אחד המכשירים שהופכים לאחרונה ליותר ויותר פופולריים, במיוחד בתחום הביתי, הוא התקן אחסון שמתחבר כ-NAS לנתב ומאפשר לגשת לחומרים המאוחסנים בו דרך הרשת המקומית, וגם דרך האינטרנט באמצעות שימוש במחשוב ענן.
בדרך כלל התקני ה-NAS הם מכשירים כבדים יחסית, גם כאלה שמותקנים בהם שני כוננים בלבד, וחלקם לא קלים להגדרה כמו אחרים. היתרון שלהם הוא כמובן שטח אחסון ענק יחסית שגם עוזר ‘לנקות’ את הכונן הראשי של המחשב מקבצים מיותרים.
אבל האם זו התשובה שמתאימה ביותר לאלו שביניכם שרק רוצים להאזין למוזיקה, לצפות בסרטים או לצפות בתמונות באמצעות הטלפון החכם שלהם? ב-QNAP דווקא חושבים שיותר מתאים במקרה כזה הוא התקן NAS נייד, כפי שהם מכנים אותו, כזה אפשר להניח בתיק העבודה או בכיס, כזה שקל מאוד להתחבר אליו וגם לא צריכים להיות תלויים בחיבור רשת כזה או אחר כדי לעשות זאת.
וכך נולד לו ה-QGenie.
סיבוב קצר מסביב
ב-QNAP מספרים שה-QGenie הוא שש התקנים באחד (או שבעה אם בוחנים את דף האינטרנט של המוצר): NAS נייד, כאמור לעיל, ענן אישי, נקודת גישה אלחוטית, שרת מדיה לרכב, כונן SSD וגם סוללה ניידת. כל זה מוגש בתוך מכשיר שהוא בגודל של טלפון חכם מהדור הראשון, ושמנמן יחסית, בעובי של 17.5 מ”מ ובמשקל נוח של 112 גרם בלבד. האם הוא באמת מאפשר את כל היכולות הללו? ובכן, כן ולא. אבל לכך נגיע מאוחר יותר.
מעבר לכך שהוא מכיל זיכרון פנימי משל עצמו לצורך אחסון קבצים, אפשר לחבר ל-QGenie גם התקנים חיצוניים: כונן עם חיבור USB וכרטיס זיכרון SDXS בגודל מלא. בנוסף ניתן גם לחבר אותו לרשת באמצעות חיבור אתרנט’ תקני. את החיבור למחשב או למטען לצורך טעינה ו/או העברת קבצים או חיבור להתקן שרוצים להטעין אותו, משתמשים בכבל USB ייעודי שמגיע עם המכשיר, וזה נון קטן ומיותר – אנחנו אף פעם לא אוהבים שימוש בכבלים ייעודיים וייחודיים. מה עושים אם זה הולך לאיבוד?
עם כמות זיכרון קטנה שכזו ברור מאליו שהמכשיר מיועד לתחום הצרכני, או מקסימום לתחום ה-SOHO ולא עבור אלו שצריכים שטחי אחסון מסיביים לקבצי עבודה – למרות שהאמת העצובה היא שיש לא מעט בתים בעולם שכמות ההורדות שלהם דורשת יותר מאשר NAS כפול כוננים, אבל אנחנו לא מתכוונים להיכנס לנקודה הזו. אנחנו בחנו אותו בהיבט הנייד שלו, כדי מוטיבציית המכירה הגדולה שלו.
כמה שפחות כפתורים
התפעול הפיזי של ה-QGenie פשוט מאוד. בסך הכל יש שני כפתורים, ושניהם ממוקמים בצד ימין. הכפתור הראשי, שהוא העליון מבין השניים, הוא בוחר מצב העבודה. יש לו שלושה מצבים, כשהוא למטה הוא במצב Off, כשהוא באמצע הוא במצב סוללה, וכשהא למעלה הוא במצב הפעלת ה-WiFi הפנימי. הכפתור השני הוא כפתור הרבה יותצר פשוט: לחיצה עליו במצב סוללה מראה כמה אחוזים נותרו ממנה. במצב ה-WiFi כבר אפשר ללחוץ עליו כמה פעמים כדי להציג על מסך ה-Qgenie נתונים שקשורים לעבודה השוטפת שלו – מסכים שמראים כמה מקום פנוי יש בכונן הפנימי, בכונן USB ובכונן ובכרטיס ה-SD, כששני האחרונים מראים נתונים, כמובן, רק אם מחברים רכיבים כאלה.
למעשה, מבחינת התפעול של המכשיר, בכך מסתיימת העבודה עמו, כלומר, מעבר לחיבור הנדרש למחשב כדי להעתיק קבצים או חיבור של כונן או כרטיס זיכרון. העברת המתג למצב ה-WiFi, ואם אתם לא זוכרים יש גם ציור קטן בצד שמראה לאן להזיז את הכפתור הראשי, בעצם עושה את כל העבודה הנדרשת: היא מפעילה את רכיב ה-WiFi הפנימי ואז מאפשרת להציג את שם חיבור ה-SSID וכן את כתובת הרשת שלו. מכאן והילך העבודה בעצם מתבצעת בטלפון עם אפליקציה בשם Qfile שניתנת להורדה בחינם מ-Google Play (לחצו כאן) ומ-AppStore (לחצו כאן) כאחד.
כמה שפחות הגדרות
כעת, כשמגיעים לשימוש בטלפון אפשר לבחור אחד משני נתיבים: כזדה שמפשט מאוד את השימוש וכזה שמסבך אותו מוריד קצת בכלל מהטעם להשתמש בו. מה המסלול המורכב יותר? ההתקן תומך בעד 20 משתמשים כשעד 8 מהם יכולים להתחבר בו זמנית – וכבר כאן אפשר להבין למה ששת השימושים הם למעשה מילים יפות להגדיר דברים דומים. שרת מדיה לרכב? נו טוב, מה ההבדל מהתקן NAS נייד? בכל מקרה אפשר להגדיר כל משתמש עם שם וסיסמה משלו, אפשר גם לא, וכדאי שלא לדעתנו. בשביל מה להסתבך אם רוצים שעוד ייהנו? באותה מידה אפשר להגדיר סיסמה להתחברות האלחוטית, או לא, ושוב, בשביל מה לסבך עניינים? האם באמת אתם רוצים בנסיעה במכונית להתחיל לומר את הסיסמה שוב ושוב, אם אתם בכלל זוכרים אותה בעל פה?
אחרי שהבהרנו למה אנחנו מעדיפים את הנתיב הפשוט, נספר איך זה עובד. ובכן, ה-QGenie מכיל רכיב WiFi פנימי, וכדי להתחבר אליו צריך לבחור את שם ה-SSID שלו ברשימת נקודות ה-WiFi הזמינות בדיוק כמו שמתחברים לכל רשת WiFi. אבל, זאת לא רשת אינטרנט אלא רשת מקומית בלבד, בלי יכולת גישה לגלישה. כדי להמשיך לגלוש לצד השימוש צריך להתחבר כבר בדרך מורכבת יותר דרך נתב או דרך נקודה חמה של מכשיר טלפון חכם. הבעיה כמובן היא שאם מתחברים דרך נתב מאבדים את גורם הניידות, ואם כבר מאבדים את גורם הניידות, אין סיבה לרכוש בכלל את ה-QGenie אלא לפנות לנתיב של התקני NAS גדולים הרבה יותר שמציעים מאות ג’יגה בייט ולא רק 32.
כאמור, התפעול בפועל הוא דרך אפליקציית QFile. אחרי החיבור ל-QGenie, בוחרים את המכשיר ברשימה של השרתים המזוהים ב-QFile, וזהו. הודעה לבחירת שם וסיסמת משתמש ראשי מופיעה מייד. אפשר בקלות לגרום לה שלא להופיע יותר, ובשם הפשטות עליה דיברנו לעיל, זה גם מה שעשינו. האפליקציה מכיל נגן פנימי פשוט אבל קל לתפעול, והמעבר בין התיקיות השונות קליל ביותר.
ובכל זאת כמה הגדרות
אם בכל זאת רוצים לצלול קצת פנימה להגדרות, יש לא מעט מסכים שאפשר לבקר בהם. אחד מהם למשל קובע את הגדרות הבסיס של המכשיר. אם רוצים אפשר לגבות את ספר אנשי הקשר מהמכשיר הנייד ל-QGenie ואפילו לגבות באופן מיידי תמונות שמצלמים על ידי הגדרת המכשיר כך שהתמונות מהגלריה יועלו ישירות ל-NAS. אפשר גם לחבור את הנגן בו יוצגו הסרטים המאוחסנים ב-NAS הנייד, ואפשר לראות בקלות סרטים בלי הפרעה באיכות של עד 720p ועוד.
אם בכל זאת רוצים, אםפשר להיכנס להגדרות האבטחה ולהגדיר סיסמאות, כולל סיסמת התחברות ל-QGenie כמו במקרה של כל WiFi רגיל כולל הגדרות מתקדמות שמובילות לבחירת סיסמאות מורכבות משהו, ועוד ועוד.
הסוללה של המכשיר כמובן הלכת ואוזלת עם כל פעולה שמבצעים באמצעות ה-QGenie, כך שאם אתם מתכננים להשתמש בו כאמצעי גיבוי לסוללת הטלפון שלכם, זכרו היטב להשאיר את הנפח הנדרש, וכמובן שאפשר לעקוב אחרי זה.
סיום
ה-QGenie נמכר בערך ב-650 ש”ח. לא ממש זול, אבל בהחלט פיתרון נחמד למי שרוצה לקחת איתו את המוזיקה ואת הסרטים שלו מבלי להעמיס על הזיכרון במכשיר הטלפון או הטאבלט, ועדיין לאפשר שימוש בסוללה הפנימית שלו כדי להטעין סוללה שמתרוקנת לפחות לזמן מה שיספיק להגיע לנקודת חשמל בה אפשר למלא אותה באופן מלא. זה גם פתרון נהדר, כאמור, לנסיעה ארוכה במכונית עם כמה אנשים ברכב, וכל עוד שומרים על פשטות השימוש, ולא נכנסים באופן מיותר להגדרות אבטחה, הוא גם קל מאוד לשימוש. לשימושים כבדים יותר של NAS, ייתכן שכבר עדיף התקן NAS אמיתי שמתחבר לנתב בבית, אבל אז כמובן תלויים בחיבור הסביבתי לאינטרנט כשבמקרה של ה-QGenie החיבור הוא ישיר.
מכשיר מוזר, אבל המחיר סביר יחסית למה שמקבלים