חברת פרטנר תקשורת, המפעילה בארץ את מותג “אורנג”, החליטה בעת האחרונה לגבות תשלום בגין פונקציית ה-Tethering, הפונקציה המאפשרת לבעלי הסמארטפונים לחבר אליהם מכשירים נוספים ולשרשר את חיבור האינטרנט של הסמארטפון איתם (WiFi HotSpot או Mobile Access Point). פונקציה זו מגיעה מובנית עם סמארטפונים רבים ומאפשרת למשתמשים לחבר את הלפטופ או הטאבלט לחיבור האינטרנט הסלולרי במקומות בהם אין קליטה של רשתות אלחוטיות רגילות.
הסמאטרפון שלכם – לא רק שלכם
ההחלטה החדשה של פרטנר משנה את מדיניות החברה עד כה, אשר איפשרה למנויי אורנג’ להשתמש במכשירים הסלולריים שלהם לפי ראות עיניהם. כעת, אלה מהם שמשלמים על חבילות גלישה לא יוכלו לשתף את אותה חבילת גלישה עם מכשירים נוספים, מבלי לשלם לפרטנר על הזכות הזאת 19.90 ש”ח נוספים. העובדה שפרטנר מנסה לגבות כספים על אפשרויות המובנות בתוך המכשירים הסלולריים ואינן תלויות ברשת התקשורת, תחת טענה של שמירה ודאגה למשאבי הרשת מקוממת את הצרכנים, ואלה החלו להגיב באתרים רבים ברשת נגד המהלך.
מעבר למרד הצרכנים שפרטנר מעוררת על עצמה, המהלך בעייתי בשני היבטים נוספים. ראשית, הוא עומד בניגוד לעמדה הברורה של ניטרליות הרשת כפי שנוסחה בחוק ההסדרים האחרון. אמנם, חוק ההסדרים משמש היום את המחוקק להכניס ערב-רב של דברים שעדיף היה למצוא להם מסלול חקיקה מסודר במסגרת חקיקה ראשית, כך שיהיו מוסדרים בחוק עצמאי. אבל, למרות מאפיין זה, החוק עדיין מחייב את פרטנר לשמור על ניטרליות הרשת, ובכלל זה מחייב את פרטנר (ואת יתר ספקיות הסלולר) שלא למנוע מהצרכנים את האפשרות לנצל עד תום, ולפי שיקול דעתם הבלעדי, את יכולות המכשיר שברשותם וחבילות התקשורת שעליהן הם משלמים.
כחלון טרם הגיב
שנית, המהלך מייצר לשר התקשורת בעיה כפולה. זאת, משום שגם חברת הוט מובייל (מיתוג מחדש של “מירס”) הודיעה עם השקת שירותי התקשורת שלה, כי בכוונתה לבצע מהלך דומה. כחלון ישב מאז ההשקה על הגדר ונמנע מלחייב את מפעילות הסלולר שלא לפגוע בצרכנים בצורה הזאת. כעת, הלחץ על כחלון גובר, כאשר שתי מפעילות מרכזיות, הוט מובייל ופרטנר, בוחרות במודע לפגוע בניטרליות הרשת ולגבות מהצרכנים סכומי כסף נוספים עבור שירותים שהם כבר משלמים עליהם.
יש לציין, כי מתגובת פרטנר בחלק מהאתרים עולה תיאור, לפיו היא מנסה להגן על משאבי הרשת שלה. טענה זו מוזרה, בלשון המעטה, שכן המשתמש רוכש מפרטנר חבילת תקשורת, למשל בנפח של 2GB לחודש. אין כל הכבדה על משאבי הרשת או משאבי פרטנר אם את אותם 2GB, עבורם הוא משלם סכום חודשי מתחדש, הוא ינצל דרך המכשיר הסלולרי שלו או בשרשור דרך הסמארטפון וגם דרך הלפטופ. אלה אותם 2GB.
טענה נוספת שהעלתה פרטנר, היא שמדובר ב”סטנדרט עולמי”. אבל – ההיפך הוא הנכון. הסטנדרט המקובל הוא שאין מתערבים בניטרליות הרשת. אמנם, ישנם קולות הקוראים בקריאה דומה לזו של פרטנר, אך אלה אינם הרוב ובוודאי שאינם הסטנדרט.
איזון משאבים
באמירת אגב, יש לציין, כי ייתכן ובכוונת פרטנר לאזן בין שינוי המגמה שלה לגבי הסדרי הגלישה בחבילות החדשות, לבין ניצול יתר שלהם. בעת האחרונה הצטרפה פרטנר אל מפעילות סלולר נוספות, אשר במקום לגבות שיעורים גבוהים במיוחד על כל MB של גלישה מעבר לחבילה ששולמה מראש, מאפשרת למשתמש להמשיך לגלוש ללא חיוב נוסף, אבל במהירות איטית.
מצב זה הופך את החיבור האינטרנט הסלולרי לחיבור שאפשר להשתמש בו בצורה קבועה בתוך הסמארטפון, ואם נשלב אליו את האפשרות הבנויה בתוך סמארטפונים רבים לשרשר את החיבור גם למחשב הנייד וגם לטאבלט, הרי שמכאן, לכאורה, יכולה פרטנר להתחיל לדאוג לניצול יתר של שינוי המגמה.
השליטה בידיים של פרטנר
חובת תום הלב כאן היא על פרטנר; אם ידעה החברה שמשאביה מוגבלים, כך שלא תוכל לספק את שירותי הגלישה לכל מנוייה המשלמים עבור חבילות גלישה, הרי שלא היתה חייבת לבצע את שינוי המגמה. כאשר פרטנר שינתה כיוון, היא היתה זאת שקבעה עד כמה תואט מהירות הגלישה לאחר תום ניצול החבילה החודשית. השליטה על ברז המשאבים היא אצלה, מלכתחילה.
לכן, אם היא חששה או חוששת למשאביה, מדוע שלא תאט את המהירות עד לקצב שבו היא יכולה לעמוד? למעשה, היות ופרטנר לא היתה מתחייבת לספק לכם שירותים שהיא לא יכולה לעמוד בהם, יש להניח שהמהירות האיטית שהוגדרה מראש היא אכן מהירות שהחברה יכולה לעמוד בה. על-כן, לא ברור בכלל על איזו “צריכה מוגברת של משאבים” מלינה החברה.
נכתב על ידי נדב דופמן גור ופורסם לראשונה באתר ניוזגיק
עברתי מפרטנר וסלקום לגולן . הניוד בסלקום התבצע תוך חצי יממה ובפרטנר עברו כבר שלשה ימים וזה עדיין לא התבצע .
יש קושי בקבלת שיחות מפרטנר אליי ובקבלת sms כמובן רק מפרטנר .
יש לי מייל של סמייל השייכת לפרטנר , כשאני נכנס למייל דרך הרשת של גולן התוכנה מעיפה אותי החוצה תוך פחות מדקה .
אז הם מחפשים כל דרך אפשרית להחזיר לעצמם את הכספים ה”אבודים”. מה לא ניסתה אורנג’ לעשות? הם הקטינו מרכזי שירות, הם פיטרו עובדים, ביניהם עובדים נאמנים עם משפחות שעבדו שם שנים, הם העלו מחירים, הכניסו סעיפים עלומים לחוזים שלהם והחזיקו אצבעות שאף אחד לא ישים לב, “הענישו” לקוחות על זה שבחרו לקנות מכשירים מבחוץ ולא במחירי השחיטה שלהם…והרשימה הולכת ומתארכת מרגע לרגע…
דבר אחד אורנג’ לא מצליחה לראות: הכספים שלהם מגיעים מהלקוחות. ככל שימשיכו לחשוב שהלקוחות טיפשים כך ירחיקו אותם יותר ויותר ויקטן הכסף ויקטנו הארנקים…פשוט,לא?
אין יותר קונספט של לקוח בשום חברה. רק “איפה אפשר לכסות הפסדים?” …
תמשיכו ככה והארנקים יהפכו לפשיטות רגל…
לא צריך להיות דוקטור לכלכלה כדי להבין את זה…
אני מבינה אותך אני גם בחוב מאורנג’ שהתחיל ב- 1000ש”ח ועלה ל- 6000 על כלום והדרך היחידה להוריד אותו זה לחזור לחברה… רק בחצי.
אני רואה שכולם בחובות לאורנג’ והם עלולים להמשיך להכניס את כולם לחובות.