אופנת המחירים הקופצים של הטלפונים לא מדלגת על אף מותג – כולל זה שעד למכשיר הנוכחי השיק רק מכשיר אחד. הכוונה כמובן ל-Poco F2 Pro מבית שאומי (Xiaomi) שמחירו של המכשיר החדש שלו בישראל גבוה בלא פחות משני שליש מהקודם: – זינק אל מעל 2,500 שקלים לעומת 1,500 שקלים בדור הקודם. השאלה היא מה הצליח ‘קוטל מכשירי הדגל’, בכינויו המוכר לפחות בעבר, להביא לשולחן תמורת עוד אלף שקלים. השאלה הגדולה יותר היא האם זה שווה את המחיר.
העיצוב של Poco F2 Pro
מרגע שמוציאים אותו מהאריזה השחורה-צהובה, הזהה כמעט לחלוטין לזו של קודמו, Poco F2 Pro (פוקופון) נראה ומרגיש אחרת לגמרי. אם בדור הראשון יוצר הטלפון מפלסטיק ולמסך היו שוליים נוכחים מאוד, הפעם הלכו אנשי המותג צעד משמעותי קדימה: הגוף מצופה Gorilla Glass מלפנים ומאחור, עם גב בצבע מט שנראה כמו מתכת שמשקפת צבעים שונים מחלקים שונים שלה, ומסך שמכסה את כל החלק הקדמי – בלי מגרעת בראש ובלי ‘סנטר’ בתחתית.
המצלמה האחורית המרובעת, הנראית כמו שמש שהמבזק הקטן סובב סביבה, תורמת גם היא לתחושה הכללית של מכשיר יוקרתי אף יותר ממכשירי דגל אחרים בשוק. המצלמה הקדמית נשלפת מהחלק העליון במנגנון מכני וסביבה שתי רצועות LED צבעוניות שנדלקות בכל פעם שהיא יוצאת החוצה – וזה לא ממש חדש, שאומי השתמשה בעיצוב המצלמה הזה כבר ב-Mi 9T.
דפנות המכשיר מיוצרים ממתכת במראה מעוגל ונקי למדי. בצד ימין נמצאים כפתורי השליטה בעוצמת השמע וכפתור ההפעלה/כיבוי/פתיחה/נעילה המודגש באדום. בצד העליון נמצא שקע 3.5 מילימטר לאוזניות, ובצד התחתון נמצאים שקע ההטענה, הרמקול ומגירת הסים.
הבעיה היחידה היא שהעיצוב השרירי הזה מוסיף לא מעט משקל: Poco F2 Pro שוקל 219 גרם והוא אחד המכשירים הכבדים ביותר בשוק כיום. מצד אחד, כיום זה מפריע פחות מכפי שהיה מפריע לפני שהתרגלנו למכשירים במשקל של כמעט 200 גרם. מצד שני, זה עדיין המון, וזה עוד לפני שמוסיפים מגן.
צילום
בבדיקה של Poco F1 די התאכזבנו מהמצלמה. הפעם הבטיחו יכולות צילום חסרות פשרות, עם מערך צילום אחורי מרובע הכולל חיישן ראשי של סוני (Sony) ברזולוציה של 64 מגה-פיקסל, עדשה רחבה עם חיישן ברזולוציה של 13 מגה-פיקסל – בדור הקודם אפילו המצלמה הראשית לא הייתה ברזולוציה כזו – מצלמת מקרו עם חיישן 5 מגה-פיקסל ומצלמת עומק של 2 מגה-פיקסל.
אפליקציית הצילום של Poco F2 Pro מספקת ממשק נוח למדי, עם שלל אפשרויות אך בלי להעמיס על המסך יותר מדי. אלא שהיא גם שותלת על התמונות את לוגו המכשיר – תופעה שלא ברור מי החליט לשלב אותה בטלפונים שמיועדים לקהל הרחב. ההמלצה שלנו היא שמשתמש שאינו צריך סימן שיזכיר לו אילו תמונות מיועדות לאיזו סקירה – שיכבה אותה מתפריט ההגדרות באפליקציה מייד לאחר ההפעלה הראשונית של המכשיר, לפני שהוא מתחיל לצלם איתו.
התמונות שמצלם המכשיר טובות למדי. באור יום הן חדות וברורות, ואפקט הבוקה הפופולרי נראה אמין יותר מאשר במכשיר דגל. גם בחושך הוא מוציא תוצאות טובות יחסית למכשיר שעולה פחות מ-3,000 שקלים. עם זאת, שמנו לב שאת הצבעים בגווני האדום הוא הופך לוורוד או בורדו – תלוי בגוון המדויק של אדום. מילא שככה הם נראים על מסך ה-Super AMOLED – אבל גם על טלוויזיית LED ברזולוציית 4K ועם תמיכה ב-HDR פרחים אדומים עדיין נראו רחוק מאוד מהצבע הטבעי שלהם.
גם בווידאו יש מה לאהוב ומה לשנוא: מצד אחד, האיכות מצוינת, המכשיר מתמקד מהר גם לפני וגם תוך כדי הצילום, הצבעים מצוינים ומאוזנים ובמעבר בין אזורים ברמת תאורה שונה הוא משנה את רמת החשיפה באופן הדרגתי ולא בקפיצות כמו מכשירים רבים אחרים. אך מצד שני השינוי עדיין מהיר ודרמטי ביחס למכשירי דגל חדשים שלמדו איך לעשות את זה בעדינות, בלי שפתאום חצי תמונה הופכת מכחול-שמיים לכמעט-לבן. מצד שני, לא מורגש שום ייצוב של התמונה – למרות שבטלפון שתומך בצילום 8K ציפינו שלרזולוציות נמוכות יותר (4K ו-FHD) יבוצע לפחות ייצוב דיגיטלי, אם לא אופטי. אך אין ייצוב, לא בצילום ב-30 פריימים/לשנייה וקל וחומר שלא ב-60 פריימים/לשנייה.
תוכנה וחומרה
את המשגר של פוקו סביר להניח שכל הקוראים כאן כבר מכירים. הוא הרי היה כל כך אהוב על כל מי שניסה את המכשיר הקודם של החברה, עד שהיא החליטה להוציא אותו כאפליקציה לחנות של גוגל (Google). הוא קליל ומינימליסטי באופן כמעט תמוה, לאור העובדה שהוא נוצר במקור עבור המכשיר הכי חזק שהיצרנית שלו הוציאה אי פעם. אבל הוא מציע חוויה מעולה של אנדרואיד כמעט נקי לחלוטין, וכמעט שאין משגר שמסוגל להתחרות בו – בטח לא אלה שמגיעים מובנים עם מכשירים של יצרניות אחרות.
מעבר למסך הבית הוא מציע כמובן מגירת אפליקציות. מעבר לכך שהיא מרכזת את כל האפליקציות היא גם מסדרת אותן לפי סדר אלפביתי, תדירות השימוש וכן תחת לשוניות המרכזות אפליקציות מקטגוריות שונות. אנחנו פחות הסתדרנו איתן, והעדפנו להסיר אותן ולהישאר עם המגירה האחודה.
כאמור, המשגר הזה רץ על חומרה שיכולה היתה להתמודד גם עם משגרים כבדים בהרבה – מעבד Snapdragon 865 עם 8 ליבות במהירות עד 2.84 גיגה-הרץ, זיכרון בנפח 6 או 8 גיגה-בייט (אנחנו קיבלנו את הגרסה הבסיסית יותר לסקירה) ומערך קירור נוזלי מיוחד כדי לשמור על המכשיר קר בעת שימוש כבד, שלא כל כך עמד במשימה הזו בזמן צילום סרטונים ב-4K.
המטרה העיקרית של מנגנון הקירור ב-Poco F2 Pro היא דווקא לא צילום, אלא משחקיות – ובניבט הזה שמנו לב לכמה פרטים תמוהים במכשיר הזה: אם הוא נועד למשחקים וכולל מנגנון קירור ייעודי, ואף תוכנה ייעודית להאצת משחקים – מדוע מסך ה-Super AMOLED הענק שלו, בגודל 6.67 אינץ’, מציע רזולוציה של 1080p וקצב רענון של 60 הרץ בלבד? הרי הדבר הראשון שגיימרים מצפים לו היום הוא מסך עם צפיפות פיקסלים וקצב רענון גבוהים מהממוצע. גם הבחירה שלא להוסיף למכשיר חריץ לכרטיסי זיכרון, ולהסתפק ב-128 או 256 גיגה-בייט, לא במיוחד קורצת למי שרוצה להתקין עשרות משחקים שכל אחד מהם עשוי לתפוס עשרות גיגה-בייטים.
תמוהות אפילו יותר הן הבחירות של פוקו בתחום הצליל: בניגוד למכשיר הקודם, הטלפון הנוכחי לא כולל רמקולים סטראופוניים אלא רמקול בודד בתחתית המכשיר. הרמקול הבודד הזה חזק מאוד, אבל מתקשה מאוד לספק צליל עשיר, ומוותר כמעט לחלוטין על כל ניסיון להשמיע בסים. גם בעת שימוש באוזניות מתגלה הזנחה של ממש מצד שאומי: המכשיר אמנם מציע שימוש באקולייזר ואפקטים אחרים, אך הם אף אחד מהם אינו נתמך בעת שימוש באוזניות אלחוטיות.
ואם כבר נוגעים בצליל, כדאי להזכיר שאיכות השיחות סבירה, אבל האפרכסת הזעירה על הגוף הרחב מקשה מאוד למקם את המכשיר בניסיון הראשון כך שהצד השני של השיחה יושמע אל תוך האוזן ולא מחוץ לה. פרט נוסף שהפריע לנו הוא שבמצב ‘נא לא להפריע’ המכשיר משתיק אפליקציות מדיה. זה פשוט נוגד לכל היגיון, כי מלבד התראות אין סיבה להשתיק צלילים אחרים בעת הפעלת המצב הזה – בניגוד למצב ‘שקט’.
אבל עם כל הכבוד לתלונות והתקטננויות, המכשיר חזק מאוד ושום דבר שעשינו איתו לא הצליח לגרום לו למצמץ אפילו פעם אחת. לכן, אין מנוס מלקבוע שהוא עדיין סוס עבודה, כפי שאגב אמרו לנו נציגי היבואנית בעת ההשקה – שגיימרים אינם קהל היעד היחיד שלו, אלא כל מי שרוצה את הטלפון הכי חזק שאפשר לקבל במחיר הכי נמוך שמכשיר כזה יכול לעלות.
חיי סוללה
כמובן שכדי להיות מוגדר סוס עבודה צריך גם סוללה תואמת, שתחזיק מספיק זמן ותוכל להיטען מהר. בהיבט הזה Poco F2 Pro מספק את המצופה. הסוללה שלו בקיבולת 4,700 מילי-אמפר/שעה והיא החזיקה בדרך כלל יומיים רצופים, וגם בימים עמוסים הטענו אותה בלילה רק ליתר ביטחון.
למזלנו, הסוללה הזו אטית בהתרוקנות ומהירה בהטענה. המטען המגיע אתה מציע הספק של 30 וואט, שהעלה אותנו מ-15% ל-44% תוך רבע שעה, ול-63% תוך כ-40 דקות. חבל רק שמתאם החשמל עצום, ושאין למכשיר תמיכה בהטענה אלחוטית.
השורה התחתונה
קודם, פרט חשוב שלא ציינו בסקירה: Poco F2 Pro נמכר בארץ עם קישוריות דור חמישי מוכנה להפעלה – ונאמר לנו שברגע שתחל הפעלת רשתות דור 5 בישראל, הוא יעודכן בשיתוף עם חברות התקשורת כדי להפעיל את היכולת הזו. בנוסף, גם בלי דור חמישי הוא הציג ביצועים מרשימים בכל הנוגע למהירות ההורדה,עם מהירות גבוהה גם לעומת מתחרים מודרניים.
אם כן, מדובר במכשיר מהיר. מאוד. הכל בו מהיר, מלבד ההסוללה וקורא טביעות האצבע המשולב במסך שנמצא לטעמנו מעט גבוה מדי. מצאנו את עצמנו לא פעם נאלצים ‘לחפש’ אותו לפתיחת הנעילה. מי שרוצה מכשיר שבא כל יום לעבודה ייהנה ממנו מאוד. לגיימרים הוא מציע בעיקר מנגנון למניעת התחממות יתר, בתנאי שלא מפריע להם שהמסך הוא באיכות ‘רגילה’ – ובשביל צליל נורמלי הם יצטרכו להשתמש באוזניות חוטיות, כמובן.
המחיר מתחיל מ-2,479 שקלים לגרסת 6/128 גיגה בייט או 2,679 שקלים לגרסת 8/256 גיגה-בייט עם אחריות לשנתיים של המילטון.
ירד בסופו של דבר
בעולם שהכל מתחיל ונגמר בכסף את מי זה מעניין
Poco 1 היה שווה
Poco 2 יקר מדי!
דווקא לא בעיה להביא מקורות יותר רשמיים שאומרים שהקרינה לא מסרטנת, למרות שבאמת אין מחקר מעמיק בנושא, אז אפשר לדבר על האם זה מסרטן או לא.
עכשיו, אין לי בעיה להביא דוגמא למקור, אבל הוא פשוט שייך לכאן 11 ואני לא יודע כמה יעריכו את זה פה.
בכתבה בו ראיינו חוקר מאחד האוניבסרסיטאות פה בארץ בנושא ואפילו מדדו את הקרינה ליד אנטנת סלולר לעומת מנורת רחוב והתוצאות אולי יפתיעו אותכם לטובה.
לא בטוח בכלל שקרינה לא מסרטנת, לומר אחרת זה חוסר אחריות
כמה מהצרכנים אכן בודקים וזה משפיע על הקניה שלהם? למה זה נתון שצריך להתחשב בו אם מעולם לא הוכח שקרינה מסרטנת? אם היא אכן כזו, האם הפסקת להשתמש בטלפון, WiFi, מטענים וכו’? הקרינה בכל מקום.
איך הבלאק שארק ביחס לפוקו או למי 10?
יש לי את הבלאק שארק 3 הוא חזק בדיוק כמו כל טלפון אחר עם 865 ההבדל היחיד בין טלפון עם 865 לטלפון אחר עם 865 זה כמה המערכת יעילה וגם זה לא משנה דרמטית את התוצאה הסופית המעבד זה מה שחשוב והקירור זה הדבר שמשאיר את המעבד על שיא הביצועים למשך זמן ארוך יותר כי הוא פחות מתחמם (הטלפון מוריד את המהירות בשביל לא להגיע להתחממות יתר)
שכחתם לציין כמה קרינה/SAR
ביקורת נוראית.
* המכשיר הכי חזק של xiaomi זה הblack shark
* ברוב המכשירים הסינים, כידוע, המצלמה מתייצבת אחרי כמה עדכונים.
* גם בפוקו f1 יש רק רמקול אחד (לא, השקע השני שבתחתית הוא בכלל מיקרופון, ולא, הרמקול של האפרכסת לא נחשב רמקול. נו באמת.)
* לא יודע מה אתכם, אבל הייתי רוצה שמצב לא להפריע ישתיק הכל… לא רוצה פדיחות. מקסימום אפשר לאחר מכן בצורה ידנית להפעיל אודיו עבור אפליקציות ללא התראות
* מי מתקין על הפלאפון שלו עשרות אפליקציות גיימינג ששוקלות ג’יגות כל אחת? הייתי רוצה לדבר איתו. ולשים משחקים על הsd, בכלל רעיון גאוני. חבל שאתם לא מאפיינים אצל xiaomi.
אני חייב לציין שהכתבה מצויינת . אבל, בקשר לפוקו f1 וחוסר ההתלהבות שלכם מהמצלמות שלו לא ממש עמד במבחן המציאות אתם כל הזמן הללתם את הטלפונים של סמסונג כטלפונים עם מצלמות מצויינות ואכן היה לי נוט 8 חדש שהחלפתי אותו בפוקו וגיליתי עולם חדש גם באספקט של הביצועים וגם באספקט של המצלמה שאחד על אחד בפוקו יותר טובה וכך גם במבחן עיוור של mkbhd הוא הגיע הרבה יותר רחוק ממכשירי הדגל . כך שטלפון זה מכשיר שנבחן ע’י דעת הקהל בסופו של דבר .