחסית גבוהה.
בשורה התחתונה, אמנם מדובר במותג ‘זול’ במחיר של 799 שקל, אבל כזה שמוכיח כמו הרבה מותגים סינים אחרים, שזה לא בהכרח אומר שזה רע גם אם זה כרוך במעט ויתורים כמו מצלמות לא ממש איכותיות. הוא גם מוכיח שלא תמיד מהירות המעבד עצמה היא זו שקובעת את הביצועים. (מקור)
זה רק אני?? או שאפל צריכים לתבוע שוב …
עם צעדים שמתחילים מ120 הרץ? אוליי 120 Mhz? כי 120 הרץ לא יכול להריץ היום חתיכת פלסטיק
יש לי אחד דומה לו מאד ובמחיר הרבה פחות מזה משמעותית. מגיע עם Rockchip שחזק בהרבה, קצת מעל 21 אלף באנטוטו. 2G ראם ורובו מאלומניום ומאד דקיק ואיכותי. חפשו באתרים יש כמה דגמים של חברות מוכרות..
איך הוא נקרא?
תצוגה היא הדבר הכי חשוב לדעתי והמינימום הוא 1280×800 אז הוא לא עובר את הסף
אין לי בעיות עם זה שזה לא מותג אבל תתנו לפחות מינימום
האייפד מיני הראשון היה בעל רזולוציה אפילו נמוכה יותר, לא?
זה לא נכון מה שאתה כותב מאחרי ומדובר בטאבלט ביחס שונה שלא קיימת רזולוציה כזו במסכים מרובעים